אם נעברה עבירה, הרי שיש משטרה ובית משפט בישראל, ואם לאו – על מה הצעקה? שמה הטוב של ערד נפגע קשות מפעילות זו. ערד היא עיר שקטה ושלווה שחיות בה קבוצות רבות זו לצד זו. לקראת יום המאבק בגזענות הבינלאומי שיחול ביום ב' הקרוב, אנו קוראים לחפש נתיבי שלום ושכנוע בדרכי נועם ולחדול מהֶקהֵל קולני ומלא שנאה בשכונות ערד השלוות.
מאת: הקבוצה למאבק בגזענות בערד
"הציבור הדתי והחרדי צריך להיות מוטרד מאוד מהרבנים המייצגים אותו. חלון הראווה הדתי, המשתקף בהתבטאויות הפומביות של הרבנים, הוא בלתי מוסרי, לאומני וגזעני, באופן המעמיד בסכנה את הרלוונטיות של היהדות ביחס לעצמה, בוודאי ביחס לאומות העולם. כי ביום שההיסטוריה תשפיל את עיניה לתקופה זו, היא תשפוט אותה כעידן שקיעת הרבנים. דווקא בתקופה שבה מתפתחת התורה המדינית של אומות העולם כבשורה חדשה של מתינות, דמוקרטיה וזכויות אדם, בשורת היהדות הולכת ומתנוונת אל עבר פינה חשוכה" (דב הלברטל, 4.3.2011).
ציטוט זה כתב מרצה למשפט עברי באוניברסיטת חיפה שהיה בעבר ראש לשכת הרב הראשי לישראל כתגובה לגל הגזענות שמובילים רבני הערים בשנה האחרונה. והנה, יפה כתב לעת הזו בערד.
ביום ד' ה-9.3 היינו עדים למסע המתלהם כנגד היהודים המשיחיים בערד. אל המסע הזה התגייסו רב העיר, רבני השכונות ורבנים נוספים, נוער שהובא מדימונה ועדת המאמינים מערד. הנאומים והקריאות הזכירו תקופות אפלות בהיסטוריה היהודית. הושמעו דברי הסתה ושטנה שלא היו מביישים שונאי יהודים באשר הם. כברת דרך ארוכה עשינו כדי לעבור מנרדפות לרדיפה ואכן, הגדלנו עשות.
כיוון שמדינת ישראל מגדירה עצמה דמוקרטיה הרי שיש לשוב ולהזכיר, כי משטר זה אינו מתמצה בבחירות תקופתיות, זכות בחירה לכל אזרח ושלטון הרוב, בלבד. דמוקרטיה נמדדת במהות הנורמטיבית שלה: חופש הביטוי, שמירה נגד עריצות הרוב, הגנה על מיעוטים ושמירה על זכויות הפרט, חופש דת וחופש מדת, כפי שרבים נוטים לשכוח. ההפגנה ביום ד' פגעה בעקרונות אלה ולפיכך היא אינה לגיטימית.
האיסור על הגזענות מעוגן באמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית 1966, אשר ישראל היא צד לה. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא: "כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור".
ומתוך מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". ברוח מגילת העצמאות, אנו מבקשים ליישם את המשאלה של אלה שביקשו לבנות חברה מתקדמת ומתוקנת, בה יש מקום לכל אדם באשר הוא אדם.
אם נעברה עבירה, הרי שיש משטרה ובית משפט בישראל, ואם לאו – על מה הצעקה? האומנם יש הוכחה בידי המפגינים כי אישה זו העבירה על דתם ילדים רכים? האם זה היעד למאבק, או שמא השלב הבא יהיה התקפה כנגד ההתבוללות של נוצרים שהיגרו מברית המועצות לשעבר?
שמה הטוב של ערד נפגע קשות מפעילות זו. ערד היא עיר שקטה ושלווה שחיות בה קבוצות רבות זו לצד זו. לא ייתכן שקבוצה אחת תחליט להתקיף קבוצה אחרת ותטריד אותה השכם והערב. המרחב הציבורי שלנו חייב להיות נקי משנאה, די לנו בזירות קרב ובפרסומים מכפישים.
לקראת יום המאבק בגזענות הבינלאומי שיחול ביום ב' הקרוב, אנו קוראים לחפש נתיבי שלום ושכנוע בדרכי נועם ולחדול מהֶקהֵל קולני ומלא שנאה בשכונות ערד השלוות.