ערד שוכנת על רכס כידוד, בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים. גבעת כידוד מהווה את רום גובה ערד (640מ'). מספרים שההחלטה להקים את ערד הייתה כאשר בייגה שוחט עמד על ראש הגבעה הזו וצפה בנוף סביב.
השם כידוד– כנראה מהפרוש- ניצוץ, שביב אש. עברות של השם הערבי ראס אבו כדאדה, כמנהג התקופה בישראל. זה גם התאים לערד בתחילת דרכה כמי שהתפרסמה ממצבורי הגז הטבעי שהתגלה בשטחה ושילבה את הגז כאלמנט בסמל הישוב.
מיקום הגבעה- הגבעה נמצאת בין רחוב מואב (מדרום) לבין רחוב צבעוני (מצפון), בין רחוב רקפת (ממערב) ורחוב אודם (ממזרח).
מאת: ענת רסקין
עיתון מקומי בשם "כידוד"
בסוף שנת 1966 החלו אלי ורחל זיו, ממייסדי ערד, להוציא לאור עיתון מקומי בשם "כידוד", על שם ההר עליו הוקמה העיר. "כידוד", שיצא לאור ברציפות עד 1989, נחשב לאחד מחלוצי המקומונים בישראל (קדמו לו רק שני מקומונים באילת). בשיאו הוא הופץ ב-3,000 עותקים מדי שבוע, שחולקו חינם במכולות, בקיוסקים ובמקומות נוספים.
בריכות המים של ערד
על ראש גבעת כידוד הוקמו שתי בריכות המים של ערד. באחד מסיורי "הליכות ג'ין" בערד, ספר ראש המועצה לשעבר בצלאל טביב על קו המים הראשון שספק מים לערד באמצעות צינור הנפט מדימונה ועל ההחלטה להקים את בריכות המים ולהתחבר לאספקת המים מהמעיין בתל שוקת, אספקה הנמשכת עד היום.
על הבריכות צייר בשנת 2006 הצייר ואדים זסלבסקי, ציורי קיר מרשימים שקיימים עד היום. הוא עבד 5 חודשים יום יום בכדי לצייר את הציורים המקיפים את הבריכות. ואדים היה ברוסיה אדריכל לעיצוב פנים ונגר אומן, בארץ הוא נקלט במח' הגינון של העירייה. מנהל המחלקה אז, אופיר קירי, החליט לנצל לטובה את כישוריו ונתן לו יד חופשית בקישוט העיר. התוצאה- ציורי חוצות מרהיבים המקשטים מאז את פני העיר בחזיונות של מראות מדבר משולבים בנופים רחוקים וזרים, חיות מפה ומשם ואפילו בית מקדש ואין לכם אלא לשבת ולבהות בנופים אבסורדים ונאיביים אלו ולנקות את הראש.
מחצבת קירטון
בגבעה הייתה גם מחצבת קירטון. כאשר נזנחה המחצבה השאירה מכתש במקום ששימש במשך שנים כמקום לקיום מדורות ל"ג בעומר חווייתיות של תלמידי י"א-י"ב, עד שהעירייה מילאה את המכתש באדמה ובשנת 2018 ניטעה, ברוב טקס והדר, חורשת עצים על הגבעה שנקראה "חורשת המתנדב".
מחנה תקשורת צבאי
עוד על הגבעה- מחנה תקשורת צבאי שבמשך שנים נכחו בו חיילים במשמרות (שסיפקו לא מעט רכילויות לעיר). אח"כ השאירו את המקום ללא איוש ומידי פעם מגיעים טכנאים לסדר את האנטנות.
תכניות רבות היו במשך השנים סביב גבעת כידוד
למשל- תכנית גרנדיוזית להקמת מגדל על הגבעה עם מסעדה מסתובבת שתצפה על הנוף וניסיון נוסף לקדמה באמצעות קבלן שרצה לבנות 5 מגדלי מגורים על הגבעה.
כמי שגרה למרגלות הגבעה אני שמחה שתוכניות אלו לא יצאו לפועל כמו גם התוכנית שעלתה לפני שנים מעטות להקמת מתחם גדול של בית כנסת ומקווה לקהילת גור. כשנבנתה (בשנת 1993) שכונת בנה ביתך של מוטורולה ברחוב צבעוני, הנמצא במרגלות הצפוניים של הגבעה, נאמר שיש תכנון להפוך את הגבעה לחורשה/פארק עם מגרשי טניס וספורט- אך התוכנית לא יושמה. גם מעט העצים שנשתלו לאורך המדרכה לא טופלו כראוי ולאחר 30 שנה הם נשארו כשהיו, נמוכים ואינם נותנים צל.
גבעת כידוד- גבעת פרא בלב העיר
באופן כללי גבעת כידוד נשארה גבעת פרא. המקום אינו מטופח ואינו מפותח. תנים מוצאים בו מסתור והיו תקופות שגם הומלסים. בעונות הסתיו והאביב זוכה הגבעה לעדנה כאשר ילדי הגן שלמרגלות הגבעה עולים אליה כדי לראות פריחה או חלזונות… וביום-יום בעלי הכלבים אוהבים לעלות אליה ולאפשר לכלביהם להתרוצץ קצת בחופשיות.
גבעת כידוד בערד- הזנחה באמצע העיר, צילום-ענת רסקין
לפני שנה, כאשר ראש העיר, ניסן בן-חמו, ערך מפגש עם תושבי שכונת רותם הסמוכה הועלתה הבקשה להשקות את העצים כדי שיגדלו, לנקות את הקוצים בקיץ ולטפח לפחות את המדרכה והעלייה לגבעה. מלבד ניקיון חד פעמי, דבר לא נעשה. עם זאת ראש העיר יידע את התושבים שיש לעירייה תכניות להקים קוטג'ים לאורך רחוב צבעוני, למרגלות הגבעה, במסגרת תכניות עיבוי הבנייה בעיר.
למה צריך לבנות על כל חלקה פנויה בעיר? לא ברור . הייתי מעוניינת לראות שהעירייה מפתחת את הגבעה (שיש לה גם מעמד היסטורי מבחינת העיר ערד) לפארק בו יוכלו לטייל אנשים, אפילו עם כלביהם, בשבילים מוסדרים (לא שבילי בטון) עם תאורה נעימה, יוכלו לשבת על ספסלים ולהנות מהנוף המדהים הפרוש לפניהם עד האופק, בני נוער יוכלו למצוא להם פינה מסודרת למפגשים בערב שבת, ילדים של תנועות נוער יוכלו לערוך 'פעולות'.. פשוט שטח ירוק בלב שכונות בנויות שפזורות בו גינות צוף קטנות לפרפרים ודבורים וגינות תבלין, אולי עצי פרי פה ושם… ריאה ירוקה בלב המדבר. מרחב ציבורי-חברתי. למה עוד קוטג'ים???
אז כן, אשמח לראות שסוף-סוף הגבעה תפסיק להיות שטח מוזנח! עם כל הפיתוח הנדלני הסוער שקורה בעיר, הגיע הזמן שיפנו מעט תשומת לב לפיתוח גבעת כידוד בפועל! ועכשיו! ולא רק בתוכניות מתוכניות שונות ומשונות.
אבל לא, אני לא מעוניינת בבית כנסת/מקווה לדתיים, לא בקוטג'ים, לא במגדל עם מסעדה.
מה רע ב'סתם' פינת טבע?