(צילום-ענת רסקין)

בקיץ 2011 יצא דו"ח פראוור. ראש אגף לתכנון מדיניות ומשרד רוה"ש וצוותו מונו ע"י הממשלה לשם קביעת הסדרים ברי יישום של קרקעות, תכנון ישובים חדשים ואכיפת החוק באשר לבניה בלתי חוקית במגזר הבדואי בנגב. מאז הקמת המדינה מתנהלים הדיונים על אדמות הבדואים בנגב וההתיישבות בנגב. נושא ששורשיו עוד באימפריה העות'מאנית וחוקיה שחלו על אזורנו המשכו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל וכיום בשיח הציבורי-חברתי על אפיה וצביונה של מדינת ישראל.
מאת: ענת רסקין

הבדואים הם אזרחי מדינת ישראל. יש בין הבדואים שמשרתים בצה"ל. ביניהם, ישנן לצערנו, גם משפחות שכולות. ערד משמשת כעיר מחוז לבדואים בפזורה של הנגב המזרחי וזהו חלק בלתי נפרד מאופייה וצביונה המיוחד. כאן הם מקבלים שירותים מן הבנקים כולל תשלומי הביטוח הלאומי, שירותי בריאות ולשכת התעסוקה. הם עורכים קניות בחנויות העיר ובשוק בימי שני, יושבים בבתי הקפה עובדים ואף מפעילים בתי עסק משלהם בעיר. יש החיים בינינו ויש שבחרו לחיות בתוכנו: מתגוררים בעיר וילדיהם מתחנכים בגנים ובבתי הספר בעיר, 'כאחד משלנו'. האומנם?

האומנם יכולה ישראל להיות מדינת כל אזרחיה? האם אנחנו יכולים להימנע מהפרדה, גזענות, דעות קדומות ושאר מרעין בישין מהם סבלנו אף אנו כיהודים? האם הבדואים מקבלים אותנו ורוצים לחיות איתנו או שהם מחכים להזדמנות שנחלש..
יו"ר הוועדה הציבורית השופט בדימוס, אליעזר גולדברג אמר (11/12/08) כי: "הבדואים אינם שוהים בלתי חוקיים. הם אינם שקופים וחסרי זכויות. הם אזרחי המדינה וככאלה יש להם זכויות וגם חובות".

ביום 18.01.09 הוגש לממשלה דו"ח ועדת השופט אליעזר גולדברג אשר מונתה להמליץ בנושא הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. בהחלטת הממשלה נאמר כי הממשלה רואה במתווה המוצע על-ידי ועדת גולדברג בסיס להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. ועדת גולדברג המליצה להסדיר את ההתיישבות הבדואית בנגב ולהכיר בעשרות כפרים בדואים, בלתי חוקיים, שהוקמו במשך השנים בשטחי הנגב, זאת בתוך 5-7 שנים. ההחלטה התקבלה לאחר שחברי הוועדה שמעו 120 אישי ציבור כולל נציגי הכפרים הבדואים הלא מוכרים, נציגי משרדי ממשלה, חברי כנסת, אנשי אקדמיה ואישי ציבור מהנגב.

כמו כן אישרה הממשלה הצעה להקמת צוות חדש בראשות אהוד פראוור, ראש אגף לתכנון מדיניות ומשרד רוה"ש שיגיש לממשלה המלצה להסדרה ברת יישום של הסדרת קרקעות, תכנון ישובים חדשים ואכיפת החוק באשר לבניה בלתי חוקים במגזר הבדואי. וגם ליישב בין עיקרי דו"ח גולדברג להסתייגויות ממנו אשר הוגשו ע"י רבים מהחברים בוועדה. בשנתיים שעברו, הוקדשה תשומת לב רבה על ידי צוות היישום, למימדים הארגוניים שיוכלו לאפשר את מימושה של תוכנית לאומית רחבה – בתחום המשאבים, ארגון הגופים ותפיסת הפעלתם, תיאום, הסברה, ועוד. בסוף מאי 2011 הגיש צוות היישום את המלצותיו.

קצת נתונים:

עפ"י דו"ח גולדברג, מצויים כ-50,000 מבנים בלתי חוקיים ברחבי הנגב ומידי שנה מתווספים עד 2000 מבנים בלתי חוקיים. ההכרה בישובים הבלתי חוקיים תעשה עפ"י גודל היישוב הקיים בפועל ואי עמידתו בסתירה לתוכניות מתאר קיימות. מה שיאפשר למנוע את הנצחת המצב הבלתי נסבל השורר כיום, שילוב היישובים במערך היישובי הקיים, אפשרות להקים את ביתם באופן חוקי, להתחבר לתשתית חשמל, מים וביוב בישובים, סלילת כבישים והקמת מבני ציבור והשקעה מסיבת של הממשלה בחינוך ובריאות.

האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-200,000 בדואים. כ-62 אלף בדואים חיים בכפרים הבלתי מוכרים. כ-90,000 מהבדואים מתגוררים בתחום שיפוט המועצה האזורית אבו בסמה. מהם כ–35,000 יושבים ב-10 ישובים מוכרים והאחרים, כ–55,000 ב“פזורה”. אוכלוסייה זו מכפילה את עצמה מידי 13 שנה. מעל 60% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 20 . שטח ישובי המועצה הינו כ-43,000 דונם עם יכולת ליישב כ-65,000 תושבים עד שנת 2020.

"הבדואים בנגב רוצים צדק חברתי"

"ישראל מדינת הייטק אבל אי אפשר לרוץ קדימה כשרגל אחת מאחור, זה לא יתכן. הצדק לא נעשה ולא נראה בכל תחומי החיים של הבדואים" אמר פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן גוריון ביום עיון על דו"ח פראוור שנערך באוניברסיטה בסוף ספטמבר. סטודנטים, פעילים, מרצים, יהודים ובדואים התכנסו ליום העיון בכדי להשמיע את דעתם על הדו"ח ובעיקר בכדי לשמוע את פראוור עצמו זאת על רקע ההפגנות למען צדק חברתי שנערכו באותה תקופה.

דר' סלימאן אבו-בדר, מנהל מרכז רוברט ארנו לחקר החברה הבדואית והתפתחותה ציין כי העברת 30,000 תושבים זו "סוגיה אזרחית ולא המועצה הלאומית לביטחון צריכה לדון בזה דבר שמעיד כי הבדואים הם אויב העם". הבדואים שותפים למחאה לצדק חברתי כקבוצה החברתית הענייה, עם מצוקת דיור שיישוביהם ממוקמים ע"י המכון הסטטיסטי במבחן הסוציו-אקונומי במקומות הנמוכים והישובים הלא מוכרים בכלל לא בטבלה. "מאז שנות ה-60 תכנון כפוי של הישובים המוכרים ע"י ממשלות ישראל יצר בעיות. הבדואים לא רואים במתווה פראוור פשרה או עשיית צדק- הוא אינו הוגן, צודק או בר בצוע".

עו"ד ראויה אבו-רביעה מהאגודה לזכויות האזרח בישראל הייתה יותר קיצונית וברורה בהבעת דעתה. "הממשלה סובלת מזיהום בקבלת החלטות" אמרה. יש לפתח התיישבות בדואית ויהודית במידה שווה ובשוויוניות. "רוצים לנשל את הבדואים מזכויות קניין היסטוריות. הממשלה מתכננת מעל הראש של האוכלוסייה הבדואית. 'השקר/ההונאה הגדולה' כך קוראים הבדואים לתוכנית זו". לדבריה המדינה מנהלת את הדיונים בנושא הבדואים בצורה לא שקופה ויש להכיר ב-35 הכפרים הבלתי מוכרים במקומם הנוכחי ולהשקיע בהם את הכספים המתוכננים. "אנחנו צריכים להביא את הפתרונות בעצמנו – די לפטרנליזם!".. "לא נאפשר לאף אחד לעקור אותנו מהבתים שלנו. במזה"ת יש שיח שונה.. תנאי הסף- תסתכלו לנו בעיניים כשווים. לא נסכים שתמחקו אותנו מעל המפה!"

"באותו שבוע הוחלט: פינוי 30,000 בדואים ואישור בניית 10 ישובים ליד ערד- זהו אי צדק"

דודו כהן, יועץ לענייני תכנון ורשויות מקומיות וחבר ועדת גולדברג הביא משבע שנות הניסיון שלו כמתכנן המחוז הדרומי וספר כי בוועדת גולדברג היו נציגים בדואים שהביאו תוכנית ואח"כ משכו אותה ואמרו שלא יהיה ייצוג ושהמדינה תדבר עם כל אחד לחוד. 3220 תביעות בעלות היו, כמעט 20,000 איש שהמדינה צריכה לדבר עם כל אחד מהם. 88% מהתביעות הן על עד 400 דונם בעקבות הטבה של המדינה לאנשים שתבעו שטחים קטנים. לדבריו הבדואים במועצה אזורית אבו-באסמה היו שותפים לתכנון, הישוב קסר-א-סיר תוכנן ע"י עמותת 'במקום' (עמותה לזכויות קבוצות מיעוט) וכי פתוח מטרופולין ב"ש לא יתכן בלי פתרון לאוכלוסיה הבדואית. "דו"ח פראוור נתן יותר לבדואים מדו"ח גולדברג אבל הבקורת היא על הצורך בתהליך תכנון מזורז וגמיש".

גם פרופ' אורן יפתחאל מהמחלקה לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי אוניברסיטת בן גוריון מדווח שבמחקר דברו עם אנשים בקהילה, נערכו סדנאות, עבודת עומק ב-5 כפרים, סקר כפרים, דוחות מומחים, השוואות בינ"ל.. עם זאת ציין: "באותו שבוע הוחלט על פינוי 30,000 איש בדואים ואישור בניית 10 ישובים ליד ערד- זהו אי צדק".

בהקשר לנושא האדמות ובעיית הבעלות פירט ממחקרים אקדמאיים כי מתוך 46 כפרים בדואים 40 הם כפרים היסטוריים מלפני קום המדינה וכי לבדואים יש סוגי בעלות שונים על קרקע. העות'מנים והבריטים הכירו בהעברת זכויות מאבות לבנים ולכן גם לא כל הקרקעות נרשמו בטאבו. בין 2-3 מיליון דונם ליד ב"ש היו מוחזקים ומעובדים- אי לכך הם מוכרים כבעלות. מדבריו עולה כי הבדואים גרו בצורת ישוב בשם 'דילה' שהיא צורת ישוב שונה מהנהוג בצפון אבל בהחלט נחשבת לישוב קבע כיוון שהקרקעות עובדו ונזרעו. אי לכך צריך להיכנס לדיונים סוג נוסף של ישוב בדואי שמבנהו מרחבי- מווארס (=נחלה). עפ"י החוק הישראלי 40 משפחות מוכרות כישוב ויש גם ישובים בדואים העומדים בסף. כיום יש 400,000 דונם לישובי הבדואים והתכנון שיינתן 10,000 דונם לישוב.

הבדואים – עם ילידים?

דר' בתיה רודד, גם היא מהמחלקה לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי באוניברסיטת בן גוריון ופעילה חברתית, אמרה שההאצה של גולדברג/פראוור היא בניגוד לתהליך וכי לפי ניסיון ממקומות שונים בעולם בהם התקיימו הסכמים וחוזים עם עמים ילידים: "השיח והמו"מ צריכים להתנהל לאט. להגיע לפשרות ואז מגיעים לתוצאות הרצויות. (ראו דוגמאות מברזיל, קנדה, אוסטרליה..)"
לפי מחקרים שדר' רודד מביאה יש דרגות שונות של הכרה של מדינה בעמים ילידים וזכויותיהם ויש קשר בין סוג המשטר לסוג ההכרה. "מהעדר הכרה או הכרה עוינת המתבטאים בגרוש, נישול, ריכוז, שליטה, ערים כפויות, העדר הכרה בקרקע, דרך הכרה מגוונת ועד הכרה משנה ומאשרת של הדמוקרטיה הרב תרבותית שבה העימות הולך ומסתיים והשינויים בארצות אלו מלווים בשינויים בחוקה. הגישה האדישה והעוינת מאפיינת משטר קולוניאלי. שינוי בשיח הציבורי שיבוא מלמטה יגרום לשינוי משטרי-הכרתי ולשינוי בחוקה".

האם הבדואים הם עם יליד? ב-2007 הייתה הכרזה כזו באו"ם שהיא לא בעלת מעמד משפטי אמרה עו"ד יהל חבצלת שעוזרת לפראוור באגף לתכנון מדיניות במשרד רוה"מ. פראוור עצמו דחה בתקיפות את מושג ה 'ילידים': "כשמסבירים עם ילידים מגדירים את הישראלים כפולשים – זה לא נכון. באנו לארץ מולדת!"

עו"ד חבצלת: "בדואים הגיעו במאה 18-19 מארצות הסביבה לא-י' בתקופת חולשת העות'מאנים. אין התאמה בין תביעות הבעלות ובין הפזורה בשטח" בחברה הבדואית גוונים וצרכים שונים "היא לא הומוגנית כפי שנראה למי שלא מכיר" למשל היה צורך בהקצאת קרקעות לבניית בתים כי לא לכל הבדואים יש קרקעות. הדיונים בתביעות הבעלות מתבססות יותר על צדק היסטורי מאשר על קושאנים ושטרות בעלות.

מדוע דו"ח גולדברג חובק ודו"ח פראוור לא ממש?

"הופתעתי- יש הבדלים בין הדוחות אבל לא במהות. מדוע דו"ח גולדברג חובק ודו"ח פראוור לא ממש?" פנה אהוד פראוור, ראש ועדת פראוור וראש אגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה לנוכחים בכנס שבמהלך כל הכנס לא הסתירו את אי מורת רוחם מהדו"ח הנקרא על שמו.

אחד ההסברים שהוא מצא היה כי "ישראל היא ארץ כל הפחדים כולם".. "רצינו להרגיע קבוצת אוכלוסיה אחת והרגזנו אחרת" פרש פראוור בעניין של כביש 40 : "ישובים ורשויות בנגב המערבי פחדו, הפגינו וכדי להרגיע אמרנו שאין שום התיישבות בדואית בצד מערב של כביש 40" אמירה שיצרה לדעתו חיבור בין הדו"ח לבין גישה שהבדואים הם ציבור עוין "וזה לא נכון, זו לא גישת הדו"ח".

פראוור בקש להדגיש כי הוועדה הינה ועדת יישום, צוות אנשי מקצוע שמכריע במחלוקות. "לא כתבנו דו"ח המשך. יש לנו השלמות ליישום ולדעתי לא כל כך שינויים. לא שינינו דבר מגולדברג". נראה כי דווקא עובדה זו היא הסיבה לחוסר האהדה של דו"ח פראוור. דו"ח גולדברג השמיע מדיניות ומגמות דו"ח פראוור מיישם ומגיש לביצוע. שעת ה 'מאניטיים' הגיעה וזה קצת יותר קשה לעיכול.
מהחלטות היישום: 1/3 מהפזורה יקבלו את מקומם. 2/3 מהפזורה יצטרכו להתקבץ ויקבלו את מקומם "וזה השינוי שלנו". 12,000 איש רוצים לעבור מרמת חובב מרצון- "זו לא עקירה". ויש עוד התיישבויות חדשות שיוקמו- גם בעלות אופי כפרי או חקלאי לא רק עיירות..

כיום הבעלות על הקרקע היא של הבדואים ושל המדינה ('אדמת מירי'). "באנו פה במפנה- תהיה חלוקה: חלק מהקרקע ילך למדינה וחלק גדול יישאר בידי מעבד הקרקע". 225 דונם תהיה התביעה הממוצעת לבדואי (בשנים קודמות התביעה עמדה על מינימום 400 דונם) והם יקבלו בעלות לא חכירה. "לא באנו לעקור- באנו לקבע ותפישתנו לא לרכז אלא לבדוק כל מקום לגופו".
"באנו להחיות קרקע מתה ('אדמת מוואת') שהמדינה והבדואים אוחזים זה בזה. לא באנו לנהל את השיח הישראלי. שיח אחר הוא משחק. בשיח הנוכחי- הלכנו הכי רחוק שאפשר. אנחנו נמצאים כיום בתהליך הכי שיתופי שהתקיים. שמענו מאות אנשים, רובם בדואים. תלמה דוכן, חוקרת, שבמשך שנתיים שמעה, חקרה בשטח וכתבה. חוקרת ממשרד הפנים מונתה לחקור את התנגדות הבדואים ובפעם הראשונה בתולדות המדינה, הממשלה מינתה שר שתפקידו לאסוף את דברי הבדואים וכתוצאה מכך להביא הצעות לשינוי- זהו צעד ללא תקדים במדינת ישראל!".

פראוור מעריך כי ברוב המכריע של המקרים יהיה מעבר מרצון. בישובים שיוקמו אפשר יהיה למצוא פתרון לקבוצות קטנות מידי של תושבים או קבוצות שנמצאות במקום שאי אפשר שיקום ישוב. כך גם המדינה תוכל להשקיע יותר בפתוח, חינוך ובריאות.

הסברה

"חשוב להסביר ונבוא לכל מקום כדי להסביר" סיים פראוור.
בינתיים מי שעוסקים בהסברה הם הבדואים עצמם. בנובמבר 2011 יצא חבר מזכירות 'פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי', מר חליל אל-עמור מהכפר הבלתי מוכר אל-סירה, להשתתף זו הפעם הראשונה בוועידה לזכויות חברתיות, תרבותיות וכלכליות של האומות המאוחדות בז'נבה אשר דנה בדו"ח תקופתי על ישראל.

אל-עמור הקריא הצהרה בדבר הבעיות והאתגרים שניצבים בפני תושבי הנגב הבדואים תוך מתן דגש מיוחד על ההתנגדות הגורפת בקהילה הבדואית לדו"ח פראוור, שלדעתם שרק יעמיק את הפערים החברתיים בנגב ויוביל להחרפת היחסים בין יהודים לערבים באזור. במהלך שהותו פגש אל-עמור נציגים מיוחדים של האו"ם לענייני דיור ועמים ילידים, נציגי ארגונים לזכויות אדם וכן את השגריר השוויצרי לענייני המזרח התיכון, מר דניאל רוך, אשר עודכן בסוגיית הכפרים הלא מוכרים וביישומו הצפוי של דו"ח פראוור. השגריר הבטיח להמשיך ולסייע בסוגיה. לאחר חזרתו אמר מר אל-עמור: "המסע הקצר היה מאוד חשוב ומועיל. דרשנו מהעולם להתערב ולסייע לאוכלוסייה הבדואית בנגב וחיזקנו את הקשרים הקיימים שלנו עם ארגונים ומוסדות ברחבי העולם".
לרגל "יום זכויות האדם הבינלאומי" פרסם 'פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי' את הדו"ח השנתי בנוגע לאחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר– הזכות לדיור. מהדו"ח עולה כי לעומת 456 בתים שנהרסו במהלך שנת 2010 הייתה עלייה ל-1000 בתים שנהרסו במהלך שנת 2011. היום (ראשון ה-11 בדצמבר), נערכה הפגנה נגד מתווה פראוור להסדרת ההתיישבות בנגב מול משרד ראש הממשלה בירושלים.

מפת ארץ ישראל, אזרחות והגדרה אישית

בני ה-16 בתיכון 'אורט-ערד' נוהגים לקבל את תעודות הזהות שלהם בטקס שנערך בבנין הכנסת בירושלים. בפעילות מקדימה, משותפת לתלמידים ולהורים בביה"ס, נשאלנו איזהו החפץ שמסמל בעינינו את היותנו אזרחי המדינה? התשובות היו שונות: דגל ישראל, התנ"ך, הכובע הצבאי, סיפורי גיבורים ועוד.. אחד ההורים הציע לכלול גם את מפת ארץ ישראל והסביר כי כל כך הרבה דם נשפך עבור הטריטוריה, עבור פיסת הארץ הזו..

נראה שאזרחות קשורה קשר אמיץ לאדמה. גם כשהיינו אזרחי כל העולם האמנו בשילוש הקדוש: עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל. ובשעת הכושר חזרנו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.
מצד אחד בנושא הסדרת הקרקעות בנגב עוסקים בחוקים, חוזי בעלות על קרקעות ומונחים משפטיים יבשים ומצד שני עוסקים במושגים כמו 'זכויות היסטוריות', 'עמים ילידים', דמוקרטיה ובין לבין כל ההגדרות למיניהן וסימון הטריטוריות נכנסים הרבה מאד רגשות, להט האמונות ותחושות השייכות. יש שיגידו כי לשאלות העולות יש תשובות ברורות ויש שבשבילם השאלות עומדות פתוחות..