כיצד ישפיע משבר האקלים על הנגב המזרחי? ואיך נערכים למשבר האקלים שיכה בערד, ירוחם או מועצה אזורית תמר? משבר האקלים- זה נשמע משהו גדול, ששייך לכדור הארץ, משהו שמעצמות עולם עוסקות בו.. איך הרשויות המקומיות בנגב יכולות להשפיע? בוועידת האקלים נגב מזרחי שנערכה בשבוע שעבר בערד החלו לתת את התשובות..
מאת: ענת רסקין
משבר האקלים כבר כאן ממזמן. הטמפרטורה עולה (יעידו על כך גלי החום הקיצוניים הפוקדים אזורים שלא מורגלים בכך כמו בימים אלו בקנדה, הגובים גם קורבנות בנפש) , הפשרת הקרחונים בקטבים, עליית מפלס הימים, רעידות אדמה, ובאופן כללי התגברות מקרי קיצון של סופות ובצורות אשר מושפעים במידה רבה, לדעת רוב המדענים, מידי האדם. החשש הוא שהמצב עלול להביא לרעב ומלחמות ולכן עלה צורך בהתארגנות בינלאומית לטיפול במצב. בשנת 1992 התכנסה לראשונה בברזיל ועידת פסגה של האו"ם שנקראה פסגת כדור הארץ והמשיכה כוועידה שנתית של האומות המאוחדות לשינוי אקלים (United Nations Climate Change Conference). בוועידה ה-25 בנושא, שהתקיימה במדריד בין 2-13/12/2019 , האיחוד האירופי הגיע להסכמה על צמצום הפליטה של פחמן לרמת אפס עד לשנת 2050.
שינוי האקלים: הבנה, הערכות מוסדית ושיתופי פעולה אזוריים
גם ישראל שותפה לדאגות הנובעות בשינויי האקלים. לפי דו"ח מנהלת האקלים במשרד להגנת הסביבה, שפורסם ביום 22.04.21 לרגל ציון יום כדור הארץ. משבר האקלים צפוי לגרום לארבעה שינויים מרכזיים בישראל: להפוך את האקלים כאן לחם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר. "הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות מ-1950 עד 2017, והיא צפויה להמשיך ולעלות בכמעלה אחת נוספת עד סוף 2050 ובכ-4 מעלות עד סוף המאה הנוכחית", מזהיר הדו"ח. על מגמת היובש נכתב: "נמצאה נטייה להפחתה במספר ימי הגשם בעשורים האחרונים." על פי המודלים האקלימיים מגמה זו צפויה להימשך והמשקעים יופחתו בממוצע של כ-10%-20%.
ישראל צפויה לסבול יותר מתופעות קיצוניות כמו "גלי חום ממושכים, עלייה במספר אירועי שיא של משקעים ושינוי בפיזור בתדירות, במשך ובעוצמה של אירועי משקעים". כן צפויות "עונות יובש ארוכות, בצורות, איי חום עירוני, התייבשות נחלים ושרפות, גשמים סוערים בפרקי זמן קצרים שפירושם יותר שיטפונות, סחיפת קרקע והצפות". לישראל הקטנה אין יכולת לעצור או למתן תופעות אלו באמצעות צמצום פליטות גזי חממה, אולם היא חייבת להיערך אליהן לכן ב-29/6/2021 השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי לאור האיום האסטרטגי של משבר האקלים על מדינת ישראל, הן מחויבות לעבודה משותפת של משרדי הממשלה לטובת אימוץ החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן, תחרותית ומשגשגת.
הצעד הביצועי הראשון הוא הפיכת השלטון המקומי לגורם מוביל במאמץ ההערכות. (זאת גם בעקבות הניסיון המצטבר בשנת הקורונה) "תפקידן של הרשויות המקומיות בהיערכות לשינוי אקלים חשוב במיוחד", נכתב. "נדרשת היערכות מקומית בשל ההבדלים בהיבטים של סיכונים חברתיים וגיאוגרפיים המאפיינים כל רשות. יש לאמץ וליישם את המדריך להיערכות השלטון המקומי שנכתב במסגרת עבודת המנהלת".
היחידה לאיכות הסביבה נגב מזרחי (הכוללת את: ערד/ מועצה אזורית תמר/ ירוחם) הרימה את הכפפה ומתייחסת לנושא ברצינות רבה. רק בשנת 2021 נערכו 15 ועדות אקלים אזוריות מדן ועד אילת שדנו בהערכות של הרשויות המקומיות בנושא השפעת משבר האקלים על המרחב והקהילה של כל רשות לפי מאפייניה.
"בגלל הקורונה אנשים הבינו מה זה משבר עולמי ומה החשיבות של תפקוד הרשויות המקומיות במשבר" אומרת נועה כהן-קיסינגר רכזת קיימות ביחידה, "מדובר על שינויים ארוכי טווח ואפילו על שינויים שיהפכו לקבועים. עכשיו יש לכולם ניסיון בפעולה בזמן משבר. כשיקרה המשבר הבא רק צריך להפעיל את התוכניות הקיימות ולפעול לפי הניסיון המצטבר תוך התאמה ושדרוג שלהן. אבל צריך כבר עכשיו להתחיל במהלכים שיבנו חוסן קהילתי וחוסן תשתיתי". את זה בדיוק התחילה לקדם במרץ היחידה לאיכות הסביבה נגב מזרחי בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות המקומיות, מנהלי מחלקות שונות של הרשויות המקומיות ועם גורמים אזוריים כמו רשויות אזוריות, אוניברסיטת בן-גוריון, מו"פ ערבה-ים המלח (בהובלת פרופ' פנחס אלפרט), רט"ג, רשות הניקוז ים-המלח ועוד..
במסגרת הפעילות התקיימה ועידת האקלים האזורית ב5/7/21 בה נפגשו בערד שלושת ראשי הרשויות בנגב המזרחי: ראש עיריית ערד עו"ד ניסן בן חמו, ראש עיריית ירוחם טל אוחנה וראש המועצה האזורית תמר- ים המלח ניר ונגר. שלושת ראשי הרשויות חתמו במהלך המפגש על אמנה אזורית, המחייבת תכנית להתמודדות משותפת במשבר האקלים. במסגרת הוועידה התקיים פאנל בנושא משבר האקלים בהנחיית החזאית-המגישה שרון וכסלר.
איילה גובר-אברהמי, מנהלת יחידה לאיכות סביב- נגב מזרחי: "משבר הקורונה הראה לנו את חשיבות ההנהגה המקומית בניהול משבר. שינויי האקלים ישפיעו על כל תחום בחיינו ואנו צפויים לתדירות משברים רבה יותר. למדנו שבאזור הנגב המזרחי זה יהיה במופע של גלי חום, בצורות, אירועי שיטפונות קיצוניים, התגברות מזיקים ועוד. לטבע ולשינויי האקלים אין גבולות. ישנה חשיבות ממעלה ראשונה לפעול לצמצום פליטות גזי חממה ופיתוח תכנית הערכות. הן ברמה הרשותית והן ברמה האזורית."
ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן חמו: "אין לנו זמן מיותר. אנחנו חייבים לנקוט בצעדים כבר עכשיו כדי לצמצמם את הפגיעה בכדור הארץ. לכן שיתוף הפעולה כאן הוא מבורך. אין ספק שכל עירייה בנפרד יכולה לעשות מהלכים משלה שיהיו משמעותיים, אך אני סבור שיש חשיבות לעבודה משותפת מול המשבר שהולך וגדל".
ראש המועצה האזורית תמר -ים המלח ניר ונגר: "הוועידה מהווה יריית פתיחה לשנתיים של פעילויות שמעבר להעלאת המודעות גם יתרמו להתמודדות עם משבר האקלים העולמי ויתחברו ברמה האזורית. חתמנו על אמנה המחייבת את כולנו כשגרירי האזור. זכרו, השינוי מתחיל מאור קטן שיתגבר על החושך!"
ראש מועצה מקומית ירוחם, טל אוחנה: "הקורונה למדה אותנו שהדרך היחידה להתמודד עם משבר גלובלי לא צפוי הוא כוחה של קהילה. בישובים שאנחנו זכינו להוביל ולהנהיג יש יתרון בחוכמת מקום וגם חוסן שנבנה מקשרים בין אנשים, לנו כמנהיגים יש אחריות וחובה לספר סיפור שלכולם יש בו חלק".
שינוי האקלים- כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח?
- בנגב המזרחי נחווה את שינויי האקלים בעלייה בחום. התחזית היא שאפיק ים סוף המכניס גשמים לאזור לא יעשה כן בחלוקת משקעים לאורך זמן אלא ע"י הורדת משקעים רבים בתקופה קצרה דבר שיגרום לשיטפונות מצד אחד ומאידך לתקופות ביניים ארוכות של גלי חום..
- גלי החום פוגעים באנשים מוחלשים בחברה שלנו ויש צורך בתוכניות עזרה, פינוי למתחמים מקוררים ודאגה למים למי שצריך..
- גלי החום צריכים הערכות של הרשות המקומית ביצירת הצללות כדי לקרר את העיר ולאפשר לאנשים ללכת ברגל (וכך גם לצמצם את זיהום האוויר) וקיום חיים של מגוון ביולוגי.
- עלייה בהופעת חרקים ומזיקים שעד כה לא הופיעו באזור. במוא"ז תמר כבר סובלים מכך. למשל נחזה בגל של פרפרים שיישבה את העין אבל גם בגל של חיפושיות, לא מקומיות, שמופיעות בהמוניהן עד כדי כיסוי שמשות המכוניות וחלונות בתי המלון בים המלח. "זה לא נעים אבל אין צורך בהדברה, הם לא מזיקים". הם מופיעים בגלל שינויים בטמפרטורה לזמן מסוים ונעלמים. אבל בהחלט מהווים מטרד לתקופה מסוימת.
- התייבשות, בצורות, אידוי מקווי מים, האצת התייבשות ים המלח > תופעות שגורמות לפגיעה במקורות מים, בחקלאות, בבעלי חיים ואפילו סכנה קיומית לבני האדם החיים באזור.
שינוי האקלים- להפסיק לדבר, להתחיל לעשות
הרשויות האזוריות כבר החלו לפעול בשטחן עם מספר פרויקטים ברי קיימא. עכשיו הם ירתמו תכניות אלו להתמודדות עם שינויי האקלים וגם יתכננו תכניות חדשות להערכות לשעת משבר.
נועה כהן-קיסינגר רכזת קיימות ביחידה: "כוחנו בחיבורים. בין הרשויות ובין האזור שלנו לשאר אזורי הארץ ובין מחלקות שונות ברשויות. אנחנו יוזמים, עושים, פועלים, מתכננים, דוחפים.. ממפים פרויקטים, מקימים צוותי פעולה ברשויות, מנגישים מידע ומבקשים מידע מהציבור. אפליקציה בנושא תעלה בימים הקרובים בה יוכלו התושבים להביע דעה, להמליץ.. ובכך להשפיע על התוכניות"
מה כבר קורה בשטח:
- תקנות בנייה ירוקה– הוחלו כיום גם על בתי המלון בים המלח. טיפול בנושאי דישון, הטמנת פסולת (שיוצרת גזי חממה), שתילת גינות ירק ובוסתנים למען התושבים, התקנת פנלים סולאריים על גגות בתי מגורים משותפים ופרטיים.
- החלפת תאורות רחוב- בערד ובמוא"ז תמר כבר החליפו את תאורת החוץ בתאורה חסכונית. ערד כבר כמעט עצמאית מבחינת הכנסות מייצור חשמל מפנלים סולאריים שהותקנו על גגות בניינים ציבוריים.
- השבת מים אפורים- במוא"ז תמר זה מכבר החלו להשיב מים אפורים של בתי המלון לטובת הגינון הסביבתי והשקיית מטעי התמרים. בערד המים לא חוזרים לעיר ערד אבל אחרי הטיהור שלהם הם מועברים להשקיית שדות גד"ש הר חברון לאורך כביש 80 . התוכנית היא להרחיב את הפרויקט כך שמים מושבים ישקו את הגינות בשכונה 12 שמתוכננת לקום במערב העיר. (הבאת המים לערד אינה אפשרית כרגע בגלל הפרשי גובה בין גד"ש חברון לבין ערד הדורש השקעה גדולה בתחנת כוח שתעלה את המים לעיר ערד).
- טיפול במי מעיין בוקק- במועצה אזורית תמר מזרימים לנחל מים נקיים. "ביחד עם רט"ג ורשות ניקוז ים המלח הקמנו 4 תחנות ניטור וטיפול במים ואנחנו משקיעים מיליוני שקלים בנושא" מציין ניר ונגר ראש מוא"ז תמר ומוסיף: "יש עוד מה לעשות. אנחנו במאבקים גדולים מול המפעלים המזהמים. זה לא קרב שיגמר ביום אחד זו מלחמת התשה שצריך בה גם את משרדי הממשלה! אבל אנחנו על זה!"
- טיהור מים- נבחרת תלמידי תיכון של מוא"ז תמר זכתה במקום 1 בתחרות של האו"מ עם פרויקט לשיפור/טיהור מים בעזרת עצי מורינגה! זאת בליווי מו"פ ערבה-ים המלח. פרויקט המשלב מחקר, חינוך עם צרכי שעת המקום..
- זיהום אוויר במישור רותם- גם בנושא זה מוא"ז תמר מטפלת ביד רמה, מדווח ראש מוא"ז תמר: "מפעל חיפה טכנולוגיות השקיע 80 מיליון ₪ ב- 15 פרויקטים בעקבות חוק אוויר נקי. חלק מהמפעלים משתפים פעולה וחלק פחות. בסוף זה עניין של שותפות. לא תמיד זה עובד בקצב שרוצים מסיבות שונות. תפקידנו להציף דברים למעלה כדי שלא ירדו מסדר היום".
- טורבינות רוח-אנרגיה ירוקה? לפעמים תחליפיםנראים לנו כפתרון הנכון עד שבודקים אותם לעומק.. זה מה שקרה עם פרויקט טורבינות הרוח שרוצים להקים בחבל יתיר (ליד יער יתיר, הר עמשא) "אנחנו בעד אנרגיה ירוקה, ברת קיימא, אבל לא פותרים בעיה אחת ע"י יצירת בעיה אחרת" אומרת דר' חגית פרץ מהיישוב הר עמשא (אנתרופולוגית של רפואה שעבדה 10 שנים בבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון). 10 טורבינות רוח בגובה 180 מ' גובה עם מוטת כנף של 60-100 מ' ! רצו להקים להם במרחק של 500 מ' ממקום ישוב של בני אדם. בעולם המרחק מבני אדם לטורבינות בסדר גודל שכזה מגיע עד 2000 מ'!! על מה המהומה? מסתבר שלטורבינות השפעה בריאותית על בני אדם בנוסף להשפעה על הסביבה שלהן. יש צורך לדאוג להציב אותן הרחק מבני אדם, נתיבי תעופה של צפרים ומכבישים.. הן מיבשות את האוויר בסביבתן ויוצרות תנאים לפריצת שריפות אך עם זאת אסור לטוס מעליהן כך שגם מטוסי כיבוי לא יוכלו לטוס מעליהן. גם צפרים שציר הנדידה שלהן עובר באזור לא יוכלו לעוף מעל שטח הטורבינות. בכלל טורבינות פוגעות ביצירת תרמיקות אוויר שכל-כך חשובות למעוף הציפורים.. בנוסף מסתבר ממחקרים וספרות שישנה בעולם בנושא, שהרעש הבלתי נשמע שמייצרות הטורבינות פוגע בבריאות בני האדם: לבעיות בשיווי משקל, בעיות שמיעה, כאבי ראש, בעיות שינה, סחרחורות ובחילות.. היזמים שרוצים להציב את הטורבינות רוח באזור לא עשו סקר בריאות, משרד הבריאות לא תומך בתושבים שמצדם נאלצו לפנות לעזרת בג"ץ בנושא.
ניר ונגר ראש מוא"ז תמר: "זה לא שחור ולבן.. תיירות, התיישבות, תעשייה, שפועלים בטבע שחיים אתו וממנו, צריכים לייצר סינרגיה." "אני מודה לממשלה שסומכת עלינו ומעבירה סמכויות לרשויות המקומיות. אבל יש פה מדינה! אי אפשר להטיל הכול על רשויות מקומיות. משרדי הממשלה- איפה אתם!?"
"שינוי האקלים נשמע רחוק וגדול אבל צריך צעדים קטנים שביחד נוכל לשנות דברים"..
מסכמת איילה גובר-אברהמי מנהלת יחידת איכות הסביבה נגב מזרחי: "היחידה מובילה נושאים סביבתיים ומדיניות לשטח. אני שמחה שראשי רשויות וגורמים אחרים מבינים את החשיבות ומעוניינים להתקדם בנושאים הסביבתיים. יש בשלות ובגרות ברשויות שלנו- בהסתכלות, בחזון, בתובנות בנושאי סביבה וזה מרשים! השטח שלנו בשל כדי להתקדם הלאה ולעשות את החלק שלנו בנושא התחממות האקלים.
ביחידה שלנו 11 עובדות, כולן בעלות תארים אקדמאיים, מהנדסות.. היחידה של הנגב המזרחי חולשת על שטח גדול של 1750 קמ"ר שהוא 1/8 ממדינת ישראל! יש בשטח הזה מורכבות מאתגרת, יש הכול מכול: שטחי שמורות טבע, שטחי הטמנה, תעשייה כימית כבדה, שטחי אש, שטחי כרייה, ים המלח, קו פרשת המים עובר פה, ובעיקר תושבים. אף פעם לא משעמם פה..
התפקיד שלנו לוודא ששימושי הקרקע האלו יחיו זה לצד זה בצורה נכונה ומקיימת. לשמחתי אנחנו מקבלות משוב של הערכה ליכולות העשייה של המשרד והעובדות. זה תמיד כייף לשמוע ומקור לגאווה!"
* (להצטרפות לדף הפייסבוק של היחידה > www.facebook.com/היחידה-לאיכות-הסביבה-נגב-מזרחי-102978041943596 )