ערד הייתה חלק מהטרנד העולמי של תכנון ערים מודרניות בשנות ה-60. הרבה תקוות וציפיות גבוהות להצלחה ואיכות חיים היו מ 'העיר המתוכננת'. ג’יין ג’ייקובס, עיתונאית אמריקאית, בטאה בספרה המפורסם 'מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות', את הזעקה נגד ערים מתוכננות ויצאה בעד שמירת המגע האנושי והרב גוניות של עיר. מאז 2006 בערים גדולות ברחבי העולם מקיימים את מיזם 'הליכות ג'יין'- פרויקט המשמר את הרעיון הבסיסי של הכרת העיר וסיפוריה מקרוב ובצורה בלתי אמצעית. כ-140 איש צעדו ב-2 מסלולי הליכה בערד במסגרת מיזם 'הליכות ג’יין' בערד.
מאת: ענת רסקין
עשרות ערים ברחבי העולם לוקחות חלק באירוע לזכר מורשתה של ג’יין ג’ייקובס, עיתונאית ועורכת שחיה בניו-יורק וטורונטו (2006-1916) והפכה לדמות חשובה ומשפיעה בעקבות פרסום ספרה 'מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות' (1961). ספר שיצא כנגד זרם תכנון הערים המודרניות ושיקום שכונות שהיה פופולארי בשנות ה-60 . ג'יין טענה בספרה כי לא תוכניות היורדות עד לפרט האחרון הן היוצרות עיר אלא התושבים הם אלו היוצרים עיר בפעילותם וחייהם היומיומיים. חיי עיר מושתתים על רב גוניות וכוללים: מגורים, תעשייה, מסחר ותרבות, הצריכים להיות שלובים האחד בשני ולא מופרדים. רב גוניות זו היא היוצרת את האווירה המיוחדת של עיר, את הפעלתנות, הביטחון האישי, ותחושת השייכות של אנשים למקום. להבדיל מרבעים מתוכננים, הפרדות בין מגורים למסחר ותרבות ובניית גושי מגורים ענקיים הגורמים להרגשת ניכור של התושבים לשכונתם.

אל הטרנד של תכנון ערים מודרניות הצטרפה ערד בתחילת שנות ה-60 . בישראל, ערד וכרמיאל היו הערים המתוכננות הראשונות. ערים שיצרו אותן מהנדסים בתוכניות מדוקדקות וארכיטקטים מצאו בהן לוח נקי לתוכניות נועזות שלהם. ועדות הקמה וקבלה מיינו תושבים לפי מקצועות נדרשים לביסוס כלכלי של העיר. 'העיר המתוכננת' היה ביטוי שנשא בחובו תקוות וציפיות גבוהות להצלחה ואיכות חיים.

אך כמו בהרבה ערים אחרות גם בערד נוצרו תהליכים שבישרו את ירידתה של העיר והבעייתיות של התכנון המודרני: הרחובות הרחבים שנוצרו ממחשבה תחילה לאכלס בנוחות כלי רכב ולאפשר זרימה של תנועה, יוצרים הרגשה של עיר ריקה ונטושה. השיכונים שבשולי הערים שסגורים לרחוב הראשי, הפכו במהרה לסמלים של הזנחה ושל קיפוח. אזורי העסקים או התעשייה המופרדים ננטשים מדי לילה ונשארים ריקים. פשיעת נוער מתרחשת בעיקר בפארקים ריקים מאדם. אזור קצה ריקני כמו מצפור מואב הופך מאטרקציה למרכז לא פעיל. הקמת קניון ומרכז קניות מחוץ לעיר שאב את החיות ממרכז העיר.

לדעתה של ג'ין ג'ייקובס עיר אינה יכולה להיות מוצר מתוכנן מתחילתו ועד סופו שכן היא עיר חיה וקיומה קשור ליכולת הגמישות התכנונית שלה בהתאם לרבגוניות האנושית שלה, לעושר הפעילויות וההזדמנויות שהיא מציעה ולשינויים הבין-דוריים. עיר לא מתכננים מהמשרד אלא מהשטח, טענה ג'יין, והפכה בכך לגורו של אזרחי ערים גדולות בכל העולם שבשנות ה-2000 מואסים בעיר המתוכננת והקרה וחפצים במגע האנושי של העיר הגדולה, בחזרה לאינטימיות של כיכר העיר.

פרויקט 'הליכות ג’יין' החל לראשונה ב-2006 בטורונטו ותל-אביב הצטרפה אליו ב-2011 . ביום שישי האחרון 2/5/14 הצטרפה גם עיר המדבר המתוכננת, ערד. הפרויקט משמר את הרעיון הבסיסי של הכרת העיר וסיפוריה מקרוב ובצורה בלתי אמצעית. תושבי העיר ואורחיה הולכים במסלולי הליכה ומתוודעים מקרוב להיסטוריה, לארכיטקטורה, לסיפורים אנושיים, לפעילויות תרבות ואומנות, מפי תושבים של העיר עצמה.

'הליכות ג'יין בערד' הינו יזמה של דר' בתיה רודד מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון, תושבת ערד, ונשות קבוצת 'הקש"ת בערד' למען רב גוניות קהילתית וסובלנות בעיר ערד. דר' בתיה רודד: " הליכות ג’יין מתקשרות לי לשני היבטים קשורים זה בזה: חיזוק הקשר למקום, עליו אנחנו טורחות ב- הקש”ת. אנחנו מבינות שרבים מתושבי ערד חשו שהמקום נלקח מהם מסיבות שונות ומשתקעים חדשים טרם יצרו קשר כזה. לכן חשוב להקנות ולהצמיח שוב את האהבה לערד. זה גם מחזק את תחושת הקהילה כי היא תמיד מחוברת למקום קונקרטי וסמלי-זהותי. כל אלה מטרות הקש”ת וכפי שהסברנו בהצהרה שלנו, המפגש הבלתי אמצעי בזירה הציבורית מפחית את הזרות בין האנשים ומחזק את הקהילתיות. זה נקנה באיטיות, לאורך זמן, ויש להתמיד וליצור מסורות כמו 8*8 והליכות ג’יין.
כמו כן, 'כחוקרת את נושא הערים הקטנות לאור תהליכי גלובליזציה, בפרט ערד, אני למדה שעל אף הדורסנות של הקפיטליזם החזירי, ואולי בעקבותיו, נוצרה פעילות רבה של החברה האזרחית התובעת את הזכות על העיר והמרחב הציבורי שלה. פעולת ההליכה והשיחה על המקום שבה ומנכסת את המקום ומייצרת קשר התובע הכרה בו ובזכותו להתקיים. קל יותר לתושבים להתגייס למשהו מוכר ואהוב המאוים. אמנם הליכות ג’יין מתקיימות בערים גדולות כי כל התייחסותה של ג’יין הייתה לערים גדולות, וגישתה לא ממש ישימה בעיר קטנה. אבל מסורת ההליכות מדברת על סיפורי תושבים על פינה, גינה, עץ, רחוב – סיפור אישי שלהם, יוזמה, מאבק – המראים את העיר מזווית אחרת. האמירה המרכזית כאן: העיר היא תושביה!"

כ-140 איש צעדו ב-2 מסלולי הליכה בערד. מסלול ראשונים- היה מפגש בוקר בסימן זיכרונות היסטוריים מהקמת העיר ערד שסופרו ע"י תושבים ותיקים. המטיילים התכנסו ברחבת העירייה (לשעבר המחנה הקדמי) לקריאה מזיכרונות לובה אליאב יוזם הקמת העיר ערד, סיפוריה של עתליה על אביה ברוך נויברג בעל בית המלון הראשון של ערד שהיה ממוקם ברחבת העירייה (כיום משמש כחדר מיון קדמי שאלר). משה רגב חלק זיכרונות ססגוניים מהקמת התיכון הראשון בערד ששכן בתחילתו בשכונת הפטיו ובסלון ביתו. תמר אבנרי שתפה בזיכרונות מהווי החיים האינטימיים בשכונת הפטיו המתוכננת ואילו אביה, תושבת השכונה כיום, ספרה על הפעילות הנערכת בימים אלו למען שיפור חיי השכונה הרב-תרבותית הדועכת. בסיפורים מחיי שכונת הראשונים שתף אורי פרי שגם יזם ופעל להקמת המוזיאון ההיסטורי של ערד בו סיירו המטיילים וצפו בסרטון על הקמת העיר.

בשעות אחה"צ יצאו ההולכים למסלול טיילת מואב לאורך רחוב מואב המוביל לבתי המלון של העיר והמצפור המפורסם שלה. גילי סופר מבעליו של מלון בוטיק 'יהלים' הממוקם בטיילת, חלק בחוויות הפעלת המלון. ובמצפור מואב בועז פינקוביץ הצעיר הצחיק עד דמעות בסטאנדאפ בקורתי על יזמי נדל"ן המעוניינים לבנות מגדלי מגורים מול נוף המדבר בטיילת ומתקבלים בהתנגדות התושבים המקומיים. מורה הדרך שרגא קלסון מערד, נתן הסבר על מדבר בצל הגשם ופסלו של תומרקין המוצב במצפור. לסיום הצטרפו כולם לשירה בציבור עם דודו שי, אמה יחזקאל ויוסי פרץ האקורדיוניסט מול הנוף הפתוח של מדבר יהודה וים המלח הפרוש לעיני המבקרים במצפור מואב.

ערים הן גופים אורגניים. הן מתות וחיות לסירוגין בהתאם לשינוי בעיתים ובדורות. ערד נמצאת בתקופת מעבר בין זמנים של עיר מתוכננת, זיכרונות, געגועים ואכזבות של תושבים ותיקים מעירם הדועכת לבין עיר מתחדשת המשקמת את תחושת השייכות של הדורות הצעירים שלה וצרכיהם בימים אלו.

עוד כתבות בנושא-
ערד כפרויקט תכנוני בישראל- סיבוב בגינות האקלימיות ברובע אבישור בערד, מאת: אדריכל מיכאל יעקובסון, בלוג 'חלון אחורי' –
http://www.goarad.co.il/?pid=15&t=mFinal&L1=41&L2=146&item=2192

ערד – על שולחן התכנון של הסטודיו לתכנון אורבני- http://www.goarad.co.il/?pid=15&t=mFinal&L1=41&L2=146&item=1143

יוטיוב-
שכונת הפטיו בערד- חגיגה שכונתית-  https://www.youtube.com/watch?v=1ITSoyveEOw
שיקום שכונות- http://www.goarad.co.il/?pid=19&t=mFinal&L1=49&L2=50&item=2437