החיזיון האורקולי הוותיק שהוצג במצדה-מערב מאז שנת 1971 שודרג לטכנולוגיות עכשוויות וביום שלישי 19/3/19 נערך טקס פתיחה של החיזיון האורקולי החדש במצדה-מערב. בטקס נכחו מנכ"ל רט"ג שאול גולדשטין, ראש מוא"ז תמר דב ליטבינוף, ראש העיר ערד ניסן בן חמו ומוזמנים. "אתם מוזמנים למסע רב-חושי, מסעיר ובלתי נשכח בלב המדבר למרגלות מצדה – ההר שהפך לסמל. חוויית לילה במצדה. מצדה כמו שעוד לא ראיתם!" פרטים על המופע מצורפים בסוף הכתבה.
מאת: ענת רסקין
המופע המקורי הראשון של החיזיון האורקולי במצדה החל עוד בשנת 1971 והופק על ידי מרכז ההסברה והחברה הממשלתית לתיירות רשות הגנים הלאומיים בקריה בתל אביב. המופע היה מוקם ומפורק בצורה ארעית במשך מספר שבועות במיקום קבוע כאשר הקהל ישב על אדמת טרשים. באופן רשמי נערך המופע באפריל 1988 והמתקן הוקם במאמץ משותף של: רשות הגנים הלאומיים, משרד התיירות- החברה הממשלתית לתיירות, משרד החינוך- מרכז ההסברה, מועצה אזורית תמר, מועצה מקומית ערד. החזון להעלאת מופע אור קולי היה של הבמאי ארנון הדר ז"ל, המוזיקה נכתבה על ידי המנצח נועם שריף, הטקסט נכתב על ידי דן אלמגור. בשנת 1991 שודרג פס הקול מחדש והוקלט מחדש ברובו על ידי אותם שחקנים מקוריים כשהוא הותאם לשפה העברית העכשווית. הרעיון שעמד מאחורי הפרויקט היה חינוכי בעיקרו- להעביר את הסיפור ההרואי לדורות הבאים.
הספור ההרואי הוא כמובן ספור התאבדותם של המורדים ברומאים שהתבצרו על הר המצדה וסרבו ליפול בשבי הרומאים. החרות שבמוות הייתה עדיפה על העבדות וההשפלה הצפויה ללוחמים ונשותיהם. הספור תפס את לבם והצית את דמיונם של כולם. במיוחד עם הקמת המדינה וראשית ימי המדינה המלווים במלחמות תמידיות. ההר הפך לסמל "היהודי החדש" במדינת ישראל שקמה והציונות הלוחמת. הסיפור הפך למיתוס. דורות של חניכים בתנועות הנוער עלו למצדה במסעותיהם וחיילי השריון והצנחנים הושבעו לצה"ל על הר המצדה בקריאה המרגשת "שנית מצדה לא תיפול!" בכך מבטיחים לעם ישראל במדינתו כי לוחמיו ילחמו על החרות עד המוות..
ערד, עיר חדשה בישראל שקמה בשנת 1962 בקרבת מצדה קראה רחובות בשמות הקשורים למורדים: רחוב הקנאים, רחוב אלעזר בן יאיר, ירושלים, חברון, יהודה..
המשורר נתן יונתן כתב: "מגדלור את היית, של גבורה, ואלייך / העפלנו תמיד, אוהבים וחולמים/ מדליקים מדורות מטפסים בשביליך/ ושרים ושרים לך שירים./ עתיקה ויפה ובלתי מנוצחת / עוד מרדות ותקווה על אבני החומה. / ממרומי המצוק הקודר את שולחת / אור כוכב להאיר את מנהרת הזמן ("מצדה")
אין ספק שהחיזיון האורקולי החדש והמושקע מספק חוויה ויזואלית ורגשית מרשימה לצופים המתאספים לעת ערב באמפיתיאטרון האינטימי המשקיף אל הר מצדה וים המלח. סרט עלילתי, המשולב במופעים פירוטכניים עם טכנולוגיה מתקדמת של video-mapping ואפקטים של תאורה, מתאר את ספור קורות המורדים בהר המצדה כשהוא מוקרן על הצלע המערבית של ההר עצמו או על מסך דמוי סלע ענק בקרבת האמפי. חוויה עוצמתית המשלבת את הספור הדרמתי עם הנוף המקומי תחת שמי מדבר זרועים כוכבים כשרוח קדים מלטפת את הצופים. הפסקול נכתב במיוחד למופע ע"י המוזיקאי שלמה גרוניך בביצוע תזמורת, מקהלה וזמרים רבים בהם הראל סקעת ולירז צ'רכי.
ספור מצדה באור חדש
חשוב יותר, לדעתי, היא העובדה שהסרט החדש מציג את ספור מצדה באור חדש ומעלה פה ושם הרהורים ושאלות על המורדים עצמם, האם ההחלטה להתאבד נכונה? מה עדיף- חרות המוות או המשכיות החיים גם תחת השפלת השעבוד? נושאים שחשוב לעסוק בהם במיוחד לאור ממצאים חדשים שנוספו לנו במשך הזמן אודות מה שקרה על המצדה.
הימים עכשיו בעת חנוכת החיזיון החדש, הם ימים שלפני פסח תשע"ט (2019) מגני מצדה נפלו בפסח של שנת 74/73 לספירה. היה זה סופו של המרד הגדול ברומאים, שלוש שנים לאחר נפילת ירושלים ושריפת בית המקדש ע"י חיילי הנציב העליון אספסיאנוס ובנו טיטוס. את הספור אנו יודעים בעיקר מגרסתו של יוסף בן מתתיהו, מצביא, היסטוריון וסופר שהפך לבן חסותו של הנציב העליון אספסיאנוס לאחר שהובס במלחמה על הגנת מבצר יודפת בגליל ונפל בשבי. הוא כתב את הספר "תולדות מלחמת היהודים ברומאים". הסיפורים שהוא מביא בספר מזעזעים. המורדים, קנאים שנמצאו מפולגים לשלושה מחנות, לחמו אלה באלה במרחץ-דמים בירושלים. שרפו מחסני מזון שהיו אמורים להספיק למצור של שנים ובכך דנו את התושבים לרעב מחריד. נלחמו גם בבית המקדש בלי התחשבות בכוהנים והמקריבים שנפלו בערבוביה הרוגים לפני קרבנותיהם שלהם וחצרות המקדש מלאו שלוליות דם.
עם פרוץ המרד הגדול בירושלים בשנת 66 לספירה, קבוצת קנאים סיקריים בהנהגת מנחם בן יהודה השתלטה על מצדה. צוק שנבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים, מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה.
בירושלים השתלטו המורדים על הר הבית. לאחר שנרצח מנחם בירושלים, הגיע למצדה אחיינו, אלעזר בן יאיר, ועמד בראש המתבצרים. הסיקריים היו ידועים כקבוצה אלימה, שאינה בוחלת באף אמצעי, כולל רצח פוליטי, כדי להשיג את מטרתם: עצמאות יהודית אל מול רומא. כנראה שהיו שייכים אל קבוצת איסיים פעילה שניסתה בכוח להביא את המשיח המיוחל, גם באמצעות טרור. הסיקריים פעלו גם נגד החברה היהודית הגבוהה שהייתה קרובה יותר לשלטונות הרומיים וגם נגד המתונים שביהודים שניסו להגיע לפשרות עם הרומאים.
השם סיקריים נגזר מן המילה "סיקה" (בלטינית: Sica – חרב מעוקלת קצרה או פגיון ארוך ששימש מתנקשים), מאחר שבני קבוצה זו נהגו לשאת פגיון מתחת לבגדיהם-גלימותיהם ולרצוח את מתנגדיהם. "סיקרי" היה כינוי בלטינית לרוצחים, ובמיוחד רוצחי חרש.
הסיקריים במצדה נהגו גם לפשוט על היישובים היהודיים הקרובים. בחג הפסח למשל פשטו על עין גדי ובזזו את המקום "המיתו את החלשים אשר לא היה להם כוח לברוח, את הנשים והילדים, שבע מאות נפש ומעלה".[כך לפי יוסף בן מתיתיהו] בעיקר בזזו בעין גדי את גידולי האפרסמון ממנו נהגו לייצר בושם יקר ערך. הבושם הזה היה נשוא מסחר חשוב לרומאים והמתקפה עוררה את זעמם של הרומאים שהחליטו לעלות ולהכניע את מצדה. הנציב הרומי פלביוס סילבה בראש הלגיון העשירי ויחידות עזר אחרות הטילו מצור על מצדה.
התאבדות מנוגדת להלכה היהודית אך היו מקרים של התאבדות בעת המרד הגדול, כמו ביודפת, כאשר הניצולים מן העיר שהסתתרו במערה החליטו להרוג זה את זה ולא ליפול בידי הרומאים, או בגמלא, כאשר יהודים העדיפו לקפוץ מראש ההר אל מותם ולא ליפול בשבי. קושי נוסף בקבלת תיאור ההתאבדות הוא בהיעדר ראיות ארכאולוגיות מכריעות. בחפירות נמצאו גופותיהם של כעשרים ושמונה מורדים בלבד שרידי שאר הגופות, כתשע-מאות לפי יוסף בן מתתיהו, לא נמצאו.
מה ראוי להנציח?
נשאלת השאלה האם ראוי להאדיר את מעשה ההתאבדות ההמונית שארע על המצדה? להפוך אותו לערך עליון ולמיתוס עליו מחנכים את הדורות הבאים? מעבר לכך האם ראוי להנציח את הסיקריקים? האם הם אלו שבסופו של דבר ייצגו את המרד היהודי הגדול ברומאים? קנאים משיחיים ואלימים שכיום מזכירים לנו יותר ארגונים מוסלמיים, דתיים-פוליטיים, שפעלו עד לאחרונה באזור המזרח התיכון במלחמות עקובות בדם משיתים אימתם סביבם. האם אלו פני ההיסטוריה שאנו רוצים להנציח?
על פי המסופר במקורות יהודיים, הקנאים פסלו כל אפשרות להיכנע בפני הרומאים, על אף שהיישוב היהודי היה על סף חורבן. הסיקריים אף שמרו על פתחי העיר ירושלים ומנעו יציאה ממנה. רבן יוחנן בן זכאי, שהיה בין המתונים ושאף למצוא פשרה עם הכובשים ולהידבר איתם, התחפש למת, הוצא מהעיר בארון מתים, ואף עבר בהצלחה משמר של הקנאים באחד משערי העיר. רבן יוחנן בן זכאי הצליח לשכנע את המפקדים הרומים להציל את הסנהדרין ולהמשיכה ביבנה והוא זה ששיקם את חיי התורה בארץ ישראל והיה מהראשונים שחוקק תקנות חדשות כדי להתאים את המצוות להמשך קיום הדת היהודית ללא בית מקדש. ביבנה הונח היסוד לסידור ולעריכת התורה שבעל פה, שכונסה מאוחר יותר לששה סדרי משנה. במסורת המשנה והתלמוד מיוחסת לרבן יוחנן בן זכאי חשיבות מכרעת, כמי שהניח את היסוד לשיקום אחרי חורבן המקדש ולהמשכיות חיי התורה והמצוות בעת המשבר. ובעצם היה זה הוא וגישתו המתונה, שלא פסלה חיים תחת שלטון הרומאים, שהציבו את התשתית ליהדות חדשה וחיים בגלות תוך ניסיון לשמר את היהדות וזכר המקדש וחיי עם ישראל בארץ ישראל. ניסיון לתת ליהודים ששועבדו והופצו לכל רוחות העולם ארגז כלים שישמור עליהם במשך הדורות עד שיגיע היום ויחזרו לארצם ולשלטון עצמאי. עד שהגענו לזמן הזה.
בשיר המסכם של החיזיון האורקולי שר גרוניך: "אור יגע באור עד שהאור יגע בך. דור יגע בדור עד שתגיע שעתך. בקצה החשכה סליחה". וזה בעצם מסר המשכיות החיים והתקווה למרות הסבל והקשיים שגובר על מסר ההתאבדות של המורדים הקנאים ממצדה.
"מצדה שלי, אף פעם לא תיפול.. / לא גיבור אני, אי שם, / בשבי המערות. / לא קנאי, לא בן קנאי,/ ברוח מדברות. / יש לי ארץ קטנטנה,/ חלקת האלוהים. / בית, שער וגינה. / וילדים חיים." (מילים: דודו ברק)
גן לאומי מצדה והחיזיון האורקולי- גם אם כבר הייתם, לכו שוב!
בשנת 1968 הוכרזה מצדה כגן לאומי בשטח של 3,400 דונם, ובשנת 2001 הכריז עליה ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מדי שנה פוקדים את האתר קרוב למיליון מבקרים והוא נחשב לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בישראל. בין 30-40,000 איש בשנה מבקרים במופע האורקולי במצדה-מערב. כביש 3199 מגיע מערד אל צדה המערבי של מצדה ומסתיים בחניון המערבי. כאן מתקיים החיזיון האורקולי ומכאן אפשר לעלות לפסגה דרך סוללת המצור המתונה יחסית.
מתי- כל יום שלישי וחמישי לאחר השקיעה )שעון חורף 19:30 שעון קיץ 20:30 או 21:00 משך המופע 45 דקות. הקרנות במועדים אחרים: אפשרית לקבוצות בערבי ראשון, שני ורביעי בהזמנה מראש.
מחיר- 50 ₪ למבוגר 45 ₪ לנוער. הנחות לקבוצות, למנויי מטמון וללנים בחניון הלילה מצדה מערב".
איך מגיעים- מערד דרך כביש 3199 WAZE "חניון מצדה מערב"
מומלץ להגיע כשעה לפני ההקרנה ועל רקע השקיעה לבקר במתחמים במקום שיאירו זוויות חדשות בסיפורו של ההר ושל גיבוריו במרוצת הדורות.
אחרי: חניון הלילה "מצדה מערב" – תשנו על זה לאחר המופע מומלץ להישאר ללון בחניון הלילה "מצדה מערב" הסמוך. להזמנת לינה היכנסו למערכת ההזמנות באתר רשות הטבע והגנים
לפני: "רדיו מצדה" – החוויה מתחילה כבר בדרך חפשו את התסכית (פודקסט) "הדרך למצדה" באתר הפודקסטים www.ranlevi.com או הורידו אותו ישירות מדף המידע של גן לאומי מצדה באתר רשות הטבע והגנים והיכנסו לאווירה כבר בדרך
הרשמה מראש: [email protected] 08-9959333
כתבות נוספות בנושא:
מסלול טיול בכביש 3199 ערד-מצדה- www.goarad.co.il/כביש-3199-ערד-מצדה
מצדה- חזיון אור וקול לעת לילה- www.goarad.co.il/מצדה-חזיון-אור-וקול-לעת-לילה-2
ערד-מצדה פוטנציאל תיירותי מפוספס- www.goarad.co.il/ערד-מצדה-פוטנציאל-תיירותי-מפוספס