בשבוע שעבר נערכו בערד משחקי ליגה אזורית מחוז נגב-ערבה בפטנק. במגרשים שליד 'מוזה' בגן החמישה שבכניסה לעיר התאספו שחקנים מערד, מיתר, להבים, באר שבע, קבוץ צאלים ואילת להפנינג של משחקים ופיקניק חברתי שנמשך יום שלם.
הפטנק היינו ספורט חברתי/תחרותי המתאים לכל גיל והמשלב פרגון ופיתוח קשרי ידידות בין אנשים. משחקם של הורים יחד עם ילדיהם תורם לחיזוק הקשר המשפחתי והוא מתאים גם לנכים.
חברי מועדון פטנק ערד מתאמנים כל יום שני וחמישי במגרשים שליד פאב 'מוזה' בין השעות 19:00-21:00 וכל מי שמעוניין יכול להצטרף.
מאת: ענת רסקין
צילומים: ענת רסקין
פטנק ערד – מועדון נטוע בקרקע וצובר הצלחה
לצורך המשחק לא צריך ציוד מיוחד או מתקנים, מה שצריך זו פיסת אדמה או כורכר שלושה כדורי מתכת ואם אפשר "מעט צל ביום שמש חם".
משחק הפטנק התחיל בערד בשנות ה-90 כאשר גרשון סגל, דוד של אלון סגל – הבעלים של פאב "מוזה" בערד, בנה שני מסלולים כדי לשחק במשחק שכל כך אהב. המגרשים עמדו שוממים ואז פנו האחים סגל הצעירים לדני שור ובקשו ממנו, כמעורב קהילתית, לנסות ולחדש את המשחק בערד. דני ושולי שור, מעבר לעבודתם כרופאי שיניים, פעילים, מארגנים ועוזרים באגודה למלחמה בסרטן, במועדון "אנוש", במועדון הברידג' (שנכנס כבר לתוכנית הלימודים) וגם בפטנק. פנסיונרים גויסו לנושא וגם העירייה נתנה חלקה קטנה ליד "מוזה". "מוזה" נתנה חשמל, מקום לשבת ואירוח לחברים. מאז המקום רק הולך ומתפתח.
לדני שור חברו אנשים נוספים שעמלו למען המועדון. הבולט ביניהם הוא מקס הירש (שהמגרש נקרא כיום על שמו) שמשפחתו מעורבת בעשייה וממשיכה לתרום לרווחת המקום. גמלאי כי"ל תרמו את מועדונם לאירוח חברי הפטנק, העירייה על כל מחלקותיה עוזרת ככל הנדרש, מפעלי ים-המלח – קשרי קהילה תרמו להקמת התאורה הלילית וגם מפעל "פ.ל.ה" ליצור עמודי תאורה-ערד ו- "מכשור חשמל ובקרה בע"מ".
כך הפך הפטנק לאט לאט למועדון ספורט לתפארת שחבריו משתתפים באופן סדיר בתחרויות, טורנירים וליגות ברחבי הארץ. במועדון ערד חברים מעל 50 ילדים, נוער ומבוגרים. בין המבוגרים ישנו שחקן שהוא עיוור וע"פ הכוונת חבר לקבוצה הוא מצליח להתקרב לכדור המטרה.
בד בבד עם התפתחותו כמועדון ספורט הוא הפך גם למועדון חברתי. כל יום שישי נהגו החברים לחגוג במגרש יום הולדת. ציינו חגים ואירועים מיוחדים כאשר הדגש הוא על ה"ביחד".
ההגרלות למשחקים מערבבות שחקנים חזקים עם חלשים. לנסיעות לליגות באשדוד ובפרדסיה מצטרפות המשפחות בכדי לעודד. אפילו סבתא ונכד או אבא ובנים, משחקים כצוות אפשר למצוא בפטנק. מכיוון שכיף, היצירתיות והמוטיבציה גדלים כל הזמן. חברים יוצאים ללימודי הכשרה להדרכת המשחק במכון וינגייט. כך נארג עוד קשר חברתי שמבוגרים וילדים נהנים ונתרמים ממנו.
בערד מתקיימים גם משחקי ליגה ארצית, אליפות מחוז ליחידים, זוגות ושלשות במקביל למחוזות אחרים בארץ. רוב שחקני ערד משחקים בליגה הארצית. שתי קבוצות נשים ושתי קבוצות גברים מערד משחקות בליגה לאומית בפרדסיה.
ההסטוריה של משחק הפטנק
הפטאנק הינו הענף הצעיר ביותר של עץ עבות של משחקי כדורת. שורשיו עוד נעוצים במצרים הקדומה (כדורי משחק נראים בהירוגליפים שנמצאו) תחריטים יוונים מראים כי השתמשו בכדורים להטלה למרחק והרומאים פיתחו משחקים מבוססי כדורי הטלה למטרה.
בפלישתם לחבל גאליה (צרפת כיום) הקימו הרומאים את הערים מרסיי וליון וסביבם החל להתפשט משחקי הכדורת שהרומאים הביאו עימם. אחד הענפים שתושבי המקום שיחקו נקרא "ליונז"' או "לה לונג" -"הארוך" שבו הצליפה בכדור יריב בוצעה תוך כדי מהלך ריצה של 3 צעדים.
בעיירת חוף שליד מרסיי – לה סיוטה la ciota היה שחקן כדורת נכה בין חבורת שחקנים. בעת המתנה להצטרף למשחק החל להטיל כדורים ולצלוף ממקום שבתו למרחקים קצרים יותר. (1907). חבריו העלו רעיון להתמודדות שתחל מעמדה נייחת (מעגל שבתוכו עומד השחקן) ושממנה יוטלו הכדורים. השינוי שנתלווה בהמצאת חוקים חדשים, אומץ בהתלהבות ע"י חוג גדל והולך עד שבמהרה נערך טורניר ראשון בגרסה החדשה. (1910)
כדי לבדל בין שתי הגרסאות נקראה הגרסה החדשה "פה טנקו" – רגליים צמודות ורתוקות לקרקע ( בפרובנסל). לבד מהאפיון הזה, הפטנק הוא הענף הכדורת היחיד המאפשר הטלת כדורים הן בעמידה והן בכריעה.
הפטנק התפשט בכל אזורי החוף של דרום צרפת במיוחד ע"י דייגים וספנים. הוא החל לחדור לתוככי היבשת ובזכות חוקיו הפשוטים, אביזריו הצנועים והיכולת לשחק כמעט בכל מקום אומץ בהתלהבות ע"י כל שדרות העם (במיוחד בדרום צרפת). ומשם לכל רחבי הרפובליקה הצרפתית: מרוקו, טוניס, אלג'יריה וכמובן מדינות סמוכות לצרפת: ספרד, בלגיה.
ב- 1945 הוקמה ההתאחדות הצרפתית וב- 1958 הבינלאומית FiPJP לפטנק ומשחק הפרובנסל. כיום היא מונה בשורותיה 800,000 שחקנים מ- 60 מדינות. ובנוסף מיליוני שחקנים המשחקים באופן עצמאי. ההתאחדות מארגנת אליפויות עולם לבוגרים, נשים ונוער וכן אליפויות אירופה לנשים ונוער. המשחק, שיש לו כללי התנהגות במגרש ברורים למדי, מצריך סבלנות, ריכוז, עבודת צוות וחשיבה אסטרטגית.
פטנק בישראל
בארץ החל הפטנק בשני מוקדים נפרדים: האחד באשדוד ע"י משפחות ממרוקו והשני בלוד ע"י משפחת טריגלו מלוב. הקבוצות שיחקו במשך 30 שנה מבלי לדעת האחת על השנייה. בשנות ה-80 צרפתי-יהודי ממוצא אלג'יראי עלה ארצה וקרא בשידורי 'קול ישראל' לכל שוחרי הפטנק בארץ להתאחד. הקריאה נפלה על אוזניים קשובות ועד מהרה הוקמו 5 מועדונים שהתחילו לפעול ולקיים תחרויות ביניהם.
כיום כ-25 מועדוני הפטנק פועלים תחת התאחדות מועדוני פטנק בישראל. הפעילות כוללת טורנירים, אליפויות, ליגות וגביע בהרכבים שונים לגברים ונשים יחד ובנפרד.
נבחרת הנשים של ישראל זכתה במדליית הארד באליפות העולם ספרד-2004 . באותה אליפות מרגלית מפרדסיה זכתה במקום שלישי בתחרות הצליפה. נבחרת הנשים של ישראל זכתה במדליית ארד במשחקי עולם 2009 בטייוואן (האולימפיאדה של ענפי הספורט הלא אולימפיים). סיון מפרדסיה היא סגנית אלופת אירופה לשנת 2010 בתחרות הצליפה.
במסגרת ארצית "אקי"ם" עורך תחרויות פטנק לבעלי צרכים מיוחדים. הליגות מטעם האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. הליגה תתקיים במתכונת של מפגשים חודשיים (מפגש אחד לחודש ) בשני מגרשים מרכזיים מגרש מחוז מרכז/דרום – מושב ניר צבי ליד הבריכה .מגרש מחוז צפון – פארק עפולה.
משרד החינוך משלב במסגרת השתלמויות מורים את ענף הפטנק אשר ניתן ללמדו כיחידה בתחום משחקי הנופש, המשחק תורם להנאה מרובה מחדד בילדים את החשיבה, מרגיע ומרכז את התלמידים הלומדים למדוד ולחשב. המשחק מונע אלימות, מפתח שווי משקל, קואורדינציה, תיאום עין-יד ועבודת צוות.