כמו בימים ההם כך גם בזמן הזה כביש 31 הינו דרך ראשית, מרכזית, חשובה אשר לאורכה משנעים אוצרות יקרי ערך המעשירים את הכלכלה של המדינה. לאורכו נמצאות מצודות רבות המעידות על כך. ביניהן תל ערד הקדומה וכיום העיר ערד המודרנית. "לנו יש את הפריבילגיה לא רק להכיר את הסיפור המקראי אלא גם להלך במקומות בהם התרחשו האירועים".
מאת: זך בן נתן, מדריך טיולים, ערד עבור אתר 31 מזרח
את פרופסור רחל אליאור מהחוג למחשבת ישראל שמעתי מצטטת חכם הודי בן זמננו שאמר: "טריטוריה של אומה, איננה מצב נתון, אלא תולדת היחסים, בין כוח פוליטי להבניה תרבותית". ומאז משפט זה מהלך עליי קסם. בכל מקום ואתר על פני ארצנו מתנגן באוזניי ומעורר את תודעתי לבחון את הקשר שבין הנוף, הארץ והתנ"ך.
מששב ליהודים כוחם הפוליטי לא נותר להם אלא להוסיף ולעסוק באותה הבניה תרבותית, שבגינה שבו אל הארץ האבודה אך הבלתי נשכחת, לאחר אלפיים שנות גלות. לפשפש בה מבעד לשכבות האפר, העפר, השריפה והחורבן. לחפש בה את פרקי ימי עברם בארץ אבותיהם. בזה אחר זה עלו ובאו בתורם המקומות, האתרים בשמם המקורי כפי אזכורם במקרא. פלא גדול בעיניי טמון בעובדה שרבים מהמקומות שחרבו נשתמרו בשמותיהם כפי אזכורם בתנ"ך, חרף נפקדותינו בעל כורחנו מן הארץ.
האם שמרה הארץ עצמה לבניה כי ישובו? למשל, ערד, באר שבע, שבע ומולדה, מעון, כרמל, יתיר, ענים, רימון ועוד ועוד. את הסיפורים המקראיים מכירים דוברי שפות הרבה על פני הגלובוס כולו, אבל לנו יש את הפריבילגיה לא רק להכיר את הסיפור המקראי אלא גם להלך במקומות בהם התרחשו האירועים.
הנה אני יורד מבימת ההר המרכזית של ארץ ישראל אל ביקעת ערד וממנה על כביש 31 עושה את דרכי אל הציר המזרחי של ארץ ישראל, אל הבור העמוק בכדור הארץ, אל לב ליבו השבור של השבר הסורי אפריקאי. אל תוך עמק צר וארוך, אפוף מיתוסים וקדושה שסיפורי מקרא רבים נקשרו בו ובסביבותיו. ובאחת אל מולי עולים לנגד עיניי אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר, כדרלעומר מלך עילם ותדעל מלך גויים, אשר עשו מלחמה בעמק השדים ובגיא המלח כנגד חמשת ערי הכיכר ובניהם ברע מלך סדום וברשע מלך עמורה אשר בנתיב מנוסתם נפלו אל בארות חימר-בולענים (בראשית י'ד) של נחל חימר העוקב אחר כביש 31 מדרום.
בשנות החמישים יצאו פרופ' יוחנן אהרוני ובנו רוטנברג עם קבוצת סטודנטים בחוג לארכיאולוגיה לחפש את דרך אדום המקראית אשר לאורכה פסעו גם יהורם מלך ישראל ביחד עם יהושפט מלך יהודה בקואליציה אחת עם מלך אדום, כדי להכות את מלך מואב. הנה הם מוכי חום ושרב עייפים וצמאים למים ומשתוקקים לדעת מה תהא אחריתם בשדה המערכה? ידו של מי תהא על העליונה? ובעבורם מתנבא הנביא אלישע ואומר את אשר אומר.. ובדבריו, אחד התיאורים המרשימים לתופעת השיטפון במדבר: "והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים.. כה אמר ה' לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים"(מלכים ב', פרק ג').
לדעת פרופ' אהרוני גם יוסף אשר נזרק אל הבור בידי אחיו בעמק דותן הובל ע"י שיירת מדיינים/ישמעאלים בדרכם אל מצרים ויורדים הם על כביש 31- היא דרך אדום המקראית, אשר הייתה המסילה הנוחה ביותר שבאמצעותה ניתן היה לרדת בקלות יחסית את מצוק ההעתקים, הנחשב לחטיבת הנוף המזרחית ביותר של מדבר יהודה וכל כולו מכשול טופוגרפי אדיר, קיר מצוק אימתני אל מול אגם כחול, לעיתים אף בגובה חמש מאות מטר מעל פני הסביבה.
לא בכדי שני הנתיבים היחידים שנסללו בדורנו אשר יורדים מההר אל האגם הם המסמנים לנו את גבולותיו השניים של מדבר יהודה מצפון ומדרום. הדרך היורדת מירושלים דרך מעלה אדומים אל ערבות יריחו, והדרך היורדת מערד אל עמק זוהר הציורי הסמוך אל קו המים המלוחים. לאורך כביש 31 שורה ארוכה של מצודות הגנה ומשמר. מצד זוהר הרומי-ביזנטי ובסמוך לו מצודה נוספת מימי החשמונאים. קרוב יותר לקו המים מצודה מימי בית ראשון. מערבה משם מצד חתרורים ומצד בראש רכס זוהר, חירבת עוזה, חורבת רדום, תל ערד, על רכס עירא- תל עירא היא רמת נגב, (לדעת אדם זרטל היא קבציאל המוזכרת ברשימה אחת בגבול אדום בנגבה "קבציאל עדר ויגור וקינה ודימונה ועדעדה. (יהשוע טו,21)].
עדר בסיכול אותיות זו ערד- מצודה גדולה ומרשימה מימי מלכות בית דוד בסמוך לכביש 31. קינה- כפי הפסוק "בני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים (היא צוער) אל נגב ערד. זו הסיבה שסמוך לחורבת עוזה יש נחל מרהיב ביופיו בשם נחל קינה. מרחב המוכר בשם נגב הקיני.
דרך ראשית, בינ"ל, ממואב ואדום, מצוער עיר התמרים שבדרום ים המלח (העיירה הירדנית סאפי), דרך נחל זוהר.
כמו בימים ההם כך גם בזמן הזה כביש 31 הינו דרך ראשית מרכזית חשובה אשר לאורכה משנעים אוצרות יקרי ערך המעשירים את הכלכלה של המדינה. אוצרות שמקורם באגם הכחול והמלוח. היום מדברים על ברום, אשלג ומגנזיום. אבל בעת העתיקה על דרך זו היו מעבירים את הזהב הלבן- המלח. את הזהב השחור- האספלט. את מתק התמר ואת ניחוח האפרסמון. זו הסיבה שלאורך הנתיב מצודות הרבה כדי להגן על הסוחרים ומרכולתם מפני שוסים, ליסטים ואדוני מדבר כמו גם להגן על הארץ הנושבת מפני התרבות העבר ירדנית החותרת לכיוון יהודה.
תל ערד עיר כנענית בת חמשת אלפים שנה הייתה למרכז סחר בנחושת, שמקורו בפונון ובאספלט מים המלח. בלב בסיס נבטים אתר מיוחד בשם תל אל מליח או תל אל מלחתה. כבר בצליל של השם ניתן להבין שהיה למרכז סחר במלח בעת העתיקה.
לסיכום, כביש 31 בשני הכיוונים גם יחד, הינו על תוואי דרך בינלאומית עתיקה מירושלים וחברון לארץ אדום. דרך גישה לים המלח והערבה מרכס זוהר לעבר הר סדום וחוף ים המלח. דרך ראשית ממואב ומאדום, מצוער שבדרום ים המלח דרך נחל זוהר ומעלה זרון אל הארץ הנושבת.
