(מפות-עמותת 'במקום')

עמותת "בִּמקוֹם -מתכננים למען זכויות תכנון" ותושבים מירוחם, אופקים וערד הגישו השבוע התנגדות לתכנית להקמת בסיס "קריית המודיעין" באזור צומת שוקת בנגב.
בהתנגדויות מועלות שאלות לגבי השיקולים שנבחנו טרם ההחלטה על מיקומו של הבסיס ונטען כי המיקום המוצע יביא לפגיעה באוכלוסייה הבדואית וברשויות המוחלשות בנגב. התנגדויות נוספות לתכנית הוגשו ע"י תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים עווג'אן ואל מכימן וכן ע"י המועצה המקומית לקיה.

מאת: ענת רסקין

השבוע (14/2/2011) הוגשה התנגדות לתיקון 74 לתכנית המתאר למחוז דרום (תמ"מ/14/4), אשר נועד לאפשר את הקמתו של בסיס צבאי חדש בשם "קריית המודיעין" באזור 'ליקית', שבמרחב בין באר שבע, לקיה, אום בטין ועומר. זאת במסגרת המהלך להעברת בסיסי צה"ל ממרכזי האוכלוסין במרכז לאזורי הפריפריה בדרום. את ההתנגדות הגישה עמותת 'במקום'-מתכננים למען זכויות תכנון, המייצגת את הישוב הבדואי לקייה שתוכניות ההרחבה שלו עומדות להפגע כתוצאה מהקמת הקרייה בשטח המיועד לה ותושבים מירוחם, אופקים וערד, פעילים חברתיים במסגרות שונות בישובי מגוריהם או מסגרות אזוריות שמעוניינים ופועלים לקידומו של כל האזור באופן שיוויוני. בנוסף אליהם הוגשו התנגדויות מטעם תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים עומאן ואל מכימן וע"י המועצה המקומית לקיה.

במהלך 10 שנות פעילותה של עמותת 'במקום' עומדת הקהילה הבדואית בנגב במרכז עשייתה במטרה לקדם את ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים ולהתאים את התכנון המרחבי לצורכי הקהילה. עמותת 'בִּמקוֹם' מוכרת כגוף מקצועי ציבורי הרשאי להגיש התנגדויות. ההתנגדות לתיקון 74 לתכנית מתאר מחוזית תמ"מ/14/4 הוגשה לאמנון בן עמי יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה במשרד הפנים ולמר אבי הלר, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום של משרד הפנים.

בעמותת 'במקום' טוענים להליכים לא תקינים: "למיטב הבנתנו, החלטת ההפקדה של התוכנית הנדונה התקבלה באופן לא תקין ולכן היא בטלה. על המועצה הארצית לקיים דיון חוזר ביחס לתיקון ולהפקיד את תוכנית המתאר המחוזית מחדש, כאשר היא מתייחסת הן לתחום ההרחבה של הישוב לקייה, והן לאפשרות להקים מתקן בטחוני ברצועת השטח המוגדרת כ"שטח בעל חשיבות למטרופולין".

התכנית, הם אומרים, לא רק מעכבת את קידומה של ההרחבה של היישוב לקיה. "מעבר לכך, ישנם פגמים מהותיים בתכנית הדורשים התייחסות, ובכללם: העדר בחינת חלופות מקרו, תפיסת רוב השטח המוגדר כבעל חשיבות למטרופולין, אשר מיועד לשימושים אזרחיים, העתקת הבעיה ממרכז הארץ אל הדרום, חלוקה בלתי צודקת של הון חומרי והון אנושי במרחב מטרופולין באר שבע וחוסר התייחסות לאוכלוסיה הבדואית המתגוררות במקום. לאור דברים אלה, אנו דורשים לבטל את התכנית."

לקיה נגד ליקית – הבסיס הצבאי מול הישוב הבדואי

במסגרת הפרויקט הלאומי של מעבר צה"ל לנגב ומעבר מחנות צבא ממרכזי האוכלוסין באזור המרכז לאזורי הפריפריה בדרום, מתוכננת הקמתו של בסיס צבאי חדש בשם "קריית המודיעין" באזור 'ליקית' – במרחב שבין באר שבע, לקיה, אום בטין ועומר בהמשך להרחבה המתוכננת של אזור התעשייה של עומר.
השטח הכולל של קריית המודיעין הינו כ-5,070 דונם; כ-40% בתחום השיפוט של המועצה מקומית עומר, וכ-60% בתחום השיפוט של המועצה אזורית בני שמעון. השטח הבנוי בתוך הבסיס יכול להגיע לכ-600,000 מ"ר במבנים של עד 6 קומות. (כך עולה ממסמכי תכנית מפורטת "קריית המודיעין של צה"ל", (מס' דר/7/מבט/102 ) אשר הובאה לדיון הולנת"ע בתאריך 21/12/2010)

הליך תכנוני אחר, מסודר וממושך, בשיתוף ותיאום כל הגורמים המקצועיים, לרבות מנהל התכנון ולשכת התכנון המחוזית, ובהכוונת הולנת"ע, שהחל מחודש מרץ 2006 ונמשך מזה קרוב לחמש שנים. היא תכנית (504/02/7) להרחבת היישוב לקיה לכיוון דרום מזרח בשטח כולל של כ-1,370 דונם לפיתוח מיידי. לאור מצוקת הדיור וצרכי האוכלוסייה בלקיה התוכנית כוללת פוטנציאל פיתוח של כ-2,250 יח"ד ובנוסף שטחי תעסוקה בהיקף של כ-140 דונם. לאור ההתנגשות בין שתי התוכניות הנ"ל גובש תיקון 74 לתכנית המתאר המחוזית תמ"מ/14/4, אשר כלל שני סעיפים: הרחבת תחום הפיתוח המקומי של הישוב לקייה ואפשרות הקמת מתקן בטחוני ברצועה המוגדרת כ-"שטח בעל חשיבות למטרופולין".

תיקון 74 לתמ"מ/4/14, על שני חלקיו אלו הובא לדיון במליאת המועצה הארצית בתאריך 01/06/2010, לשם החלטה על הפקדה בהתאם להמלצת הוועדה המחוזית דרום ועמדתם המקצועית של מינהל התכנון, לשכת התכנון המחוזית ויתר הגורמים המקצועיים המעורבים בעניין. אולם, כאשר הגיעה המועצה לדיון בתיקון 74, הודיע יו"ר המועצה דאז מר גבריאל מימון כי שר הפנים "מבקש לבחון שנית את נושא הרחבת לקיה" ולכן "יעוכב הדיון" בתוכנית בכל הקשור ללקיה, ואילו ההפקדה תתייחס רק לעניינים הקשורים בבסיס הצבאי.

עמותת 'במקום': "כפי שהדברים משתקפים בתמליל הדיון, הדברים נעשו בחטף, ללא מתן הסברים על משמעות ההחלטה מבחינה מהותית ומבחינה פרוצדוראלית. מדברים אלה עולה כי הפקדתו של תיקון 74 לתכנית המתאר המחוזית תמ"מ/14/4 אינה תקינה ויש לבטלה".

סזאר יהודקין מתכנן ערים מעמותת "בִּמקוֹם-מתכננים למען זכויות תכנון": "המסר העיקרי העולה מההתנגדות שלנו הוא שחייבת להיעשות בדיקה מקיפה, בטרם יאשרו רשויות התכנון את הקמתה של קריית המודיעין. הבדיקה חייבת לבחון מיקומים חלופיים לבסיס, תוך התייחסות להשפעות הצפויות מהקמת הבסיס לא רק על הסביבה, אלא בעיקר על החברה. רק לאחר בדיקה כזאת ניתן יהיה לקבל החלטה מבוססת לגבי מיקומו הראוי של הבסיס החדש. מיקום שיצמצם את הפגיעה באוכלוסיה, היהודית והבדואית, וימקסם את התרומה החומרית והאנושית של העברת בסיסי הצבא לנגב".

השפעות עתידיות על האוכלוסייה הבדואית (כפי שבאים לידי ביטוי בהתנגדות שהוגשה)

1) צמצום שטחים לפיתוח עתידי של הישוב לקיה

הישוב לקיה הוקם באזור עוג'אן שבצפון-מזרח לבאר שבע לפני כ-20 שנה. לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2008 מנתה אוכלוסיית לקיה קרוב ל-9,240 תושבים; שטח השיפוט של הרשות המקומית הינו כ-5,470 דונם (יש לשים לב לעובדה ששטח השיפוט של לקיה גדול רק במעט בהשוואה לשטח של הבסיס, לפי התכנית המפורטת האמורה לעיל). לקיה היה מבין הישובים הבדואים האחרונים שהוקמו במתכונת של עיירות, אך רשויות התכנון חזרו על אותן טעויות שנעשו בישובים הקודמים גם במהלך התכנון, הפיתוח והאכלוס של לקיה:

"מצד אחד תכנון הישוב מבלי להתייחס לנושא של תביעות הבעלות על הקרקע, ומצד שני מחסור בעתודות קרקע לפיתוח. מכיוון שבעת התכנון לא הייתה התייחסות לתביעות הבעלות על הקרקע, האוכלוסייה הבדואית המיועדת לאכלס את לקיה נמנעת מלעבור להתגורר במגרשים אשר ממוקמים על אדמות שנתבעות על ידי בדואים אחרים.

כך קורה שאמנם בתוך לקיה ישנה צפיפות דלה יחסית ושטחים רבים עדיין אינם מפותחים, אך אין כמעט מגרשים פנויים לאכלוס עבור אוכלוסייה חדשה. חלק מהפיתרון צריך לבוא לידי ביטוי כאשר תאושר תכנית מטרופולין באר שבע (תמ"מ/23/14/4) אשר מבקשת להגדיל את השטח המיועד לפיתוח של לקיה בכ-3,500 דונם לכיוון דרום, על אדמות שנמצאות בתביעת בעלות על ידי משפחות העתידיות להתגורר בשטח ההרחבה. משפחות אלה ממתינות מזה שנים רבות לאישור שטח ההרחבה כדי שיוכלו לבנות את בתיהם בתוך הישוב. לפי שעה, תכנית המתאר למטרופולין באר שבע לא סיימה את כל ההליכים הנדרשים למתן תוקף, הליך שעלול להיארך זמן רב".

פוטנציאל הפיתוח בשטח שמדרום ללקיה ייתן מענה לגידול האוכלוסייה הצפוי בטווח זמן הקרוב בלבד. צפי גידול האוכלוסייה של תושבי לקיה מחייב בחינה מעמיקה של עתודות קרקע נוספות. לכן, השטחים ממערב ודרום-מערב הישוב, בהם יושבת מרבית אוכלוסיית היעד של לקייה בשני כפרים לא מוכרים, עווג'אן ואל מקימן, מהווים עתודות קרקע ראויות לפיתוחו של לקייה בטווח הביניים והארוך.

האוכלוסייה המתגוררת מזה עשרות שנים באזור עוג'אן מצפה לכך שלקיה תתרחב לכיוון דרום ודרום-מערב, ויכלול בתחומו גם אותה, כדי שיינתן לה על ידי כך מענה התיישבותי הולם על אדמותיה. הקמתה של קריית המודיעין במרחב ליקית לא רק שימנע מחלק מהאוכלוסייה להמשיך להתגורר בקרקע שאת בעלותה היא תובעת, אלא שגם תחסום מפני התושבים את האפשרות לגשת אל אדמותיהם החקלאיות ולעבד אותם לצרכי פרנסה.

2) יצירת חיץ בין ישובים בדואים

"הקמתה של קריית המודיעין במקום המוצע תיצור חיץ בין הישובים הבדואים הקיימים באזור צומת שוקת: לקייה, אום בטין, חורה, אל סייד, תל שבע. "נוכחותה של קריית המודיעין תפגע בקשרים ההדדיים וביחסי הגומלין שבין ישובים אלה בכלל ובין תושביהם בפרט. קריית המודיעין אף תמנע אפשרויות של פיתוח מקומי בכלל ושל הישוב לקייה בפרט".

3) פגיעה ביכולת ליישם את המלצות ועדת גולדברג

התכנית המוצעת סותרת את המלצותיה של הועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, אשר פורסמו במהלך חודש דצמבר 2008. בתאריך 18/01/2009 החליטה הממשלה לאמץ את העקרונות שהציעה ועדת גולדברג לפיתרון נושא תביעות הבעלות על הקרקע וההתיישבות של האוכלוסייה הבדואית בנגב (החלטה מס' 4411). בעקבות זאת, מונה צוות בין-משרדי שתפקידו לבחון דרכים ליישום המלצותיה של ועדת גולדברג. בראש הצוות עומד מר אהוד פראוור, ראש אגף לתכנון מדיניות במשרד ראש שממשלה. צוות היישום טרם סיים את עבודתו.

ועדת גולדברג המליצה, בין היתר, לסמן את הכפרים הבדואים הלא מוכרים שבמרחב מטרופולין באר שבע, ובכללם הכפרים עווג'או ואל מקימן, במסמכי תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר שבע בתור "יישובים במעבר" (סעיף 109) ולבחון אפשרות לצרף כפרים לא מוכרים ליישובים מוכרים, כדוגמת הישוב לקיה, תוך הרחבת שטח השיפוט של הישוב המוכר (סעיף 115). כלומר, על פי המלצות ועדת גולדברג ניתן להרחיב את תחום השיפוט של המועצה מקומית לקיה כך שתכלול בתחומה את תושבי הכפרים עוג'אן ואל מקימן, שבמתחם המיועד להקמתה של קריית המודיעין.

"אישורו של תיקון 74 לתכנית המתאר המחוזית התקפה, יפגע ביכולת ליישם את המלצותיה של ועדת גולדברג בכל הקשור לתושבים הבדואים המתגוררים היום בהתיישבות לא מוכרת מדרום לישוב לקיה".

קריית המודיעין – תכנונים עתידיים לעמק סיליקון, מנחת, וקמפוס למקצועות המודיעין

"הרכבת המובילה את חיל המודיעין לנגב דוהרת" אמרה אל"מ רותי שוהם, ראש מנהלת מעבר בסיסי אמ"ן לנגב שהובילה את המהלך להעברת בסיסי חיל המודיעין לנגב במסגרת תפקידה במהלך שש השנים האחרונות. בטקס הפרידה שנערך לה בתאריך 17.1.11 בעיריית באר שבע בנוכחות ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ ובכירי העירייה העריכה כי תהליך המו"מ עם האוצר לחתימת ההסכם על הקמת קריית המודיעין יושלם בזמן הקרוב.

שוהם שגרה בצעירותה בשכונה ה' בעיר ב"ש כבת לאב בצבא קבע, ראתה בתפקידה סגירת מעגל והביעה אופטימיות רבה באשר לקצב ההתקדמות למהלך של העברת בסיסי חיל המודיעין לנגב. בפתח הדברים התייחסה למהלך של האישור הסטטוטורי שניתן להקמת קריית המודיעין ולעבודות שכבר החלו על הקמת המתקן הראשון של אמ"ן בנגב ועל היערכות לתחילת העבודות להקמת מתקן נוסף בקרוב.

כמו כן התייחסה אל"מ שוהם להקמת קמפוס למקצועות המודיעין בבאר שבע: "הקמפוס למקצועות המודיעין בשכונת רמות שהתחיל מרעיון פרוע נמצא בשלבי תכנון מתקדמים בשיתוף עם קרן רש"י, בהובלתו הנחושה של אלי אללוף, ובסיוע ודחיפה של ראש העירייה הן בהקצאת הקרקע והן בקידום התוכנית. אני מקווה שבקרוב נמצא את התקציב החסר להקמתו".

עמק הסיליקון לאורך כביש 60 בציר באר שבע – צומת שוקת – מיתר ומינחת

בתכנית החלקית למטרופולין באר שבע מוקדש פרק שלם לעיקרי תכניות הפיתוח במרחב המטרופוליני ,כולל הצעות לקידום פרויקטים "בוני מטרופולין" ופרויקטים עסקיים-כלכליים בייזום ציבורי אשר ביניהם ליקית מתוארת כך: "יתד תעסוקה מטרופוליני מעורב – מוצע לבחון רעיון של עמק סיליקון מטרופוליני לאורך כביש 60 בציר באר שבע – צומת שוקת – מיתר. החוד של היתד – הקמפוס הראשי של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ותחנת הרכבת בבאר שבע… בהמשך לכיוון צפון-מזרח אזור התעסוקה והחינוך של עומר ובהמשכו אזור ליקית. ראש היתד הוא אזור התעסוקה שוקת, מחלף הכניסה הראשי לבאר שבע – צומת הדרכים 60/6 ותחנת רכבת עתידית."

הקמת קרית המודיעין בליקית, אם כן, לא תאפשר את פיתוחה של הרצועה האמורה כעמק סיליקון אזרחי, לשימושם ולרווחתם של כל תושבי המטרופולין, ולו רק מפני שהיא תתפוס כמעט את כל השטח הנותר (ראו מפה מצורפת). "רצועת השטח המוגדרת כבעלת "חשיבות למטרופולין" הולכת ומצטופפת כבר היום לפני שהוקמו בה ולו חלק קטן מהתכליות שייועדו לה: חודו של היתד, הקצה הדרום-מערבי שלו, מיועד להרחבת אזור התעשייה של עומר וראש היתד, הקצה הצפון-מזרחי, לשימושים הנרחבים של צומת שוקת. קריית המודיעין העתידית ממוקמת במרכז הרצועה ותופסת כמעט את כל השטח הנותר.

ישנה תכנית גם להקמת מנחת בין הקריה לאזור התעשייה של עומר.

ייעוד הקרקע של המיקום המוצע להקמתה של קרית המודיעין, אזור ליקית, מוגדר בתכנית המתאר המחוזית התקפה כאזור "בעל חשיבות למטרופולין" השימושים, האזרחיים במהותם, הם: אחסנה ומחסני ערובה, מסחר סיטונאי ומסחר קמעוני עתירי שטח, תעשיה עתירת ידע, מוסדות ציבור, מתקני תשתית תקשורת ושינוע ומתקני תחבורה.

התכנית המופקדת דורשת לתקן את תכנית המתאר המחוזית האמורה כך שרשימת השימושים המותרים בשטח יכלול גם מתקנים ביטחוניים/מחנות צבא. "הקמת קרית המודיעין בליקית, אם כן, לא תאפשר את פיתוחה של הרצועה האמורה כעמק סיליקון אזרחי, לשימושם ולרווחתם של כל תושבי המטרופולין, ולו רק מפני שהיא תתפוס כמעט את כל השטח הנותר (ראו מפה מצורפת). רצועת השטח המוגדרת כבעלת "חשיבות למטרופולין" הולכת ומצטופפת כבר היום לפני שהוקמו בה ולו חלק קטן מהתכליות שייועדו לה".

העתקת בעיית הצפיפות מהמרכז לדרום

המטרה המוצהרת העיקרית להדרמת בסיסי הצבא לנגב הינה פינוי בסיסי צבא קיימים מאזורים צפופים ומבוקשים במרכז הארץ. אך במבחן התוצאה, טוענים המתכננים של 'במקום', הקמתה של קריית המודיעין במרכז מטרופולין אחר, בסמיכות בלתי סבירה לעיר באר שבע, מעתיקה את הבעיה ממקום אחד למשנהו. המחסור בעתודות קרקע לפיתוח מטרופוליני יעבור ממרכז הארץ אל הנגב.

בחינת חלופות קרקע: בסיס נבטים, אזורי תעשייה, אתרי כרייה

"ככל הידוע לנו, לא מוצה הליך בחינת חלופות מקרו למיקום המוצע של קריית המודיעין" אומרים בעמותת 'במקום', "מן הראוי כי יוכן תסקיר השפעה על הסביבה והחברה, אשר יבחן חלופות ברמת המקרו בכל מרחב מטרופולין באר שבע, בטרם תתקבל המלצה אודות חלופה מועדפת".

בהתאם לכך, על מוסדות התכנון לבחון חלופות מיקום אשר מתייחסות, בין היתר, למיצוי עתודות קרקע שנמצאות כבר עתה בידי מערכת הביטחון. לדוגמא, הם אומרים, הבסיס הצבאי "נבטים" כולל שטח של כ-55,000 דונם שחלק גדול ממנו לא מנוצל בפועל. בנוסף, בתחום המטרופולין ישנם אזורי תעשייה מיוחדים שלא נוצלו עד תום כמו גם אתרי כרייה וחציבה רבים. "תכנון מושכל, אשר נשען על עקרונות של פיתוח בר קיימא, יכול היה להצביע על האפשרות להגדיר סדרי עדיפויות באופן הקצאת אתרי הכרייה בכדי לאפשר תכנון נכון של החציבה כך שהאתר יוכל לקלוט לאחר מכן שימושים עתירי שטח אחרים, כגון מתקן צבאי".

המטרה המוצהרת: חיזוק הנגב עם הון אנושי וחומרי ומה בפועל?

לדבריה של ראש מנהלת המעבר של חיל המודיעין לנגב, אל"מ רותי שוהם לעיתון 'ידיעות אחרונות' (28/1/11) המעבר של חיל המודיעין יביא לנגב גם משאב יקר של אוכלוסייה חדשה: "שלא כמו בסיס ההדרכה, קריית המודיעין תטביע חותם חברתי וכלכלי על הנגב. אנשי היחידות הטכנולוגיות לא יגורו במחנה: הם ינהלו את חייהם בקרב האוכלוסייה … הם יהיו מעורבים, הם ידרשו רמה נאותה של חינוך, בריאות, תשתיות, תעסוקה … הם יצרכו תרבות, בילוי, נופש… מול עלות הקמת הקרייה צריך לחשב את התועלת ממעבר של אלפי אנשי טכנולוגיה, מן המבריקים בארץ, לנגב".

במילים אחרות, יחד עם קריית המודיעין עשוי להגיע לנגב הון אנושי וחומרי חסר תקדים.

אלא שהמיקום המוצע בתכנית הנדונה עבור קריית המודיעין ישאיר את ההון האנושי דווקא בישובים החזקים, כגון עומר, מיתר או להבים, הממוקמים בקרבתה המיידית של הקרייה. ישובים אלה הינם מבין החזקים בארץ, והחזקים בנגב מבחינה חברתית-כלכלית. מיתר, להבים ועומר מדורגים באשכולות 9 ו-10 בסולם החברתי-כלכלי שמפרסמת הלמ"ס, מתוך סך של 197 עיריות ומועצות מקומיות.

בחודש ינואר 2010 נחתם הסכם לחלוקת ההכנסות הצפויות מקריית המודיעין בין עיריית באר שבע לבין המועצה האזורית בני שמעון. "מן הראוי כי בבואם להחליט על המיקום הראוי של קריית המודיעין, מוסדות התכנון ייבחנו גם את נחיצותן של באר שבע, בני שמעון ועומר להכנסות נוספות מארנונה. לעומת זאת הרשויות המקומיות היהודיות שבשולי המטרופולין, או העיירות הבדואיות בכלל, זקוקות באופן משמעותי לתוספת מקורות הכנסה עצמאיות לתקציביהן הדלים".

הקמתה של קריית המודיעין בנגב מהווה הזדמנות נדירה להגשים את המטרות לחיזוק הנגב, ולכן חשוב לבחון בקפידה את המיקום הראוי ביותר עבורה. ספק אם מספר רב של אנשי קבע יעברו בפועל להתגורר בנגב ולא יבחרו באופציה של יוממות (נסיעה יום יומית למקום העבודה וממנה מבלי להעתיק את מקום מגוריהם) במיוחד לאור הקרבה של קריית המודיעין לכביש 6. עם זאת שיקולי המיקום צריכים להתייחס לא רק למאפייני השטח הדרוש, ההשפעה על הסביבה או הנגישות התחבורתית, אלא גם – ואולי אף בעיקר– לתרומה שהאוכלוסייה החדשה תביא למיקומה במרחב.