(צילום: באדיבות תיכון 'אורט-ערד')
קבוצת היזמים הצעירים משכבה ט' בתיכון 'אורט-ערד' הקימה מפעל בזעיר אנפין והתנסתה בכל הדרך: המציאה, שיווקה, יצרה ואפילו הרווחים בדרך.
כמה פעמים קורה לכם שאתם אומרים לעצמכם או לקרוביכם שיש לכם רעיון מעולה, פטנט 'עולמי', שאם אתם מוציאים אותו לפועל יש לכם סטארטאפ ובטוח, אבל בטוח, שאתם עושים את המכה שלכם שפותרת את כל הבעיות הפיננסיות שלכם מכאן ועד עולם!
כמה פעמים ראיתם מוצר, פטנט פשוט אבל מה זה 'גאוני' שאתם מתחרפנים איך לא חשבתם על זה בעצמכם ויצאתם גדולים..
מאת: ענת רסקין
מסתבר שזה לא כל כך פשוט להמציא דברים ועד יותר לא פשוט להוציא אותם לפועל ולממש את הרווח הגלום בהם. צריך לעבור דרך ארוכה, לפעמים מתישה. הרבה פעמים אפשר להרים ידיים בדרך ולעזוב הכול. בראש ובראשונה צריך להיות טיפוס של יזם. הווה אומר בעל מרץ והעזה לעשות דברים חדשים, בעל כוח-יצירה וחידוש. בעל כשרון להמצאת תוכנית לביצוע. זו ההגדרה המילונית ליזמה.
על פניו או שיש לכם את זה או שאין לכם. אבל מסתבר כי בשנים האחרונות יותר ויותר חושבים שאפשר ללמוד וללמד להיות יזם. אפילו באוניברסיטאות יש לימודי תואר ראשון בתחום היזמות. גם בתיכונים מפעילים תוכנית יזמות ותלמידי שכבה ט' של תיכון 'אורט' ערד לקחו חלק בפרויקט זה והגיעו להישגים יפים.
הכול התחיל בנובמבר 2009
רכזת יזמים צעירים מחוזית דפנה שגב הרצתה בנושא וסחפה 55 תלמידי שכבה ט' מ 'אורט' ערד להשתתף בפרויקט היזמים הצעירים. בהמשך הצטמצמה הקבוצה ל-35 תלמידים ובשלושת החודשים האחרונים נשארו 15 תלמידים. ללמדכם כמה קשה הדרך מהמצאה לביצוע.
אלה גולוב-היימס מחנכת כתה ומנחת הפרויקט: "זה הפך לפרויקט עתיר מימדים שדרש תמיכה ואמון של כל הצוות החינוכי. המנהל גרגורי פוזניאנסקי, רונית ז'אנו מנהלת חטיבת ט'-י' וסגנית המנהל נתנו רוח גבית והיו מעורבים בתהליך. מירי אשכנזי רכזת השכבה נתנה תמיכה והמורים האחרים נדרשו לגלות הבנה וגמישות לגבי פעילותם של התלמידים. זו הייתה הזדמנות פז ללוות בני נוער נמרצים, יצירתיים ודעתניים לפתוח מיזם עסקי משלהם ולתלמידים זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן להחשף לעולם שלא הכירו ולצאת למסע מופלא".
אלה: "מתחילת התהליך הגדרנו מטרות מאד ברורות כדי שיהיה לאן ללכת ולאן להגיע. מעין חזון: להמציא מוצר חדשני, פורץ דרך שייתן מענה לאוכלוסיה רחבה ומגוונת ולזכות בתחרות יזמים ארצית – מניע שדחף את הקבוצה קדימה. האמנו שיש לנו יכולת לפרוץ ובגדול".
ראשית התהליך היה במודעות עצמית. התלמידים היו צריכים בעצם ללמוד על הצדדים שונים באישיותם, תכונות וקווי אופי ולהתחבר ליכולות ולכישורים שלהם. בהמשך הבינו מה זו בעצם חברה – קבוצת אנשים שמכוונים לעבר מטרה משותפת. תוך שימת דגש על ה 'ביחד', האחדות והמטרה שאליה מכוונים.
לשם כך היו צריכים להמציא שם לחברה וליצור שייכות דרך השם והלוגו. השם, שנבחר בבחירות דמוקרטיות, היה הצעתו של דניאל גלמן: 'צעדים' ראשי תיבות של: צעירי ערד דור יזמים. מתוך שלושה רעיונות נבחר הלוגו פרי יצירתו של ראם ויגודורוביץ.
אז הוחל בהצגת התפקידים שדרושים לניהול החברה ומה הדרישות של כל תפקיד. התלמידים הציגו מועמדות ונערכו בחירות לבעלי תפקידים מרכזיים בחברה.
הבעיה הראשונה שנוצרה הייתה שכולם רצו להיות מנהלים
לבסוף הוחלט על השיבוץ הבא:
מנכ"ל – דניאל גלמן: "נבחרתי להיות מנהל החברה, להוביל את התהליך. ידעתי שיש לי תכונות להובלה ומנהיגות ועכשיו אני יכול לממש אותם. למדתי איך לקשר בין אנשים ולמדתי על ניהול".
סמנכ"ל – טל עמר – "אחראי על יצור ותפעול המוצר עוזר למנכל בקבלת החלטות ויעוץ שיביאו להצלחת החברה".
דוברת – לימור גולד – "עומדת מול השופטים, מדברת ומסבירה על המוצר".
סמנכ"ל פתוח – שלי קרסנוב – "יש מספר היבטים בתהליך הפתוח שצריך להחליט בהם. היה צריך להתחשב בעלות, מול הבט חיצוני של המוצר, יציבות ועמידות החומר, וחישובים מתמטיים בתכנון".
גרפיקאי – ראם ויגודורוביץ: "עיצבתי את הלוגו, המגנטים, האריזה".
בתפקידים נוספים: לוטם מיכאל מזכירת החברה, מקסים מינקוב סמנכ"ל הכספים, עדן זמיר מבקרת איכות, ילנה ברנר סמנכ"ל שיווק, הילה זוהר וחיים רוזנבלום אנשי שיווק, שני ויצמן סמנכ"ל ייצור, אופק כהן ויקיר פרץ אנשי ייצור.
אלה: "התגבשנו לחברה והיה צורך לבחור רעיון למוצר. תוכנית עסקית, קומפקטיות, אסתטיות, נגישות, עמידות, קלות החומר, המסר ועלות הייצור. זה היה צריך להיות גם מוצר ירוק כתנאי הכרחי ליזמים צעירים".
עד לבחירת המוצר הסופי הועלו הרבה רעיונות שנבחנו עפ"י הקריטריונים. בסופו של תהליך ארוך נבחרו בבחירות דמוקרטיות שני מוצרים – ציפית לכרית עם כיס לפיג'מה ומוצר ביתי לאחסון בקבוקים ריקים מפלסטיק.
מהיכן יבוא הכסף?
במהלך השנה התלמידים עבדו למען גיוס הכסף. החל ממבצע למכירת חפצים ישנים בדוכן בשוק העירוני שהסתבר כחוויה בפני עצמה. דרך סדנאות יצירה ומכירות בקניון ערד שתמך, עזר ותרם חומרי יצירה וציוד. פרויקט נוסף היה הוצאת ספר מתכונים נבחרים של מגמת המלונאות בתיכון בהנחיית המורה הוותיק יונתן מצליח.
היחידה לאיכות הסביבה ערד-תמר כבר מובילה מהלך עתידי לשיווק המוצר. "אנחנו בקשרים לאורך שנים ועשינו פרויקטים בעבר וזה היה טבעי לפנות אליהם לשיתוף פעולה. התייעצנו איתם ולאחר פתוח המוצר שהתחבר לחזון 'ערד עיר ממחזרת' קבלנו תוכנית עסקית כי הם אהבו את המוצר".
ניסיון ראשון להדברות מול חברת 'קוקה קולה' כדי לאפשר למכור המוצר וללמוד מהעולם העסקי האמיתי, לא הצליח. אחרי טבילת אש במציאות קבלו חסות ממפעל 'דנאור טכניקל מולדינג בע"מ ' מערד שסיפק את החומר לייצור המוצר, ידע ומימון והעביר חוויה לימודית לתלמידים.
חברת 'דנאור' הינה מפעל להזרקת פלסטיק והרכבה לתעשיות הייטק ותעשיות רפואיות. אלה המנחה פנתה אליהם בכדי שילוו את הפרויקט. דניאל גולן סמנכ"ל החברה, ראה את המוצר, העביר אותו למהנדסי החברה שבדקו וראו שאפשר ליצר זאת. אח"כ ערכו ישיבה משותפת עם היזמים הצעירים שהתחלקו לצוותי עבודה לפי תפקידים בכדי לעבוד ישירות מול בעל התפקידים במפעל.
דניאל גולן, סמנכ"ל חברת 'דנאור': "כל המפעל טרם את חלקו בידע, עבודה ומימון וליווינו את התלמידים לאורך הדרך. אני אישית עשיתי זאת מתוך רצון לסייע לבית ספר שאני ואחי סיימנו בו את הלימודים. הקהילה חשובה לנו לכן תרמנו מזמננו, מהידע והמימון".
"לתלמידים היה ראש פתוח, שאלו שאלות, התעניינו ראו שרוצים ללמוד. היה להם מוצר פשוט אבל חדשני. אנחנו עובדים עם חברות סטארטאפ מהם באים יזמים עם רעיונות מדהימים. הקשיים של היזמים בעולם המציאות הם בעיקר שניים: קושי טכני: באים עם רעיון שנראה יפה על הניר וקשה ליצר אותו. קושי גלובלי: מימון. צריך כסף. היצור בארץ יקר לעומת היצור בסין. צריך גם להגן על פטנטים וגם זה לא זול למרות שהמדינה מנסה לעזור עם קרנות של המדען הראשי".
תהילת האיסופית
למרות שזו נראית סוגיה פשוטה, נדרש מאמץ רב בכדי להכריע בסוגיה: איך המוצר יראה? מפגשים רבים בכדי לתכנן, לחשב, למדוד.. בסוף פותחו 3 דגמים סופיים וסקר שוק הכריע בעד – האיסופית. מתקן איסוף ונשיאה בייתי לבקבוקי פלסטיק ריקים.
היעדים בדרך – כנסים מקצועיים לפיתוח התלמידים בחסות חברת יזמים הארצית.
דצמבר 2009 כנס פתיחת שנה מחוזי באוניברסיטת 'בן גוריון'. 19 קבוצות קבלו משימה וחברת 'צעדים' זכתה במקום ה-1 .
כנס 'אל-על' – 2 חברי 'צעדים' השתתפו בכנס שיווקי לפתיחת צוהר לתחרות יזמים.
ינואר 2010 – כנס במכללת 'סמי שמעון' בב"ש. התלמידים שובצו לסדנאות עפ"י תפקידים ולמדו על מהות התפקיד מאנשי מקצוע וקבלו עצות מהשטח ע"י מנחים מקצועיים.
פברואר 2010 כנס 'מייקרוסופט-אורט'. "הייתה הצלחה אדירה". הכנס זימן התנסות עם החלונות הגבוהים. תלמידים מכל הארץ חולקו לקבוצות והובלו ע"י מנחים ממייקרוסופט שעזרו להם להתמודד עם משימת המצאת מוצר חוסך אנרגיה. לימור גולד וחברי הקבוצה שלה זכו במקום 1 ונבחרו לייצג את ישראל בכנס יזמים בסרביה. מקסים מינקוב וחברי הקבוצה שלו זכו במקום ה-2 .
לימור: "נהניתי מכל רגע בסרביה. הצגת פרויקט, תחרות באנגלית. לכתוב מצגת. הקבוצה זכתה במקום 3 בסרביה. למדתי לעשות דברים שלא ידעתי לעשות כמו להכין פרזנטציה בכדי לשווק את המוצר שלך יותר טוב. הכרתי אנשים ואני עדיין מתכתבת איתם בפייסבוק".
אפריל 2010– כנס מחוזי להצגת תוצרים. התנסות ראשונית של מיני תחרות. אחרי שפיתחה ויצרה את המוצר ניהלה הקבוצה קמפיין גדול והגיעה מוכנה לכבוש את השופטים. "יום לפני עד הלילה הילדים יצרו ועבדו במרץ, נחישות, אחידות, התכוונות למטרה ידעו לתת הסברים מדוייקים לשופטים שעברו בין 19 הביתנים. התנאי לתחרות היה הגעה למוצר מוגמר. לא כל הקבוצות הגיעו למצב זה. תלמידי התיכון בערד עמדו במשימה וקבלו משוב חיובי על כושר החשיבה, הביטוי, ועל הייצוגיות שלהם" מסבירה בגאווה אלה.
מה טומן העתיד?
בתחילת יוני יערך כנס גמר מחוזי של תחרות יזמים באוניברסיטת 'בן-גוריון' וקבוצה אחת תזכה לעלות לתחרות הארצית. הקריטריונים מאד נוקשים. הקבוצה תבחן עפ"י עיצוב דוכן, עפ"י אנשי המכירות שיציגו את המוצר ועפ"י אופן הדיבור של הילדים בדוכן בפני שופטים שעוברים ושואלים שאלות. קומץ תלמידים נוסף יעמוד בחדר סגור בפני השופטים ויציגו מצגת של 10 דק'. בסוף היום נדע מי יעפיל לגמר הארצי.
יעד נוסף – ניצחון בתחרות הארצית ויציאה עם משלחת לאיטליה. "טעמנו את טעם ההצלחה".
ביזמת היחידה לאיכות הסביבה צוות היזמים יפגש עם מנהלת היחידה ומנהל החברה הכלכלית ומנכ"לית העירייה כדי לבחון אפשרות לייצור המוני של המוצר. כיום עושים היזמים סקר שוק לגבי חומר אחר של המוצר ועיצוב משודרג עם ידית נשיאה.
המוצר עולה 10 ש"ח – מחיר שנקבע בעקבות סקר שוק וחישובי עלות החומר וההוצאות תוך התייעצות עם חב' 'דנאור'. הכסף ישמש לפתוח קו יצור נוסף, יותר משובח. הרווחים העתידיים שצפויים יחולקו בין חברי הקבוצה.
רונית ז'אנו: "כדי לקחת פרויקט כזה משמעותי צריך להיות משוגע לדבר. אלה הייתה המתאימה – ראייה של התהליך מתחילתו ועד סופו עם לב ונשמה, עקשנות, יצירתיות". "אני גאה בכם. צריך להחמיא לכם כי זו גם הפעם הראשונה שהצלחנו בפרויקט ועוד עם הישגים בינ"ל. זה מראה את הרצינות שלכם. נשארה קבוצה שהגיעה להישגים".
המנהל גרגורי פוזניאנסקי : "היה שילוב מנצח. לא מספיק מנחה או ילדים טובים. צריך גם וגם. אחרי שראינו את התוצאות, איך הילדים עובדים והאחריות שלהם וכיצד הם רוצים להשקיע אז היה שינוי בדעה ונתנו את כל התמיכה. מקווה שכל אחד מכם למד מהדרך שאתם צריכים להיות יותר ביחד ולשתף אחד את השני בתפקידים שלכם. כך תצליחו צעד אחרי צעד כמו השם של החברה".
מה למדתם מהתוכנית?
דניאל גלמן: "למדתי על העולם העסקי, התהליך, מהסדנאות למדתי איך לנהל. כמנכ"ל צריך להחליט מה סדר העדיפויות בשביל הקב'. מה יותר חשוב, מה לו"ז, לתאם בין אנשי הפתוח ואנשי היצור, להיות שותף בכל בעצם. האנשים שנשארו הם משקיענים ומוכנים להשקיע אז לא הייתה לי בעיה לנהל אותם כי הם רוצים. טל עזר לשמור על הסדר ושכל אחד ידע מה לעשות וביחד הובלנו והגענו להישגים".
טל עמר- "למדתי הרבה דברים. איך לעבוד בצוות יותר טוב. איך להיות לפעמים להוריד את הרצינות ולהיות פחות נוקשה כדי לא ליצור אנטגוניזם ושנאה. למדתי הרבה דברים על האישיות שלי וגם איך לנהל חברה, לעזור ביצור, פתוח… העיקר למדתי איך לייצג חברה בדוברות. הרבה יכולות לא הבאתי לידי ביטוי עד עכשיו כמו בפרויקט כל כך גדול כמו זה".
לימור גולד: "למדתי שאני יכולה לעמוד מול קהל ולהביע את עצמי ולהראות מה אני מסוגלת. לשווק יותר טוב את המוצר".
לוטם מיכאל: "עברתי חוויה מאד כייפית ומאד נהניתי לאורך כל השנה לעבוד עם הקבוצה ולתת מעצמי. למדתי בעיקר איך פועלת קב' ואיך מממשים את הרעיון ויוצרים מזה מוצר. איך חברות פועלות ומה צריך לעשות כדי לממש את כל הרצונות של כולם. נתן לי תחושה שאם ארצה בעתיד לנהל עסק או להיות חלק מקב', אני יודעת איך זה פועל ומה הדרישות ומה צריך לעשות".
שני ויצמן: "הרבה יותר טוב לעבוד כצוות מאשר לבד כי ככה משיגים יותר".
יקיר פרץ: "למדתי על עבודת צוות אבל יותר זה, לדעת שאם אתה לא עושה את התפקיד שלך אז כל הקבוצה נופלת כי אתה חלק מקבוצה. לא רק אתה נופל".
המנהל גרגורי מדגיש: " כיום בעולם העסקי ובמוסדות ההשכלה הגבוהה הדגש הוא על עבודת צוות. איך להסתדר עם צוות, עבודת צוות, הובלה ותרומה לצוות."
אופק כהן: " למדתי איך להכנס לעולם העסקים. זה מאד מעניין. למדתי להיות רציני יותר בקשר לדברים שיקדמו אותי בעתיד".
איך בחרתם להיות ביצור? יקיר: "זה משהו שאני יותר אוהב לעשות מאשר ללכת לדבר, לשווק וכו' אני יותר אוהב לעשות. מעשים ולא דיבורים".
חיים רוזנבלום: "אם אני לא אעשה את החלק שלי אף אחד לא יעשה אותו. למדתי להשתמש ביכולות שלי בשביל להתקדם ולקדם את האחרים".
עדן זמיר – "למדתי להתחשב ברצונות של כולם. זה קשה. היה ויכוח גדול על איך המוצר יראה. צריך לוותר, צריך למצוא פשרה שמסכימים עליה וגם לדאוג שהמוצר יהיה בעל איכות הכי טובה בסופו של דבר".
הילה זוהר: "למדתי בכללי מה זה עסק, המבנה, התפקידים.. ושבלי עבודת צוות אין כלום".
ראם ויגדורוביץ: "התעניינתי בפתוח ובצד העסקי. המסקנה שתמיד צריך לעזור לכולם ושהקבוצה תעבוד כגוף אחד".
רונית ז'אנו: "הוקצו שתי שעות שבועיות למפגשים לפרויקט הילדים מיזמתם השקיעו יותר שעות. פגישות בהפסקות, טלפונים יומיומיים, מפגשים בימי שישי אחרי הלימודים. כל הזמן, ביזמתם, רצו להגדיל את הפרויקט ולתרום יותר ולהצליח. היה לי כיף לראות ילדים כל כך נמרצים ומצוינים ששואפים למצוינות".
"הסיבה שכל כך התלהבתי כשהציעו לי את התפקיד היה כי עולם העסקים זה משהו שעניין אותי. זה היה חלום מתוק שהתגשם. אפילו לקחתי באופן פרטי קורס בנושא. שמחתי להרחיב את הדעת ביחד עם התלמידים ולהתפתח גם אני ביחד איתם. היה לי תענוג אדיר לעבוד עם הקבוצה הזו. אני אומרת זאת עם ניצוצות בעיניים" מסכמת מנחת הקבוצה אלה גולוב-היימס.
דניאל גולן, סמנכ"ל חברת 'דנאור – טכניקל מולדינג בע"מ ' : "בתקופתי לא היה פרויקט כזה בערד, למרות ששמענו עליו במקומות אחרים וזה נשמע תמיד מרתק. סיימתי את התיכון בשנת 95 אבל מההכרות שלי עם התיכון בשנים האחרונות יש מגמת שיפור מתמדת".
