שנה חדשה בפתח וגם השנה נטבול תפוח בדבש ונאחל שתהיה לנו 'שנה טובה ומתוקה'. אין חדש תחת השמש אבל למה שלא נצא לשדה הפתוח ונביט מקרוב על עץ התפוח (כמו שאומרת נעמי שמר בשירה) ? הפעם במטעי התפוח ובכרמי הענבים הפזורים בתוך יער הנטע הגדול של קק"ל בחבל יתיר היפיפה שבדרום הר חברון.
כתבה וצילמה: ענת רסקין
לתפוח תדמית של פרי מיוחד, מסתורי, נחשק ומסוכן. כבר בסיפור גן העדן התנ"כי הוא מופיע – וחווה ואדם אינם יכולים לעמוד בפניו. גם שלגייה לא הצליחה להגיד "לא" לתפוח אדום ועסיסי. ויליאם טל, גיבור עם שוויצרי, נענש על ידי הכובשים האוסטרים של חבל ארצו בכך שנאלץ לפגוע בחצו בתפוח אשר היה מונח על ראשו של בנו.
התפוח מוזכר באמרות רבות הקשורות אליו: 'התפוח לא נופל רחוק מהעץ'. אמרה אנגלית: He is a bad apple, באה לתאר טיפוס שלילי שמקלקל. בארצות הברית, פאי תפוחים הוא סמל לאמריקאיות: "As American as apple pie" והפתגם הידוע "An apple a day keeps the doctor away", מתאר את סגולותיו הבריאותיים.
ואומנם התפוח נחשב נוגד חמצון מעולה ולוחם ברדיקלים חופשיים בגופנו. כמו כן כמפחית סיכויים לחלות בסרטן מסוגים שונים, כמאזן סוכרים חשוב וכמשפר זיכרון משמעותי. אכילת תפוחים מסייעת לשליטה ברמת הכולסטרול ובמניעת מחלות לב.
על מדפי הסופרמרקט נמצא זנים קבועים וידועים שלו. בזכות המגוון הרחב של מיני התפוחים בעולם, הפרי מתאים לקשת רחבה של שימושים קולינריים. ניתן לאוכלו בצורתו הטבעית, כמובן, אך גם לאפות אותו, לטגן אותו, לצלות אותו, לייבשו, לבשלו בנוזלים שונים ואף לטחון אותו לרסק תפוחים. לסחוט למיץ, לחומץ, לסיידר ולמשקאות אלכוהוליים, ולהכין ממנו ריבות ורטבים.
התפוח מוזכר במקרא ארבע פעמים בספר "שיר השירים" אך זהו אינו התפוח המוכר לנו שכן זה הגיע לעולם הקדום רק בתקופה ההלניסטית. ככל הנראה היה אחד העצים הראשונים שבויתו על ידי האדם. כיום קיימים בעולם יותר מ-7500 זנים של תפוחים מתורבתים השונים זה מזה בצבע, בטעם, במרקם, בצורה, באקלים אליו הם מותאמים, בעמידותם למחלות, בקלות המשלוח ובאורך חיי המדף.
ככלל דורש התפוח אקלים קר לגידולו. בארץ מגדלים אותו ברמת הגולן, הגליל וביער יתיר. למושב בית יתיר 300 דונם של מטעים מתוכם 20 דונם של מטעי תפוחים מעבר למטעים הנשירים האחרים כמו: גודגדנים (דובדבן מתוק), נקטרינה, אפרסק וכרמים ליין ומאכל.
משה בקרמן, נוטע במקצועו ממושב בית יתיר, ספר כי השנה הייתה מנה יפה של גשם שאף ירד בצורה מפוזרת לאורך החורף אלא שאיכות הפרי נקבעת דווקא ע"י הקור. זקני יתיר לא זוכרים חורף חם כפי שהיה השנה. בפברואר כבר נחוו גלי שרב מוקדמים מה שגרם ליבול נמוך במטעים מדרום הר חברון ועד רמת הגולן. בענף הגודגדנים אין יבול כלל השנה דבר שגרם הפסדים לחקלאים והמדינה הכריזה על 'אסון טבע' בענף. לעומת זאת היטיב החורף האחרון עם כרמי היין הדורשים פחות מים ופחות קור.
מי שעוד נותנים יבול מלא למרות מזג האוויר ההפכפך הם זני התפוחים הסתוויים. אלו הם התפוחים הזהובים, החמצמצים כמו: הדלישס והגרני סמיט שהם גם הזנים הנדרשים יותר לטקס המסורתי של 'התפוח בדבש' לקראת השנה החדשה.
בקרמן הוא איש מאמין ואיש אדמה. הוא גר במושב בית יתיר כבר 27 שנה. את עבודתו בחקלאות החל במטעי הבננות של חוף הכרמל. אחרי הצבא ולימודים בישיבה הגיע עם משפחתו לבית יתיר וגידל 5 ילדים. הוא הצטרף למטעים והפך במרוצת השנים לנוטע. הוא מלווה את העץ משלב הנטיעה, דרך שלבי עיצוב העץ, הטיפול במזיקים ועד שלב הקטיף או הבציר כשמדובר בגפן. חגיגות הבציר והקטיף הראשון הן בשבילו 'תמיד מרגשות'. 'זהו יום שמח. כל השנה אנחנו עמלים ליום הזה'. בעץ הוא אוהב את שלב הפריחה ובגפן את תקופת הזמירה בחורף.
גיבוש הגרעין של בית יתיר (או בשמו השני מְצַדות יהודה) בשנת תשל"ט (1979), הוביל את חבריו להחלטה להקים יישוב חקלאי בדרום הר חברון. האפשרות לקבל אדמות לעיבוד בבקעת ערד וביער יתיר, כמו גם יופיו של האזור וריקנותו מיישוב יהודי, היו השיקולים שהובילו להחלטה להתנחל בדרום הר חברון, בחבל יתיר.
אחרי שהות קצרה בערד ותחילת עיבוד האדמות בבקעת ערד עברו ב-1983 ליישוב מדרום לא-סמוע בצמוד למשטרת לציפר (תחנת משטרה ירדנית לשעבר). בנקודה הגבוהה ביותר בדרום הר חברון בגובה של 908 מטר מעל פני הים, בתצפית מרהיבה אל עבר בקעת ערד, הרי מואב, צפון הנגב והר חברון. כיום ישנם כ-80 משפחות (כ-200 ילדים) במושב השיתופי-קהילתי העוסק בחקלאות. כמו כן הוקמה בישוב המכינה הקדם צבאית.
'כך הולכים השותלים / רון בלב ואת ביד' אומר שיר הילדים הידוע ששרים בט"ו בשבט. להיות נוטע זה להיות מחובר לאדמה ועבודת האדמה. יש משהו בסיסי ושורשי בעבודה הזו. לצערו, בניו של משה עזבו את האזור לטובת ירושלים, כמו צעירים רבים אחרים מן האזור שעוזבים את עבודת האדמה הפיזית והרוטינית. נחמה קטנה יש בכך שמקצת מבחורי המכינה הקדם צבאית ונערות השרות הלאומי החקלאי נשארים לבנות את ביתם באזור.
בגידולי שדה ומטעים, רפת ולול, גידולי פרחי האדמונית ליצוא שותפים הישובים כרמל, מעון, סוסיא וליבנת. כמו כן הוקם בשנת 2000 יקב 'יתיר' שבתל ערד, כמיזם משותף של כורמי האזור ויקבי 'כרמל', שגילו את ההזדמנות הטמונה בחבל.
טרנד היין של העשור האחרון ששוטף את ארצנו ביקבי בוטיק הקוצרים פרסים בינלאומיים לא פסח גם על יקב 'יתיר'. 50 דונם גפנים נטעים בשנה בחבל יתיר ומחליפים מטעי תפוח שלא מתאימים לגידול באזור או מטעי נקטרינות מבוגרים. חקלאי האזור למדו לשתול זנים לפי דרישת הלקוחות. זנים אציליים כמו: קברנה סובניון, שירז, מרלו, בורדו וסירה.
בכרם הענבים למאכל בציר ענבי איטליה והטופז היה בשיאו לקראת ראש השנה הקרב ובא. עובדים תאילאנדים לצד עובדים מערד, באר שבע ובנות השרות הלאומי החקלאי עבדו במרץ. שם גם פגשנו את אשר שהגיע מניו יורק לבית יתיר כחלק מגרעין של בני עקיבא. 30 שנה הוא בארץ , 20 שנה בבית יתיר. יש לו 4 ילדים ו-4 נכדים. לדבריו הוא שלם עם המעבר שעשה מן ההייטק לעבודת האדמה.
משה בקרמן: "עבודת האדמה דורשת המון השקעה ותשתית כלכלית שתעזור לחקלאי לעבור תקופות קשות בהן נגרמים הפסדים רבים. הענפים המגוונים עוזרים לנו בכך. אני גם למדתי במשך השנים שכחקלאי אני צריך להפתח ולקבל את דרישות הצרכן. לא לפחד ללמוד דברים חדשים. יש לזה תרומה משמעותית".
הבקור במטעי התפוחים ובכרמי הגפנים המשולבים ביער יתיר נעשה באווירה החגיגית של ההכנות לחג הקרב ובא אך גם בצל הפיגוע שארע באותו שבוע בבית חג"י, השייך גם הוא למועצה האזורית הר חברון, אם כי צפונית לחבל יתיר. "יום יום אנחנו עוברים לירושלים בדרכי המועצה האזורית. היה הלם אחרי הפיגוע. אבל שמים הכול בצד וממשיכים הלאה" מתאר משה את האווירה במועצה האזורית שדרומה השלו והפסטוראלי לא מסגיר את הנעשה בצפונה הסוער והפגוע.
בדרום הדרבנים חזרו לפשוט בשדות ובמטעים לאחר שהתנים נעלמו, הצרעות שפשטו לפני שנתיים על הכרמים פינו את מקומן לטובת החוגלות ההומיות. הקיץ מפנה מקומו לסתו ובהרי יתיר כבר אפשר להבחין בעמודי החצבים הפורחים בלבן. גבעוליהם מתמרים לעבר העננים שמעל, פרחיהם נפערים כמו לתפילה. עולם כמנהגו נוהג במחזוריות הקורעת לב ומנחמת.
"בראש השנה, אשלח תפילתי עם הרוח. וגם מתנה, בראש השנה, אתן לך עם דבש ותפוח." (מילים: דודו ברק).
שנה טובה.
