(צילום-פבלו צ'רקסקי / צילום-ענת רסקין)

ט"ו בשבט נקבע כראש השנה לאילן עוד בתקופת המשנה. "כי האדם עץ השדה-זה בלא זה אין להם חיים טובים" בשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ומאוחר יותר אימצה הקרן הקיימת לישראל את המועד הזה. כיום הוא נושא אופי של יום אקולוגי. כך או כך הטבע חוגג ואנחנו איתו. במשתלת קק"ל 'גילת' בדרום הסבירו איך אפשר להפריח את השממה בנגב, ברשות המקומית ובגינה הפרטית. עם זאת אהבי המדבר יאמרו שהירוק טוב אך הצהוב לא פחות ממנו.
מאת: ענת רסקין
צילומים-ענת רסקין

בפעם הראשונה שחמותי הגיעה לביקור בביתנו שבערד עמדתי במרפסת הבית, פרשתי ידיים ואמרתי בגאווה רבה: "תראי איזה נוף נפלא!", "אבל אין כאן כלום" אמרה והחלה לספר בנוסטלגיה על ההרים, היערות, הנחל והעיירה הקטנה בה גדלה בהונגריה. טוב, יש דברים שאי אפשר להתחרות בהם.. אבל אין ספק שהקרן הקיימת לישראל, החוגגת בט"ו בשבט השנה 110 שנה להיווסדה, הצליחה לשנות את חזות ארץ ישראל בנוטעה למעלה מ-240 מיליון עצים על פני כמיליון דונם.

כיום קק"ל היא הגוף היחיד בארץ המופקד על פעילות הייעור. עדנה פיינשטין (מנהלת מחלקת האירועים בקרן הקיימת לישראל) מדריכת קק"ל במשתלת 'גילת' באזור דרום מספרת למבקרים שהגיעו לכבוד החג למשתלה כי 80% מהאדמות ארץ ישראל נמצאות בחזקת המדינה, 8% בידיים פרטיות ו- 13% הן אדמות לאום שקק"ל רכשה בכספי העם היהודי ורשומות בטאבו ע"ש קק"ל, לשימוש העם היהודי בלבד. יערות קק"ל דווקא נמצאים בעיקר על אדמות מדינה. תוכניות ייעור בארץ, תמ"א 22, הן תוכניות עבודה לנטיעת יערות, חידוש יערות אחרי שריפה עם חוקים והגדרות נוקשות המלווים בקבלת אישורים מרשויות התכנון.

משתלת 'גילת' נמצאת בצומת גילת (כביש 241 וכביש 25 בנגב המערבי בקרבת אופקים). במשתלה מגדלים מבחר עצי יער וצמחי נוי עבור גופים ציבוריים, לנטיעה ביערות ובפארקים, ייעור משקי, מרעה דבורים, טיפוח צידי דרכים, גינון ציבורי בישובים ובמחנות צה"ל. בכל שנה מגדלים כ- 800,000 שתילים. כ-80 מיני צמחי יער ועד 150 מיני צמחי נוי חסכני מים. רוב השתילים מיועדים לשתילה בדרום וניתנים לגופים הציבוריים כתרומה ע"י קק"ל.

מעבר ליופי ואסטטיקה לעץ חשיבות אקולוגית. כספק חמצן הוא מעשיר את האוויר שאנו נושמים והוא מהווה מקום מקלט מוצל לבעלי חיים גדולים וקטנים, מקור מזון חשוב, ולעתים יחיד, לבעלי חיים רבים מצבאים ועד לחרקים וכן מקום קינון לציפורים ובית לחרקים ולבעלי חיים נוספים. העצים תורמים למניעת סחף קרקע ומעלים את מגוון מיני הצמחים ובעלי החיים באזור ואת פוריות הקרקע. בין העצים מתפתחת עשבייה רבה המשמשת מאכל לעדרים. בנגב המזרחי/צפוני שתלה הקרן הקיימת לישראל יערות נטע כמו יער מיתר, יער להב ויער יתיר המשתרע על פני 40,000 דונם. הנטיעות ביער יתיר החלו בשנת 1964 והוא הפך ליער הנטוע הגדול בארץ. בגאיות שבין המדרונות הכשירה קק"ל קרקע ליישובים בסביבה המעבדים בהם מטעי פרי וכרמים שבעקבותיהם קם יקב 'יתיר' המפורסם ביינות ייחודיים. והמדבר- נדחק.

צמחי מדבר

מדבר מוגדר על פי כמות המשקעים הממוצעת השנתית של עד 200 מ"מ גשם בשנה. הופעת הגשמים היא אקראית ולכן יש צורך בהסתגלות צורות החיים והתאמתן לתנאי יובש ואף לקרקעות מלוחות. לעצי מדבר רבים יש שורשים ארוכים במיוחד, עד עשרות מטרים המגיעים לשכבות קרקע לחות. אז אלו צמחים מתאימים לשתילה באזור המדבר, בין אם בשטחים ציבוריים או בגינות הפרטיות? פבלו צ'רקסקי, מהנדס אגרונום ומנהל משתלת 'גילת' טוען "תעצב את הגינה שלך בהתאם לתנאי האקלים של האזור שלך".

במשתלת 'גילת' מגדלים צמחים שיובאו מאוסטרליה, צפ' מקסיקו, דר' ארה"ב, אוסטרליה, דר' אפריקה, דר' אמריקה. ביחד עם סימה קגן חוקרת במכון הוולקני-מחלקת הפרחים העובדת עם מכון המחקר והייעור של קק"ל, הם נוסעים בעולם ומביאים זרעים וכך מוסיפים למגוון הצמחים שיכולים להתאים לתנאי הארץ. כיום במשתלה יש 1000 מיני צמחי נוי. כולם מותאמים לגדילה בדרום ולדרישת מים נמוכה. כמו חלק מהצמחים גם פבלו צ'רקסקי, עשה עלייה (1986) מארגנטינה. בא ללמוד ולטייל בישראל בלי שפה, בלי משפחה, בלי חברים ותוך שנה הצטרף ללימודים באוניברסיטה העברית בפקולטה לחקלאות ברחובות בה למד הגנת הצומח במסלול ישיר לדוקטוראט. מ-1990 הוא במשתלת 'גילת' וכמעט 20 שנה שהוא תושב הדרום. כיום הוא גר בב"ש, נשוי עם בת. יש לו 3 זנים משלו, הכלאות שגילה: שיח 'לויקופילום עדן' (לבן-עלה 'עדן' בשמו העיברי) ע"ש הבת עדן "עם פריחה ריחנית סגולה ועלים מסולסלים, כמוה". שני הזנים הנוספים הם על שם אשתו ועל שמו.

"לא צריך פרחי עונה הצורכים הרבה מים. לצמח יש ערך מוסף- שיהיה יפה כל השנה וגם שיהיו לו פרחים שימשכו חרקים, דבורים" אומר פבלו שרואה בחינוך הקהל לגינון אחר חלק מעבודתם בקק"ל. שטח המשתלה כ-200 דונם הכוללים 40 דונם חלקות אם ואקלום. תהליך הכנת השתילים הינו משלב איסוף הזרע ועד שתילתו של הצמח שיתבסס בקרקע. את מרבית צמחי היער מרבים ע"י הנבטת זרעים ואת מרבית צמחי הנוי ע"י השרשת ייחורים. הזרעים נאספים מצמחים ועצים מובחרים הגדלים ביערות ובחלקות האם במשתלה. מתחילת תהליך הריבוי ועד ליציאת השתיל מהמשתלה חולפים בין 6-10 חודשים והשתילים נטעים על פני 300,000 דונם שטחי יער ברחבי הנגב.

פרויקט עם ערך מוסף הוא גידול וחלוקה שנתית של כ-100,000 צמחים צופניים (מייצרי צוף ואבקה) לשתילה ברחבי הארץ עבור מגדלי דבורים. הפריחה תוסיף צבע גם לגינה הפרטית שלכם או של הרשות שלכם ותמשוך פרפרים ודבורים "ולא לפחד מדבורים הן לא תוקפות אם לא מפריעים להן או מאיימים עליהן".

פרויקט שני מספק כל שנה לתעשיית העץ 60,000 שתילי אקליפטוס ומינים נוספים, הידועים באיכות העצה והיכולת להתחדש אחרי קטיעה. האיקליפטוסים מיובאים בעיקר מאוסטרליה וניוזילנד. "אנשים לא רוצים איקליפטוסים" מתאונן פבלו. אני מגלה הזדהות. איקליפטוס מתחבר באסוציאציה של הרבה אנשים בישראל למחנות צבאיים עם אווירה מדכדכת וחורשות 'מלוכלכות'. "יש מינים רבים של איקליפטוסים גם מינים נמוכים עם פריחה יפה, פרות מיוחדים. יש כאלו שפורחים באוגוסט בצהוב כששום דבר אחר לא פורח. אחרים במאי עם פריחה לבנה. לחלקם יש קליפות מעניינות, חלקות או מתקלפות, התורמות מרקמים יפים לעיצוב הגינה".
ומה עם לכלוך? פבלו: "עלים ופרחים שנושרים זה לכלוך? יש אנשים שכל עלה שנושר על הרצפה משגע אותם. ברזל ופלסטיק לא מלכלכים. אז שאנשים יחליטו איפה הם רוצים לחיות".

"אין צמח לא נכון יש מיקום לא נכון של צמח" מציין פבלו ונותן לדוגמה את עץ הפיקוס שנוהגים לשתול בשדרות והתוצאה- שהעץ מרים מדרכות ופרותיו מלכלכים ו 'משגעים' את בעלי המכוניות. "את הפיקוס צריך לשתול בשטח פתוח ואז אין בעיה". דוגמה נוספת היא שתילת עצים גבוהים מתחת לחוטי חשמל- "גוזמים אותם ומקלקלים להם את הצורה.."
ולמה מרבים לנטוע דווקא עצי אורן, הידועים כדליקים, ביערות? מסתבר שהאורן מתאים מאד לנטיעות גם בנגב הצפוני. לדברי פבלו נטעו אותו בד"כ כי לא כל עץ יכול לגדול בקרקעות רדודות, סלעיות. "וגם יש עניין של ניהול. לעומת זאת השריפות רוב הפעמים הן עניין של רשלנות והצתה של אנשים". לדבריו מזה 15 שנים יש מדיניות נטיעות חדשה כשהמטרה לא רק תפיסת שטחים ושמירת קרקעות אלא יצירת יערות ולכן שותלים מגוון עצים תוך שילוב שׁיחים על מדרונות (מעין תלוליות עפר נמוכות המשמשות כסכרים), לימנים, טרסות (מדרגות מובנות במדרון) – לשם תפיסת מי נגר ועודפי מים.

בעד שתילת שיחים

באופן כללי פבלו מצדד בעד שתילת שיחים. "שיחים נראים טוב מרבית השנה ודורשים תחזוקה נמוכה" כמו: לויקופילום, רוזמרין שיש לו פריחה כחולה-סגולה מרבית השנה ויש כזה עם פריחה וורודה הפורח במהלך כל השנה. מרווה, אזוביוןשהם גם צמחי מרפא ותבלין, גרווילאת תלמן– שיש לה פרחים אדומים, גרווילאה זיתית בעלת פריחה עכבישית כתומה,רוסליה שבטבטית עם פריחה צינורית אדומה רב שנתית. הם רק חלק מהשיחים המומלצים לשתילה במקומות ציבוריים או בגינות פרטיות.

סוגים של שיח גדול/ עץ קטן הם הקליסטמון הפורח בצבע אדום או צהוב בצורה המזכירה מברשת בקבוקים. זהו שיח עם פרות יבשים הצמודים לעץ אפילו במשך עשר שנים. בשעת דחק מנגנון הפצת הזרעים ינתק את הזרעים מן הענפים שיפלו לאדמה להנבטה. אפשר למצוא מיני בוגנווילאה 'מיני טאי' דלת קוצים ובעלת צימוח פחות נמרצת, ארטיה אשונה בעלת פרחים בצבע לילך הנראה כמו ערבה בוכייה. שיח-עץ מאד מומלץ כיוון שאפשר לטעת אותו בגינה ומתחתיו לשים ספסל או שולחן וליצור לנו פינת ישיבה נעימה. "בגינות קטנות כדאי לנטוע רק עץ אחד ולשים יותר דגש על שיחים-עצים שיתנו צל. מתחתם אפשר לשתול צמחי צל או לחפות את השטח עם חלוקים ושאר חומרי עיצוב".

כשאנו עוקפים שורת עצים אנו נתקלים בקוץ, מין של יוקה מאזורי צפ' מקסיקו /דר' ארה"ב ולו עמוד פריחה לבן ענק המשאיר אפילו את האגרונום משתאה. העלים הארוכים המחודדים ניצבים בחניתות לשמור על האוצר בר החלוף. גם כוריסיה בקבוקית הוא עץ מיוחד במינו מדר' אמריקה בעל מראה חייזרי משהו. עץ עם גזע ירוק עליו מפוזרים אונקלים של קוצי ענק. "המיוחד בו שהוא עושה פוטוסינתזה דרך הגזע והענפים". הגזע מתרחב עם השנים והקוצים מגנים על קליפת העץ החיה מפני חיות. (אפשר לראותו בעין גדי וב"ש).

עצי מדבר

למורינגה מכונפת יש פריחה ורדרדה, פרי למאכל שההודים משתמשים גם בעלים הצעירים וגם בתרמילים הארוכים גדולים שלו בבישוליהם. לכסיית האבוב-כסייה פיסטולה יש אשכולות פרחים צהובים ותרמילים גדולים מאורכים התלויים לו כפעמוני רוח. משונה ממנו הוא קיגניה מנוצה מאפריקה הטרופית הפורח בפריחת ארגמן רק בלילה ומתאבק ע"י עטלפים. הפרי שלו מגיע למימדים מפלצתיים של עד 50 ס"מ ובקוטר של 10 ס"מ (פרות כאלו הגיעו למשתלה מקניה) הפרי קשה כמו אבן ובתוכו הוא מכיל עשרות זרעים המתפזרים כאשר הוא נופל ארצה. הפרי הזה הוא ממש 'מכה בראש' כך שלא רצוי ואף מסוכן לשבת מתחתיו!

כל התרמילים המיוחדים של העצים יכולים לשמש כחומרים מהטבע ליצירות והפעלות לילדים. "נפל על הרצפה-זה לא אומר שגמר עם החיים שלו. אפשר לעשות מוביילים, מחזיקי עפרונות, סידורי פרחים יבשים" מפליג האגרונום החינוכי בדמיונות יצירתיים.

מבין העצים המתאימים לאזור הדרום נמצא את: הברוש, החרוב, האלה אטלנטית, הטרומלס קטלבי עם אשכולות של כדורי פרות אדומים. מילה סורית או פנסילבנית– הם עצים המתאימים גם לערד הנמצאת 600 מ' מעל פני הים. "יש מספיק מגוון עצים שהם לא אלרגניים כדי לשמור על תנאי אקלים כל כך מיוחדים כמו בערד".

תות עץ 'בכותי' נשיר בעל צורה של בוכייה הוא אטרקציה גם כשהוא בשלכת ושוטיה רחבת-עלים עם נוף רחב היוצר צל מתאים לפארק. אשל הפרקים זן זקוף גדל לגובה ומתאים כשובר רוח או לנטיעת שדרות בתוך העיר ליד מבנים (כיוון שאינו מפריע למעבר מכוניות), סיסם הודי, שיזף מצוי, וכמובן האורן והאיקליפטוס. רוב הדקלים באים מאזורים טרופיים אלו המתאימים לתנאים שלנו מקורם מאגן הים התיכון. ציקאס (זכר או נקבה עם כדור פריחה במרכזו) גדל לרוחב כתפרחת פרח ענקית והוא צרכן מים נמוך וטוב לגינות. ישנם דקלים המוציאים חוטרים שצריך לפתח ולא לגזום ואז כמו חמרופס נמוך הוא טופס רוחב עם כמה גזעים ובגובה הוא לא עולה על 3-4 מ' וכך יוצר גוש מיוחד של עצים. יש לזכור שצריך להיזהר מתמרים שיש להם קוצים שלפעמים מסוכנים.

שיטת הנגב ושיטה סלילנית מתחברים אצלנו ישירות למדבר ולערבה. ואכן במועצה האזורית ערבה תיכונה מנהלים פרויקט ייחודי בשיתוף קק"ל בארץ וקק"ל-אוסטרליה. השיטה היא סוג ובו יותר מ-1,200 מינים הגדלים בכל העולם החם. מוצאן של שיטי המדבר בארץ הוא באפריקה. הן גדלות בוואדיות אשר נראים לנו יבשים, אולם יש בהם זרימה תת קרקעית ולחות בעומק הקרקע. כתוצאה מתמותה של פרטים מקומיים בגלל שינוי תוואי דרכים, עצירת נגר או פיתוח, התמעטו עצי השיטה בערבה. 'אמץ שיטה' הינו פרויקט בו לוקחים מעצי האזור זרעים, מגדלים את המינים המקומיים ומחזירים את השתילים רק לאותו אזור גיאוגרפי ממנו נלקח הזרע. קק"ל מתכננת בהמשך לעשות מחקר על הבדלים גנטיים בשיטים ולבדוק האם אפשר לערבב בין מקורות הזרעים השונים.

טנדר של יחידת 'גבעתי' ממחנה צאלים מגיע עם חיילים וחיילות לקחת שתילי עצים למחנה. "הצבא משקיע" אני מתפעלת. "הצבא מקבל תרומה מקק"ל: שתילים, רהוט גן, פרגולות, ציוד השקיה. זה תנאים לחיילים- צריך גם להשקיע בזה". הם אוספים בולוסנטוס נאה עם פריחה סגולה. חיילת פונה לפבלו בדאגה ומסבירה לו: "אין לנו אדמה. רק חולות. השאלה אם זה מתאים?" פבלו: "תדאגו להשקיה סדירה וזה יהיה בסדר. אין לכם משקעים אבל יש לכם השקיה".

נושא המים בישראל הוא נושא רגיש ובמשתלת 'גילת' של קק"ל נערכים למחזור מים מהמשתלה. עודפי מי ההשקיה נאגרים בתעלות פתוחות ונאספים לשם השקיית הצמחים שכבר בקרקע. "לחיסכון וגם לאקט החינוכי". מחזור המים ידרוש השקעה של קרוב למיליון שקל. מימון שקק"ל תשיג מחכירת קרקעות שלה ותרומות מהארץ ומהעולם.

"כיף לי לעבוד בקק"ל ובעיקר במשתלה בה אני תורם לא מעט. אקלום צמחים חדשים- זה מחקר-יישומי ויש בזה גם פן חינוכי שנותן סיפוק רב. גם להסתובב בגינון הציבורי ולראות זנים שאנחנו יצרנו ושאנחנו מפיצים- זו גאווה. עושה טוב לראות את הצמחים שתולים ומשגשגים. למשל את הצמחים בתחנת רכבת להבים, בצומת חטיבת הנגב, בצומת שרה- אנחנו תרמנו מהמשתלה". ואם מדברים על פתוח הנגב והפרחתו- כשתקום עיר הב"הדים גם היא מתוכננת להזמין שתילים מהמשתלה הגדולה של הדרום. עם זאת אוהבי המדבר יאמרו שהירוק טוב אך הצהוב לא פחות ממנו.