( צילום-יוני גריצנר / צילום-דב פוניו)
רגע לפני ביקורי המטיילים בסוכות: קבוצה של שישה מתנדבים מהעיר ערד, סייעה לרשות העתיקות ב-11/9/13 להסיר כתובת צבע (גרפיטי), שרוססה על ידי אלמונים על קירות מאגר מים תת קרקעי עתיק (מאגורה) בן כ-1500 שנה, הנמצא בנחל יעלים שבמדבר יהודה.
לפני מספר חודשים קיבלה רשות העתיקות הודעה מדב פוניו, תושב ערד ו'נאמן עתיקות' של רשות העתיקות, כי על גבי קירות האבן החיצוניים והפנימיים של מאגורה עתיקה נצבעו בתרסיס צבע אדום, כתובות גדולות בעברית: 'חפץ חיים'.
לדברי אורן שמואלי, ארכיאולוג נפת נגב דרומי ברשות העתיקות: "הגעתי למקום בעקבות הדיווח, ונדהמתי לגלות את גודל ההשחתה שבוצעה באתר. כ- 13 כתובות בשפה העברית נצבעו על חזית המאגורה, מעל פתח הכניסה, על גבי הקירות, ואפילו על התקרה. למעשה, כל האתר היה מכוסה בכתובות. בדיקה נוספת העלתה כי גם על גבי דרך העפר שהוליכה אל המאגורה נצבעו באדום, חיצים וכתובות שכיוונו את המשחיתים אל האתר. נוכח הנזק שנגרם לאתר, פניתי למשטרת ערד והגשתי תלונה, במטרה להתחקות אחר העבריינים".
דב פוניו ממובילי קבוצת קשר ערד-מדבר יהודהמוסיף: "המעשה שהיה, כך היה. הגענו השנה ב8 במרס 2013 לרגל סיור שבועי למאגורת כידוד- ומרחוק כבר משך את עינינו הכיתוב 'חפץ חיים' שרוסס באדום מעל פתח הכניסה. מאחר והכניסה לעומק המאגורה קלה ויש שם קירות למכביר, הציירים הנלהבים המשיכו פנימה וגם שם פעלו עד שהנגמר להם הספריי."
המאגורה היא מתקן חצוב בסלע שנבנה ככל הנראה בתקופה הביזנטית (מאות חמישית – שביעית לספה"נ) כדי לקלוט ולאגור מים במדבר השחון למשך חודשים רבים. המאגורה חצובה באפיק נחל יעלים, בחזיתה בנוי מגלש צר שאפשר כניסה של מים אל פתח המערה ומשם אל חלל תת קרקעי רבוע החצוב בסלע, ששימש מאגר מים. חלל המאגורה טויח בטיח שמנע את חלחול המים לקרקע. ככל הנראה, בעבר, היה קיים סכר שנבנה לרוחב נחל יעלים, שהיטה את המים בנחל בשעת שיטפון אל המאגורה. סמוך לערד מוכרות מספר מאגורות, רובן בנויות מעל פני השטח. ייחודה של מאגורה זו הוא בכך שהיא חצובה בסלע, וכי היא השתמרה כמעט בשלמותה.
נראה שהמאגורה נבנתה בתקופה הביזנטית, והייתה קשורה למצודה עתיקה הנמצאת באתר "רגם זהר" הסמוך, אשר שלטה על הדרך שהוליכה מבקעת ערד לים המלח. נוכחות של חיילים במצודה במשך כל ימות השנה, חייבה אספקה סדירה של מים ואת קיומם של מאגרי המים התת-קרקעיים.
פוניו: "למי שאינו בקי: מאגורת כידוד הינה אתר עתיקות מוכרז- ומי שפוגם באופן כלשהו באתר כזה או חלקו, מבצע עברה פלילית על פי חוק.במקום נמצא מכסה של צבע רסס ועליו כתובת. לא היה צריך להיות בלש מקצועי מחונן כדי לזהות דרך האינטרנט את הכתובת: "ארזה כ.נ.ל." כבית מסחר לחומרי בניין ברחוב עלי הכהן בירושלים – כמה דקות הליכה מישיבת " חפץ חיים" בסנהדריה באותה העיר.
רשות העתיקות- שמפקח מטעמה הוזעק למחרת למקום- הגישה תלונה במשטרת ערד, וכותב שורות אלה התבקש לתת עדות ולצאת עם שוטר זהוי פללי לחקירת העקבות.אבל לא קרה דבר. הכתובות נשארו, המשטרה לא עלתה על עקבות הפוגעים".
לדברי שמואלי, מעבר לנזק שנגרם לאתר העתיקות, "הפגיעה במאגורה נותרה כפצע פתוח בנוף ובסביבה. היא נמצאת לצד שביל מטיילים מסומן, שלט הכוונה מוליך אליה, ומטיילים רבים נוהגים לפקוד את המקום".
לאחרונה פנה דב פוניו לרשות העתיקות והציע את עזרת קהילת ערד בהסרת הצבע שבמאגורה . רשות העתיקות נענתה להצעתו, והוחלט במשותף כי הפעילות תבוצע לפני חג הסוכות בו אמורים לפקוד את המקום מבקרים רבים. בשבוע שעבר בוצעה העבודה, בעיקר על ידי גירוד עדין של קירותיה הפריכים של המערה באמצעות מברשות, במקומות שנצבעו בצבע אדום.
לדברי שמואלי, "בזכות פעילותם הנמרצת של המתנדבים מערד, אשר הקדישו מזמנם למען שיקום אתר העתיקות ופינת החמד שבנחל, הוסרה החרפה שהותירו אחריהם האלמונים במקום. אנו מקווים כי המשטרה תתפוס את האשמים ותמצה עמם את הדין".
דב פוניו "אני מבקש להביע את הוקרתי לרשות העתיקות – במיוחד ל אורן שמואלי – וכן לכל המתנדבים שהשתתפו במבצע. למרות החום , האבק והאלימות הנדרשת- כולם אמרו שחזרו עם תחושת סיפוק עמוקה. הוכחנו שאנחנו אוהבים את המדבר הסובב אותנו ואם ינסו לפגוע בו, לא נשב בחיבוק ידיים ונשתדל למנוע שיהרסו אותו."
