בצומת תל ערד הנמצאת על כביש 31 (ערד-צומת שוקת), פונים 2 ק"מ צפונה בכביש 80 אפריל – ספטמבר: א'-ה' כולל שבת 08:00-17:00. אוקטובר – מרץ: 08:00-16:00. בימי שישי וערבי חג 08:00-16:00 הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה.
אל המקדש-סיור בתל המקראי לגלות עיר כנענית, רחובות ובתים, מאגר מים ומתחם מקודש ולהתרגש במרום התל במקדש היהודאי מימי בית ראשון ולשמוע על מפעל המים המסתתר בבטנו.
עוד בגן הלאומי: בוסתן והצללה להתרגעות, תערוכת צילום
"החאן הכנעני"– חניון לילה למשפחות/בודדים. מתחם שינה משותף/חדרים/מתחם לאוהלים פרטיים/ חניון לקראוונים
שמורת האירוס השחום- הוא אירוס תל ערד, הפורח בסביבות סוף מרץ-תחילת אפריל.
חניון לקראוונים-חדש! תשלום ע"פי מספר משתתפים (50 ש"ח מבוגר 40 ש"ח נער) ותוספת של 30 ש"ח עבור תשתיות לכל קראוון.
גן לאומי תל ערד, כשבעה קילומטר ממערב לעיר ערד, הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל.
תל ערד, הסמוך לעיר המודרנית ערד, כולל שני חלקים: העיר התחתונה והעיר העליונה.
העיר התחתונה הייתה מיושבת בתקופה הכנענית הקדומה בלבד (2200-3150 לפני סה"נ). ערד הכנענית השתרעה על פני 100 דונם והייתה בזמנה אחת הערים הגדולות בארץ ישראל. העיר הוקפה בחומה חזקה שהיקפה הכולל 1,200 מטרים. הכיכרות, מבני הציבור ומבני המגורים, המקדשים והשטחים הפתוחים נבנו בהתאם לתכנון מדוקדק. מערכת הרחובות תוכננה כך שמי הגשם יזרמו אל מאגר, שהוקם בחלק הנמוך של העיר.
בתי המגורים נבנו על פי תוכנית אחידה. לכל בית יש אולם רחב, שאליו מצורף חדר נוסף ששימש כמטבח או כמחסן. פתח הבית נקבע בקיר הרוחב של האולם. סגנון בית זה ידוע במחקר הארכיאולוגי כ"בית ערדי", על שם התל שבו התגלה.
החלק העליון של העיר ערד מכונה "תל המצודות", וראשיתו בתקופה הישראלית (החלה ב- 1,200 לפני סה"נ). במקום הוקמו במהלך השנים מספר מצודות, זו על חורבותיה של קודמתה. המצודות הוקפו בחומה חזקה. בחצר המצודה התגלה מקדש ישראלי, שכלל היכל רחב ואולם קטן ששימש כקודש קודשים (דביר). המקדש בערד הוא מהדורה מוקטנת של מקדש שלמה בירושלים. על הבמה המרוצפת של הדביר התגלתה מצבת אבן בגובה מטר אחד, שהייתה צבועה באדום. בחצר שלפני ההיכל ניצב מזבח.
בערד התגלו חרסים נושאי כתובות, עם שמות של משפחות כוהנים. המצודה התקיימה בצורות שונות עד התקופה הפרסית (מאה שישית לפני סה"נ).