גלעד ופינת חמד לחנייה ותצפית נוף לכיוון ירדן, שהוקמו לזכרם של הצעירים שהלכו לפטרה ונהרגו במסעם. בק"מ ה-106 בכביש הערבה , מול מושב פארן.
אטרקציות באזור: מאגר פארן (מלא במים בחורף). במושב פארן יחידות אירוח, אחד מהמשקים עוסק גם בהדרכת מטיילים. וכן חוות רכיבה, משתלת דקלים, משתלת ירקות, וסדנא לאמנויות קרמיקה.
מאת: ענת רסקין ©
בין השנים 1953 ועד 1993 יצאו 7 קבוצות של מטיילים לכיוון פטרה, היא הסלע האדום, שבירדן. השניים הראשונים שסכנו את עצמם ויצאו לפטרה שמעבר לגבול היו מאיר הר ציון ורחל סבוראי שיצאו מבאר מנוחה דרך ואדי חשיבה וחזרו דרך ואדי מוסא במסלול של 28 ק"מ. השניים חזרו בשלום וספרו על ההרפתקה. מאז, במיוחד בשנות ה-50 , אחז בולמוס בצעירי הדור להגיע לסלע האדום, למקום האסור. הקבוצה של חמשת המטיילים שיצאה כמה חודשים אחריהם נהרגה ע"י בדואים במקום. על שמם הוקם הגלעד להולכים לפטרה שליד המושב פארן שבערבה. 12 מטיילים נהרגו במהלך השנים במסעם לפטרה. 8 הצליחו להגיע לפטרה אך נעצרו, נחקרו ע"י הירדנים והוחזרו לישראל (ביניהם כושי רימון שהתחפש לחייל או"ם ונסע בג'יפ של האו"ם). ברגע שנעשה המעשה הראשון ונודע ברבים הרי המסלול הפך להיות מסוכן פי כמה לכל מי שהגיע אחרי הר ציון וסבוראי.
רבות נכתב ונחקר במשך השנים על פולחן המסע של ההולכים לפטרה שהמוות היה חלק ממנו ולא הרתיע. מה הביא את הצעירים הישראלים להתעקש על מסע זה בידיעה שהם מסכנים את חייהם? המיתוס שנבנה החל מהמאה ה-19 ע"י חוקרים וציירים שביקרו במקום וספרו על יפי המקום? דיווחיהם של המטיילים הישראלים שביקרו במקום לפני קום המדינה, בשנות ה-30-40 של המאה ה-20 (כמו זאב וילנאי ורחל ינאית בן-צבי)? רוח הפלמ"ח שחיפשה את האתגר, הסיכון והוכחת התעוזה כדי לספר לחבר'ה? בכל מקרה, מפעם לפעם המיתוס הלך ונבנה.
שבילי הארץ ואפילו מרחבי הנגב כבר לא היוו אתגר לסיירים אוהבי השטח של תקופת קום המדינה. אלו כבשו את הארץ ברגליהם ומשמיצו את הטיילות בארץ נמשכו למקומות רחוקים-קרובים. אחרי קום המדינה הארץ נסגרה בגבול רשמי והיא הייתה מסובבת במדינות אויב שלא אפשרו לטייל במרחבים. פטרה נראתה בעין, מעבר לגבול הפתוח עם ירדן הקורא 'לגנוב' אותו… ויפיה היה ידוע ברבים.
חמי ברקן ממושב פארן שבערבה התיכונה הוא מהגרעין הראשון של המושב מלפני 46 שנה. כשהגרעין עלה לקרקע בשנת 1971 היה כבר גלעד "להולכים לפטרה" על הגבעה ממול למושב. לפני כ-17 שנה פנה כושי רימון לחמי ולמנהל הפתוח של המועצה האזורית ערבה תיכונה גיל סלוין ואמר שצריך לעשות משהו במקום ההנצחה. הקימו אבן ועליה לוח ברזל עם הסבר על פטרה וחמשת הנופלים, שתלו עץ מרולה (עץ אפריקאי הנקרא גם "עץ הפילים") ועץ שיטה. חמי מתח קו מים מאזור החממות של המושב. גם סידר כיור וברז לטובת המבקרים (לא לשתייה!). אפילו הרימו פרגולה לתפארת (ששופצה בשנה החולפת). בהמשך פנתה רחל סבוראי בבקשה לנטוע בשמה עץ תות במקום. במשך כל השנים חמי מעשב, מתקן, בודק צינורות ושומר על תחזוקת המקום באופן פרטי ובהסכמת המושב. המקום הפך לפינת חמד באמצע שום מקום. מהגבעה, מקום עמדו של הגלעד המקורי, אפשר לצפות על הנוף ואף לראות את ההר שלמרגלותיו נמצאת העיר הנבטית "פטרה". כביש המערכת עובר לא רחוק מהגבעה והחיילים, כמו מעט מהמטיילים שיודעים על המקום, עוצרים שם למנוחה.
המקום מתוחזק באהבה באופן פרטי ע"י חמי ברקן ממושב פארן אנא עזרו לשמור על שלמות המקום ועל הניקיון!
איך להגיע?
1) קצת אחרי הכניסה למושב פארן, לכיוון דרום (למי שמגיע מהצפון) יש ירידה לכיוון מזרח, לכיוון חממות המושב. דרך עפר מובילה, במקביל לכביש הערבה, לכיוון גבעה עם מוצב צבאי עליו (אפשר לראות את המבנים ואנטנה גבוהה). לפני העלייה למוצב תראו שלט המפנה שמאלה ל- "גלעד להולכים לפטרה". שביל שטח שמתאים גם למכוניות פרטיות ומסומן גם כמסלול רכיבה לאופניים (שביל ישראל לאופניים. מסלול ארצי שהקמתו החלה בחלק הדרומי), יוביל אתכם לנאת המדבר שהוקמה למרגלות הגבעה עם הגלעד לזכר חמשת הצעירים שנהרגו בפטרה. אם ברצונכם לצפות על הנוף- יש שביל מתון העולה לגבעה ומוביל לגלעד. לצד הגלעד יש במה ועליה צוירה מפת המקום, בעזרת צדפים, לשם התמצאות.
2) בק"מ ה-106 על כביש הערבה, דרומית למושב פארן, יש כניסה מזרחה לכיוון הגלעד. מכניסה זו יש 2 אפשרויות להגעה:
– האחת להמשיך שמאלה עם הכביש הצר העולה למוצב הצבאי (המוצב נטוש) לחלוף על פני המוצב לצידה השני של הגבעה ולפנות ימינה עם השלט, ולהמשיך כפי שמוסבר למעלה בסעיף 1.
– אפשרות שנייה- להמשיך עם הכביש הצר לכיוון מאגר פארן (בחורף הוא מלא מים ☺ ) לפנות ימינה (לפני העלייה למוצב) ולהמשיך משם למאגר ואח"כ לכיוון הגלעד, די צמוד לכביש המערכת, ולהגיע לגלעד מצדו המזרחי. למסלול זה רצוי להצטייד במפת האזור כדי לא להתברבר בשטח.
*לפרטים נוספים על פטרה וההולכים לפטרה כדאי לבקר באתר מורשת הצנחנים/גדוד 890 . דף עשיר במידע ממצה על ההולכים לפטרה – http://www.202.org.il/Pages/moreshet/petra/petra_main.php
