בין מונגוליה לכפר רחמה-מסע אתנו-גרפי להבנה וצילום של התרבות המונגולית
המרחק בין אכפ'תחא' ומשפחתו שליד האגם הלבן במונגוליה לאוהלה של סאלימה מכפר רחמה שליד ירוחם בישראל הוא כמעט 5200 ק"מ בקוו אווירי, אבל יותר מ 800 שנה בציר הזמן. התחושה של צופה מהצד היא כי המונגולים עדיין נמצאים אי שם במחנהו של ג'נגיס חאן, שאת דהירתו ניתן עדיין לשמוע רועמת בין ההרים, בעוד הבידואים בעיצומו של תהליך עיור ושינוי.
מאת: אילן אביב* 'לחלום רחוק-טיולים למונגוליה
אכפ'תחא' המונגולי עמד בפתח האוהל העגול ("גר") ומבט מהורהר על פניו. בטן שטוחה ושחומה שמבצבצת מתוך זוג מגפי גומי ישנים, שיער שחור פחם וידו מחזיקה בסיגריה מעלה עשן. הוא חשב על בקשתי.
דקה ארוכה חלפה ללא מילים ואכפ'תחא נכנס לאוהל, שיחה שקטה עם אישתו ושוב יצא, הפעם עם אוכף מונגולי על כתפו. עקבתי אחריו כשצעק לבנו ודודו לכיוון ה"גר" הסמוך, ויחד בחרו פלצור מערמת חבלים. עבודת הצוות שלהם מרשימה: ללא הרבה מילים, נגיעה בכתף, קולות חרישיים והופ הם על גב הסוסים, מקימים ענן אבק. מכאן הכל התקדם במהירות מדהימה. המונגולים איגפו את עדר הסוסות בקצה האחו, והחלו לסוב אותן תוך כדי שהם מבודדים סוסה אפורה. המונגולים הדגימו את האילוף המסורתי של הסוס הפראי, שעליו נשענת התרבות המונגולית.
הסוסה נלחמה בפראות, בוטשת ברגליה ובועטת בצהלות פחד לאחור, מסכנת את אכפ'תחא' שנראה עצבני. לסוסה היה צמוד סייח ונראה שהיא גוננה עליו יותר מאשר על עצמה. לאחר שהפלצור הכניע אותה ממרוצה, ניגש המונגולי בזהירות, תוך מלמול נמוך וגרוני, ובמהירות אחז את אוזני הסוסה ומשך את ראשה לכיוון הקרקע. בן דודו השליך על גב הסוסה המרותקת את האוכף ובמהירות קשר את הרצועות מתחת לבטנה. אכפ'תחא' ניגש אל הסוסה הדרוכה מצד ימין, וקפץ על האוכף. הפעולה שלו שחררה קפיץ אדיר, והסוסה ניתרה על ארבע רגליה כאילו אין כוח משיכה. אכפ'תחא' החזיק מעמד בדיוק 10 שניות בטרם מצא את עצמו מתגלגל בעפר לקול מצהלות השמחה של משפחתו וחבריו… בחיוך מבויש ניקה את בטנו, ירק לכיוון הסוסה שרעתה שוב בניחותה ליד הסייח, והפטיר קללה במונגולית. אשתו הגישה לו בחיוך את ה "קומיס" (משקה לאומי המוכן מחלב סוסות מותסס) ועודדה אותו בחיוך. ואנחנו צילמנו וצילמנו…
המרחק בין אכפ'תחא' ומשפחתו שליד האגם הלבן במונגוליה לאוהלה של סאלימה מכפר רחמה שליד ירוחם בישראל הוא כמעט 5200 ק"מ בקוו אווירי, אבל יותר מ 800 שנה בציר הזמן. את סאלימה פגשתי במסגרת הנסיון להבין את המקביל והשונה בין תרבויות הנדידה, המונגולים והבדואים.
סאלימה, בדואית פורצת דרך, ארחה את קבוצת המטיילים, שעמה נסעתי למונגוליה, לארוחת בוקר מסורתית תחת אוהל האירוח. לפחות כך היא קראה למבנה הפחים הארעי שתחתיו פרסה לנו שטיח וכרים נעימים. רוח מדבר קלה נשבה, וצלצול העדר הרועה על הגבעה הסמוכה ליווה את דבריה. סאלימה מדברת על חיי היום יום בכפר וההשוואה למונגולים עולה כמעט מייד.
הדבר הבולט הראשון הינו ההתיחסות לאדמה, לקרקע. בעוד המונגולים משמרים ברוחם ומעשיהם את ציוויו של ג'נגיס חאן "בן מוות הוא המעבד את האדמה", הבדואים מייחסים חשיבות גבוהה לבעלות על הקרקע. איני נכנס למקורות סכסוך הקרקעות הבדואי, אולם אין ספק שהבדואים נטשו את הלכות הנודדים בהצמדותם לקרקע, לעומת המונגולים אשר אינם מאמינים בבעלות על הקרקע וממשיכים בנדידה השנתית שלהם בעקבות המרעה והעשב.
סאלימה דברה גם על מקומה של האישה בחברה הבדואית. מקום של מעמד נחות בחברה הפטריארכאלית, סגורה במגבלות מסורתיות שאינן מאפשרות לימוד או קידום (סאלימה עצמה הינה בוגרת תואר ראשון, ומשום כך היא נחשבת כ "פורצת דרך"). האישה המונגולית נראית כבעלת סיכוי טוב יותר כיום, עם חלוקת אחריות ברורה. המונגולי דואג לעדרים, לרעיה, לסוסים. האשה המונגולית עוסקת במסחר, בניהול משק הבית וגידול הילדים. היא ובעלה עובדים בשיתוף פעולה אחרת לא יצליחו לעבור את החורף הקשה (עד 40 מעלות מתחת לאפס) באוהל. רוב הנשים הצעירות שפגשנו בדרכנו היו בעלות תואר ראשון, מורות או עוסקות במסחר – תמונה שונה ממה שהיה בדמיוננו על מונגוליה.
אחד הנושאים הדומים בין המונגולים לבדואים הינו בהלכות הארוח. המונגולי והבידואי לעולם לא יסרבו לארח אורח, להסב עימו ברוב חשיבות לעשן טבק, ולהחליף דעות על מצב העדרים. המסורת המונגולית אומרת כי מי שאוהלו נטוי, ויש לו אש בוערת, חייב לתמוך בבן שבטו שעובר ונודד עם טפו ועדריו. אפילו מנהגים פשוטים כמו ישיבה על הרצפה, לא להפנות את עקב הרגל לאורח, הכנת התה המסורתית והגשת התקרובת מאוד מזכירים את הבדואים.
הבדואים נמצאים בעיצומו של תהליך שינוי כואב השובר את המסגרות המשפחתיות המסורתיות, ואילו המונגולים ממשיכים את מסורת הנדודים בעגלות עץ גדולות הנמשכות על ידי יאק, בהמת הנשיאה הנפוצה. אי אפשר להתעלם מהקידמה גם במונגוליה: יש אינטרנט קפה, יש אוהלים עם צלחות לויין, ואפילו אופנועים המחליפים סוסים. אבל התחושה של צופה מהצד היא כי המונגולים עדיין נמצאים אי שם במחנהו של ג'נגיס חאן, ושאת דהירתו ניתן עדיין לשמוע רועמת בין ההרים, בעוד הבדואים בעיצומו של תהליך עיור ושינוי.
כשיצאנו מאוהלו של אכפ'תחא המשכנו את המסע לכיוון אגם חופסגול בצפון מונגוליה. קבוצה של 16 מטיילים-צלמים, במסע תיעוד של תרבות שכאילו קפאה בזמן. נוסעים בדרכי עפר שכמעט ולא קיימות, שבילים נשכחים שפרוסים בערבה. הדרכים חוצות נהרות בגשרי עץ מאולתרים, מתפתלות בינות הרים עם כיפות שלג עד וערבות ירוקות זוהרות בצבע עמוק. ארץ נודדי הסוסים. מפעם לפעם מנצנץ לו אגם כחול, עם אוהלי "גר" מונגולים לגדותיו ועדרים של אלפי סוסים חוצים את האופק. שלווה אלוהית ששום דבר לא מצליח להפירה. אין צלצול טלפון נייד, אין חשמל, אין דרך אספלט ואין מזנון אוכל מהיר. רק ירוק, כחול ולבן.
בכפר הצפוני "חאטגל" נעצרנו לביקור בבית הספר המקומי. הילדים המונגולים נהנים מחוק חינוך חינם של 10 שנים ומבלים את תקופת הלימודים במעונות בכפר בעוד משפחתם נודדת עם העדרים. בחופשת הקיץ מצטרפים הילדים לעבודות איסוף החציר לממגורות שנחצבו בגבעות לאורך מסלול הנדידה. ילדים שקטים וביישנים, אשר מצטרפים בסקרנות לשולחן התקרובת לחקור את הזרים הלבנים.
סיום המסע מביא אותנו למפגש עם שבט הצאטאן שהגיע ממרחבי הטייגה הסיבירית אל גדות האגם התכול, חופסגול. מפגש מרתק עם שבט קטן הנודד בעקבות איילי הצפון. השמאנית (כוהנת דת) של השבט נחשבת כאחת הנשים החזקות עם יכולות לחזות את העתיד ולרפא חוליים. בטקס הלילי בו נכחנו היא נכנסה לטראנס ותקשרה עם הרוחות, עד שאבדה את הכרתה.
המסע במונגוליה אורך כשבועיים וחצי, ומהווה את שיאן של הכנות בנות כחצי שנה – היכרות ובניית הקבוצה, הדרכות מפי אנשי מקצוע או פגישות מעניינות עם אנשים כמו סאלימה מכפר רחמה. מסע אתנו-גרפי המתרכז בהבנה וצילום של התרבות המונגולית הכל כך שונה, רחוקה ומעוררת התפעלות.
אולי אין להם אינטרנט וטלפון סלולרי בכל מקום, ואין חשמל באוהל המונגולי, אבל פגשנו הרבה צניעות, כבוד ומשפחות חמות ומאוחדות במאבק הקשה בתנאים במונגוליה.
על הכותב :
אילן אביב, מהנדס ואיש הייטק חובב צילום יוצא למונגוליה עם קבוצות חברים למסעות אתנוגרפים מזה 10 שנים, ובאמתחתו 12 סיורי צילום למדינה המופלאה הזו. ניתן לראות מצילומיו וסיפורי המסעות
באתר: 'לחלום רחוק-טיולים למונגוליה' WWW.FAR-DREAM.INFO