איתן קמפבל, תושב ערד, מנהל מרחב מצדה, הגיע לאתר מצדה בגיל 17 ומאז במשך 44 שנים הוא עובד ברשות הטבע והגנים. מהם 16 שנים שהוא מנהל את האתר הלאומי מצדה שהוכר כאתר מורשת עולמית. הספור המופלא על נער ממשפחה נוצרית בארה"ב שהפך למגן קנאי של 'מיתוס מצדה'.

מאת: ענת רסקין

איתן נולד למשפחה נוצרית בוילמינגטון, דאלאוור בארה"ב. אחרי מלחמת ששת הימים והוא בן 12 החליטו הוריו שהיו חברי  Bible Student movement, לעלות לישראל עם ארבעת בניהם. כך בלי תכנית ובלי שפה הגיעו לאולפן עקיבא שם פגשו את מרי פישר (הבת של מקס פישר אייל מכוניות מדטרויט, שגם למדה שם) שהפנתה אותם לשיחה עם בייגה שוחט ראש המועצה המקומית ערד. הם התגוררו בשכונת הפטיו בערד והאב נקלט לעבודה במפעלי ים המלח. "כילדים היינו המומים. המקום לא דמה לאזור ממנו הגענו בארה"ב- אזור פורה עם נהרות, שדות, יערות, סוסים ופרות. אם היינו עוברים לגור בגליל זה היה פחות שוק… אבל קבלנו זאת כהרפתקה והתאהבנו במדבר".

בגיל 17 איתן עזב את התיכון והלך לעבוד במצדה. אביו שהיה בארה"ב משמר בתים קולוניאליים במקצועו שוכנע ע"י בנו להצטרף לעובדים והפך למשמר הראשי של מצדה. במלחמת יום כיפור כולם הלכו לצבא והם שניהם נשארו לשמור על ההר. בישראל נולדו עוד שני אחים אך החסכונות הלכו ואזלו ובני המשפחה החליטו לחזור לארה"ב. מלבד איתן שהרגיש "בבית". בהמשך הם יחזרו כולם, מלבד אח אחד, ויקימו בישראל משפחה רחבה עם נכדים ונינים. "כשמתאספים יש חגיגה גדולה. יש דתיים, יש חילוניים אבל יש דבר אחד שמנחה את כולם במשפחה וזה- אהבת הארץ". לאיתן עצמו שני בנים (המתגוררים עם אמם בוילמינגטון-ארה"ב), שתי בנות הנמצאות בישראל (ערד וירושלים) ושלושה נכדים.

הוא מאוהב בערד. ולא, הוא לא חשב אף פעם לעזוב את תפקידו כ"שומר" הר מצדה.

גודל גן לאומי מצדה הוא 3,800 דונם עם תכנית הרחבה לעוד 30,000 דונם (אזור חווארי מצדה ממזרח). "מצדה הינו האתר הרווחי ביותר ברשות הטבע והגנים וזה הודות לצוות מסור ונחוש אשר עובד בתנאי אקלים קיצונים ומבין ששרות זה מקצוע!" מתגאה איתן.

למצדה מגיעים מידי שנה כ-750,000 מבקרים אם כי מאז מבצע 'צוק איתן' לפני שנתיים, מורגשת ירידה במספר המבקרים. בשנה האחרונה בקרו במצדה 680,000 מבקרים אך מאמצע פברואר 2017 כמות המבקרים גדלה משמעותית. אין ספק שהמצב הביטחוני משפיע על התיירות הנכנסת אך איתן בוחן גם את המגמה של המבקרים הישראליים ומספר שבעשור האחרון יש מגמת עלייה מתמדת בתיירות הפנים במצדה. תיירים, מטיילים ישראלים וגם 400 טקסי בר-מצווה מידי שנה על ההר. "זה משמעותי ומסר חזק שאין כמותו". גם כמות החיילים שעולים למצדה במסגרות שונות כמו: אימונים, סיום מסלול וביקורים, לא פוחתת. "נראה שהילת המיתוס לא פגה אלא יש תחושה של חיזוק המיתוס".

"מיתוס מצדה"

עם הקמת המדינה והגילויים הארכיאולוגים בחפירות מצדה של הארכיאולוג פרופ' יגאל ידין, הפך סיפור מצדה לאחד המיתוסים המפורסמים שבאו לחזק את הקשר של הישראלים במדינה החדשה לאירועי ההיסטוריה ולהבטחה ש "שנית מצדה לא תיפול!" השריונרים היו מגיעים בדרך קבע לטקס ההשבעה על הר המצדה. במשך השנים החלו להופיע מחקרים וגילויים היסטוריים שהטילו ספק באקט הגבורה של מורדי מצדה ובאישיותם וסדקו את "מיתוס מצדה". אך איתן אינו שותף לתחושה של ירידת המיתוס. "אני ער לשיח הציבורי הנוטה לסימני שאלה אבל בעיניי זה רק מחזק את העניין והריתוק סביב סיפור מצדה. אין סיבה לשנות מהותית את הנרטיב של יוספוס פלביוס. לא התגלה דבר שסותר מהותית את הסיפור הידוע. הוא מדויק פיזית ותואם את הממצאים שיש על ההר. לכן צריך להיזהר משיפוט כי אין מקור אחר לסיפור מצדה.

ספור "ההר הקסום" הינו ספור טראגי שנותן כוחות לחיים. יוצאים מההר מחוזקים ומבינים שבאמת שנית מצדה לא תיפול. מבינים שצריכים להיות עצמאיים, חזקים ובשליטה על עצמנו."

באופן סמלי, מציין איתן, בחפירות של ידין נמצא על ההר פסוק מהפרק האחרון של ספר תהילים המתאר חגיגה של הלל בחלילים ומצילות.. והוא מוצא סמליות רבה בפעילות התרבותית בימינו בהר ולמרגלותיו שמחזקת את תחושת הקשר החזקה להר.

איתן מצביע על כיוון חשיבה חדש ושואל: "מה האיץ ברומאים להגיע למצדה אחרי שכבר כבשו את ירושלים והרסו את בית המקדש?" בשנת 70 לספירה כבר רואים את המטבע הרומי המפורסם "יהודה השבויה"-Judaea Capta , שטבעו הרומאים לאחר ניצחונם בירושלים ולפני נפילת מצדה. בסתיו שנת 73 לספירה הלגיון הרומי מופיע במצדה. לפי פלביוס הסיקרים ששלטו במצדה מחריבים וטובחים בישוב עין גדי כנראה כעונש על אי שיתוף הפעולה שלהם עמם. היה זה ישוב שהפעיל מפעל רווחי וחשוב מאד לאימפריה הרומית של גידול אפרסמונים והפקת הבושם היוקרתי ממנו. זה הכניס הרבה כסף לכיס הרומי. ייתכן, משער איתן, שהלגיון פנה למצדה כדי להעניש אותם על מעשה זה ולסלק את האיום על המפעל.

גם בנושא ההתאבדות במצדה שהוצגה בצורה הרואית למרות האיסור של התורה על התאבדות, מבקש איתן לחדד את העובדות: "מדובר ב-10 אנשים שעזרו לשלח את המשפחות ממצדה, הם גם היו האחרונים על ההר והפילו גורל מי יהרוג את חברי הקבוצה וייפול בעצמו על חרבו-  יעשה את המעשה הנורא ויתאבד. שוכחים שמדור בסה"כ באדם אחד שהתאבד. אני רואה במעשה זה קרבה למושג "הקרבה עצמית" כדי לא ליפול בשבי. כפי שאומרים "ייהרג ובל יעבור". זו התובנה שאני מגלה במעשה. מעבר לכך סיפור מצדה קשור לנושא הנשים במצדה. 50% מהאוכלוסייה שגרה על ההר היו נשים. יש הרבה סיפורי גבורה הקשורים אליהן. ללא הבנתן, השתתפותן והסכמתן ההחלטה לא הייתה יוצאת לפועל".

בשנת 2003 פוגש איתן על הר המצדה את החרדי הירושלמי יהודה משי זהב. למרות שהחרדים לא מתחברים לספור ההתאבדות משי זהב שמע את פרטי הספור ההיסטורי מפי איתן "וראה את מצדה באור אחר". באותה שנת טרור בה אוטובוסים התפוצצו ברחבי הארץ משי זהב הציע להזמין את כל מתנדבי זק"א לחזיון האורקולי ולהעלות ספר תורה להר. 500 מתנדבים הגיעו עם אור ראשון ו-"אחרי 2000 שנה הוחזר ספר תורה להר מצדה בשירה וריקודים". הספר נשאר במצדה וכיום יש כבר 5 ספרי תורה על ההר המשמשים את הנערים החוגגים את טקס הבר מצווה שלהם על המצדה, ביניהם ילדי ערד המגיעים במסגרת שכבתית לחגיגות בר המצווה במצדה.

פרויקט נוסף הקשור לנושא הוא סופר סת"ם היושב באופן קבוע על הר המצדה וכותב ספר תורה בחדר שקוף כך שהמבקרים יכולים לצפות בתהליך הכתיבה המסורתי על קלף עם עט-נוצה. הפרויקט נקלע לקשיים בזמן האחרון וכעת מנסים למצוא פתרון קבע לסופר הסת"ם ואולי תתאפשר כתיבת ספר תורה המצולמת בשידור ישיר ממצדה, כמו השידור הנעשה מהכותל.

קשר ערד-מצדה

אחד התנאים לקבלת הכרה כאתר מורשת עולמית היה קיומו של קשר מהותי עם קהילת הסביבה. הקשר החזק והמצוין של אתר מצדה עם העיר ערד היה גורם מכריע בקבלת התואר הנכסף! ; חגיגות בר-מצווה שכבתיות, פסטיבל ערד (וההופעות של ברוזה ואחרים על ההר), צעדת ערד-מצדה, מרוץ ערד-מצדה שלא לדבר על כך שכול (50 !) העובדים באתר הם תושבי ערד. "קהילת ערד רואה את מצדה כנקודת חיזוק ובלי ערד מצדה לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה!" מכריז איתן. ואי אפשר שהלב לא יתרחב לשמע הצהרה זו…

אבינועם מיכאלי הערדי מנהל את חזיון אור-וקול במצדה מערב. בתחילת מרץ 2017 הוגשה לוועדת השיפוט בקשה לבצוע התכנון לחזיון אורקולי חדש. תכנון הכולל שילוב של טכנולוגיה חדשה, תאורה, ומערכת סאונד-אודיו שיאפשרו חזיון חדש ומרהיב. בשאיפה שיוצג בעונת 2018. כמו כן יש תכנון מתקדם של תכניות תב"ע חדשות למתחם מצדה-מערב שיכלול הרחבת האמפי במקום מ-1,500 ל-3,000 מקומות ישיבה עם מרכז מבקרים שיכלול מצג, קופות, מזנון ושירותים. מקווים שתוך ארבע שנים התוכנית תצא לבצוע.

דיינה חברון הערדית מנהלת את מוזיאון העתיקות של מצדה הנמצא למרגלות ההר ממזרח. המוזיאון נתרם ע"י הקומפוזר שוקי לוי, ישראלי היושב בארה"ב ושאב לא מעט השראה ממצדה ליצירותיו. עד כה הוציא דיסק נעימות בשם "מצדה" ומחזמר בשם "Imagine This" המשלב בין מוטיבים של השואה וההתאבדות במצדה. המחזמר הוצג בבריטניה, גרמניה ומתוכנן להגיע גם לישראל. אז במקום שממצאי העתיקות יהיו נעולים במרתפים בירושלים לוי תרם כדי שיקימו מוזיאון על הר המצדה. המעצב אליאב נחליאלי (שגם עיצב את בית הפלמ"ח והחמאם בעכו) יצר תפיסה מוזולאית מיוחדת להצגת הממצאים. כל הקירות צבועים בשחור והמבקר עובר כאילו במנהרת זמן וצופה בממצאים המוארים המשולבים גם בפסלים וסצנות היסטוריות בסביבה תיאטרלית ותסכית רדיו נלווה. לא מספיק מתעניינים במוזיאון ואיתן תולה את האשמה במדריכי הקבוצות שמנהלים לו"ז צפוף וגדוש באזור והם מדלגים על המוזיאון בכדי לעלות ישירות להר. "אבל מי שכן נכנס- יוצא נפעם! זה מוזיאון ייחודי עם ממצאים מהיומיום של החיים על מצדה- בגדים, כלי איפור, כדים ואפילו מפתח לבית. זו הזדמנות לראות את "הגורלות" אותם חלקי חרס עליהם רשומים שמות כינוי של המורדים ומפקדם בן-יאיר, איתם הפילו גורל מי יהיה זה האחרון שיהרוג ויתאבד".

דני וולף סגן מנהל אתר מצדה גם הוא ערדי האמון על ניהול האתר ובמיוחד על תפעול הרכבל. "45 שנה מתפעלים במצדה רכבל בצורה בטוחה ומקצועית. בעולם זהו מקצוע בפני עצמו. הרכבל במצדה הוא אחד הרכבלים המדהימים והמתוחזקים ברמה העולמית והכול בזכות דני והעובדים" מבהיר איתן.

איתן מעיד על עצמו כאחד מהאופטימיסטיים הנצחיים שמאמין שיש עתיד לעיר ערד. "פניה של ערד היו וצריכים להיות- תיירות. גם ראשי העיר מבינים שזה הכיוון. אם נעזור בפיתוח מצדה-מערב זה ילך ויגבר". ואולי, הוא מפליג בדמיונו, נוכל פעם לקצר את הנסיעה מצד לצד של מצדה, האורכת שעה ורבע, וליצור מעבר קל וקצר יותר וזה ממש יתרום לתיירות..

בינתיים הוא גר וחי בערד עם משפחתו. ותורם גם לחיים התרבותיים של העיר כיו"ר מתנ"ס ערד וכזמר ונגן גיטרהבלהקת הרוק "ג'יפסי" (JYPSY) בה הוא חבר עוד מימי נערותו ביחד עם אילן אחיו ועם אבינועם מיכאלי (מנהל אתר האורקולי במצדה-מערב) וערדניקים נוספים, והם מנעימים זמננו באירועי תרבות שונים בעיר.

בתקופה הקרובה הוא יעזוב את תפקידו כמנהל אתר מצדה אך ימשיך לשמור ולתרום בכך שיקדם את הפרויקטים במצדה-מערב ויעבוד כמנהל תחום צפון אמריקה עם "קרן טבע ומורשת לישראל" שתעסוק בגיוס משאבים לשמירת נכסים חשובים של המדינה. "כי איכות הסביבה, טבע ושמירת מורשת הם לא פוליטיים. זה מרענן, זו תרומה שנותנת הרגשה טובה לעשייה שלך".

כי "ארץ ישראל חייבת להישמר מדינה יהודית ויש גם הרבה נוצרים ששמחים על ההתקדמות וההתחזקות שלנו" הוא מסכם בקולו העמוק המהדהד, איתן בדעתו ואיתן על גב ההר.