קטיף גודגדנים ביער יתיר
הם אדומים, מתוקים, מפתים, קטנים, נגמרים מהר. מופיעים בצמדים וילדות קטנות אוהבות לתלות אותם סביב האוזן כאילו הם עגילים של גברת. הם אציליים, בד"כ יקרים- הם הדובדבן שבקצפת!! השנה הם זולים מתמיד ועכשיו סוף העונה- זו הזדמנות להגיע למטעי יער יתיר לקטיף עצמאי של גודגדנים.
מאת: ענת רסקין
בגובה 800 מטר ממוקמים מטעי הגודגדנים של חבל יתיר. 40 דונם המניבים כ-50 טון פרות בממוצע לשנה, והשנה בעקבות חורף טוב במיוחד- אף יותר מזה! כל-כך טוב שנוצר פרדוקס: המחירים ירדו והחקלאים מעדיפים להשאיר 20 טון פרות על העצים מאשר להתאמץ ולקטוף אותם. מעבר למטעי פרי היער של יער יתיר, מגדל המושב השיתופי בית יתיר שביער יתיר בדרום הר חברון, גם פרחים- אדמוניות Paeonia , נקטרינה, אפרסק וכרמים ליין ומאכל. גיל הכט המנהל האדמיניסטרטיבי של בית יתיר מתגאה שהם הכי דרומיים בארץ שמגדלים גודגדנים "ואולי בכלל הכי דרומיים בחצי הצפוני של כדור הארץ".. זה נשמע טוב, זה טעים וזה גם משתלם כלכלית. 'הדרומיות' הפעם מעניקה יתרון למגדלי יתיר שמקדימים בכמה שבועות את שאר מטעי הדובדבנים בארץ, עובדה שמאפשרת להם שיווק ראשוני לשוק מהאדום האדום הזה.
דובדבנים וגודגדנים הם המינים העיקריים. האחד חמצמץ, השני מתוק, והם מופיעים במבחר צבעים מאדום דובדבן עמוק ועד כתום. כיוון שהם צריכים קור, או כפי שמגדירים זאת החקלאים- 40 מנות קור (מנת קור=קור יומי שלא עולה על 12 מעלות צלזיוס) הם גדלים באזורים הגבוהים של הארץ כמו: רמת הגולן, הגליל העליון, גוש עציון ובהרי דרום חברון. בעולם הם נפוצים בצפון אמריקה, טורקיה ואיראן וכמובן ביפן שם עץ הדובדבן נקרא: סאקורה והוא סמל מוכר של יפן. הסאקורה, שאמורה לסמל את האופי היפה אך חמקמק ובר-חלוף של החיים, מופיע לעיתים קרובות באמנות יפנית. פסטיבל ההאנאמי- הסתכלות על פרחים- השנתי חוגג את יופי הסאקורה.
בפרי הדובדבן, בפטוטרת הפרי ובקליפת העץ משתמשים למטרות רפואיות. פרי הדובדבן עשיר בפקטין ובוויטמין C (במיוחד הדובדבן החמוץ). יעיל בטיפול במגוון בעיות רפואיות, כמו: נדודי שינה, חיזוק מערכת החיסון, מניעת מחלות סרטן והאטת תהליך ההזדקנות. כמשכך כאבים טבעי מסייע בהקלת כאבי דלקת פרקים, כאבי פודגרה ובמניעת ריקבון שיניים.
כחברי מועדון פירות היער הדובדבנים נחשבים לפרות אצילים. אפשר לבשל אותם עם בשר או להשתמש ברוטב שלהם למנות מתוקות ועוגות. עושים מהם ריבות, פרות מסוכרים, ליקרים אך עיקר השימוש העממי בדובדבנים הוא לקישוט מנות אוכל או שתייה. מה שנקרא 'הדובדבן שבקצפת'! יש האומרים שניתן להקפיא דובדבנים, לאחר רחיצתם, ולשומרם בשקית פלסטיק עד שנה.
בחבל יתיר פורח הדובדבן בסביבות חודש מרץ ועונת הפרי מתחילה במאי ומסתיימת באמצע יוני. השנה התחילו ביתיר לפתוח את המטעים לקבוצות מבקרים (עשרה ומעלה) הבאות לקטיף עצמאי.
חבל יתיר מנסה לפתח מודעות לקיומו ולאפשרויות התיירות שבו. יער יתיר-יער נטע רחב ידיים עם עתיקות, שבילי טיול ושבילי אופניים, מאגר מים ואזור פיקניק גדול לצידו, העיר העתיקה סוסיא וישובים קהילתיים (דתיים-לאומיים או מעורבים) שאפשר למצוא בהם לא רק חקלאים אלא גם אומנים, גבנים, ייננים, דבוראים, מפעל לעשבי מרפא מהאזור ועוד..
גיל הכט, נשוי + 4 בן 39 נמצא בבית יתיר מאז 1991. הוא הגיע מהרצליה למכינה הקדם צבאית של בית יתיר, אחרי הצבא חזר לחופשת שחרור חקלאית ונשאר בישוב המונה כיום 90 משפחות. לימודיו בתעשייה וניהול במכללת 'ספיר' הכשירו אותו לעבודתו כמנהל האדמיניסטרטיבי של ענפי החקלאות ותחומים אחרים של הישוב. "חקלאות זו תעשייה" הוא מציין ומתכוון לכך שהכול משוכלל ומבוקר מחשבים. אחרי שעבר בין כל העבודות במושב החליט כי העבודה בחוץ מתאימה לו. "עם כל הקושי וכאב הלב של החקלאים- זה כיף!" עם זאת זהו "אתגר מתמשך של אי ודאות. כל שנה שונה מקודמתה, נתונים לחסדי מזג האוויר הלא צפוי, העבודה בעונות אינטנסיבית.. אבל מתמודדים במקצועיות ובגבורה".
שילוב נושא התיירות במטעים קצת זר לו, לעומת עמיתיו ברמת הגולן שהפכו את הקטיף העצמאי במטעי הדובדבנים לעסק מפותח ומכניס. אם יגיעו מטיילים רבים לאזור זה טוב למניעת הגניבות החקלאיות המרובות באזור אך מצד שני הוא אוהב את המרחבים הפתוחים ריקים מאדם ואת השקט.. פתוח תיירות חקלאית לא בדיוק עונה גם לחישובים הכלכליים-רציונאליים שלו וזה גם לא מסתדר עם שמירת השבת של היישוב.. אך זו המגמה והוא מנסה להסתגל אליה. דבר אחד בטוח הגיע הזמן שעם ישראל יכיר את חבל הארץ הזה- חבל יתיר!
איך מגיעים?
בכביש 31 ( בין צומת שוקת לערד) פונים שמאלה (לבאים מצומת שוקת) בצומת תל-ערד לכביש 80 . חוצים את בקעת ערד ועולים לכיוון הר עמשא. בהצטלבות הראשונה אחרי העלייה פונים שמאלה ליער ולכיוון מאגר המים. לאורך כל הכביש מצד ימין תוכלו לראות את המטעים ובהצטלבות הבאה תבחינו במחסנים חקלאיים מימינכם- זהו מקום הכינוס לקטיף.
סיור עם מרכז סיור ולימוד סוסיא וקטיף של חצי קילו עולה 25 ₪ לאדם ואילו קטיף בלבד 15 ₪ לאדם. יש צורך לתאם הגעה מראש וכיוון שהמושב דתי אין ביקורים בשבת: 1599-507-517 או אצל גיל הכט בטלפון: 052-8903803