בעקבות האסון בנחל צפית שהתרחש ב 2018 גובש הרעיון ובעזרת עמותת "בין השיטין" בערבה ותורם מכוון מטרה, נבנתה מערכת ראשונית שמטרתה "להכניס" תקשורת wifi לערוצים ומסלולי טיול, בחינם, ובאופן שתהיה נגישה וזמינה. WiFi SOS– תקשורת מצילת חיים שבאמצעותה אפשר יהיה להקטין הסיכון של המטיילים בשטח.
מאת: רינת רוזנברג , פורסם לראשונה ב-עיתון ערבות מס' 90 , אב תש"ף, 17 אוגוסט 2020
ב-3 ביוני, בין קורונה לקורונה, כשהחיים נראו כאילו הם חוזרים למסלולם, פרסם אדם בדף הפייסבוק שלו הודעה, שהובילה למהלך תקשורתי לא צפוי שדמה קצת לצונאמי. ההודעה התמימה שהתפרסמה על ידי אדם שאינו "אושיית" פייסבוק, סיפרה על פרויקט WiFi SOS ,וההדים שעוררה חשפו שוב את העובדה שהעולם מתנהל בדרכים מסתוריות.
שבועיים לפני שההודעה התפרסמה בפייסבוק, ישבנו יחד – צוות הפרויקט ויועץ תקשורת ותיק, שכמו מרבית המעורבים בפרויקט הצטרף אליו בהתנדבות – כדי לנסות לפצח את סוד הפרסום: איך נוכל להגיע לתקשורת וליצור חשיפה שתאפשר לציבור לדעת על הפרויקט וליהנות ממנו? ואיך נוכל לגייס עבורו תמיכה? המסקנות היו די עגומות.
ניסינו לעניין גופי תקשורת שונים אבל לא הצלחנו לעבור את מחסום העניין שלהם. ואז אורן אור העלה את הפוסט שלו והכול התהפך. הפרויקט קיבל חשיפה עצומה, כל כלי התקשורת רצו לדעת מה הסיפור מאחורי WiFi SOS . כתבות בעיתונות ובאתרי אינטרנט, ראיונות ברדיו, כתבה בחדשות 12 . הגביע הקדוש ממש. הכי חשוב: מטיילים נחשפו לפרויקט.
זה הזמן לגילוי נאות: בשנה האחרונה אני עובדת בעמותת בין השיטין שפועלת בערבה כבר 11 שנה. עמותה מפעילה מסגרות חינוכיות ובהן שלוש מכינות קדם צבאיות, פרויקט עבודה עברית, חוות בין השיטין ומדרשת הערבה. נוסף על התוכניות הפועלות בערבה, קידמה העמותה זה שנתיים, בסיוע של יזם תל אביבי, את פרויקט WiFi SOS – תקשורת מצילת חיים, ואני הצטרפתי לצוות המוביל את הפרויקט.
היוזמה לפרויקט התעוררה בעקבות האסון בנחל צפית שהתרחש באפריל 2018 . האסון הנורא הזה, התוצאות הקשות שלו והקשר הישיר שלו לעולם המכינות היו טריגר לחשיבה על דרכים שבאמצעותן אפשר יהיה להציל חיים, להקטין סיכון של מטיילים. היוזמה והמימון לפיתוח הפרויקט הם של יזם שבוחר להישאר אנונימי ודוחף את המהלך ותומך בו מיומו הראשון.
בתחילה התכנס צוות של אנשים ממגוון תחומים והתמחויות כדי לנסות למפות את הסיכונים ואת אפשרויות ולייצר עבורם פתרונות. באופן טבעי הכיוון הראשון שנבדק היה מערכות התראה לשיטפונות. לאחר בחינה של הנושא, הבין הצוות שאין יכולת טובה מספיק לתת מענה ממשי להתראה מפני שיטפונות, אולם ישנן בעיות אחרות שניתן לצמצם. הבעיה העיקרית היא מסלולי טיול ללא קליטה סלולרית וכאשר מתפתח אירוע חירום במהלך טיול, הבעיה הזו מייצרת קושי בקריאה לגורמי הצלה ומייצרת סיכון להתדרדרות גם במקרים שאינם מסכני חיים ובוודאי במקרים שבהם קיימת סכנת חיים. את הבעיה הזו החליט הצוות לפצח.
אחרי מחשבה ובדיקה וגיוס של אנשי מקצוע, גובש הרעיון לפתרון ונבנתה מערכת ראשונית שמטרתה "להכניס" תקשורת wifi לערוצים ומסלולי טיול, בחינם, ובאופן שיהיה נגיש וזמין. בשלב הזה הצטרף לפרויקט שחר קציר, מנהל הפרויקט מטעם העמותה. שחר בן 27 , בוגר מחזור ג' של מכינת חצבה, לומד אדריכלות באוניברסיטת תל אביב לצד ניהול הפרויקט. פניתי אליו כדי שיספר על הפרויקט ועל האתגרים שבו.
ערבות | אב תש״ף, אוגוסט 2020
רגע לפני שנדבר על הפרויקט, ספר בבקשה מה מחבר אותך לערבה ולעמותה
את הערבה הכרתי לראשונה בסוף כיתה י"ב, כאשר החלטתי שאני רוצה לדחות את הגיוס בשנה ולהצטרף לשנת מכינה. עוד לפני שפגשתי מישהו מסגל המכינה או מחניכי המחזור כבר הרגשתי את ה"קליק" עם המקום והחלטתי ששם אני רוצה להעביר את השנה הבאה בחיי. במשך השנה התחזק הרושם הראשוני לגבי המקום האנשים והפך לאהבה גדולה שמלווה אותי עד היום. אחרי שהשתחררתי משירות צבאי ואחרי טיול בחו"ל חזרתי לערבה ל'סיבוב שני' ועבדתי בבנייה.
ואיך הגעת לנהל פרויקט עבור העמותה?
מספר שבועות לאחר שחזרתי לארץ שוחחתי עם אבישי ברמן, מנכ"ל עמותת בין השיטין שהיה ראש המכינה שלי. דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי כשבוע לאחר מכן באזור המכתש הקטן, עם אייל היזם שעומד מאחורי הקמת הפרויקט ומימונו, באחד הניסויים הראשונים בפרויקט. כבר באותו יום הבנתי שהאתגרים העומדים בפנינו רבים – איך לייצר מכשיר שמספק תקשורת למטיילים בצורה אמינה ורצופה, ללא חיבור לחשמל ולרשת התקשורת, שלא יינזק מתנאי מזג האוויר וגם שיהיה מספיק קטן כדי שלא ייפגע מוונדליזם או גניבה.
אם תעשי בדיקה קצרה בגוגל תגלי שאין כיום מוצר כזה. זה נכון היום כמו שזה היה נכון לפני שנה וחצי כשהפרויקט התחיל לקרום עור וגידים. כדי ליצור מוצר שייתן מענה לכל הצרכים ויעמוד בתנאים השטח, התחלנו לבצע ניסויים ברכיבים ומוצרי מדף שונים בניסיון לחבר ביניהם כדי להשיג את התוצאה הרצויה. ברמה האישית נדרשתי לקפוץ למים וללמוד מהר מאוד מושגים שונים בתחום התקשורת, החשמל והאלקטרוניקה.
עשיתם מיפוי, בדקתם את הצורך בשטח?
ניסינו להבין איפה ואם בכלל יש צורך במערכות שלנו. הבנו שמרבית מסלולי הטיול נמצאים בשטחי שמורות הטבע, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. ניסינו למצוא כתובת מתאימה – מי האדם בתוך הארגון שאפשר להציג ולהציע לו את הרעיון המופרך הזה – מערכות תקשורת חינמיות למטיילים. לבסוף פגשנו את עמיר אלוני, סגן מנהל מחוז יו"ש ברשות הטבע והגנים, במצפה האפס בים המלח, עם המערכת שלנו, וביצענו הדגמת יכולות ראשונית. עמיר ראה כי טוב ונתן אור ירוק להתקנת "פיילוט" בשטח השיפוט שלו.
את ההתקנה הראשונה ביצענו בהתרגשות רבה באפריל 2019 בנחל דרגה, לקראת גל המטיילים הצפוי בחול המועד פסח. התכוננו רבות ליום הזה, הגענו עם שתי מערכות, הררי ציוד ומוטיבציה, התקנה שאמורה לקחת חצי שעה לקחה יום שלם אבל סיימנו עייפים וגם די מרוצים. בדקנו את המערכות בזמן אמת באמצעות קבוצה של חניכי מכינת עין יהב שהלכו בנחל עם מכשירי קשר והתחברו למערכות שלנו. בדיעבד זה היה חול המועד הכי שקט ורגוע שהיה בנחל בשנים האחרונות (אם לא לוקחים את חול המועד האחרון שהיה ללא מטיילים עקב הקורונה).
אירוע החילוץ הראשון שהתנהל באמצעות המערכת התרחש מספר שבועות לאחר מכן באחד מגלי החום של חודש מאי. לאחר עוד מספר התקנות בצפון ובדרום, מעקב אובססיבי אחרי הנתונים שהמערכות שולחות וקבלת פידבק מהמטיילים ומאנשי רט"ג, החלטנו שלא די בפתרון הראשוני שיצרנו ושעלינו לפתח מערכת עצמאית – בדיוק על פי הדרישות והצרכים שלנו. נכנסנו למספר חודשים נוספים של פיתוח, ביצענו תהליך של אפיון ועבודה עם צוות פיתוח ויצרנו אבטיפוס למערכת חדשה, שניתנת לניהול אנרגיה ושליטה מרחוק וגם צורכת שליש מכמות האנרגיה של המערכות הקודמות, זה אפשר לנו להקטין את הפאנל הסולארי ואת החתימה של המערכת בשטח.
בתקופת הקורונה ביצענו, על גג הבית שלי, הרצה ראשונית למערכת החדשה, וקיבלנו תוצאות מעולות. לאחר עוד מעט כיוונון ושינויים, התקנו מערכות ראשונות מסוג זה בדיעבד זה היה חול המועד הכי שקט ורגוע שהיה בנחל בשנים האחרונות (אם לא לוקחים את חול המועד האחרון שהיה ללא מטיילים עקב הקורונה). אירוע החילוץ הראשון שהתנהל באמצעות המערכת התרחש מספר שבועות לאחר מכן באחד מגלי החום של חודש מאי.
ערבות | אב תש״ף, אוגוסט 2020
איך זה עובד?
ממש פשוט. בכניסה למסלול טיול שבו מותקנת המערכת מוצב שילוט המציין שבמסלול זה מותקנת מערכת WiFi SOS. במסלול עצמו באזורים שבהם יש wifi זמין, מותקנות לוחיות אשר מסמנות כי בסביבה הקרובה אליהן ניתן להתחבר לרשת. במידה שמטיילים נקלעים למצוקה הם יכולים ליצור קשר באמצעות ווטסאפ, להפעיל אפליקציות רלוונטיות, לקיים שיחות, לשלוח מיקום ואף לצלם ולשלוח בשידור חי את המצב לגורמי ההצלה ולקבל סיוע אונליין עד הגעת גורמי החילוץ וההצלה. המערכת זמינה, לא נדרשת סיסמה, לא נדרש תשלום לשימוש בה ולא נדרשת התקנה של אפליקציה ייעודית. הרעיון העומד בבסיס ההפעלה של המערכת הוא פשטות הפעלה וזמינות נוחה כך שבמקרה הצורך אפשר יהיה לקבל מענה מהר ככל שניתן.
פרויקט WiFi SOS הוא יוזמה לפיתוח פתרון לתקשורת חירום בנקודות מוגדרות במסלולי טיולים ברחבי הארץ שבהם אין תקשורת סלולרית זמינה. הפרויקט הוא כולו תרומה לחברה. הוא מתבסס על תרומות ואינו למטרות רווח. הוא נועד להציל חיים ומתבסס על שיתופי פעולה. המערכות מותקנות במסלולי טיול בתיאום ובשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. לפרויקט יש אתר אינטרנט – org.soswifi.www שבו ניתן לראות את פריסת התחנות על גבי מפה ואף לתמוך בו ולתרום לו. נקודות הפריסה של המערכת הן: בנחל דרגה – שתי תחנות / בנחל אוג – תחנה אחת / בנחל זויתן – שתי תחנות / בנחל עמוד – שתי תחנות / בנחל תבור – שתי תחנות / בנחל כזיב – תחנה אחת (מתוכננות חמש נוספות). נוסף על כך, מותקנת מערכת בפרויקט נירים ברמת הגולן.
עד כה התבצעו באמצעות המערכת 6 קריאות לחילוץ באירועי פציעה משמעותיים שזמן התגובה אליהם הוא קריטי (פציעות קשות, הכשות נחש). בשגרה מתבצע במערכת שימוש יום-יומי של תקשורת פחות דחופה. בשנה הקרובה, בעקבות הצטרפותו לפרויקט של תורם נדיב שנחשף אליו, צפויה התקנה בעוד 50 נקודות, הראשונות שבהן יותקנו בשעה טובה, במסלולים באזור הערבה. בנחל תבור ואנו מתכננים להתקין עוד כ-60 מערכות בשנה הקרובה.
איך מחליטים איפה להתקין את המערכת ואיך זה מתבצע?
מתחילים במיפוי והבנה של הצורך – באלו מסלולים אין קליטה. אחר כך עושים תיעדוף של המסלולים לפי כמות אירועי החילוץ שהיו בהם ורמת הסיכון שיש בהם ומתוך כך מגדירים את המיקום של הנקודות הקריטיות בשטח שבהן האפשרות לקיים תקשורת תשפיע בצורה הטובה ביותר. לאחר מכן אנו מבצעים סיור בשטח עם פקחי הרשות ונציגים מיחידות החילוץ על מנת לבחון ולאשר את ההנחות המקדימות שלנו ולבחור מיקום מתאים למערכת – נתוני שידור וקליטה טובים, הסתרה מאיומי ונדליזם מחד וחשיפה לשמש לטובת הטעינה הסולארית מאידך.
פעמים רבות ההגעה אל נקודת ההתקנה של המערכת מורכבת, ואף כרוכה בגלישה באמצעות חבלים. את המערכות עצמן תכננו כך שרוב עבודת ההרכבה מתבצעת מראש, ובשטח צריך רק לקבע את המערכת עצמה ולכוון את האנטנות והפאנל הסולארי. לאחר ההתקנה הראשונית אין צורך בתחזוקה שוטפת.
מעבר להתקנה ולתחזוקה של מאות מערכות, שזו משימה אדירה בפני עצמה, אנו חושבים כל הזמן איך ניתן לפתח ולשפר את המערכות ולקדם את הפרויקט: ברמה הטכנולוגית – ליעל עוד יותר את המערכות ואת השליטה עליהן, חיבור של חיישנים שונים להתראה על שיטפונות, מזג אוויר, תנועה של חיות בר ועוד.
ברמה של חשיפה ומודעות ושל מה שנהוג לכנות "חוויית המשתמש" – אנחנו דואגים לסמן את הנקודות בשטח, לפרסם אותן במדיה וליצור חיבור ושיתופי פעולה עם גורמי ההצלה השונים. אנחנו עובדים על פיתוח אפליקציה למטיילים עם פונקציות של עזרה הדדית של מטייל למטייל, קישור ישיר למוקדי החירום בשעת הצורך, מידע על נתוני הקליטה במסלולי הטיולים ועוד.
מהיכרותי עם הפרויקט אני יודעת שרוב האנשים והגופים שלוקחים בו חלק עושים זאת בהתנדבות. איך אתה מסביר את זה?
לכל אורך הדרך הרבה אנשים טובים וחברות עזרו לנו בייעוץ, בתרומות ובשעות עבודה רבות למען הפרויקט. אנשים מתחברים אל הפרויקט הזה כי בעצם איך אפשר שלא? זה פרויקט שיש לו מנוע כל כך חיובי, הוא נעשה מתוך כוונה אמתית לעשות טוב, הוא כולו נתינה והוא מציל חיים. איך אפשר שלא להתחבר לזה? והאמת שגם היזם שעומד מאחוריו הוא אדם שאי אפשר לסרב לו…
עבורי הפרויקט תפס חלק משמעותי מהחיים. העיסוק בו מתחיל מוקדם בבוקר כשאני בודק שכל המערכות תקינות, והראש ממשיך לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה בשיחות ועבודה שוטפת. למרות הקושי ללמוד במקביל לימודים אינטנסיביים לתואר בתחום תובעני מאוד, אני לומד הרבה מהעיסוק בפרויקט הן בפן הטכני והן בפן הניהולי, וגם אני זוכה בפרס הגדול – לצאת לשטח, לטייל ולפגוש אנשים טובים ברחבי הארץ.
אני חושבת שאת הטוב והפשוט שהפרויקט מבקש ליצור, אפשר לזהות בתגובות והשיתופים הרבים שהיו לפוסט שהתפרסם ככה ביום בהיר אחד משום מקום ובלי שום תיאום. בעולם מלא אג'נדות, אינטרסים, ציניות ולעיתים סתם חוסר אמון, פרויקט WiFi SOS מייצג עבור כל מי שמעורב בו וכל מי שנחשף אליו את האפשרות לבחור לעשות טוב. פשוט לעשות. לא לחכות שמישהו אחר יעשה. זה מתחבר באופן מאוד ברור ומאוד פשוט לבחירה להיות במקומות של השפעה ועשייה וזה חלק בלתי נפרד ממה שעמותת בין השיטין עושה בכל התוכניות והפרויקטים שהיא מובילה.
