כל הפוסטים בזו דעתי
ים המלח- מי אשם בהתייבשותו?
האינטראקציה בין מפעלי ים המלח לים המלח- עלות סביבתית לצד יתרונות כלכליים. בואו נעשה סדר בנתונים. יש לא מעט טענות
התיירות הצעירה ככלי להפרחת הנגב/ד"ר שקד מיכאל ברקת
בשל שיקולים אידיאולוגיים, שאפה המערכת הפוליטית לקדם בצורה משמעותית את בואם של תיירים צעירים ארצה בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות
התיירות הנכנסת ככלי להפרחת הנגב/מאת: שקד ברקת*
בשנת 2016 נרשמו כבר 1.235 מיליארד מבקרים ברחבי העולם, וארגון התיירות העולמי מנבא שעד 2030 יצמח המספר ל-1.800 מיליארד. ברור
33 סיבות לפירוקו של משרד התיירות/מאת שקד ברקת*
בכתבה הנוכחית אנסה להראות כי רצוי לבצע שינוי מבני בפוליטיקה של התיירות בישראל, שגולת הכותרת שלו היא פירוק של משרד
רהט הירוקה – עיר שהוקמה ונזנחה /מאת: תומר כהנא
התקשורת לוקחת חלק משמעותי בהגדלת והנצחת הנתק מתוך התגייסות בלתי מודעת לאינטרס המדומה של המדינה ולאו דווקא של הציבור.
תיירות בערד? – חיים ומוות בידי התושבים* מאת: דב פוניו
ערד היא השער למדבר ובפתוח התיירות העממית טמונה הצלחת העיר ולא במיתוגים פלצניים. תחושת הניכור לסביבה של תושבי ערד עצמם,
ערד 2033: פנינת התיירות של ישראל, מאת: שקד ברקת
מרחבי הנגב הם אלו שיוכלו בטווח הארוך למשוך תיירים רבים שיבקשו להכיר בארץ מערבית אטרקציות טבעיות חדשות שלא מוכרות להם
זהירות! כלבי רועים באזור ערד- האומנם?
האם כלבי הרועים בנגב מהווים סכנה למטיילים או שהמטיילים אינם יודעים כיצד לנהוג מול הכלבים בהם נתקלים בשטח? שיחה בין
עבודה יצרנית ורמת חיים גבוהה בנגב – תגובה למאמר מאת בתיה רודד
ערים שלמות בנגב נהנות ממאות ממיליוני השקלים המשולמים בכל שנה כמשכורות לעובדי כיל בנגב ומהווים תשתית לפעילות המסחרית, וכן נהנות
האם הדיון במאבק בשדה בריר – טוב לערד? מאת: דר' בתיה רודד
המאבק של תושבי העיר בתאגיד הוא מאבק אמיץ המצביע על עיר שיש בה חברה אזרחית חזקה ובעלת תושייה .. המרוממת
גטואיזציה של ערד ואפרטהייד זוחל? מאת: ד"ר בתיה רודד
אנו הולכים ומתבצרים, הולכים ומסתגרים בגטו יהודי מפוחד ובצעדנו זה רק נגביר את חוסר הביטחון שלנו במרחב הסובב את ערד.
ערד – עיירה מדברית נעימה, מאת: ד"ר בתיה רודד
מעקב אחר יחסי המדינה עם הנגב לאורך השנים, מעלה מבנה יחסים אותו אני מכנה "שליטה מזניחה". מחד, שליטה ומאידך, הזנחה
