(צילום-טניה סוסקינד)
כדי לספק פרנסה לתושבי הערבה, קק"ל תומכת במחקר חדשני שמטרתו למצוא ענפי חקלאות חדשים ולא-צפויים שיוכלו לשגשג באזור הצחיח. חקלאות על בסיס-מים היא תחום מרגש ויחיד במינו. מערכת סימביוטית של מים מליחים, דגים, צמחים- יוצרים תחום חדש בחקלאות
מחקר חדשני ופורץ דרך הוא שם המשחק בערבה, לכן קק"ל נותנת עדיפות לתמיכה בתחנות מחקר ופיתוח, בעזרת ידידיה ברחבי העולם. באזור צחיח זה, חקלאים זקוקים לאמצעי פרנסה שיאפשר להם תחרות בשוק העולמי, ויהפוך את האקלים הייחודי של הערבה מחיסרון ליתרון.
ד"ר יאיר כהן, מרכז חקלאות מים במו"פ ערבה, אמר שהם חוקרים את הנושא ומפתחים כעת שני מיזמים בתחום החדש והמרגש הזה. האחד נקרא אקוופוניקה, שפירושו כל מערכת שמשלבת חקלאות מים רגילה עם הידרופוניקה (גידול צמחים במים) בסביבה סימביוטית. תוצרי-הלוואי במכל הגידול מתפרקים על ידי בקטריה לחנקות וחנקיות וכך הופכים למקור דשן לצמחים, והמים ממוחזרים אחר כך למכל הגידול. מדענים בתחנת מו"פ בערבה עורכים ניסוי בגידול דגי אמנון וברמונדי במערכת זו, כי אלה שני דגים שאוהבים מים מלוחים. המים, שמכילים חומרי דשן מהפרשות הדגים, נבדקים להשקיית חסה, בזיליקום ומלפפונים. הצמחים בתורם מנקים את המים, ואחר כך אפשר להשתמש בהם שוב לדגים.
לפני שנתיים החלו לבדוק בתחנת המו"פ את האפשרות לנצל מיקרו-אצה שחיה במים מליחים בערבה. הרעיון הוא להפיק ספירולינה, האצה הכחולה-ירוקה שטובה לתזונת בני אדם וחיות כאחד. היא נצרכת כתוסף מזון, יש לה ערך תזונתי גבוה, יש לה ביקוש ברחבי העולם והחשוב ביותר – ספירולינה אוהבת את האור החזק והחום של הערבה.
עוד מחקר שקשור באצות ונערך בשיתוף האיחוד האירופי, הוא שימוש באצות לניקוי מים מזוהמים מפסולת תעשייתית. מדענים בודקים אפשרויות לניקוי מי פסולת מתעשיית המזון בעזרת אצה, ולמחזר אותם לשימוש נוסף להשקיה חקלאית. מלבד ניקוי המים מחומרים מזהמים, האצה גם מוסיפה דשן חשוב לקרקע.
מספר משקים בערבה מגדלים דגים טרופיים ודגי נוי שמיוצאים לאירופה. בגלל המים המליחים באזור, זו תעשייה אידיאלית לחקלאי הערבה, כי אין מחסור בדגים של מים מלוחים. לדוגמה, טטרה קרדינל הוא דג שמקורו באמזונס וקשה לגדלו בשבי, אך החוקרים הכישרוניים במו"פ הצליחו במקום שכל השאר נכשלו. למעשה, ישראל נחשבת היום ליצואנית הגדולה ביותר של דגים טרופיים לאירופה.
מים תמיד היו ותמיד יהיו בעיה מרכזית בערבה. כפיתרון למצב, נבנו מתקני התפלה מקומיים בערבה. אחת הבעיות בהתפלה היא תוצר הלוואי בתהליך, תמלחת במליחות גבוהה ביותר, שבלי טיפול נכון עלולים להפוך לסכנה אקולוגית. מדעני המו"פ בערבה התיכונה זכו בפרס בין-לאומי להגנת הסביבה על פיתוח שיטה לגידול דגים במי המלח.
"מגדלי הערבה הם יזמים שלא מהססים לנסות רעיונות חדשים", אומר ד"ר כהן. "יותר ממאה מגדלים מקומיים נכחו בכנס של יום שערכנו על חקלאות המים. בעזרת ארגונים כמו קק"ל ובתמיכתם, הערבה יכולה לצפות לעתיד דינמי וחדשני".
