(צילום-יהושע אשכנזי / צילום-ענת רסקין )
לא מוותרים על ערד: ערד שבתה למשך שעתיים במחאה על ביטולן הצפוי של הקלות המס לתושבים. ראש העיר טלי פלוסקוב השביתה את שירותי העירייה במחאה על אוזלת ידה של המדינה ואי יכולת לקדם חוק שוויוני לחלוקת הקלות המס בין היישובים הזכאים. במקביל פנתה העירייה לבג"צ בדרישה כי יעניק למדינה ארכה נוספת לקידום חוק חלופי, וזאת בשל מערכת הבחירות שמנעה את הטיפול בנושא.
מאבקם של תושבי ערד בדרישה למנוע את ביטול הקלות המס המגיעות לתושבי העיר החל ממאי 2013 עלה הבוקר (6.3) מדרגה, בשעה שעיריית ערד קיימה שביתת אזהרה וזאת במחאה על אוזלת היד שמפגינה ממשלת ישראל בקידום חוק שוויוני לתמיכה בתושבי הפריפריה. השביתה נמשכה שעתיים (8:00-10:00) ובמהלכה הושבתו כל שירותי העירייה. עשרות עובדים ותושבים התכנסו ברחבת העירייה לעצרת מחאה, בה נאמה ראשת העיר טלי פלוסקוב. במקביל להשבתה פנתה עיריית ערד לבג"ץ בבקשה כי זה יעניק למדינה ארכה לקידום חוק חלופי ושוויוני, וזאת בשל מערכת הבחירות ומלאכת הרכבת הקואליציה, אשר בגינם לא ניתן לעסוק בקידום חוקים. כזכור, לפני כחודשיים יצאו תושבי ערד למאבק ציבורי, וזאת לאחר ההחלטה לפזר את הכנסת ה-18, אשר הלכה למעשה מנעה אפשרות לקדם תיקון חקיקה כפי שדרש בג"צ מהמדינה. התושבים קיימו הפגנה ואף חסמו את צירי הכניסה לעיר.
טלי פלוסקוב, ראש עיריית ערד: "כל משרדי העירייה ומוסדות החינוך בעיר יושבתו לאות אזהרה על הצפוי במידה ולא יתוקן החוק. ערד היא עיר בתנופת פיתוח וביטול ההקלות עלול להציב את התושבים מול שוקת שבורה, וכל זאת בשל אוזלת יד מתמשכת של המדינה. דרישתנו היחידה היא לשוויון בחלוקת הקלות המס, המגיעות לתושבי ערד כתושבי הפריפריה".
רקע: במשך 7 שנים נמנעו ממשלות ישראל מלהשיב לבג"ץ בעניין הקלות המס הניתנות לתושבי עוטף עזה והפריפריה. לכן, בית המשפט העליון ביטל את התיקון לחוק והעניק לממשלה שהות של שנה להסדיר חוקתית את הנושא (עד ל- 22.5.13). חרף כך ממשלת ישראל לא הסדירה את הנושא ובחצי השנה האחרונה הייתה המערכת הפוליטית נתונה בתקופת בחירות כך שהממשלה לא עסקה בעניין, ועד היום אין ממשלה חדשה. עיריית ערד והעומדת בראשה, טלי פלוסקוב, פועלים כבר חודשים ארוכים מול גורמי השלטון, על מנת להסדיר את הנושא בחקיקה או לכל הפחות לבקש מבג"ץ ארכה עד להסדרת הנושא. במידה ולא תינתן ארכה לממשלה החדשה, הקלות המס תבוטלנה לתושבי ערד ולעוד יותר מ-50 אלף תושבי פריפריה בכ-30 יישובים, אך לא ליישובים שכנים כגון דימונה, ירוחם או מצפה רמון. מדובר בפגיעה קשה: עזיבת כוחות חזקים, התמודדות לא שוויונית למשיכת אנשי הקבע ואפליה בלתי נסבלת בין תושבי יישובים סמוכים העובדים יחדיו כתף אל כתף במפעלים ובמקומות עבודה באזור (עד כדי פערים של עשרות אלפי שקלים נטו לשנה).