קטע שביל זה מומלץ לעשות בתקופת האביב כשהכול פורח וירוק. המסלול מתואר כאן מהר עמשא לגן לאומי תל ערד דרך הישוב דריג'את (מצפון לדרום) וזה כיוון קל יותר לטיול כיוון שהוא נעשה בירידה ובשטח מישורי.
אורך השביל- 11 ק"מ
זמן הליכה- כ- 4-5 שעות הליכה מתונה עם עצירות. מתאים למשפחות
סימון שביל– כחול-לבן-כתום (שביל ישראל)/ שחור/ ירוק צהוב ירוק (שביל גולני)
מפת סימון שבילים- 12 ו-11
מטיילים העושים רק את הקטע הזה ולא ממשיכים עם שביל ישראל מומלץ להשאיר מכונית בתחילת המסלול ובסיומו (הישוב הר עמשא/תל ערד)
נכתב ע"י: ענת רסקין 4/2019
קטע שביל זה נקרא גם דרך המדרגות הרומיות. כיוון שהדרך הרומית עוברת שם ומחברת בין חברון לנגב. זוהי אחת מדרכי האורך שבנו הרומים בארץ ישראל. דרך העולה מהנגב (בשני סעיפים, האחד מקדש ברנע והשני מאילת דרך מעלה עקרבים), דרך שלוחת הר עמשא ודרום הר חברון לאורך גב ההר וקו פרשת המים אל העיר חברון (לאורך דרך זו נבנה קו מצודות להגנת יושבי ההר). ליד הישוב הר עמשא, בנתיב שביל ישראל, ניתן לראות אבני שפה ואבני רוחב של הדרך הרומית.
חלק מהדרך הרומית עובר בנתיב דרך ההר (הנקראת גם דרך האבות FATHERS PATH ) היא דרך קדומה החוצה את ארץ ישראל לאורכה, מדרום לצפון. הדרך היא למעשה חיבור טבעי של רכסי שדירת ההר המרכזית של הארץ (קו פרשת המים). בניגוד לדרכים כדרך הים ודרך המלך שהן דרכים בינלאומיות החוצות את הארץ, דרך ההר היא דרך פנים-ארצית.
מטרת סלילתן של הדרכים ברומא העתיקה הייתה לשם הקמת רשת דרכים ענפה שנועדו לשינוע גייסות הצבא הרומי ובנוסף עמדו לשרות התעבורה הציבורית שכללה את הובלת הדואר ולנסיעות פקידי השלטון המרכזי. לדרכים הייתה גם חשיבות כלכלית בהובלת משאות והסעת בני אדם. הדרכים הוכשרו למעבר בני אדם וגם כרכרות.
בדרך כלל לאורך הדרכים הרומיות הוצבו אבני מיל במרחקים אחידים של כ-2000 צעדים (כ-1.5 ק"מ) זו מזו. אבני המיל היו עשויות בדרך כלל אבן גיר בגובה של 150 עד 250 סנטימטרים. תפקידן היה בעיקר לספק מידע על מרחקי הנסיעה לנוסעים בכביש אך גם לרומם את השליט סולל הדרך ששמו צוין עליה.
- מיל או מייל היא יחידת אורך. מיל הייתה קיימת במספר מערכות של יחידות מידה, ושמה נגזר מהמילה הלטינית mille – אלף. ברומא העתיקה שימש המיל לציין 1,000 מידות אורך רומאיות, שנקראו פאסום (מילולית צעד והכוונה היא ל"צעדים כפולים"), מרחק השווה לכ-1,479 מטר.
תחילת המסלול-
הישוב הר עמשא הנמצא על הר עמשא בגובה של 850 מ'. (לתשומת לב השביליסטים- אין יותר חדר טיולים בישוב) השביל מסומן בשחור ומשתלב בהמשך עם שביל ישראל. כבר בתחילת המסלול תוכלו להבחין באבני שפה המציינים את הדרך הרומית. בתקופת האביב ההר מתמלא בפריחה, בצבע ירוק ולהקות של חסידות. הדרך מתונה ובאופן כללי בכיוון ירידה מההר. במהלך הדרך תוכלו לצפות על יער יתיר מצד אחד ועל בקעת ערד (ואפילו העיר ערד באופק אם יש ראות טובה) מצד שני.
כאשר תבחינו במחצבת הסיד תבינו שאתם יורדים מההר וקרבים לישוב הפלאחים דריג'את. התושבים שכנו במשך תקופה ארוכה במערות האזור עד שהתיישבו דרך קבע בכפר דריג'את שכיום מתפרנס גם מתיירות. יש לכם אפשרות ללון בצימרים מקומיים או לאכול במערה שבהר (בתיאום מראש).
לתשומת לבכם- בתקופת הקיץ נערך בכפר אולפן ערבית מדוברת במשך שבוע עם אירוח מלא במקום. אולי שווה לשלב שבוע כזה במסלול שלכם.
עם ירידתכם מההר והתקרבותכם לדריג'את (=מהמילה מדרגות) תוכלו להבחין על הדרך בבורות מים. אחד בור פעמון עמוק שפתחו מכוסה באבנים ושני נראה כמו מערה אבל קירותיו הפנימיים מבוטנים.
* בור מים אוגר מי נגר עיליים ומי גשמים (להבדיל מבאר מים הניזונה ממי תהום ונמצאת במקומות נמוכים)
עם הגעתכם לאזור הכפר תתקלו לצערי במזבלה מקומית הנמצאת על שביל ישראל וסימוני השביל אינם ברורים. המשיכו לצעוד כאשר הכפר וערמות הזבל מימינכם לכיוון כללי שמאל (מזרח) המתרחק מהכפר אל השדות.
מכאן ואילך שביל ישראל הופך להיות שביל עפר החוצה את שדות השעורה של הישובים הבדואים הפרושים לאורכו ואין הרבה מה לראות. כשתגיעו לכפר בדואי גדול תחצו אותו או תקיפו אותו ומשם אין יותר סימונים של שביל ישראל. עם זאת הכיוון הכללי שלכם הוא להמשיך עם השביל ולעלות על הגבעות. בסופו של דבר כל שביל שתבחרו יביא אתכם לתל ערד.
השביל שעולה במעלה הגבעה מעל הכפר הבדואי יביא אתכם לפינת חומת ההיקף של תל ערד ומתחתיה מערה גדולה. המשיכו עם השביל לאורך החומה עד שתגיעו לכניסה של גן לאומי תל ערד.
בגן הלאומי יש אפשרות לעשות שימוש בשירותים (ללא תשלום) ולקנות שתיה וגלידה בחנות הקטנה שבמקום. לפני הכניסה ישנו חניון קרוונים עם שולחנות פיקניק שאפשר לשבת ולנוח לצידם לפני שתמשיכו עם שביל ישראל לכיוון חורשת רן וערד.. כמובן שמומלץ לערוך סיור מודרך בתל ערד עצמה!
- בחודש מרץ/אפריל פורח האירוס השחום הידוע גם בשם אירוס תל ערד בשמורת הטבע הצמודה לגן לאומי תל ערד.