מסלול פריחה- מרץ-אפריל – מכביש 80 לשמורת טבע הר עמשא, חורבת ישוב קריות – קרייתין, יער יתיר, תצפית נוף בישוב הר עמשא, שביל ישראל על הדרך הרומית, מאגר המים, בית הכנסת העתיק חירבת ענים ותל ערד.
מאת מדריכי הטיולים: נעמה ונחשון אפיק – טיול ושיר ביער יתיר – 0528239646
את הטיול שלנו נתחיל בנסיעה על כביש 80 העולה מתל ערד צפונה בואכה רכס מעון שבדרום הר חברון, אלו ההרים הנראים מערד.
לאחר שעברנו את הכניסה לבסיס הנח"ל קריות, לפנינו משני צידי הכביש- שמורת הטבע הר עמשא, השמורה משתפלת מההר הנושא את שמו של שר צבאו של דוד המלך, שנהרג בסביבה ע"י יואב .
כאן, כמה מאות מטרים לפני העלייה נחנה בזהירות בצד הכביש, לפגוש את הפרח הנדיר – גביעונית ערבית או בשמו האחר גביעונית לבנון, הנראה כאשכול פעמונים סגול, זהו גאופיט (פרח בעל בצל) הפורח ממש בימים אלה.
לצידו נראית בצהוב סתורת שיער ערטנית השדות עמוקת השורש – ממנה נהגו להכין סבון.
העירית הגדולה – אחות לחצב וזקופה כמוהו תלווה אותנו לאורך הטיול, באין פריחה – עליה הדקים יבדילו בינה לבין מבשר הסתיו – החצב על עליו העבים.
לאחר שרווינו מהפריחה, נוכל להציץ אל העבר – מימין לכביש, ממש לפני העלייה חורבת ישוב קריות – קרייתין, כיום ניתן לראות חורבה של כנסיה ביזנטית על עמודיה השוכבים כ-30 מטרים מהכביש, וכן עשרות מערות מגורים.
נעלה עם הכביש, בסוף העלייה נפנה ליער יתיר והר עמשא. מימין – מטעי דובדבן של מושב בית יתיר – (מצדות יהודה) נעלה עוד ונשאיר את הרכב בכניסה לישוב הר עמשא (בישוב ישנו חדר למטיילי שביל ישראל) ונעלה לתצפית על כל בקעת ערד, העיר ודרום מדבר יהודה.
ולחובבי הלכת: שביל ישראל עובר כאן על דרך רומית שהובילה מירושלים לאילת. מתחילים בשביל עפר המתרחק משער הישוב דרומה כ-80 מטר ומשם עולים על הסימון של שביל ישראל – כחול לבן כתום, העולה לפסגה נוספת, כשבדרך יש שרידי מצודה מימין. כ-25 דק' על השביל ואנו בתצפית 360 מ' על כל יער יתיר, והרי הנגב הצפוני.
המשך השביל מוביל לעיירה דריג'את הנושאת את שם המעלה – מעלה דרגות, העשוי מדרגות, מדרגות. בעבר הייתה הדרך מרוצפת. אנו נרד חזרה אל דרך העפר הסובבת את יער יתיר.
את מרבדי הכלניות נאתר בין עצי האקליפטוס דקי הגזע שהצליחו להיקלט באזור. הכלנית שתוכה מעוטר לבן מסמנת לחרקים כי אין לה יותר מה להציע…
ניתן לקנח את הסיור בנסיעה על דרך המאגר לביקור בבית הכנסת העתיק בחורבת ענים – מול הישוב שני-ליבנה.
בדרך הביתה – בפניה לתל ערד ממערב לכביש פורח האירוס השחום, אולי תזכו לראות את הראשונים שבהם , (לקראת סוף מרץ)
ואל תשכחו לקחת איתכם את הזבל… כי אין לנו ארץ אחרת.
