רעיון הקזינו הוא המקבילה של רעיון ההקמה של העיר החרדית כסיף בשכנות לערד ושל תוכנית "מבואות ערד" להקמתם של 11 יישובים קהילתיים בדרך לעיר. כל אלה נמנים על פתרונות לעוסים לעייפה המונחתים חדשות לבקרים על ערד והנגב מלמעלה בלא הלימה ביניהם, בלא שיתוף התושבים והיישובים, בלא בחינה לעומק ותסקירי השפעה חברתיים ולא רק סביבתיים בטרם החלטה.
מאת: ד"ר בתיה רודד, החוג לגיאוגרפיה וחינוך סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תושבת ערד
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב הצהיר בכנס הרצליה לתיירות שהתקיים ב- 16/11/10, כי משרד התיירות בוחן את האפשרות להקים קזינו בדרום הארץ כחלק מתוכנית לפיתוח המלונות וליצירת תעסוקה עוד בשנת 2011. המקומות המיועדים הינם: ים המלח, ערד, דימונה או אילת.
אחת לכמה שנים אנו מתבשרים על הקמת קזינו בנגב במסגרת החיפוש אחר ישועות ונחמות לנגב הנחשל. פעם באילת (2007), פעם במצפה רמון (2003) ועתה, חוזר הניגון ואחד האתרים בנגב יזכה בפרס הקזינו, גם ערד בין המועמדים.
כל השנים מתנהלים ויכוחים ערים בעד או נגד קזינו. אך הפעם יערך הדיון ברעיון הקזינו במסגרת רחבה יותר, של התיירות בנגב ושל עתיד ערי הפיתוח והנגב בכללו. ערד ממתגת עצמה כעיר תיירות, אך בפועל היא אינה עיר תיירות ואין לה חזון תיירותי המחזיק מים. באזור הנוף היפה ביותר שלה ניצבים שני בתי מלון מטים לנפול ואחד הרוס; אין בה שירותי תיירות הולמים; לא נעים לחזות בכיכר העיר על חנויותיה וחזיתותיהן; ופרט למרכז המבקרים, הסגור רוב ימות השבוע, ומרכז אמנים, המרוחק מידי ממרכז העיר, אין לה הרבה להציע לתייר.
כיום תחום התיירות בעולם לא נשען על נכסי הטבע שיש לאזור להציע לתייר, אלא ממנף אותם ומרחיב את ההיצע הרבה מעבר לנתונים הטבעיים. קיימות ערי מרפא, כגון ערי המרחצאות באירופה שיש להן מגוון שירותי מרפא ומרגוע עשיר; ערי בריאות, המתמחות בטיפול אלטרנטיבי או בבתי חולים מיוחדים; ערי אמנות, כבילבאו בספרד ומנצ'סטר בבריטניה; מרכזי תרבות; ערי ספורט; וערי מוסיקה כדוגמת נשוויל וניו אורלינז בארה"ב.
לכן, בערד צריכים להחליט ולבחור את הכיוון האופטימאלי ותכנונו צריך להיות מקצועי ורחוק טווח, להתבצע בשלבים ולהתאים עצמו לתנאים המשתנים לאורך זמן. רק במסגרת כזו יש לבחון את התאמתו של קזינו לעיר.
ועוד חשוב לקחת בחשבון את העובדות, שעיקר עושרו של הקזינו, כמו עושרם של מפעלי אוצרות הטבע באזור, לא יישאר בנגב, אלא יזרום למרכז. בנוסף, אזורי תיירות בעולם מעסיקים עובדים רבים והעסקים והמסחר סביב הענף רבים ומגוונים. עם זאת, המשכורות ברובן נמוכות מאוד כפי שניתן להיווכח בערד עצמה שממוצע השכר בה נמוך מהממוצע הארצי, מצב הנמצא בהלימה עם המועסקים הרבים העובדים במלונות ים המלח, בחנויות ובשירותים שם.
רעיון הקזינו הוא המקבילה של רעיון ההקמה של העיר החרדית כסיף בשכנות לערד ושל תוכנית "מבואות ערד" להקמתם של 11 יישובים קהילתיים בדרך לעיר. כל אלה נמנים על פתרונות לעוסים לעייפה המונחתים חדשות לבקרים על ערד והנגב מלמעלה בלא הלימה ביניהם, בלא שיתוף התושבים והיישובים, בלא בחינה לעומק ותסקירי השפעה חברתיים ולא רק סביבתיים בטרם החלטה.
הפוליטיקאים צריכים להביא הוכחות בזמן קצר ובזול. לפני שזז דחפור אחד, מיהרו ביבי וישראל כץ לנכס לעצמם את יוזמת שדרוגו ותכנונו של כביש 31 שנעשתה הרבה לפני הקדנציה שלהם. לא הנגב בראש מעייניהם של הפוליטיקאים כי אם שמם וכבודם. הם חותרים לזקוף לזכותם את "הפרחת הנגב", כביכול, ותושבי הנגב משלמים וישלמו את מחיר החיפזון וחוסר התכנון, כמו תמיד.
במקום השליפות הללו שחלקן מונע אבטלה אך מותיר על כנו את עוניו של הנגב, יש לתכנן את עתידו על בסיס שישפר את מצבו החברתי-כלכלי ולא ישמרו בתחתית הסולם הארצי.