מכיוונים שונים בערד עולה תלונה כלפי הקבוצה הנאבקת בהקמתו של שדה בריר. הטענה היא כי המאבק מוציא שם רע לערד. הבה ננסה לפרש ולהבין אמירה זו. המאבק של תושבי העיר בתאגיד הוא מאבק אמיץ המצביע על עיר שיש בה חברה אזרחית חזקה ובעלת תושייה .. המרוממת את שם העיר ואילו בתוך ערד נענית לא פעם באדישות ואטימות ואף בעוינות.
מאת: דר' בתיה רודד, תושבת ערד ופעילה חברתית
האם המאבק יוצר דימוי של מקום רע שיש בו מאבקים?
האם הוא מביא את ערד לתקשורת כמקום שרע לחיות בו?
האם הוא מכבס בחוץ כביסה מלוכלכת שיש להסתיר בבית?
ובכן, הבה נסקור מעט את תולדות המאבק.
כ-6000 מתושבי העיר חתמו על עצומה המתנגדת להקמת המכרה; כל ראשי העיר התנגדו נחרצות למכרה וחלקם הובילו מאבקים כנגד הקמתו; מליאת המועצה החליטה פעמיים על התנגדות העיר למכרה והתנגדות זו תקפה גם כיום.
אם כך, מדוע לשתוק ולתת למכרה להפוך למציאות?
אם כך, מה השתנה שלפתע נשמעת טענה זו?
ערד עברה סדרת הכפשות שעלו מכיוונים אחרים. בתעמולת הבחירות העירוניות נעשה שימוש שיטתי ושקרי בתעמולת הפחדה גזענית שהשתמשה לשם כך בסודנים ובבדווים. הובלת המאבקים לוותה בתופעות של הסתה שיצאה אל מחוץ לתחומי ערד וקיבלה ביטוי בתקשורת הארצית. מכאן ואילך "נטפלו" הכתבים שהוזמנו לבקר בערד לאלמנטים שליליים בעיר שהסבו לה נזק: המאבק בין קבוצות החרדים על בית הכנסת, נושא הסודנים ולכך הצמידו בעיות מהן סובלת העיר. כללית, העיתונות לא שיקפה מראה מלבב של העיר בשנים האחרונות ולא מעט תושבים תרמו לכך.
לעומת התמונה המכוערת הזו, מאבק של עיר באיום סביבתי קיים באינספור ערים בעולם ובארץ. ויותר מכך, מאבקים מוצלחים אותם מנהלים תושבים זוכים להד חיובי חזק וגורמים לתושבים במקומות אחרים להעתיק את דפוסי הפעולה. למשל, בשנת 2002 פעלו בישראל כ-160 ארגונים וולונטריים שאינם ממשלתיים ואינם פרטיים (ארגוני מגזר שלישי) שעניינם איכות הסביבה, לעומת כשמונים ארגונים בשנת 1996. יש דוגמאות לא מעטות בארץ למאבקי תושבים אותם מובילים ראשי הערים, כגון המאבק באשקלון כנגד תחנת הכוח הפחמית (1) , העתירה של עיריית חדרה נגד הקמת מתקן הגז בקרבתה (2) .
אם בתחנות כוח עסקינן, לא כל שכן יפים הדברים למכרה פוספט רעיל. המאבק של תושבי העיר בתאגיד הוא מאבק אמיץ המצביע על עיר שיש בה חברה אזרחית חזקה ובעלת תושייה שנוטלת שמממשת את זכותה לעיר. פעילות ללא תמורה הנאמנה לטובת העיר היא נקודת זכות לערד, שמקבלת תמיכה ועידוד בכל רחבי הארץ ומרוממת את שם העיר ואילו בתוך ערד נענית לא פעם באדישות ואטימות ואף בעוינות.
האפשרות האחרת, שערד לא תנהל מאבק ותקבל בשקט את הקמת המכרה, תעיד על עיר חלושה ופאסיבית שתושביה אדישים לגורלה – תגובה כזו בודאי לא תעניק אות הצטיינות לעיר ולא תוסיף לתדמיתה.
לבסוף, אם יקום המכרה, הוא זה שיהרוס את ערד. איש לא יבוא לדור בכפיפה אחת עם מכרה. קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא ערים בעולם המפותח הסמוכות למכרה, לא כל שכן, מכרה פוספט. האחים עופר ונתניהו, התומך בהם, בוודאי לא יתכבדו לגור בערד, אך אין ספק שלא היו נותנים להקים מכרה כזה בסמוך לבתיהם.
1 http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3344583,00.html
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3512277,00.html 2