תערוכה חדשה של- אמני המוזאיקה בישראל- מוזאיקה במצדה

משתתפים האמנים הבאים- אודרי מאייר מונץ, אלכסיי דאינזון, אסתר נעים, דיינה קריאטיב קרפטס, דליה טל, דני רוקי, הלינה גרדי, חנן גוריון, טסרות אליה, יואב דסה, יעקב ועליזה דיין, לינה לוין, מרים בובר, נילי שילה, ענת קינן, פיני בן גור, ציפי נחליאלי, רחל אשכנזי, רפאל פינצי, שארה יובל, תמר רובינשטיין. אוצרת התערוכה- יעל ניצן

על אמנות הפסיפס/מוזאיקה- מאת אוצרת התערוכה יעל ניצן

אנו מחברים יחד שבר לשבר, מצרפים אבן ליד אבן, גוון ליד גוון, טקסטורה ליד טקסטורה וכך נוצר עולם חדש ומדהים, זה עולם המוזאיקה/פסיפס. שבר לשבר הוא התחלה של מרקם אשר האמנים יוצרים בכישרון וביצירתיות רבה, זה מרקם חדש, מרגש ויפה, בעל אמירה אמנותית מיוחדת, בעל משמעות חזותית חדשה.

הפסיפס הינו אמנות עתיקה אשר הייתה בשימוש נרחב בעולם העתיק. האמנות העתיקה נשמרה והיא נותנת השראה לאמנים.

ריבוי הממצאים הארכיאולוגיים בישראל משפיע על האמנים והם יוצרים תחת השראה זו. אמנות המוזאיקה רחוקה בדרך כלל מעיני הציבור. בעולם העתיק הפסיפס היה בשימוש נרחב בהיבט הדתי, כשהפסיפסים שולבו בבתי כנסת, כנסיות, מקדשים רומיים ואחרים, וגם בהיבט החילוני כשרצפות ופסלי פסיפס וקירות מצופים פסיפס קישטו ארמונות מלכים ובתי אצילים, בבתי מרחצאות מפוארים וכאלמנט קישוטי ברחבי הבית. גם במרומי מצדה יש רצפות פסיפס המעטרות את ארמונות הורדוס ובתי המרחץ.

כיום, אמנות המוזאיקה משמרת את מרבית הידע מהעבר יחד עם שילוב של חומרים עכשוויים רבים כמו אבן, זכוכית, חרסינה ועוד, הכול חובר ליצירת אמנות מודרנית המשקפת נושאים הרלוונטיים לתקופה המודרנית. בתערוכה זו אנו מציבים גבולות חדשים לאמנות העתיקה. האמנים המשתתפים בתערוכה מתייחסים למלאכת הפסיפס כאמצעי לביטוי אמנותי אישי. הם מנסים טכניקות חדשות, משתמשים בחומרים לא שגרתיים ועובדים גם בשניים או שלושה מימדים.

חשוב לציין את התרומה בתחום המחזור. הפסיפס נחשב לאמנות אקולוגית כיון שיצירה היא בשברים של מוצרי קרמיקה וזכוכית שסיימו את תפקידם ומוצאים "יעוד" חדש כאבני בנין ביצירות האמנות. במוזאיקה נחשפת צבעוניות מהממת, טקסטורה עשירה וקומפוזיציה מקורית. האמנים שוברים שבר ומסורת אך גם ממשיכים אותה.