לא כצעקתה, או יותר נכון כיללותיהם.. אקולוג רשות הטבע והגנים: "להוציא את הדרמה מהתקשורת".. "התנים הם מטרד אבל לא מהווים איום על בני אדם", "הפתרון- סניטציה! עד שעיריית ערד והתושבים לא ירתמו זה לא יקרה".. "אם העירייה תפנה לרט"ג ותשלם- אפשר יהיה לירות בהם".

מאת: ענת רסקין

הערב יורד על העיר המדברית ערד וחשכת הלילה הקטיפתית נפרשת על בתיה, מרחבי המדבר וההרים הסובבים אותה, מעדנת את מתאר קוויה. בשרשרת הרי חברון שבאופק מתחילים לעלות אורות כמו חומת מגן. התושבים מתכנסים לבתיהם ולאט-לאט גם פוסקים קולות הלהג הנשמעים ממרפסות הבתים. שקט ושלווה של עיר המאוחדת עם הטבע. ברקע נשמעים יללות תנים, קולות בלתי נפרדים מהנוף.

אך ככל שהתושבים הולכים ושוקעים בריצודי מסכי הטלוויזיה כך הולכים ומתקרבים הקולות בחסות החשיכה. לא שמנו לב והם כבר בוואדיות החודרות בין רכסי שכונות העיר. כמו סימני מורס הם מאותתים ביללות בינם לבין עצמם, להקה ללהקה. " מספרי ברזל להתפקד" אומר מישהו בציניות. לא עובר זמן רב והם על הגדרות ביללות מלחמה. לא מעט תושבים יוצאים לגינות עם פנסים רבי עצמה ומתחילים להאיר את מדרונות הוואדי כדי לראות מה קורה על מה קול המהומה.. אבל רק העיניים המנצנצות בחשיכה מסגירות שהם כאן כדי לפשוט על העיר.

התנים (באנגלית: Jackal בערבית וואווי –wawee) חופרים מתחת לגדרות כדי להיכנס לחצרות הבתים. אוכלים ומשחיתים את צינורות הטפטפות במטרה ללגום מים ומשאירים אחריהם הרס בגינות, רודפים אחרי חתולי הרחוב שהולכים ומתמעטים, מוצאים את צלחות האוכל לחתולים שהשאירו הסבתות הרחמניות או נוברים בפחי האשפה. מסתובבים חופשי ברחובות (לאחרונה גם במשך היום) כחיילי כיבוש בעוד עיני התושבים עוקבות אחריהם מבעד לחלונות או דרך עינית המצלמה. הם מכירים את כל קיצורי הדרך בין הבתים, את כל המחילות הפנויות כדי להתנחל בהן עם הגורים. לפעמים רואים אותם וקוראים לעברם "חוצפנים" אבל בדרך-כלל הם מתחמקים במהירות ממפגש פנים אל פנים. אם לא סיירתם בחצר האחורית שלכם והפגנתם נוכחות מזה זמן מה- סביר שתמצאו שם תושבים חדשים בביקור הבא שלכם. לרוב אמא תנה עם גוריה שתנהם לעבריכם כאילו אתם אלו המסיגים גבול.. לא עוזרות גם המלכודות שמציב פקח רשות שמורות הטבע בחצרות וירי כדורי הפלפל למאורות.

 מה עושים??

דר' אודי קולומבוס אקולוג נגב צפוני, מחוז דרום, של רשות הטבע והגנים אומר: "צר לי להוציא את הדרמה מהתקשורת- זו לא תופעה חדשה. זה עולה כל פעם, כל כמה שנים יש כתבה כשקורה משהו קיצון. נושא חיות בר במקומות ישוב קיים עשרות שנים.

התן לא גר במדבר הוא עוקב אחרי בן-האדם שהגיע למדבר. הוא מין מתפרץ, מין מלווה אדם.

באופן טבעי הוא טורף- מכרסמים, קרפדות, לפעמים נחשים, אבל גם יודע לאכול פרות וירקות. תן רעב יאכל גם פרי מהטבע. אבל כמו רוב הכלביים ניזון מהחי. יודע להסתדר בטבע אבל יאכל גם אשפה ושאריות מזון תעשייתי. התן הוא סתגלן, לא תלוי בנטרפים שלו. אם צריך, הוא יעתיק את פעילותו לתוך העיר."

מי טורף את התנים?

"זאב יכול לטרוף גורי תנים או תנים בוגרים כדי למנוע תחרות. או יגרש את התן או יטרוף אותו כדי למנוע תחרות.. אבל זה לא המזון שלו." יש גידול במס הזאבים באזור ערד? "לא. יש באזורים חקלאיים כמו בערבה. שם יש גידול בזאבים. בניגוד לזאבים התנים מחפשים את קרבת האדם כדי לאכול, האדם הוא האויב הטבעי של התן."

 ההרגשה היא שהתנים מעיזים יותר בשנים האחרונות ונכנסים לעיר. למה הם לא נשארים על הגדרות?

" למה עכשיו? האם בדקת מה קרה לפני שנתיים? כאיש מדע אני לא מסכים לקביעה שעכשיו זה יותר.."

למה תנים מאבדים פחד וחשש מבני אדם?

”לרוב בגלל האכלה מכוונת של אנשים, פזור אוכל לחתולים, צלמים שמאכילים כדי לצלם מקרוב, שאריות אוכל אחרי מנגל, כאשר הם מקשרים שבן אדם = אוכל, הם מחפשים את הקרבה של בני האדם לקבלת אוכל..

יש לנו נטייה לעשות הכללה. יש מאות תנים בתל אביב ו-10 לא חוששים מבני אדם-  זה לא אומר שכל התנים ככה..     

תנים לא באים סתם, הם באים או לאכול או למים. להמליט הם יכולים גם בנקיקים ומערות במדבר. בערד יש מזון זמין יותר מידי!! אוכל לחתולים, פחי אשפה שלא סגורים כמו שצריך, חתולי רחוב.."

אולי התדלדלות אוכלוסיית הארנבות במדבר, שפני הסלע  וחתולי רחוב רבים בעיר הגבירה את כניסתם לעיר?

"לא יודע על תופעה של ירידת אוכלוסיית הארנבות במדבר. יש תנודות טבעיות, יש גלים עוקבים בתופעה של טורף-נטרף וירידה במזון מסוים גורמת לתן לעבור לסוג מזון אחר..

התן הוא סתגלן לא תלוי בנטרפים שלו."

משבר אקלים?

"ההתחממות הגלובלית- אמתית. בא לידי ביטוי באירועי קיצון. מבחינת ממוצע טמפרטורה לא בא לידי ביטוי."

פחות מים בגבים?

"לא רואים תופעה כזו. יש במדבר באופן טבעי חוסר עקביות בנושא המים. רק בעוד 20 שנה אפשר יהיה לקבוע אם זה חורג מהגלים הטבעיים.."

הקורונה?

"לא. להפך יש פחות בקור בחניונים, פחות זבל שנשאר בשטח.. אבל לאחרונה אנשים חזרו לטייל כמעט כמו לפני תקופת הקורונה."

התפתחות אורבנית במרכז> גרמה להם לנדוד לפריפריות?

"הם מתרבים ומחפשים טריטוריה חדשה.."

אבל ערד לא פלשה מהטריטוריה שלה למדבר אז למה יש 'התקפה' כזו עלינו?

"הפתרון- סניטציה! עד שהתושבים לא ירתמו זה לא יקרה.. צריך לעשות סניטציה טובה בעיר!! זה יצמצם מאד את התופעה!! אין קסם בנושא.. ביום שמספר החתולים בערד ירד אני אגיד שעשיתם עבודה טובה ואז רט"ג תכנס לפעולה.."

תעשו דילול מורשה?

"גם היום מדללים תנים בכל הארץ כל הזמן. מידי פעם נותנים היתר למפעל מורשה (=ארגון ציידים מורשים שעובדים עם רט"ג) לעזור לישובים ורשויות שסובלים מתנים ומרשים להם לירות בהם.

רט"ג לא יכולה להתמודד מבחינת כוח אדם ואמצעים. כמה שנדלל זה יהיה פלסתר. הפקח מסוגל לדלל 10 תנים בחודש.. אחרים יבואו במקומם.. ללא התגייסות של התושבים והעיריות- לא תהיה התקדמות!! 

צריך גם להיזהר לא לפעול בקיצוניות כי אז כשיש הרבה מזון ומעט תנים- התנה תביא שגר גדול יותר כדי שיהיה פיצוי. כדי שדילול יהיה אפקטיבי צריכה להיות פגיעה ב-
 75-80% מהאוכלוסייה כדי שזה יהיה אפקטיבי.. אין סיכוי. זה טיפול לטווח ארוך."

עיריית ערד יכולה לפנות אליכם? "כן. אם ערד תחליט שהיא רוצה לפעול לדילול התנים, כמובן בשת"פ אתנו אנשי רט"ג, במידה ונחליט שיש צורך לטפל בצורה יותר תכופה ואגרסיבית, ניתן היתר למפעל המורשה לירות בהם. זה עניין כספי. העיריה צריכה לשלם עבור זה, להשקיע.. יש גבול ליכולת של הפקח לירות בתנים."

מה עוד רט"ג עושה?

"פעולות מניעתיות נגד כלבת- מפזרים פיתיונות אורליים בשטחים.  בשטחים הפתוחים מפזרים בעזרת מטוס.. בתוך העיר זה כבר בתחום האחריות של הווטרינר העירוני.

למשל בנושא חזירי בר בחיפה- אנחנו לא מעוניינים להעלים אותם אלא להחזיר אותם לטבע. גדרנו שכונות מסוימות והתופעה הצטמצמה משמעותית. לא מציע לגדר את ערד..

גם לא לזרוק פגרי חיות בשטח! בצפון כשטפלנו בנושא צמצמנו משמעותית את מספר התנים ממאות לעשרות. למנוע זריקת פגרים- בעיקרון זה תפקיד של החברה להגנת הטבע לא של רט"ג. עם זאת יש לנו שת"פ מצוין עם משרד החקלאות שממן 4 משאיות עם פקח סניטציה ואנחנו עוברים בפזורה וכל פעם שמתה חיה הם מרימים טלפון שנבוא לפנות.. אנחנו מפנים מאות טונות בשנה של פגרים. הם משתפים פעולה. תופעת הפגרים פוגעת בטבע והם גם מושכים תנים שלומדים לאכול דברים שלא צריך. כל מזון מיותר בשטח הוא פגיעה בטבע!"

נקודות האכלה במדבר?

"לא עבור תנים. ליעלים יש שקתות- בעיקר בנחל אשלים. יש שקתות לפראים בנגב המערבי כדי להרחיק אותם ממצפה רמון. אין האכלה יזומה למעט נשרים עם נקודות האכלה יזומה. אם מישהו עושה זאת הוא עושה זאת על דעת עצמו ולא בחכמה.. ואני אכעס עליו".

איך להבריח תנים? הצעות מהקהל בפוסט שפורסם בפייסבוק:

• להפעיל לחץ על רט"ג ועל עיריית ערד, כגופים האחראים על מה שקורה בשטח, לפעול בנושא!
• לירות בהם! יאללה מלחמה!! זה בהחלט היה נותן פורקן לכמה בעלי בית שהשתגעו. האמת שרט"ג מרשה לפקח לירות בהם אבל רק במרחק של 500 מ' ממקום ישוב, בטח שלא בתוך ישוב. ישנם חקלאים שהשתגעו ממזמן ועושים זאת כי התנים עושים להם נזק גדול למערכת ההשקיה וטורפים להם בע"ח ואף אחד לא נוקט בפעולה משמעותית נגדם. הפקח אומר שזה לא יעזור, כי להקות אחרות שנמצאות במעגל השני במדבר יכנסו לעיר ויתפסו את מקום הלהקות שנורו, לכן זה לא הפתרון..

–        להרעיל אותם – אסור כי הם בע"ח מוגן וגם יש סכנה לחיות המחמד שלנו.

–        לקחת את ה'זקנות הנחמדות' שמפזרות כמויות לא הגיוניות של אוכל חתולים בכל רחבי העיר, לחינוך מחדש… נו.. אתם מוזמנים לנסות אפילו להגיד או לכתוב משהו נגד המין המוגן הזה, כל שכן למנוע מהן את חווית-העל האלטרואיסטית שלהן בטיפול בחתולים ..

–        לגדל כלב בחצר. אחת ההצעות המוצלחות יותר שעלו! ושלא יהיה קשור אחרת הוא נובח בטירוף כשהוא מגלה אותם. אבל מצד שני זה גם דורש לקום בשש בבוקר לטיול ולהוציא לו קרציות.. טוב כנראה שצריך לתת משהו תמורת שלווה נפשית והחזרת תחושת הביטחון האישי..

–        פשוט להתרגל! "הם היו שם לפנינו.. וכנראה גם אחרינו".. "לא נכון" אומר האקולוג, "הם עוקבים אחרינו". נו, אז להתרגל כי הם מתקרצצים עלינו. הם פה להישאר..

–        הם רוצים מים. את לא רוצה שהם יהרסו לך את הטפטפות.. שימי להם בריכת מים קטנה מחוץ לחצר שלך שיבואו לשתות ממנה וכך אולי יעזבו אותך במנוחה. אתה מתכוון שא-נני אכנע לפרוטקשיין??

–        לעשות מה שעושים באפריקה– מפזרים שתן או צואה של אריות מסביב לשטח ושום בעל חי לא מתקרב! אין על זכר אלפא!! אז אין לנו כאן אריות מאז ימי דוד המלך, אבל תהיו יצירתיים ותחשבו על משהו… "יש זכר אלפא בקהל?"

–     לתלות סרטים או דיסקים על גדרות שיתנפנפו ברוח. קצת פחות מרשים מזכר אלפא אבל בדוק על זאבים מדווח האקולוג, שווה לנסות כנגד תנים.. מקסימום- ערד תנצנץ למרחקים.

– ישנם בשוק 2 תכשירים להרחקת יונקים- יש למרוח לאורך צינורות ההשקיה:

• "אדיר" – חומר דוחה ומרחיק יונקים על בסיס חומר טבעי, לשימוש חקלאי. יעיל נגד חזירי בר, דרבנים, שועלים, תנים, ארנבות ועוד.. אפשר לרכוש במרכז לחקלאי וגם דרך האינטרנט.

• "גט אוף" – גרגירי ג'ל עם חומר המרחיק בע"ח. אמנם מיועד נגד חתולים וכלבים אבל יתכן ויהיה יעיל גם נגד שועלים ותנים. אפשר לרכוש בחנויות בעלי חיים וגם באינטרנט.

תגובת עיריית ערד:

" כמות הכלבים, תנים ושאר בע"ח  במרחב המדברי בתוכו "שוכנת" העיר ערד הולכת ומתעצמת בשל מספר סיבות אשר בכללותן מאפשרות את הפרת האיזון הטבעי ושיווי המשקל בטבע "שדאג" לווסת את כמות בעלי-החיים החיים בסביבה המדברית ככלל וסביב ערד בפרט… ואנו פוגשים אותם הולכים ומתרבים גם בשטחים הציבוריים והפרטיים ברחבי העיר. 

כאמור, ניתן להוריד ולהפחית בעצימות הבעיה אך לא ניתן למנוע אותה כליל בשל חופשיות המעבר בין העיר למדבר (לכך יתרונות רבים וגם חסרונות שאנחנו מודעים להם).

בתאריך 14 ליולי 2022 נערכה ישיבה אצל ראש העיר בהשתתפות מנכ"ל העירייה, נציגי רט"ג, הווטרינאריה, איכות הסביבה ועוד. בישיבה סוכמו הנושאים הבאים :

• העירייה תפעל להגברת מודעות הציבור לאיסור האכלת בע"ח בשטחים הציבוריים והנזקים שבהאכלה שכזו (או אז מגיעים חיות המדבר, ניזונים בעצמם מהמזון והמים ולפעמים צדים גם את בע"ח להם מיועד המזון).
• העירייה תפעל למיצוי יכולות הפיקוח (הטלת קנסות) על מאכילי חיות בשטחים. הציבוריים שלא בנקודות ההאכלה המורשות. או משליכי אשפה במקומות אסורים.
• העירייה תפעל בימים הקרובים לניקוי נקודות המוכרות כ"בתי גידול" לחיות פולשות לצורך הברחתן מהשטח העירוני אל מחוצה לו.
• ראש העיר יפנה לשרים הנוגעים לקבלת אישור לדילול אוכלוסיות בע"ח שמחוץ לשטח העיר ערד לצורך דילול האוכלוסייה המתעצמת סביב העיר. לכשיגיע האישור הנדרש, ככל וזה יגיע, העירייה תפעל יחד עם רט"ג לדילול המיוחל.

בשלב זה אנו מצפים  לשיתוף פעולה מצד התושבים שימנע, ככל שניתן השארת דברי מזון ומים מפוזרים בשטחים הציבוריים – מה שמושך את חיות המדבר פנימה אל לב העיר.

לסיכום

אודי קולומבוס האקולוג של מחוז דרום ברט"ג  חוזר ומדגיש שהתן בא בעקבות האדם. אך אי אפשר להתעלם מכך שבכל האזכורים של תנים בתנ"ך הם מופיעים כסמל לחורבן ושממה במקום יישובי אדם..  מחבלים, נכנסים בפרצות, משחיתים והופכים לחורבה.

"קוֹל שְׁמוּעָה הִנֵּה בָאָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ צָפוֹן לָשׂוּם אֶת עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה מְעוֹן תַּנִּים." [ירמיהו, פרק י, פסוק כ"ב]
זה לא נעים לראות עיר שתנים מסתובבים בה..

ואם כבר מזכירים חכמה של זקני הדור אז ישנו שיר בדואי עממי המזהיר את בת השייח לא לעלות על הגבעה פן התנים יאכלו אותה. והם ידעו דבר או שניים…

"יא בנת אלשיח' אלערב

מא תטלעיש ללג'בל

לם יאכלוכ אלואוי"

[שרה: מרים לויטין. *הלחן הבדואי העממי היה הבסיס לשיר "את אדמה בלב מדבר" של אריה יחיאלי]

https://www.zemereshet.co.il/m/song.asp?id=239&perf_id=23230

אודי קולומבוס האקולוג של מחוז דרום ברט"ג מסכם : "יש להבדיל בין סכנה למטרד- התנים הם מטרד אבל התנים לא מאיימים! הסיכוי שתן, שלא נגוע בכלבת, ינשוך בן-אדם הוא אפסי! גם ילד מגיל 4 ומעלה לא צריך לפחד מתנים. שירים ידיים ויצעק עליו – התן יברח!"