(צילום-ענת רסקין)

אם תשאלו ערדניקים מה לדעתם הכי פוגע בתקומת העיר? הם ככל הנראה יציינו את המחסור במקומות תעסוקה ואת ההגירה השלילית, שרבים מהם תולים בחוסר התעסוקה.. אך ראש עיריית ערד עו"ד ניסן בן-חמו לא מסכים אתם כלל ועיקר. ראיון אישי עם ראש העיר ושיחה על תעסוקה ותדמית.

מאת: ענת רסקין

71 משפחות חדשות נקלטו בערד לאחרונה. 18 משפחות של הציונות הדתית מאזור שומרון שהגיעו בעקבות "שבת חשיפה" באולפנא בערד. 20 משפחות טענו שהגיעו בגלל החינוך בערד. 9 מהן הגיעו בעקבות ביה"ס הדמוקרטי "קדם". 16 משפחות הגיעו בעקבות מקום עבודה בבסיס 'נבטים' או מפעלי ים המלח. 12 משפחות פשוט רצו שינוי בחיים ובחרו בערד..

בדיקת נתונים ע"י העירייה העלתה ששיא ההגירה השלילית הייתה בשנת 2006 . "אז עוד היו מקומות עבודה טובים בערד ועדיין אנשים עזבו את העיר. ז"א שיש כאן משהו מעבר. קיימת בעיה בתעסוקה, אבל זאת לא ה-בעיה שפתרונה יפתור את הבעיות בערד." מציין ראש עיריית ערד עו"ד ניסן בן-חמו.

" 80% מתושבי ישראל נוסעים 40 דק' למקום עבודה" אומר ראש העיר שעד היבחרו לתפקיד נסע כל בקר מערד לתל-אביב למקום עבודתו. "גם בערד תושבים צריכים לשנות את צורת חשיבתם בנושא זה ולחפש עבודה בבאר שבע, עומר, דימונה, מפעלי ים המלח ואפילו בקריית גת." עם זאת, הוא עדיין לא מוותר על שיקום התעסוקה המקומית ועל מאמצים להבאת מפעלי הייטק לערד. גם אזור תעשייה מרחבי ערד-כסייפה-ערערה מתוכנן לקום בא.ת. ערד.

למרות שהערדניקים מתלוננים שאין הצעות עבודה, אין לכך הצדקה. "עובדה שמפעלים שרצו לקום בערד לא הצליחו לגייס אנשי עבודה מקצועיים כמו מהנדסים או אנשי הייטק.. ולמרות שלאחרונה הוצעו הצעות עבודה אטרקטיביות לתעסוקה ברשות המקומית אף תושב לא הגיש קורות חיים!"

לדעתו הפגיעה האנושה בתעסוקה של תושבים בעיר קרתה בעיקר עם סגירת מפעל 'מגבות ערד'. "היא השפיעה בעיקר על כוח העבודה היצרני, עולים חדשים ואנשים מבוגרים שאין להם יכולות וכישורים הנדרשים בתעשיות כיום ולכן קשה להם למצוא מקום עבודה חדש."

אז מה התוכניות לעיר ערד? ניסן בן-חמו אוהב לדבר על "חזון עירוני" הנשען על תיירות בוטיק מדברית ועל תעסוקה איכותית מקומית. "כל פרויקט נבדק מבחינת תרומתו הכלכלית וקישור לחזון העירוני. וגם קם צוות אסטרטגי בעירייה שעוקב אחר תכניות לטווח ארוך כמו למשל תכנית אב בתיירות".

תעסוקה איכותית מקומית- זו השאיפה

ערד היא רשות מקומית עם שטח מוניציפאלי הגדול בארץ. כרשות עתירת שטח היא מחפשת מפעלים עתירי שטח הזקוקים לפס ייצור ארוך, עגורנים, מפעל פתוח וכו'. ערד יכולה להציע את הנדרש למפעלים אלו. מפעל כזה כמעט וקם לאחרונה בערד שהתחרתה עליו מול אזור תעשייה רמת חובב. חסרונה של רכבת משא הכריעה את ההחלטה להקים המפעל ברמת חובב ולא בערד, מספר בן-חמו.

רק שנה וחצי בתפקיד והצליח לסגור גרעון של 9 מש"ח שהעיק על תפקוד העירייה, "ויש עדיין מה לשפר". כבר רואים גידול בהיקף ההשקעות בפרויקטים עירוניים. אם בשנת 2015 הושקעו 5 מש"ח הרי שב-2016 כבר הושקעו 25 מש"ח וב-2017 הוצב רף של 90 מש"ח! פרויקטים אלו כוללים: שדרוג גני ילדים, תשתיות רחוב (ככרות, כבישים, תאורת לד), תשתיות מים, הכלבייה העירונית, שדרוג מתנ"ס ערד (שייכנס לשלב ג'), שדרוג קולנוע 'אורון', שדרוג טיילת מואב, הקמת מרכז הנוער, הקמת מרכז הילד והמשפחה "רעים", הקמת HUB ערד– מרכז עבודה שיתופי לצעירים ועוד. לכל אלו הוכנו תיקי פרויקט ע"י מנכ"ל העירייה גרי עמל "שדואג להתנהלות יעילה של עיריית ערד וע"י כך קל יותר לגייס תרומות לפרויקטים מתורמים ולקבל תקציבים ממשרדי הממשלה."

ענף התיירות הנכנסת נחשב לענף מספר אחד בעולם כתעשייה היוצרת מקומות עבודה. ערד, שמיצגה עצמה כעיר מדבר, החליטה לבסס את הכלכלה העירונית גם על ענף התיירות ולהציע מבחר מגוון של מקומות לינה.

פרויקטים נוספים שנמצאים בתהליכי הקמה או  תכנון:

הפארק המוטורי

200 דונם (ובהמשך 400 דונם נוספים) של מסלול לנהיגה ספורטיבית, הראשון מסוגו בארץ הולך ומוקם בימים אלו בדרום ערד, בין ערד לחורשת רן. מחצית מזמן השימוש מחויבים לתת להתאגדויות מוטוריות למינן שיעשו בו שימוש בתמורה לתשלום לעירייה. ובמחצית השנייה של הזמן המסלול יושכר בתשלום, לחברות רכב שרוצות לעשות צילומי פרסומת או חשיפה לרכב חדש, לבתי ספר לנהיגה אתגרית, בתי ספר לאופנועים וכו'. כך שהעירייה מתכננת להתחיל לקבל הכנסה בסך 1 מש"ח כבר מההתחלה (אחרי הפחתה של הוצאות ההשקעה) הכנסות שילכו ויעלו ככל שהשנים יעברו.

מנחת ערד- פארק תעופה

שלושה משקיעים אמריקאים השיגו רישיון הפעלה למנחת ערד. הזדמנות עסקית שעלתה בעקבות ההחלטות לסגור שדות תעופה קטנים בארץ כמו: שדה דב, הרצליה ומנחת בר-גיורא מול מצדה.

המטוסים הקטנים (עד 100 נוסעים) צריכים מקום לנחות ולחנות וכן תחזוקה למטוסים וזאת הם יקבלו בפארק התעופה בערד. התוכנית לפארק התעופה נמצאת בשלבים אחרונים של תכנון. ראש עיריית ערד אומר שכבר בסביבות מרץ 17 יצאו המשקיעים במכרז להפעלת המקום עם יזם פרטי אחרי שהמשקיעים ישפצו את המנחת.

מפעל "אלביט"

במרץ 2017 תקים "אלביט" מפעל עבור 100 עובדים, עם 30 שנות התחייבות לעבודה. (במפעל שלהם בקרית שמונה יש 150 עובדים). "יש צורך צבאי ובעקבות פנייתי משרד הביטחון התנה הייצור בעבודה בערד."

מפעל "פלקסטרוניקס"

אחרי שעזבו את ערד ועברו לאופקים, "פלקסטרוניקס" מעבירים חזרה לערד פס ייצור עם 100 עובדים לעבודה של 3 שנים.

אתר הטמנה

אתר ההטמנה העירוני המוזנח (אחרי מחצבת החול בערד) יחודש ויהיה מקור הכנסה נוסף לעיר.

"מלון מואב" – Desert Spa Moav 

משרד האדריכלים האמריקאי שזכה במכרז כבר אוחז בתוכניות להקמת מלון ספא מיוחד ואקסלוסיבי במקום מלון 'מצדה' העזוב שבסוף רחוב מואב, ליד המצפור. כבר גוייסו 60 מש"ח מתוך 120 מש"ח הדרושים לפרויקט המיוחד, המחקה את ארמון הורדוס על המרחצאות שלו. כולל בריכה מרכזית פתוחה לנוף ובריכות פרטיות לחדרים שהגבול החיצוני שלהן משתלב עם האופק הנופי.. עכשיו הם מחפשים שותף שיביא כסף וישתתף בניהול המקום.

עיר של אנרגיות מתחדשות

נכון שזו השאיפה של כולם בעיר אבל כאן הכוונה היא ל "מגה פרויקט", כפי שמכנה אותו ראש העיר. מדובר במתקן לייצור חשמל המבוסס על טורבינות רוח, כוח הידראולי (ע"י ניצול הפרשי גבהים באזור), שדה סולארי (המנצל את השטחים הפתוחים) ובהמשך גם פוטו-וולטאג'. פרויקט זה הועלה בהמשך לקביעת המשרד להגנת הסביבה שישראל צריכה להגיע עד שנת 2030 לייצור של 35%  אנרגיה ממקורות מתחדשים במסגרת המאבק של האו"ם בהתחממות כדור הארץ.

100 מגה-ואט שמתוכננים להכניס לקופת העירייה 40 מיליון ש"ח ויותירו את הצורך במענק איזון לעיר. "והרי זאת המטרה- להגיע לעצמאות כלכלית". עלות ההקמה היא בסדר גודל של 300 מש"ח. החשמל יימכר לתושבים. יש תכנית עבודה וראש העיר נפגש כבר עם שר האנרגיה שטייניץ והשר להגנת הסביבה זאב אלקין.

קיימת חשיבות מיוחדת לנושא התעסוקה בחיי הפרט וחשיבותה בהשגת אינטגרציה חברתית משמעותית.

מעבר לרווחה כלכלית ושיפור איכות חיים, עבודה מספקת עבורנו שורה ארוכה של צרכים אישיים וקהילתיים הקשורים האחד בשני. לכן תעסוקה נחשבת לאחד התחומים החשובים ביותר בעיצוב מדיניות הנוגעת לאנשים.

זמינות מקורות תעסוקה מהווה תנאי הכרחי למשיכת אוכלוסייה וליציבותה ולהמשך התפתחות היישוב ע"י הגירה חיובית אליו. גם מגוון מקורות התעסוקה הינו גורם משמעותי להמשך פיתוחו של היישוב. תעסוקה מגוונת – תמשוך אוכלוסייה מגוונת.

לא מעט מחקרים ודו"חות קבעו כי מפעלים עתירי טכנולוגיה ולא עתירי כוח אדם, מנציחים את בעיות התעסוקה ולא פותרים אותן. יש צורך גם במפעלים קטנים המעסיקים עובדים מקומיים ברמת טכנולוגית נמוכה, לצד פתוח מקורות תעסוקה מתוחכמים שמתאימים לאוכלוסייה צעירה בכדי למנוע הגירה צפונה והזדקנות של הישוב והחלשתו.

גם כך יש אי שוויון מרחבי בין גלעין לשוליים (בין המרכז לפריפריה) ויש צורך שגם הממשלה תעזור בפיתוח תשתיות, הזרמת משאבים והון לערים אלו במיוחד, ובכך יהוו כוח משיכה לתעשיות נוספות ולאוכלוסיות נוספות. פיתוח האזור, תוך שיתוף פעולה עם רשויות גובלות, מחייב אותנו לתפישה תכנונית הממנפת את מיקומו האסטרטגי של האזור במרחב המטרופוליני. ניסיונות ‏למשוך ‏יזמים ‏לעיר ולא פחות חשוב – לעודד יזמים מקומיים.

מה עוד יכול לעזור? ישנן תכניות ממשלתיות שממליצות על בניית מאגר מידע עירוני (ע"י איגום כל המקורות העוסקים בנושא) לגבי מעסיקים במקביל להגדלת מאגר‏ הפונים לקבלת עבודה, כדי להגדיל את ההסתברות שיימצאו בתוכם מועמדים מתאימים לדרישות המעסיקים. זאת לצד הכשרות ‏מקצועיות‏ בהתאם‏ לצורכי ‏המעסיקים: לימודים במסגרות להשכלה גבוהה וקורסים מקצועיים, המגדילות את כושר התחרות של אותם אנשים בשוק העבודה ואת יכולתם לבחור תעסוקה המתאימה לכישוריהם. כל אלו יכולים לתרום ליצירת מקומות תעסוקה שימשכו לעיר אוכלוסייה.

נמצא שאחד ‏הגורמים‏ המרכזיים‏ התורמים‏ להצלחתה‏ של תכנית כמו זו הוא‏ תמיכת ‏ראשי הערים הנובעת ‏מהכרתם שתחום ‏התעסוקה‏ צריך‏ להיות ‏אחד ‏מתחומי‏ הטיפול ‏של ‏הרשות ‏המקומית, ‏ושהתכנית תורמת ‏להעלאת ‏שיעורי ‏התעסוקה ‏בעיר.