"אנחנו בסוג של הישרדות וצריך יצירתיות. זה סוג של התגייסות למלחמה וצריך לעשות זאת. נשדר שגרה אז לכולם תהיה שגרה ויציבות". רחל לנצ'נר מנהלת מחלקת החינוך בעיריית ערד מסכמת את השנה שחלפה ופותחת את השנה החדשה במרץ עם הרבה תכניות, תקוות והערכה לצוותים החינוכיים בערד. להבדיל ממה שקורה ברחבי הארץ בערד ילמדו כמה שאפשר כרגיל. כן קורונה- לא קורונה רכבת החינוך בערד ממשיכה לדהור על הפסים..

מאת: ענת רסקין

ביום שלישי הקרוב תפתח שנת הלימודים החדשה, שנת תשפ"א. כ-3,250 תלמידים בערד [550 בגנים, 1500 בבתי ספר יסודיים ו-1200 תלמידים בתיכונים]. שנת הלימודים החולפת הייתה שנה מבולבלת ומבלבלת. מגפת הקורנה טרפה את הקלפים, שינתה סדרי עדיפויות, גרמה למשברים אישיים וחברתיים. מערכת החינוך שהייתה גם היא בתוך הקלחת, הייתה צריכה להתאים עצמה למציאות משתנה חדשות לבקרים ולראות איך בכל זאת מלמדים וגם שומרים על מסגרת עבור הילדים בכל הגילאים, למרות המגבלות.

רחל לנצ'נר מנהלת מחלקת החינוך בעיריית ערד רק נכנסה לתפקידה החדש, התובעני ממילא, וכבר הייתה צריכה להתמודד עם מצב הכאוס הזה. אבל רחל שינסה מותניה והתגייסה 'למלחמה'.

"זו בהחלט תקופת מלחמה. זו מלחמה באויב בלתי נראה. בנוסף יש מיתון ולהורים קשה. אנחנו במערכת החינוך חלק מהמערך החברתי. זה סוג של התגייסות וצריך לעשות זאת. לא הייתה התמרמרות גדולה במערכת החינוך בערד. נותנים כאן מענה גם מעבר לציפיות של משרד החינוך. זו הייחודיות שלנו."

"התפיסה שלנו היא מענה לקהילה! אנחנו רוצים לראות שגרת חיים נורמטיבית וכולם עובדים למען המטרה הזו." היא קובעת בהחלטיות.

על קולות הצעקה וההתבכיינות של דמויות ממערכת החינוך ברחבי הארץ בשידורי הטלוויזיה היא אומרת: "יש פער בין לא נוח לאי אפשר. לאנשים יותר נוח להקים קול צעקה. למרות אי הנוחות הצוותים החינוכיים בערד הכינו 4-5 תכניות לימוד. כי זה צו השעה! ראש העיר מקצה תקציבים. כל בתי הספר פועלים בצורה מאוחדת ומגובשת. יש שיתוף פעולה. לא כל בי"ס או מנהל בי"ס מחליט לעצמו. כולנו עובדים למען.. כשהמטרה היא להעביר תחושת חוסן לאוכלוסייה שלנו. זה מהות העניין!"

בהתייחסות לאיומים בהשבתת מערכת החינוך הארצית ע"י נציגי המורים היא מציינת: "זה לא הזמן למלחמות (ככל שהן צודקות) זו לא העת!!"

"נשדר שגרה אז לכולם תהיה שגרה ויציבות." קובעת רחל ובצדק. כי בזמני משבר הכי חשוב לשמור על מסגרות כלשהן, על שיגרת חיים כמה שיותר נורמטיבית. זה משדר יציבות ומעניק חוסן לאנשים ולילדים. בין אם במשפחה ובין אם במעגלים הרחבים יותר.

לרחל לנצ'נר יש ותק של 30 שנה במערכת החינוך. היא החלה כמורה חיילת ומגיל 21 עבדה כמורה. שנים רבות כמורה בבי"ס חלמיש בערד עם התמחות במתמטיקה. בהמשך רכזת התחום ומנהלת בי"ס חלמיש במשך 9 שנים. בוגרת תואר שני בהוראת מדעים עם התמחות במתמטיקה ובוגרת קורס מנהלים.

לתפקיד מנהלת מחלקת החינוך העירונית נכנסה ב-2019 אחרי אורנה אלישע שבסוף כהונתה קבלה ערד פרס הצטיינות בחינוך, "פרס חינוך יישובי". רחל נכנסה לנעליים גדולות ובוודאי יש הרבה ציפיות ממנה לשמור על הרף הגבוה ואולי אף להגביה אותו. בנוסף לכול, שנת הלימודים תש"פ (2019) הצריכה ממנה להתמודד עם השפעת מגפת הקורונה על מערכת החינוך.

• זו בוודאי הייתה עבורך שנה לא קלה ופשוטה..
  "בנוגע לנעליים הגדולות- אני רוצה לשמר ולהמשיך הלאה, להתקדם, לא מבטלת את מה שנעשה בעבר, מה גם שהייתי חלק ממנו. בנוגע לשנת הקורונה- משרד החינוך החליט על תכנית עבודה עם הרשויות וזה הסתדר טוב עבורי. התוכנית הגיעה בעיתוי טוב. היא כוללת 2 עקרונות מנחים: בחירה והדברות. בחירה- יש לתלמיד אפשרויות בחירה של נושאי לימוד, והידברות- דגש על שיח מקרב, הערכת האינדיבידואל, לראות את הצרכים של כל פרט ולהיות קשובים ואמפטיים לכל אחד."
• ובכל זאת, איך מתנהלים עם התקנות של שנת קורונה?
  "הקושי היה בעיקר עם חוסר התכנון לטווח ארוך ועם היעדרותם של צמתים לחשיבה מחדש, התכווננות מחדש. הכול נעשה 'כאן ועכשיו'.. אבל בערד הייתה התגייסות של כל מנהלי בתי הספר בכדי לתת מענה לילדים. לקראת השנה החדשה, תשפ"א, כולנו רוצים לראות את התלמידים בבי"ס ועושים הכול כדי שזה יקרה.."
• שנת תש"פ הייתה שנת קורונה. היה צורך בגמישות, תגובה מהירה לשטח, אלתור.. דברים שמנוגדים בדרך כלל להתנהלות מערכת החינוך הפועלת במשנה סדורה ארוכת טווח. מה הקורונה עשתה למערכת החינוך? מה היו הקשיים ? ואיך התמודדו איתם?
  "הכי קשה בזמן הקורונה היה המרחק מהילדים. גם פיזית וגם חינוכית. קשה להעריך מסוגלות ללימודים ממרחק. הקשר מרחוק החליש. אי אפשר לקדם כל אחד, לתת מענה לפי צורך, קשה להגיע למטרות שהוגדרו. גם הפן החברתי היה קשה. תהליכים נעצרו. יש ילדים שאם הייתה תכנית התערבות עבורם רגשית או נפשית- הן הופסקו בגלל הקורונה.

עם זאת החינוך המיוחד בערד עבד כמעט כל התקופה. והם גם הראשונים שחזרו לעבודה מלאה. מגנים ועד תיכון. גם לתוכנית 'הילה', תכנית לילדים שנשרו ממערכת החינוך הקונבנציונלית, היא המוסד החינוכי האחרון שיכול לתת להם מענה, היה צריך תקציבים. לא הבנתי למה שלא יקבלו את התקציב המיועד להם.. לשמחתי בערד נמצא התקציב והתוכנית פעלה ותמשיך לפעול."

• על אף הקושי, תקופת הקורונה יכלה לספק הזדמנות למערכת החינוך לשנות קונספט למידה. הזדמנות להכניס שינוי וחידוש בשיטות למידה. האם ניצלתם את ההזדמנות?
  "הקורונה אילצה מורים להשתמש יותר באמצעים חדשים, כמו לימוד בעזרת מחשבים. למשל מורה שתמיד נרתעה משימוש במחשב אולצה לעשות שימוש בו וגילתה שזה לא כל-כך נורא.. אני מקווה שזה לא יהיה שימוש חד פעמי. צריך להיות יותר חדשניים ועדכניים. יש שאיפה להתחדשות ולהיות רלוונטיים. כמו למשל: לימוד באופן עצמי, לימוד בקבוצות, עבודות חקר, לאפשר גמישות במרחב הלמידה (חלק מהדברים נעשו גם לפני הקורונה. כמו ללמוד במרחבים שונים ברחבי בית הספר, הרבה למידה בחוץ בחצר בית הספר).

הקורונה דחפה די באגרסיביות את השימוש בטכנולוגיות. משרד החינוך שידר שיעורים שיוצרו במיוחד והועלו אתרי תוכן רבים. בערד דאגנו לילדים שאין להם מחשבים בבית כדי שיוכלו, כמה שיותר מהם, להשתלב בלמידה מרחוק. 90 מחשבים חולקו בעזרת גיוס תרומות. גם חולקו טבלטים. עיריית ערד ממשיכה לאתר ילדים שאין להם ובמקביל לגייס תרומות כדי שיהיה מחשב לכל ילד."

• איזו שכבה נפגעה יותר לדעתך בשנה החולפת?
  "לדעתי כתות א'-ב' בהן נרכשים יסודות הקריאה והכתיבה וגם אלו שהיו צריכים לגשת לבגרות. בהחלט יתכן שאחוזי הבגרות ירדו כתוצאה מאילוצי הלמידה בתקופת הקורונה. בעיקר בגלל המגבלות הטכניות. נעשו הרבה תגבורים, המורים השתדלו להיות נגישים לכל בקשת עזרה בהבנת החומר. הפגיעה היא יותר בתלמידים החלשים. אבל בית הספר השתדל לתת מענה ככל יכולתו."

"המנהלים עברו את התקופה הכי קשה. הם היו צריכים לבנות מערך בית ספרי מחדש. להיות מסוגלים להתגמש ולהתעדכן לפי ההנחיות שפורסמו בהתראות קצרות.. הם עברו זאת בכבוד רב והוכיחו מסירות עצומה".

• שנת הלימודים תשפ"א תמשיך להיות בצל הקורונה. איך התכוננתם?
  "אנחנו מתארגנים לשנה שלמה של קורונה. להבדיל ממה שקורה ברחבי הארץ בערד ילמדו כמה שאפשר כרגיל. בבתי הספר היסודיים ילמדו 5 ימים בשבוע. ימים שלמים.. גייסנו תומכי הוראה שיעזרו בחלוקת כתות ג'-ו' לקבוצות. גם הגנים יעבדו עם קבוצות מלאות. בתיכון ילמדו 3 פעמים בשבוע בבי"ס, שזה מעל המינימום שקבע משרד החינוך והשאר מרחוק."

• איך ערד עושה את זה?
  "אנחנו משתמשים בכל כתות הספח- ספריות, חדרי אומנות אנגלית וכו'- כדי לעשות בהם שימוש ללמידה. מזלה של ערד שיש לה בתי ספר גדולים ומספר נמוך של תלמידים. זה עובד לזכותנו הפעם.
  מסיבות וכו'- יערכו בהתאם להנחיות. יהיו פחות טקסים. כתות א' למשל יגיעו ביום הראשון ללימודים בקפסולות. רק 10 הורים וילדים בכל קפסולה יכנסו לבי"ס לטקס הקבלה לכתה א' ויתחלפו ביניהם..

צריך יצירתיות בגלל האילוצים של ההנחיות. יש מורכבות. אבל אנחנו בסוג של הישרדות. למרות זאת לא מרפים מתוכניות אסטרטגיות לקידום הילדים המתמקדות בתוכן וגם בדרך."

למשל בבי"ס חלמיש- יהיו 4 שעות שבועיות בו תלמיד יבחר לעצמו נושא למידה שמעניין אותו ועם אילו חברים ילמד אותו והם יעשו עבודת חקר קבוצתית בנושא שבחרו. בבי"ס אבישור- המתמחה בתנועה ומדעים- הלמידה תהיה תוך כדי תנועה. ז"א הילדים יבחרו פעילות תנועתית שתעזור להם בהבנת נושא הלמידה. זה תהליך שונה של למידה (למשל: משחק קלאס ללמידת לוח הכפל) בבי"ס יעלים- התמחות באומנות- יצירה ספרותית תלמד באופן יצירתי לפי בחירת התלמיד בהתאם לרצונו ולמידת הנאתו.

פיתחנו בערד גם תכנית תמיכה להורים עם ילדים מגיל 0-3 שנקראת "הורים וקטנטנים"  (חלק ממיזם ינקות) התכנית מאפשרת הדרכות להורים, יעוץ, פעילויות של הורים ותינוקות, סדנאות, איתור מוקדם, של קשיים כדי לתת מענה כולל ומהיר להתפתחות התינוק. כולל יעוץ פרטני (בעלות סמלית של 20 שח) הכול עם המרכז לגיל הרך [עדיין במתנ"ס ערד אבל בקרוב מאד בבניין החדש ליד פארק יהושפט]. *היכנסו לקבוצת הפייסבוק הייעודית שנפתחה בשם "הורים וקטנטנים".

במסגרת התפיסה העירונית של מענה לקהילה הצהרונים פעלו כסדרם בשנת תש"פ ונעשים מאמצים גדולים של הרשות לתת מענה עם תקציבים כדי שהצהרונים יפעלו גם בתשפ"א. זה כולל רכישת אמצעי הגיינה והגנה לאנשי הצוות, רכישת חומרי חיטוי וניקוי הכול בכדי לעמוד בהנחיות ובתקנות והחלוקה לקבוצות.

הייתה גם הערכות פיזית ואסתטית לקראת שנת הלימודים החדשה. בניין בי"ס אבישור עבר שיפוץ מסיבי והוא עכשיו בי"ס חדשני ובטיחותי נגד רעידות אדמה (כך גם בי"ס יעלים ששופץ שנה קודם). ביה"ס הדמוקרטי, 'קדם', עבר לבניין המרווח של בי"ס עופרים ועכשיו עמלים על שיפוץ והתארגנות לקראת שנת הלימודים. בגני הילדים שופצו בניינים וחצרות. בבי"ס טללים שופצו חצר ביה"ס והמקלט. בתיכון אורט, בתיכון צור-אורט ובביה"ס היסודיים שופצו כל מגרשי הספורט.

• ד"א לאור הגילויים המזעזעים על הנעשה בפעוטונים פרטיים ברחבי הארץ. איך מוודאים שבערד זה לא יקרה?
  "בעקבות האירועים המזוויעים יש כרגע בערד תהליך של בחינה של הפעוטונים הפרטיים. יש דיונים. זה ממש תחילת התהליך. אבל אין ספק שצריך שהגנים צריכים להיות שקופים. זאת באמצעות מצלמה אונליין בכל גן. צריך לשייך את הפעוטונים למשרד החינוך (כרגע הם של משרד העבודה) עם פקוח של אנשי חינוך על התוכניות ודרכי העבודה, עם תו תקן ומצלמות כתנאי להקמת פעוטון."
• מה ההמלצות שלך להורים בתוקפה זו? איך הם יכולים להתמודד עם הילדים או לעזור להם בתוקפת הקורונה?
  "ההמלצה להורים היא להיות רגישים יותר ולזהות סימני מצוקה אצל הילדים (פחד, חרדה..) ולפנות בלי היסוס לשרות הפסיכולוגי להתייעצות. הפסיכולוגיות נמצאות גם בקשר עם צוותי החינוך. המורים קבלו הדרכות. הרשות גם פתחה טלפון מצוקה להורים! עשו בו שימוש!" השירות הפסיכולוגי (שפ"ח) טלפון: 08-9950154

"ממליצה בכל לב שההורים לא יהיו המורים של הילדים שלהם. הם לא צריכים. זה לא טוב לאקלים בבית או להבנת חומר הלימוד. אם צריך עזרה של ההורים זה בעיקר עזרה טכנית בהפעלת המחשב הביתי..
הנגישות למורים גבוהה. המורים זמינים מאד בתקופה זו. הם עובדים מאד קשה. בגלל המרחק הפיזי קשה מאד לאמוד מה הילד צריך ולכן הם משתדלים להתפנות אליו בכל זמן. הקשר האיש חשוב- אי אפשר בלעדיו! "

ברכה לשנה החדשה
"לקראת השנה החדשה אני מאחלת קודם כול בריאות לכולם! שהתקופה המטלטלת הזו תחלוף. שנחזור לחבק! מאחלת שנצליח לממש את החלומות החינוכיים שלנו (ויש לנו הרבה כאלו בערד) ואני רוצה להודות על ההתגייסות והראייה המערכתית של כל החברים במערכת החינוך של ערד! "