(צילום: דב פוניו)

מטיילים הציפו את סביבת עירנו בימי הפסח. מי שהיה זקוק להוכחה, היכן טמון כוח המשיכה התיירותי של ערד, קבל תשובה ניצחת: "תיירים יבואו ללון בערד, לאכול בערד, לקנות בערד- אם יהיה להם מה לעשות כאן". ככל שנשכיל לידע את התייר על אתרים בעלי עניין הקרובים לעיר ונגישים בקלות, אז גם יפעל ה"קסם באוויר" המפורסם, שלבדו אינו מסוגל להוות עוגן תיירותי.

חבל שמול הזרם ההולך וגואה, עיריית ערד בכל גלגוליה לא מצא עדיין תשובה הולמת לחבק את הבאים בשעריה: תחנת המידע לתייר בטרמינל רחוק מהעין ופתוח בחלק מזערי של הזמן. חלק מהמטלפנים אלי בכלל הופנו מהמוקד העירוני.

תוך כדי כך, גם תושבי ערד הצטרפו אל חגיגת האביב. מזג האוויר, בימים ובלילות, היה כמו לפי הזמנה. הסיורים יצאו כמתוכנן ובזמן. למחרת ליל הסדר- לאור פנסים ואחר כך לאור הירח, ירדו 34 נועזים אל אתר המערות שלרגלי שכונת רותם, צפו אל אורות ערד וגם של הרי מואב הרחוקים ובמשך שעתיים שכחו מנוחות הציויליזציה.

יומיים לאחר מכן עם שמש מלטפת של אחר הצהרים- יצאה קבוצה בת 37 משתתפים (וכלב אחד) אל מעלה זרון העתיק ונהנתה תוך הליכה נינוחה מנוף חלומי של חוורי נחל יזרח ומבט אל מצד זוהר הציורי- כאשר ברקע נשקפים הר סדום וים המלח שמסרב להעלם למרות מחדלי האדם (עד מתי?) תוך כדי הרגשנו את משק כנפי ההיסטוריה.

כך הגענו בשבת ליום שטוף השמש בו מגרש החניה של מוסא התמלא ב-50 מכוניות מהן נשפכו אל גב קינה מאות מטיילים. חלקם אף טבלו במי הגב.

תזכורת לכולנו: "חלילה לנו לוותר על ארץ עתיקה ומתחדשת זו שהתיירות מצביעה עליה ברגליים- וזו רק התחלה. חלילה לנו לוותר על חלקת אלוהים קסומה זו ולמוסרה לשיני המחפרים של מכרה הפוספטים".

עזרו בארגון והובילו את הסיורים: מריה שסטר, בני בארי, גלינה אוקליסט, איתי זוהר, גיורא גליקסמן, לורנס פוניו, מכאל רגנבוגן תושבי ערד ופעילי סביבה מקבוצת קשר ערד -מדבר יהודה.