לחצוב בסלע זו עבודה וגם לשקם את המחצבות זו עבודה. מכתש רמון, הגדול במכתשי הארץ והחשוב במכתשי העולם זרוע בבורות ענק של מחצבות המשתרעות על אלפי קילומטרים. פקח השמורה בן דרורי, מרשות הטבע והגנים וביחד עם הקרן לשיקום מחצבות, משקם את הנוף הפגוע. הוא לא רק החזיר לנוף את יפי מראהו אלא גם דאג לשיקום האקולוגי של הסביבה הפגועה ויצירת תפיסה חדשה בעבודת שיקום מחצבות. על כך זכה באות הנגב 2011 לאיכות הסביבה. עכשיו הוא עמל גם על עיצוב האזור והפיכתו לגן הלאומי- 'צבעי רמון'.
מאת: ענת רסקין
שתי יעלות קידמו אותנו בתצפית על מכתש רמון, בכביש היורד מהישוב מצפה רמון לכיוון המכתש שמתחתיו. בעוד הן במרחק ליטוף והאכלה נפרש לפנינו נוף ממרחק של 220 מיליון שנה. בן דרורי, פקח אזור מכתש רמון מזה 11 שנים לא בדיוק שלם עם הקרבה הפיזית הזו. כל מאמציו מופנים בדיוק לנושא של מציאת המרחק המתאים בין אנשים לטבע, בין מבקרים למוצגים, בין חופש לבין גבולות. כדי שאנחנו המטיילים באזור נחווה את הטבע בצורה בלתי אמצעית, כמה קרוב שרק אפשר ועם זאת שהטבע לא יצא מופסד ופגוע מן המפגש. מאבק סיזיפי, איזון עדין. במקום כמו מכתש רמון זו עשייה שהיא מעבר לפעילות יומיומית זו עשייה שיש איתה מהילת היווצרות כדור הארץ. בן דרורי מספר בלהט על הנשרים בצוקים, עדר הפראים בשבילים, בית הגידול של הנמרים במכתש וגם על יצורים מיקרוסקופיים בקרום הקרקע האוצרים בתוכם את סודות הקיום.
מזה כמה שנים שבן דרורי איש רשות הטבע והגנים מסדר מחדש עבורנו את המכתש. אלפי קילומטרים של מחצבות חרסית, גיר, אבני חול וגבס פערו בורות ענק בשטח, דרכי הובלה שנסללו לפי צורך חרצו נתיבים לא טבעיים כשהם משנים תוך כדי כך את תוואי המים. כמויות ענק של סלעים, חול ואדמה שלא היה בהם שימוש נערמו בר בשטח. כל אלו לא רק שהיו למפגע אסטטי אלא הם הלכו ודחקו את מגוון המינים החיים במקום. פגעו בשכבות היסטוריות של אמא אדמה המספרות על בריאת העולם והאבולוציה- רעידות אדמה, התפרצויות געש, חומרים ראשוניים ומאובנים של חיים.
יש הרואים בכל זה שממה, מוות, היסטוריה ויש שבשבילם אלו החיים עצמם, עולם ומלואו. בן דרורי מנסה לעשות סדר בבלגן שיצרו הדורות האחרונים שפעלו באזור ללא מחשבה ומודעות סביבתית. פועל לשיקום המחצבות והנוף של מכתש רמון וגם בבניית גן לאומי חדש שיפתח במכתש- 'צבעי רמון'. על פעליו אלו קבל ביוני 2011 את אות הנגב לאיכות סביבה וציון לשבח על פעליו.
אות הנגב לאיכות סביבה הינו תוצר של שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בן גוריון בנגב, עמותת נגב בר קיימא ועיריית באר שבע, אשר חברו יחדיו לעידוד וחיזוק הפעילות הסביבתית על ידי כל מי שעושה למען הסביבה. הזוכים נבחרו לאחר מיון קפדני על ידי ועדת שיפוט בלתי תלויה בת אחד עשר חברים, בהם אנשי ציבור ואקדמיה, שבראשה עומד שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, השופט גלעד גלעדי.
בנימוקי ועדת השופטים נכתב כי בן דרורי קבל את אות הנגב:
"על לווי וניהול פרויקט שיקום מחצבות במכתש רמון בהיקף של אלפי דונמים, תוך התמודדות עם המערכת האקולוגית המדברית ויצירת תנאים מתאימים, לחידוש ושיקום המערכות הטבעיות ונופו הייחודי של המכתש, אשר נפגעו כתוצאה מפעילות כרייה וחציבה לאורך שנים ובהיקפים גדולים.
על פיתוח שיטות חדשניות בשיקום נופי באזורים צחיחים ששיקומם הטבעי כמעט בלתי אפשרי. מלאכת השיקום מתמודדת עם ההיבטים המדעיים והאסתטיים של הנוף, תוך מחויבות לפרטי הפרטים שבלעדיהם השיקום לא יהיה מוצלח. על נחישות, פריצת דרך ועבודה שקדנית בהיקפים גדולים, יישר כוח."
בן דרורי: "אות הנגב בשבילי זו בעיקר הכרה. אתה זרוק במדבר, עסוק במאבקים ואילוצים שבשטח והראש בשמיים.. זה סוחט, שואב אנרגיה. אות הנגב זו איזושהי הכרה מגורמים חיצוניים לרט"ג שמציינים שיש פה משמעות. זה מרגש אבל זה גם מעבר.. זה נותן אפשרות לבא ולטעון כלפי חוץ שמה שקרה במכתש רמון זה מעבר למקרה הפרטי. שלתפיסת העולם יש זכות קיום גם במקומות אחרים. זה גם ממצב את רט"ג כגוף מוביל בישראל לשיקום אזורים מדבריים. באו כבר להתייעץ איתנו מתכנני תמ"א 14, אדריכלים, הגנת ים המלח.. בפועל זה מייצר שינוי של מציאות. זה נותן הרבה גאווה אישית. מספק מאד".
שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, אשר נכח בטקס בירך ואמר: "הגעתי להכיר תודה ולהביע את הערכתי העמוקה למי שבתחום איכות החיים והסביבה פועל ועושה דברים חשובים". במהלך הטקס סיפר לנדאו כי במסגרת פעילותו במשרד התשתיות, הוא נתקל בלא מעט קשיים מול המשרד להגנת הסביבה: "בכדי לשמור על איכות חיים גבוהה תוך שמירה על משאבי הטבע ניצבות בפנינו לא מעט דילמות. כדי למצוא את האיזון שבין המשאבים הקיימים בטבע לבין קידום פרויקטים לשיפור איכות החיים, אני מציע שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות יהיו תחת שר אחד שיחליט מה לטובת מה".
40 שנות עשייה למען המכתש ע"י גופים סביבתיים ובעיקר ע"י רשות הטבע והגנים. החל מפרופ' עימנואל מזור, גיאולוג ממכון ויצמן שגר במצפה, שהתחיל להגדיר את תחומי התיירות, הגיאולוגיה והמחקר של המקום. במקביל התפתחות של מודעות לאיכות סביבה, חקיקה ואכיפה. עזרה גם העובדה שכלכלת העולם השתנתה ולא היה יותר צורך בפתיחת מחצבות חדשות. "מכתש רמון הלך ונתפס אצל גורמים שונים לא כמקור לחציבת אוצרות אלא כאוצר בפני עצמו" מספר בן דרורי ומציין שאינו בא בטענות לדורות הקודמים "הם טעו. היה אפשר לעשות דברים אחרת. אבל הם עשו מה שהם ידעו אז. בעתיד יכולים להגיד גם עלי שיכולתי לעשות דברים אחרת.. צריך מחצבות, צריך מחצבים. אני מוציא מתוק מעז. המחצבות הרסו אבל גם יצרו חלונות להיסטורית כדור הארץ ואנחנו מנצלים זאת לטובת המטיילים והחוקרים".
עבודות השיקום במחצבות
מתאפשרות הרבה בזכות הקרן לשיקום מחצבות המסונפת למינהל מקרקעי ישראל. בעלי מחצבות מפרישים סכומי כסף לשיקום עתידי בגמר השימוש במחצבה (חוץ מכי"ל שיש לה קרן נפרדת לשיקום מכרות הפוספטים). במשך שנים רבות שמו דגש על שיקום אסטטי. במכתש רמון, בפעם הראשונה, החלו לשלב גם את השיקום האקולוגי. מזה 4 שנים שבן דרורי עובד על תפיסה זו, מפתח אותה ועוקב אחרי השפעתה על בעלי החיים והצומח.
העבודה מתחילה בהערכת הכמויות הנדרשות לנפח המילוי. בעזרת אדריכל הם בונים תוכנית עבודה מסודרת שלפיה קבלני שטח יכולים לעבוד וגם לעמוד בתקציבים. כשיש בעיות מתייעצים עם אנשי מקצוע. בפועל בן דרורי נמצא בשטח ונותן הוראות לקבלן ולנהגים. איזה מלוי צריך לשפוך ואיפה. בשטח יש ערמות ענק של חומר טפל שלא תמיד יודעים מה הן מכילות. קודם מילוי גס של סלעים אח"כ מילוי עדין יותר. יש צורך להתאים את סוג הקרקע למקום, למזג גבהים, לשלב את השיקום עם המבנה הטבעי בשטח, עם הוואדיות והערוצים. להקטין שיפועים בכדי למנוע התחתרות מים, ליצר קיפולי קרקע כדי ליצור מקומות מוצלים בהם יחזרו לצמוח צמחים, לחספס את פני הקרקע בסוגי אבן שונים שייצרו מקומות מסתור מהחום לבע"ח ומקומות להיקוות מים. תוך כדי גם לחשוב על הטבות שאפשר לאפשר למטיילים במקום. בריכות מים, מקומות מוצלים, אתרי עניין ואם נתקלים בסלעים מעניינים או שכבת סלע ייחודית להשאיר אותם גלויים ולשנות את התוכנית בהתאם.
בן דרורי מפסל את השטח. הוא למד באוניברסיטה גיאוגרפיה אבל בעיקר למד מהניסיון בשטח "גם יש לי יכולת להבין תהליכים, הסתכלות בשטח והמון אהבה ושאיפה לשפר, להבריא את המערכת". אחרי הצבא כשיצא לטייל ולחפש את המרחבים שלו הגיעו אליו חלומות על שקיעה ועצי שיטה. "אם זה בא בחלום- זו כבר בעיה" מתבדח בן דרורי, אז הוא הגיע להתיישב במצפה רמון ולעבוד ברט"ג. כיום נשוי עם ארבעה ילדים הוא כבר לא כל כך נהנה מטיולים בשטח "אני רק רואה כל הזמן מה צריך לשפר ומה הנזקים" את ההנאה הוא מצליח למצוא בהפעלת צימר ועיבוד חלקת קרקע שרכש ובה הוא מגדל עצי זית וכרם. 300 דונם ניטעו רק בשנה האחרונה ליד מצפה רמון שלדבריו תהפוך לאזור היין הבא של ישראל.
מצפה רמון קם כישוב של פועלים שעבדו במחצבות. היא נבנתה מאבני החול שנחצבו במכתש. "זהו ישוב קטן עם מצאי מוגבל. אבל למצפה יש הילה משלה שאין לישובים אחרים באזור. תמיד אמרו שיש לה פוטנציאל. בשלוש השנים האחרונות אני מרגיש בשינוי. מצפה הופכת לישוב המתבסס על תיירות ולא על חציבה. יש לה את הקרבה לסביבה לא נגועה, לראשוניות. הגן הלאומי, מלון בראשית ופרויקט שפת המדבר, כרמים ואתרי תיירות מדבריים יצעידו את מצפה למקום אחר. זה יעשה ע"י התיירות שגם תשאיר את האוכלוסייה החזקה בישוב".
הגן הלאומי- 'צבעי רמון' –
זה הפרויקט הגדול בו עוסק בן דרורי בשנתיים וחצי האחרונות. השאיפה של רשות הטבע והגנים היא להפוך את חמשת הקילומטרים של הדרך החוצה את מכתש רמון ומוכתמת בבורות ענק של מחצבות לאזור שישמש מטיילים. 15 מיליון שקל עלות הפרויקט. 300,000 איש המבקרים במכתש מידי שנה יזכו לטיול גילויים במכתש. כבר היום כשנכנסים למכתש פוגשים מחצבה משוקמת שהפכה למקום בו אפשר למלא חול צבעוני, להסתובב בגן הסלעים המיוחדים ולצפות במלון הפאר הנראה על הצוק או בהאכלת נשרים.
בהמשך הדרך מצפות לכם תצוגות גיאולוגיות, שכבות סלע ייחודיות וצבעוניות, מסע בזמן תוך הליכה בצינור הגדול שנשאר מתנור המפעל שפעל במקום, בו יוצגו תמונות על תעשיית המחצבים. משם תוכלו ללכת לדיונה הסגולה (כתוצאה מהמינרלים ברזל ואלומיניום) להתפלש בחול ולחפש את הרובוטים של נאס"א שהיו על המאדים (פרויקט הקשור למרכז המבקרים במצפה רמון ששמו יוסב ע"ש האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל). הדרך תמשיך בין חניונים, הצללות למטיילים, בריכות מים, שבילים לאופניים וסוסים ואין סוף לתכנונים.. מסלול הנסיעה יפתח לקהל כנראה בעוד חצי שנה כשיסתיימו עבודות העפר בשטח. פתיחת הגן הלאומי תיקח כנראה זמן רב יותר.
שמירה והגנה על הסביבה אינם מובנים מאליהם ובכל ארגון וקהילה נדרשים "משוגעים לדבר" אשר יובילו את השינוי וישכנעו את סביבתם בנחיצות השינוי וביצועו. הישגיו של בן דרורי, הושגו למרות כל המגבלות ובזכות נחישותו ובסופו של דבר יצאנו כולנו מרווחים.
