(צילום-ענת רסקין)
ביום ראשון 6/1/13 התקיים מפגש שיתוף הצבור להצגת חלופות תכנון המוצעות לכריית חומרי גלם שונים ביניהם הפוספטים בנגב ובעיקר בשדה בריר זאת במסגרת עריכת תוכנית מתאר ארצית לאתרי כרייה וחציבה של מינראליים תעשייתיים- תמ"א 14ג'.
המלצת הוועדה: "הוחלט לערוך במיידית תוכנית מפורטת לפיילוט עם צוותים של משרד הבריאות ולבדוק את נושא האבק ובריאות הציבור במכרה אורון הקיים תוך ניטור האוויר". ראש עיריית ערד טלי פלוסקוב: " "עושים ניסיון- על מי?? על 50,000 איש שגרים באזור? מדינת ישראל וכלכלת ישראל חשובים לכולנו אבל לא לפגוע בבריאות!" " יש תושבי ערד שעובדים ברותם ודואגים לעבודתם ומצד שני יש תושבים מודאגים ובצדק. כולנו נהיה איתכם אם יוכח שאין סכנת בריאות עד אז אנחנו לא איתכם!!"
מאת: ענת רסקין
במפגש נכחו חברי הוועדה המתכננת, נציגי ארגוני סביבה שונים, נציגי משרדי ממשלה, ראש עיריית ערד טלי פלוסקוב, נציגי עמותת תושבי ערד 'רוצים לחיות בלי מכרות' ותושבים מערד שבאו לנסות ולהשפיע על הוועדה למנוע את כריית הפוספטים בשדה בריר- אתר כרייה השנוי במחלוקת בגלל קרבתו לעיר ערד ולישובים אחרים בנגב המזרחי. לעומתם בכירים ועובדים מחברת 'רותם אמפרט' הכורה את הפוספטים בנגב, הגיעו בכדי לסנגר על חברתם ולהעיד כי לא נשקפת לדעתם שום סכנה בריאותית מכריית הפוספטים ליד ערד.
המועצה הארצית לתכנון ולבניה הורתה בספטמבר 2005 על עריכת תכנית מתאר ארצית לאתרי כרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים (תחילת הפעילות התעכבה עד תחילת 2011 ) משרד הפנים בליווי ועדת עורכים בין משרדית וצוות יועצים רב תחומי בראשות חברת 'תיק פרויקטים' עוסק כיום בהכנת מסמך מדיניות ותכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים – תמ"א 14 ג'.
מטרתה העיקרית של התמ"א היא ליצור את המסגרת התכנונית לפעולות הכרייה והחציבה של מינרלים תעשייתיים עד לשנת היעד 2040 . התמ"א אמורה להבטיח איזון בין הצרכים הכלכליים של המשק בטווח הבינוני והארוך לבין הרגישויות הסביבתיות ושימושי הקרקע האחרים ותיערך בשני שלבים: הכנת מסמך המדיניות תוך התייחסות להיבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים ואישורו במועצה הארצית תהליך המלווה במפגשי שיתוף הציבור. שלב שני: הכנת תכנית המתאר הארצית, תמ"א/ 14 ג' לפי המלצות מסמך המדיניות.
תהליכי שיתוף הציבור הפכו לדבר מקובל יותר ויותר מאז שנות ה-70 המשבר הסביבתי והדמוקרטי ועליית חשיבות הביזור השלטוני, החברה האזרחית ונושא פתוח בר-קיימא. אחד הנושאים הנמצא ברשימת 'סוגיות סביבתיות' הוא מעורבות אזרחים בתכנון אתריי כרייה וחציבה כשהדגש הוא על מציאת נקודת האיזון שבין פיתוח לשימור.
לאתרי כרייה וחציבה יש בו זמנית השפעות חיצוניות חיוביות ושליליות. בצד החיובי ניתן למנות את יצירת מקורות תעסוקה (במקרה של 'רותם אמפרט' מדובר ב- 5,662 מועסקים ישירים ועקיפים), בסיס כלכלי לישובים, פיתוח אזורי ועוד; בצד השלילי ניתן למנות את הפגיעה בטבע ובנוף בראשיתי, זיהום הרעש והאוויר, התדמית הנמוכה שיש לאזורי כרייה וחציבה ועוד, מסביר זאב טמקין ראש צוות התכנון מטעם 'תיק פרויקטים'.
ה'ציבור' הוא מכלול של 'בעלי עניין': מתכננים, נבחרי ציבור, מקבלי החלטות, מפעלים, העובדים במפעלים ומתפרנסים ממנו, תושבי המקום המושפעים מהפתוח ובעלי הממון המשקיעים בפתוח ומעוניינים ברווח. במקרה של מחצב חשוב כמו הפוספט- יש עניין גדול גם לממשלה ולעם עצמו שאמורים להנות מתגמולים ממחצב לאומי זה ובמקביל לגלות דאגה בשימוש בו לאורך הזמן שכן זהו מחצב מתקלה וכבר עכשיו יש חשש להעלמותו מן העולם תוך 70 שנה.
כצורך חיוני לחיים ולתעשייה מפיקה כריית מינרל תעשייתי זה גם יצרים, רגשות ושאר טפל נילווה ומדגישה את הצורך ברגולציה והשארת רזרבות לדורות הבאים. זאת תוך בחינת היבטים של סביבה, אקולוגיה, שימור ושיקום ובריאות הציבור המושפעים מעבודת הכרייה.
שטחי הפוספטים בדרום נמצאים בנגב המרכזי, בערבה, בבקעת ערד וברותם/אורון/צים שם גם נמצאים מפעלי הייצור. מסמך המדיניות ייצר תמונת מצב של פוטנציאל חומרי הגלם עם המלצות. השוואת כדאיות בין מקומות אלו לבקעת ערד ע"י הוועדה לתכנון תמ"א 14ג' הראתה עדיפות גבוהה לבקעת ערד מול שאר המקומות. שדה בריר הוא רק חלק קטן ממרבץ פוספטים אדיר הנמצא בבקעת ערד כולה ונמצא כי זהו המקום עם כמות ואיכות מרביים של פוספטים שלא לדבר על יעילות מבחינת קלות החשיפה, שינוע וקרבה למפעלים. ערך הפוספטים המבוקשים לכרייה בשדה בריר הוא עשרות מיליארדי שקלים ובמרבץ שבבקעת ערד הוא מאות מיליארדי שקלים, במחירי היום. 7 מיליון טון פוספטים נכרים בשנה. 2567 מיליון שקלים הוא אומדן הפדיון של חב' רותם מכריית הפוספטים בנגב. 2 חלופות נבחנו: חלופת 'עסקים כרגיל' בה שומרים על גידול שנתי בייצור של 3% בשנה השווה ל-417 מליון טון פוספט או חלופת 'שמור מצב קיים' בה יכרו 242 מיליון טון פוספט. כמובן שכרייה בבקעת ערד/שדה בריר תאפשר לחב' 'רותם אמפרט' למבצע את החלופה הראשונה שגם תבטיח רווח נאה לאורך השנים הבאות. לכן גם הלחץ של החברה לאשר לה את הכרייה בבקעת ערד וההזזה הצידה של כל אפשרות מוצעת לייצור מתון עם אפשרות של ייבוא פוספט ממרוקו (יצואנית ראשית בעולם לפוספט).
הרוחות במפגש סערו. הוועדה ציינה כי בחינת הנושא הבריאותי עד כה נעשתה בעיקר מהצד הסביבתי, דהיינו עמידת המכרה בתקנות וקריטריונים סביבתיים. הדסה אדן, מהנדסת מחוזית של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מחוז דרום כעסה וטענה שבוועדה אין נציגים מקצועיים של משרד הבריאות שיכולים לבחון את הצד הבריאותי בצורה נאותה זאת למרות שחברי הוועדה טענו שקראו כל חומר הדן בנושא הבריאותי. גב' אדן חזרה וציינה בתוקף שעמדתו הרשמית של משרד הבריאות היא התנגדות להקמת מכרה הפוספטים בשדה בריר שליד ערד.
המלצת הוועדה מפעילותה עד כה: יש לבדוק את נושא האבק ובריאות הציבור ע"י בדיקה שתתקיים במכרה אורון הקיים תוך ניטור האוויר. הוחלט לערוך במיידית תוכנית מפורטת לפיילוט עם צוותים של משרד הבריאות. "אם המחקר יגיד שיש סכנה בריאותית לא נמליץ על כרייה בערד" אמר זאב טמקין ראש צוות התכנון של חב' 'תיק פרויקטים'.
תגובתה של ראש העיר ערד טלי פלוסקוב הייתה חדה ועניינית: "לא אחתום כל עוד לא יוכח שאין סכנה לבריאות התושבים! מדינת ישראל וכלכלת ישראל חשובים לכולנו אבל לא לפגוע בבריאות!" פלוסקוב פנתה לתושבי ערד שגם עובדים בחב' רותם וייצגו אותה במפגש ואמרה שיש תושבי ערד שעובדים ברותם ודואגים לעבודתם ומצד שני יש תושבים מודאגים ובצדק. הדבר הקשה ביותר כראש עיר, אמרה, זה להביא מקומות עבודה לתושבים. "גם אתם צריכים לדאוג לתושבים. כולנו נהיה איתכם אם יוכח שאין סכנת בריאות עד אז אנחנו לא איתכם!!" פלוסקוב ספרה כי החלטות מתקבלות במשרדי ממשלה ללא נציגי הנהלת העיר כך גם ההחלטה על כרייה ניסיונית בשדה בריר, שזה שטח השיפוט של עיריית ערד, היה מחטף. לא הודיעו על הישיבה רק שלחו פרוטוקול בדיעבד וקבעו עובדות מוגמרות. "עושים ניסיון- על מי?? על 50,000 איש שגרים באזור? צריך להוכיח שזה לא פוגע בבריאות!"
אורי יסעור סמנכ"ל אקולוגיה ותשתיות של חב' רותם אמפרט ומשמש כמשקיף מטעם התאחדות התעשיינים בוועדת העורכים של וועדת התכנון של תמ"א 14 ג' ציין שהוא גאה בחברת רותם וכי מאז 1952 כשהוקם מכרה אורון הפועל 60 שנה באופן מאסיבי אין שום בעיות של מחלות פיסיולוגיות והחברה עובדת בשקיפות עם כל הגורמים הממשלתיים ומקיימת כל דרישה שדורשים ממנה: בדיקות בריאות, ניטור, דוחות ניטראליים.. "משרד הבריאות מזגזג. אנחנו פתוחים, שקופים ובטוחים חד משמעית שאין פגיעה בריאותית באנשים שלנו שעובדים במכרות כל שכן על אנשים שנמצאים במרחק של כמה קילומטרים מהמכרה" והוסיף בנימה אישית "אנחנו גרים בערד, יש לנו משפחות בערד, חברים, וכולנו רוצים לחזור בשלום הביתה!”
בנימה זו חיזקו את דברי יסעור גם דוד שטרית, אהרון דנציגר ודורון אורגיל שגם הם עובדים עשרות שנים בחב' רותם ואף במכרות. דנציגר: "אני ההוכחה החיה שאין סכנה בריאותית. 26 שנה אני עובד במכרות, אני לא מכיר מישהו שנפטר מעבודתו במכרה", אורגיל: "המושג 'נימבי' (NIMBY) עובד שעות נוספות בערד. התנגדו למפעל 'נשר', התנגדו לאתר הטמנת פסולת 'אפעה' ועכשיו מתנגדים למכרה. כל נתון שיוצא מ'רותם' חשוד בעיניהם. איך נוכיח שאין סכנת בריאות אם אתם מתנגדים לניסיון בשדה בריר או באורון?" על כך נענה שעושה רושם שכל הצעה שמזיזה מהתוכנית של בקעת ערד- נופלת..
גדי קולקר, בן ערד לשעבר כיום בירושלים ופעיל ב 'מגמה ירוקה': "מחקרים לוקחים שנים אם לא דורות, איך שנת ניטור תספק תוצאות?". יואב קורצברג תושב ערד: "אין לי כלום נגד עובדי רותם שיושבים פה. הם חברים שלי וכולנו תושבי ערד- כולנו מאותו הכפר. אבל אם יש ספק- לא צריך לכרות!". יעקב לקס, תושב ערד פעיל בעמותת 'רוצים לחיות בלי מכרות' ומומחה בענייני תכנון ובנייה (היה בעברו אחד מנציגי שר החקלאות במועצה הארצית לתכנון וגם היה חבר במספר ועדות היגוי וועדות עורכים לתכניות ארציות ומחוזיות): "הולכים להרעיל לנו את האוויר! הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום לא יכולה לעשות ניסוי על בני אדם. יש מספיק הוכחות מבדיקות ומחקרים שנערכו בארה"ב ובעולם כי יש עלייה במחלות ריאה בכל מקום שהייתה כריית פוספט".. "דוח מקצועי של המשרד להגנת הסביבה עם דר' קרנסטי בדק וקבע כי תהיה עליה בתחלואה ותמותה ולכן אסור להקים את המכרה". הדסה אדן ממשרד הבריאות הוסיפה כי דנציגר ואחרים אינם דוגמה טובה להשרדות כיוון שמדובר בפגיעה בעיקר בילדים, זקנים, מדוכאי מערכת חיסונית וכו'. לכך הוסיפה הדס קורצברג צעירה מערד כי עובדי כי"ל בהולנד העובדים במסוע פוספטים מוכרים לפי החוק ההולנדי כעובדים בסיכון קרינה וכך גם הוכר עובד מסוע פוספטים בנמל אשדוד שנפטר לאחרונה מסרטן.
לקס יעקב: "למרות האמור, גם לאחר סיום עריכת תמא14ג (ומסלול האישורים שלה יהיה ארוך מאוד, מדובר בשנים) אין לרותם אפשרות לכרות מתוקף התכנית הזו. הקמת מכרה תיתכן רק באישור של תכנית מפורטת ועצם קיומו של שטח מיועד למכרה על-פי תכנית מתאר ארצית אינו מאפשר זאת. את התכנית המפורטת יהיה צורך לאשר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ולשם עלינו לכוון מאמצים".
