(צלום-אלכס ליבק)

ריאיון עם ד"ר אייל בלום ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה: "המושבניקים בערבה התיכונה לא מסוגלים להתארגן, להתאגד ולייצא בגוף גדול אחד. הפלפל בערבה נפל בגלל חוסר ארגון. 253 מגדלי פלפל ביצעו הסבה מקצועית, זכו בסיוע ממשלתי ומגדלים היום מטעים, תמרים, גפנים ופרחים. פתיחת יבוא- יגרום שמחירי פירות וירקות יהיו זהים למחירים של ארצות הברית. השנה (2017) ובשנה הבאה אין שקל בתקציב הממשלה למנהלת ההשקעות. תוך שש שנים נכפיל את מספר התושבים בערבה.
מאת: שמעון וילנאי, עורך ראשי וכתב. הריאיון  פורסם בירחון החקלאי "יבול  שיא"

אייל בלום – איש עם חזון ועם רצון אדיר להגשים את מה שהוא מאמין בו. כמי שמכהן בתפקיד ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה מאז חודש ינואר 2013 וחולש על שטח של מיליון וחצי דונם – 800 אלף דונם מזה שמורות טבע – משוכנע שקרוב היום שבו חבל ארץ זה יראה הרבה יותר תושבים מאשר אוכלוסייה של 3600 בני אדם שמאפיינת את האזור שנים לא מעטות.

 בלום, דוקטור לגנטיקה של צמחים, בנו של גדעון בלום, מראשוני מושב חצבה, חפץ שכל אחד ואחת המתגוררים בגבולות המועצה ייהנה מעמל כפיו ויברך יום-יום על מקור פרנסתו.

 בחודש מאי 2015 נחתם מתווה סיוע חסר תקדים למגדלי פלפל בערבה. משרד האוצר אישר תקציב מיוחד של 100 מיליון שקלים לטובת מאות מגדלים שספגו מכה אנושה מאובדן שווקים והגיעו אל סף קריסה כלכלית.

 המתווה קבע חד משמעית שכל חקלאי שיבצע הסבה לתחום גידול אחר ייהנה מהסיוע הכספי הנדיב. 253 מגדלי פלפל בערבה התיכונה ביצעו תפנית בחייהם, השקיעו בגידול חלופי וזכו בכספי הסיוע של הממשלה.

 משבר הפלפל הביא לירידה של 50 אחוזים בשטחי הגידול מ-21 אלף דונם בשנת 2014 ל-11 אלף דונם פלפל בשנת 2015.

 עוד ידובר ויסופר גם בהמשך הריאיון עם ד"ר אייל בלום על תחומי הגידול שבחרו החקלאים המסורים שבערבה.

 "סיימנו את ביצוע המתווה שהמדינה הכינה עבורנו" אומר לנו ראש המועצה בפתח ריאיון החודש, ערב ה"יום הפתוח" המסורתי שהוא אירוע החקלאות הגדול ביותר שמזניק כל שנה אזרחית בערבה. "אני חייב להחמיא למשרד האוצר, למשרד החקלאות ובמיוחד לצביקה כהן, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות" מדגיש אייל בלום ומוסיף: "מאות חקלאים נענו לאתגר החדש. הסבו גידולים וקיבלו לידיהם את כספי המתווה. 93 מיליון שקלים הועברו לחקלאים. שבעה מיליון שקלים שלא נמצא להם דורש, הוחזרו לקופת האוצר".

מגדל מנגו ותמרים

 ד"ר אייל בלום נשוי לניבה. הורים לבארי, יהלי ונרי. מתגורר במושב עידן. מגדל מנגו ותמרים. נולד וגדל במושב חצבה. אוחז דוקטורט במדעי החיים, המחלקה למדעי הצמח, מכון ויצמן למדע, בנושא גנטיקה והנדסה גנטית בצמחים. התואר הראשון במדעי החיים מהאוניברסיטה הפתוחה והתואר השני בביוטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית בגנטיקה מולקולרית בצמח הפלפל. סיים בהצטיינות את התואר ושותף למיפוי הגן האחראי על מידת חריפות הפלפל.
לדבריו מי שנטש את גידול הפלפל וביצע הסבה מקצועית מגדל היום מטעים, תמרים, גפנים ופרחים.

ברור לך מה גרם לקריסת הפלפל?

 "הפלפל בערבה נפל בגלל חוסר ארגון. אומר זאת בגלוי: המושבניקים בערבה לא מסוגלים להתארגן. אני לא יודע אם אתם יודעים, הממונה על ההגבלים העסקיים התירה לחקלאי הערבה להתאגד על פי חוק. לעצב מונופול, אולם החקלאים לא השכילו להתאגד ולייצא בגוף גדול אחד את התוצרת לשוקי העולם".

 מדגיש: "מדוע הקיבוצניקים יודעים להתאגד? הערבה הדרומית היא רובה ככולה קיבוצים. מיהל ועד אילות כל החקלאים מאוגדים תחת ארגון הדקלאים. בערבה התיכונה מניתי 155 חברות ייצוא, אולי אפילו יותר. החקלאים כאן לא השכילו ללמוד ממה שאירע להם בבלגן של הפלפל ועושים היום את אותו בלגן בשיווק תמרים".

 וזאת לדעת – הטרנד החדש של גידול חקלאי בערבה הוא זן מג'הול של התמרים. מנתוני שטח מתברר ששטחי הגידול של מג'הול בערבה גדלו בשבעים אחוז וכיום על שטח של 6000 דונם מגדלים תמרים שיניבו בעוד שלוש שנים.

 אייל בלום צופה דרומה אל החקלאים המאוגדים והוא חושש ממה שעלול להתרחש בשנים הבאות. "הסכנה הגדולה, החשש הגדול שלי הוא שבעוד מספר שנים כשחקלאי הערבה התיכונה יגיעו לשלב של שיווק התמרים נעבור את אותו המשבר שעברנו בפלפל".

 מתבטא בלא מורא, בלא משוא פנים: "אנחנו מאשימים את כולם בפערי התיווך. האשמה היא עלינו, המושבניקים, שלא הצלחנו להגיע לגוף אחד מאורגן ומסודר שידאג לכל האינטרסים של כולם. מושבניקים לא מסוגלים להתארגן" חוזר ואומר ראש המועצה ומוסיף: "לקחתי את הנושא הזה כמשימה. עברתי מושב אחר מושבב והגעתי למסקנה שלא אצליח לאחד את המושבניקים לגוף שיווקי אחד. הנושא המרכזי של חקלאי מייצא הוא השיווק וחייב שיהיה גוף מרכז אחד. אחרי שעברתי על כל מושבי המועצה אני מבין שזה בלתי הפיך. מודה, לא הצלחתי במשימה".

 ד"ר בלום בדעה שהתרסקות "אגרקסקו" הגדולה פגעה קשה בחקלאים שבטחו בפעילותה של חברה גדולה אחת ולפתע איבדו את הדרך. "התוצאה של נפילת חברת הייצוא מספר 1 של ישראל, גרמה להקמתן של הרבה חברות. לחמישה מושבים – עידן, חצבה, עין יהב, צופר ופארן – מטע משותף. עשינו מאמץ גדול לארגן את חמשת הישובים לגוף אחד שיטפל בעיצוב מותג של הערבה, ברכש, בייצוא. התוצאה הסופית – לא הצלחנו".

 מוסיף: "בלי ייצוא חקלאי מאסיבי לא תהיה חקלאות גם לשוק המקומי. כמעט אף לא אחת מחברות הייצוא שקמו אחרי "אגרקסקו" אינה עוסקת בשיווק. הן פעילות בשינוע, בלוגיסטיקה. לדעתי המדינה חייבת לפעול שתקום חברה מובילה לתחום השיווק. שתעבוד מול הרשתות בחו"ל, שתבצע עסקאות ושתדאג לפתח מוצריםם חדשים".

 בלום מבקש להתייחס ליבוא שהתבצע ערב החגים, בפסח ובראש השנה. "הסיפור של היבוא עשה הרבה רעש. שר האוצר החליט לפתוח יבוא באופן גורף. פעם שניה קרה שהמחירים עלו ושר החקלאות פתח יבוא. המצב הזה של פתיחות יבוא, לא פרוע אך יגרום לכך שמחירי פירות וירקות יעלו משמעותית ויהיו זהים למחירים של ארצות הברית ואירופה. זה יקרה מפני שמספר החקלאים ימשיך לרדת. יותר תוצרת ייבאו מחו"ל, התקורות גבוהות מאד. אולי זה לא סוף העולם, אולי, אבל המשמעות של יוקר המחיה תהיה הפוכה. תושבי המדינה יקנו ירקות ופירות במחירים גבוהים ממה שהורגלו לקנות מהתוצרת המקומית".

 אייל בלום מצר על כך שמשרד החקלאות לא תיקצב את מנהלת ההשקעות, לא השנה וגם לא בתקציב הדו-שנתי 2017-2018 שאושר בכנסת. "ההשקעות זה הקטר של החקלאות. השנה (2017) ובשנה הבאה אין שקל בתקציב המנהלת. שהמדינה תודיע שהיא לא רוצה להשקיע בפיתוח החקלאות ונדע שכך המדינה מתייחסת לחקלאיה. בלי השקעות נלך לאחור".

 אמרנו שד"ר אייל בלום הוא איש של חזון והוא מבקש להגשים אותו, אז לדבריו "תוך שש שנים נכפיל את מספר התושבים בערבה. יחיו כאן יותר מ-7000 תושבים. אנחנו מפתחים 400 מגרשים למגורים. הרחבה של ישובים קיימים. לכל מתיישב יהיה דונם לבנות עליו את ביתו. זו תהיה הרחבה לא חקלאית. הנה בישוב הקהילתי צוקים אין דונם של אדמה חקלאית מעובדת והפעילות שם היא בתחום תיירות מדברית".

 ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה מגלה לנו שמחיר דונם למגורים בערבה 100 עד 200 אלף שקלים. "אנחנו רוצים לייצר כאן איכות חיים".

  ומי יבוא לגור אצלכם?

 – "יש הרבה מתעניינים. לא סתם החלטנו לפתח שטחי מגורים. תראה, 2000 עובדים מגיעים מדי בוקר לעבודה במפעלי ים המלח. רק שניים מהם מתגוררים בערבה. אם יהיו למתיישבים תנאי מגורים ראויים יגורו אצלנו יותר. זה יהיה להם הרבה יותר קרוב להגיע לעבודה מבאר שבע או דימונה. עוד 400 עובדים מועסקים במפעלי צין ו-1500 נוספים בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בדימונה. עוד 1000 מאנשי דימונה עובדים ב"רותם אמפרט נגב". יש תעסוקה ולכן עדיף להתגורר בערבה, קרוב למקום העבודה, במקום להגיע כל בוקר מדימונה, באר שבע וסביבותיהן".

 ד"ר בלום אינו מוכן לסיים את הריאיון מבלי לגלות "אירוע היסטורי בערבה". ובמה דברים אמורים? "שני מפעלי תעשייה הוקמו בערבה התיכונה. מפעל שמייצר תוספי מזון. סידן אמורפי. 30 מתושבי הערבה עובדים במפעל והוא יעסיק במועד קרוב 100 עובדים. המפעל השני לעיבוד שבבי לתעשיית התעופה והחלל שיעסיקק 100 עובדים. זו התחלת השינוי הדמוגרפי של הערבה התיכונה".