(צילום: כתרי מעוז / צילום: החברה להגנת הטבע)
מסקר מיוחד, שנחשף ביום שלישי ה-13/12/10 במסיבת עיתונאים משותפת של החברה להגנת הטבע, התאחדות המלונות בישראל ואדם, טבע ודין, לקראת ההכרעה על החלופה הנבחרת לפתרון עליית מפלס המים בים המלח, עולה כי:
• 84% אחוזים מהציבור סבורים כי על המדינה להתחשב בשיקולי סביבה בבחירת הפתרון לבעיית עליית מפלס המים בים המלח
• 36% מזהים את ים המלח עם שקט, שלווה ובריאות
• 61% אחוז מהציבור מעוניינים לנפוש בים המלח, אולם למעלה ממחציתם יוותרו על רצונם להגיע לחופשה בים המלח, אם המדינה תחליט להרוס חלק מהמלונות ולבנותם מחדש. המשמעות: פגיעה כלכלית קשה באזור.
ערב ההחלטה הגורלית על עתיד האגן הדרומי של ים המלח, קיימו ביום שלישי 13/12/10 , החברה להגנת הטבע, התאחדות המלונות בישראל ואדם, טבע ודין, מסיבת עיתונאים, בה נחשפו נתוני סקר מיוחד, שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, לבדיקת עמדות הציבור בנוגע לחשיבותו וערכיותו של ים המלח.
לדברי שלושת הארגונים, בימים הקרובים צפוי שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, כשר הממונה על החברה הממשלתית להגנות על ים המלח (חל"י), להודיע מהי החלופה המועדפת עליו להתמודדות עם עליית מפלס המים בבריכה מס' 5. האם קציר מלח מלא? בניית לגונה בים? הריסת חלק מהמלונות ובנייתם מחדש? שלושת הארגונים ממליצים לשר לעיין בתוצאות הסקר בטרם יכריז מהי החלטתו, שכן הן מוכיחות כי עם ישראל מצפה מהממשלה לשמור על הטבע ועל הנוף בים המלח.
החלטת שר התיירות תסיים מאבק ממושך מצד הארגונים הסביבתיים ומצד מלונאי ים המלח, עקב העלייה המתמשכת במפלס גובה המים בחלק הדרומי של ים המלח, המאיימת להציף בעתיד את המלונות שנבנו עוד בשנות ה- 70. למעשה, האגן הדרומי כולל רצף של בריכות תעשייתיות אליהן נשאבים במשך עשורים רבים מים מהחלק הצפוני של ים המלח במטרה לאדותם לטובת הפקת אשלג וחומרים אחרים עבור הייצור התעשייתי של מפעלי ים המלח. כאשר מלח הבישול אשר אין בו ערך כלכלי, הוא הראשון השוקע בתחתית הים וגורם לעליית מפלס המים בגובה של כ- 20 ס"מ לשנה. המשך בעמוד הבא…
