(צילום-ענת רסקין / צילום- ועד ביהכנ)

ביום שבת 7/8/10 התקבלה הודעה במשטרת ערד על אלימות בבית הכנסת המרכזי של ערד והשוטרים התבקשו להגיע ולהרגיע את המצב. תלונה הוגשה במשטרה בעקבות הארוע. לטענת חסידי חב"ד וגבאי בית הכנסת משה קירשנברג קבוצה של חסידי גור גרמה להפרות סדר ע"י גידוף רב בית הכנסת הרב יעקב מנדלזון שליט"א עת התחיל לדרוש בענייני חודש הסליחות.
מחסידות גור נטען לעומת זאת שלא היה ולא נברא כדבר הזה ושהכול "שקר וכזב". בחסידות גור סרבו לשוחח בנושא עם התקשורת אך התלוננו כי "הם (חב"ד) לא בוחלים בשום דבר בכדי להשמיץ אותנו" וכי הם שוקלים להגיש תביעה על הוצאת דיבה בעקבות הפרסומים שיצאו בשבוע האחרון בנושא ע"י חסידי חב"ד.

כתבת תחקיר מאת: ענת רסקין

עימותים, חלקם אלימים, על זכות התפילה בבית הכנסת האשכנזי, המרכזי, של העיר ערד התחוללו בשנה החולפת. העימותים  בין שתי קהילות חרדיות, משמעותיות, החיות בערד, שהינה עיר חילונית במהותה – חסידי גור וחסידי חב"ד. חסידי גור מפאת גודלם המספרי (350 בתי אב) וחסידי חב"ד (50 בתי אב) מפאת מעורבותם בקהילה.

סכסוך על אחיזה בנדל"ן? על השפעה בעיר? על עמדות כוח? סגירת חשבונות הסטוריים בין חסידים? או סתם סכסוך שכונתי בין קבוצות מאורגנות? דרמה ערדית או תופעה ארצית? מרוב בתי כנסת נפרדים לכל פלג דתי ולכל מוצא עדתי שכחנו שכולנו יהודים ושכולנו עם אחד.

אם נפתח את האינטרנט בנושא 'השתלטות על בית כנסת' נראה כתבות רבות בנושא מכל רחבי הארץ. אפילו אתר מיוחד למסירת מידע ויעוץ נמצא בנושא. סיפורי מאבקים בין חסידויות שונות או בין דתיים לחילוניים בעקבות ניסיונות השתלטות של צד זה או אחר על בית הכנסת השכונתי, מסתבר כשכיח. גם ערד נכנסה לרשימה זו בשנה האחרונה בעקבות פטירתו, בסוף ספטמבר 2009, של רב העיר, הרב ליפסקר זצ"ל, איש חב"ד, שהיה דמות דומיננטית בעיר.

תם עידן הרב ליפסקר
הכול החל אחרי פטירתו של הרב בן ציון ליפסקר זצ"ל בסוף ספטמבר 2009 . עוד בטקס ההלוויה הוכרז הרב מנדלסון, איש חב"ד צעיר וחתנו של הרב ליפסקר, כיורשו של ליפסקר – הן כרב הקהילה בערד והן כרב בית הכנסת המרכזי – ע"י חברי ועד עמותת ביהכ"נ ובהסכמת חכמי חב"ד שנכחו במקום. את תפקיד רב העיר לא יכול היה לקבל בירושה ודמותו התורנית עדיין דרושה ביסוס בעיר.

כששאלתי פעיל גור אם אני יכולה לדבר עם הרב שלהם הוא השיב בפסקנות: "אין סיכוי! הרב שלנו לא עוסק בפוליטיקה ובשטויות האלה. אצלנו הרב הוא משכמו ומעלה. זה שאצלם הרב עוסק בזה, זה עסק שלהם..". פעיל חב"ד לעומת זאת טוען שאמנם העסקנים בגור הם אלו המנהלים את המאבק אך לדעתו הרב שלהם עומד מאחוריהם בכך שאמר שזהו ביכ"נ שלהם ושהם צריכים להתפלל בו. והוסיף: "אני יודע שיש בתוכם שלא מקבלים את התנהגות העסקנים".

חסידי חב"ד טענו שבתקופה שלאחר פטירת הרב ליפסקר שמעו את חסידי גור אומרים: "תם עידן ליפסקר" וכי הם מתכננים להשתלט על בית הכנסת בין פורים לפסח ולהפכו לבית מדרש שלהם. חסידי גור טענו לעומת זאת שנעשו שינויים בבית הכנסת באופן ניהול התפילה וסידורי המקום. חברי ועד עמותת בית הכנסת טענו מצידם כי בית הכנסת עמד לפני סגירה בגלל מחסור במתפללים וכי בגלל הקשר ההיסטורי שלהם עם קהילת חב"ד, הם פנו לחב"דניקים שיבואו להתפלל במקום.

חב"ד הרגישו בבית. גם העבירו את ציוד ביהכ"נ שלהם לבית הכנסת הגדול. חסידי גור הרגישו כי דוחקים אותם החוצה ומשנים את אופי בית הכנסת. שמועות, עלבונות, סגירת חשבונות, צעירי שני המחנות מתלהמים ו- יאללה מכות!

מכות בבית הכנסת?
בשבת? כבוד של מטה גבר על כבוד של מעלה. במקרים כאלו רוח הקודש לא שוררת במקום, רק רוח אלוהים מעל פני תהום. מכות, עלבונות, זלזול ברב המקום, סטירות במהלך טקס בר מצווה, פריצה למבנה הסגור וגרימת נזק לרכוש ואפילו אומרים – יריקה על אלמנת הרב. פעיל חב"ד: "אני מופתע והמום מהתנהגותם. למה בביכ"נ? אין אלוהים? אנחנו אחים. אין הצדקה לפוגרום בבית כנסת".

המשטרה התערבה בטיפול בהפרות הסדר. נערכו מעצרים, הוגשו כתבי אישום, שוטר בדואי הוצב בבית הכנסת בזמן תפילה ודאג לסדרי תפילה תקינים. החסידים מצידם הציפו את תחנת המשטרה והגישו תלונות הדדיות. מרביתם תלונות סרק שהעסיקו את המשטרה לשווא והקפיצו את גרף האלימות של התחנה למעלה, למורת רוחו של המפקד במקום, שתחנתו הייתה מועמדת לקבלת פרס התחנה המצטיינת. הכותרות בעיתונים לא אחרו לבוא.

קצת הסטוריה
הרב ליפסקר שהיה הרב האשכנזי של העיר ערד, שימש גם כרב קהילת חב"ד בעיר וכרב בית הכנסת המרכזי-האשכנזי של העיר. הוא כיהן בתפקידיו כמעט 40 שנה והיה דמות תורנית מוערכת. הוא הקפיד להפריד בין הכובעים. למרות היותו רב בית הכנסת המרכזי לא הפך אותו לבית כנסת חב"די. ובמקום שרר סטטוס קוו שאפשר לחרדים חברי קהילות שונות וגם למסורתיים וחילוניים להתפלל ביחד, לחגוג חגים ולערוך טקסים. הכול תוך שיתוף פעולה וכבוד הדדי לכל הצדדים.

תחילתו של סיפור בתחילת ימי העיר ערד. אז התפללו בעיר הקטנה בבית הכנסת המרכזי של העיר, שהיה גם בית הכנסת היחיד, שנקרא ע"י התושבים 'בית הכנסת הגדול'. אשכנזים וספרדים גם יחד התפללו בו כשרב בית הכנסת היה בכלל רב העיר הספרדי, הרב אלבו. עם בואו של הרב ליפסקר לערד, כרב האשכנזי של העיר, החל הוא לשמש כרב בית הכנסת הגדול ולספרדים נבנה בית כנסת מרכזי משלהם בראשות הרב אלבו. בהמשך נבנה בית הכנסת הראשון של חסידות גור ואף הם פרשו מבית הכנסת הגדול. גם קהילת חב"ד שהתרחבה העדיפה להקים בית כנסת משלה, בשכונת הפטיו הסמוכה, בו התפללו כדרכם ומנהגם.

בית הכנסת הגדול בראשות הרב ליפסקר שימש את תושבי השכונות הקרובות אליו כשנוסח התפילה הנהוג בו הוא נוסח 'רינת ישראל' – נוסח ספרדי ישראלי בהברה עברית. נהוג היה לומר 'מישברך' לחיילים ו 'הלל' ביום העצמאות. כמו כן נערכו בבית הכנסת טקסי בר מצווה לקהל הרחב כש "לא בודקים בנכנסים" כפי שאמר הרב אלהרר איש חב"ד, רכז פעילויות ביהכ"נ. חברי קהילת חב"ד, באופן טבעי, עזרו לרב בפעילויותיו בקהילה וחלקם התפללו מידי פעם במקום.

בית הכנסת המרכזי הופעל ע"י אגודה עות'מנית שחברי הוועד שלה נבחרו ע"י המתפללים אחת לכמה שנים. חברי ועד האגודה עמדו מול העירייה בנושא השכרת המקום, השייך לעירייה, במחיר סמלי, הפעלתו ותחזוקתו בעזרת דמי חבר ותרומות של המתפללים. בשנת 2006 הוקמה כדין עמותה לבית הכנסת וחברי הוועד נבחרו, מבין המתפללים וע"י המתפללים, לשמש בתפקידם. בשנת 2008 נערכו הבחירות האחרונות לוועד העמותה המכהן כיום.

במשך השנים הלכה והתמעטה אוכלוסיית המתפללים בשכונות מסביב לבית הכנסת. אנשים התבגרו או עזבו. לעומת זאת קהילת גור התרחבה ולהם כיום כ- 8 בתי כנסת ברחבי העיר. קהילת חב"ד התרחבה גם היא וגם לה כמה בתי כנסת ברחבי העיר. ערד עצמה גדלה והתרחבה ונבנו בה בתי כנסת שכונתיים. למרות שבחגי תשרי "לא היה מקום פנוי" בבית הכנסת המרכזי הרי שבמשך ימות השבוע ואף בשבתות לא היה מניין. חברי חב"ד היו עוזרים בנושא ובצר להם פנו חברי ועד עמותת בית הכנסת גם לחברי גור המתגוררים בשכונה שיבואו להשלים מניין במקום. העניינים התנהלו להם בעצלתיים ובשקט על אף הדאגה לעתיד, בעיקר בגלל כבודו והשפעתו של הרב ליפסקר שהיה מקורב לאדמו"רי גור.

דעת הקהל ברחוב
דעת הקהל ברחוב, להרגשתי והבנתי, נטתה לכיוון חב"ד. מעורבותם החברתית בעיר של חברי חב"ד הצליחה לחבב אותם על התושבים שלא הרגישו מאויימים מהם. חב"ד שותפים ואף יזמים של הרבה חגיגות עירוניות בהקשר לחגים. פעולות הסברה בבתי הספר והתיכון, קליטת העלייה מברה"מ וקירובם לדת, עריכת טקסי בר מצווה בבית הכנסת הגדול ובטקס בר המצווה העירוני של תלמידי התיכון על הר המצדה. עזרתם לילדי העולים החדשים והפעלת בית התמחוי בביהכ"נ גם הם יוחסו לרב ליפסקר וחסידיו שעזרו לידו.

שמעון אלהרר רכז פעילויות בהכ"נ, איש חב"ד: "יש הבדל מהותי בין שתי הקהילות. חב"ד כמו צה"ל- מגן על העם. יש לנו שליחות והסתכלות על הכלל. אנחנו והעם חטיבה אחת. כשאשה מגיעה עם מכנסים אני לא מעיר ולא שופט. העיקר שיבואו. רוצה להפוך את בהכ"נ למרכז קהילתי".

קהילת גור, להבדיל, הינה קהילה סגורה בתוך עצמה. כמעט ואינם משתתפים בארועים עירוניים ולמעט אנשים ספורים הפועלים בהתנדבות קהילתית אין הקהל בערד מכיר אותם על אף מספרם הרב בעיר. תפקידי המפתח אותם הם אוחזים הינם בעיקר תפקידים פוליטיים במועצת העיר. סגן שר הבריאות הרב ליצמן היה מבקר רבות בערד ועוזר בקהילה מהבחינה הכספית. חסידי חב"ד אינם מיוצגים בתחומים אלו.

במסגרת העימותים החלו חסידי גור להופיע לתפילות בביהכ"נ המרכזי בעשרותיהם תוך שהם יוצרים בכך את מראה הגוש השחור שמהלך אימה על החילוניים ונתפס אצלם כביטוי לכפייה דתית. לכשעצמו דבר המעורר אנטגוניזם בקהל החילוני ולסערת רגשות.

מערכת היחסים בין שתי החסידויות גור וחב"ד מורכבת
מצד אחד הערכה הדדית מצד שני תחרות ואף עימותים פוליטיים. לדברי איציק דובר קהילת גור אביו של אדמו"ר גור הנוכחי תמך וקידם את מינויו של הרב ליפסקר, איש חב"ד, כרב העיר ערד. אך הוא מוסיף שהרב ליפסקר שם וטו על מינוי חסידי גור כמשגיחי כשרות וכי כל התפקידים בעיר מאוישים ע"י חב"דניקים. המועצה הדתית, לעומת זאת, נשלטת ע"י נציגי גור והרב ליפסקר טען באזני בעבר כי הם רודפים אותו. יו"ר ועד בית הכנסת המרכזי ישראל פשטיצקי הינו איש דתי הבא ממשפחה גורניקית אך הוא מצדד בהשפעה החב"דית בבית הכנסת: "אני חבר של הגורניקים. לא מבין למה הם שונאים את חב"ד. הגורניקים אנשים טובים אבל הצעירים שלהם.. הם לא מתאימים לנו בבית הכנסת".

לשם הרגעת סערת הרגשות והשבת הסדר על כנו הציבה המשטרה כוח מתוגבר בכוננות. מפקד תחנת ערד, מפקד המרחב ומפקד המחוז ניסו לגשר בין הניצים ללא הצלחה. בין הרב של גור, הרב וולקוביץ ורבני חב"ד בארץ היו חילופי דברים בכתב ובע"פ. גם הם לא הצליחו לישב הסכסוך. ניסיון גישור של עו"ד בעיר, דמות ציבורית, גם הוא לא צלח. רב העיר, הרב אלבו, היה מוכן מצידו להיות המגשר אך לדבריו הצדדים לא פנו אליו בבקשה כזו. "כרגע הצדדים מתבצרים. קמו על רגליהם האחוריות. אין מה לעשות עכשיו. הם רוצים לברר זאת בבית משפט" אמר הרב אלבו והוסיף: "אני כואב את המצב".

מה רוצים לברר בבית המשפט?
את חוקיות עמותת בית הכנסת המרכזי ופעילות הוועד שלה. מסתבר שבבחירות האחרונות לפני שנתיים נבחרו 5 חברי ועד. חברי הועד כוללים: שני חברים ותיקים מאד, מבוגרים, האחד דתי חרדי והשני דתי 'כיפה סרוגה' איש צבא קבע לשעבר ושלושה חברים חדשים ביניהם נציג ספרדי. הסתבר כי בשנה החולפת הצטרפו עשרות חב"דניקים כחברים לעמותה ונוספו לוועד שני חברים חדשים מתוכם.

חסידי גור מעוניינים להמשיך ולהתפלל בבית הכנסת העירוני-אשכנזי כפי שאמר איציק דוברם: "זה ביכ"נ מרכזי של כולם. ביכ"נ אשכנזי לכלל תושבי העיר. אנשי גור הם חלק מערד כמו כל אחד אחר. זה עניין מוסרי-ציבורי. זה עניין עקרוני – בהחלט כן". אם אכן יפתחו הבחירות לוועד העמותה לכלל הציבור יכולים חסידי גור, מפאת מספרם הרב, להכריע ולהיות הרוב בוועד. מה שאומר שדברים יכולים להיות אחרת מכפי שהם כיום.

לטענה של חברי ועד בית הכנסת ונציגי חב"ד כי השפעה גורניקית בבית הכנסת יכולה להביא להקצנה דתית ונוהגים חמורים כמו ביטול ההברה העברית של התפילה, ביטול ההתייחסות בתפילה לצה"ל והמדינה ואיסור על נשים ללבוש מכנסיים בבית הכנסת וכו' השיב איציק דובר גור: "אלו דברי הסתה ודמגוגיה ברמה זולה! רק כדי להסית את הוויכוח. עד היום אנשי גור היו מתפללים במקום תוך שהם מקבלים על עצמם את נוהגי המקום. זו פרובוקציה כדי לעורר מהומות. להפך, העברת ביהכ"נ של חב"ד לתוך ביהכ"נ הגדול היא זו ששינתה סדרים. זה הפך להיות ביכ"נ חב"די ואנחנו לא יכולים לבוא להתפלל". לדבריו כל שרוצים אנשי גור הוא שהמצב יחזור להיות כפי שהיה בזמנו של הרב ליפסקר.

בחודשים האחרונים שרר שקט מתוח בין שתי הקהילות שהמשיכו להתפלל ביחד בבית הכנסת המרכזי תוך שהן שומרות על כבוד למקום. כל זאת עד לברור המשפטי האם העמותה פועלת כדין או לא. עיריית ערד לה שייך המתחם והמבנה ושוועדת ההקצאות שלה היא זו העורכת חוזה שכירות עם ועד העמותה, לא הביעה דעה פומבית בנושא במשך זמן רב. על אף שזהו בית הכנסת המרכזי של ערד הנתפס בקרב הקהל הרחב כסמל עירוני ולא כעוד מבנה ציבור להשכרה. לפני סיום תפקידו חתם ראש העיר הממונה לשעבר גדעון בר-לב, הסכם שכירות לעוד 10 שנים בין העירייה לבין ועד בית הכנסת.

ביום שבת האחרון 7/8/10 שוב התגלעה אלימות בבית הכנסת הגדול ומשטרת ערד נקראה למקום להחזיר את השקט על כנו.
ממשטרת ערד הודיעו כי: "אנחנו לא רוצים להכנס לנושא של מי התחיל. באופן כללי המשטרה תתייחס בחוסר סבלנות בנושאי אלימות ועבירות על החוק ותנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה להרחקה מבית הכנסת".