ארוע הנצחה קהילתי המשלב את אהבת הארץ והמורשת. אנשים, ילדים ונוער צועדים מידי שנה במסלולים שאורכם בין 6 ק"מ ועד 21 ק"מ בין ערד למצדה.
נערך מידי שנה בסביבות פברואר-מרץ.
צעדת מצדה ה- 45 לזכרו של רס"ן יובל וינשטיין ז"ל
(2010)
אנשים, ילדים ובני נוער יוצאים לצעוד את צעדת ערד-מצדה המסורתית הנערכת מזה 45 שנים לזכרו של בן ערד רס"ן יובל וינשטיין ז"ל. תלמידי בתי הספר והתיכון של העיר ערד בליווי מורים צועדים במשותף עם נציגי פלח"ן גבעתי, פלוגתו של יובל וינשטיין ז"ל, ביחד עם קבוצות מאורגנות שמגיעות מחוץ לערד ואף מחו"ל ואנשים בודדים שמצטרפים לצעידה.
יובל וינשטיין, בן בכור להוריו שעלו מארגנטינה הגיע לערד בגיל 6. גדל ובגר בעיר והפך לאוהב טבע אמיתי. חווה את הטבע בים, באוויר וביבשה. למד לגלוש ולטפס על הרים, לצלול בים הפתוח ולדאות בדאון רוח. הקדיש את זמנו ומרצו לספורט ובעיקר לקבוצת הכדוריד העירונית בה שחק בהצטיינות עד לגיוסו לצבא. בשנת 84 התגייס וסיים בהצטיינות קורס חובשים. המשיך את דרכו הצבאית בפלוגת חיל ההנדסה של חטיבת גבעתי ולימים אף הפך להיות מפקדה. בליל 26/11/1990 נהרג כשהסתער בראש חייליו על חוליית מחבלים בדרום לבנון והוא בן 24. יובל הותיר הורים, שני אחים ואחות וחברים. יובל זכה להערכה רבה בקרב מפקדיו והיה לדמות נערצת בקרב חייליו. לזכרו נערכים מידי שנה שני ארועים קהילתיים: טורניר הותיקים בכדוריד וצעדת ערד-מצדה.
עם סיום הצעידה מתאספים הצועדים למרגלות המצדה (בצד המערבי) לטקס חגיגי וחלוקת מדליות השתתפות בנוכחות שמוליק ועליזה וינשטיין הוריו של יובל ז"ל. כמו כן נוכחים במקום בכירי עיריית ערד, חיים שושן מנכ"ל מכב"י ישראל (שעוזרים ותומכים בפעילות) ודודי שושטרי מנהל המתנ"ס ועמותת הספורט.
כ-50 חיילי פלוגת הפלחה"נ של 'גבעתי', היא הפלוגה עליה פיקד רס"ן יובל וינשטיין ז"ל עת נפל ב-1990 בקרב בלבנון, הגיעו לצעידה, איתם צעדו גם תלמידי בתי הספר של ערד, קבוצת הצועדים המאורגנת של התעשייה האווירית ששמרה על צעידה מסודרת לאורך כל המסלול תוך שהם שרים ומתופפים בתופי מרים והשנה נוספו לצועדים 184 צועדים מהולנד שפתחו במסורת צעידה חדשה בישראל. מצעדת מצדה הם ממשיכים לצעדת ניצנים ולצעדת הגלבוע. כך סיפר יו"ר איגוד הספורט העממי, חגי הרצל.
שמואל וינשטיין: "הצעדה ע"ש בני יובל מתקיימת מאז 1991 כמה חודשים לאחר שנהרג. יוזמה של מחלקת הספורט של העירייה לשם הנצחה. הרעיון מצא חן בעינינו כי רצינו פרויקט הנצחה משפחתי ועירוני וגם מכיוון שיובל אהב לצעוד בנערותו בצעדת מצדה".
לפרויקט ההנצחה יש הענות ובתי הספר בערד משתתפים באופן קבוע. זה הפך למפעל חינוכי. כל שנה המורים מספרים על יובל במסגרת ההכנות לצעדה ולדברי שמואל וינשטיין למשפחה זה מאד חשוב.
יובל מונצח גם בתחרות ותיקי ערד בכדוריד כיון שהיה שחקן כדוריד מכתה ד' "שהגיע גם בחופשות מהצבא לשחק עם הקבוצה". אלו שני מפעלי ההנצחה המרכזיים ע"ש יובל בערד.
הפלוגה שומרת על קשר עם המשפחה. מגיעים תמיד לצעדה ונמצאים בקשר רציף איתה. במשך השנים אנשים מתחלפים אבל הקרב בו נפל יובל נכנס למורשת הקרב וחיילי פלחה"נ גבעתי לומדים אותו ושומרים את זכר יובל.
"הקשר מחזק וחשוב לנו כי ליובל זה היה חשוב. אחד הדברים שמחזיקים הורים שכולים זה הרצון שדברים יעשו איך שהבנים היו רוצים שיהיו. להמשיך את הדרך. השנים לא משכיחות שום דבר. אנחנו סוחבים, כל אחד, את הזיכרונות והחוויות והגעגועים – הנורא מהכול – אבל אין מה לעשות. הקשר עם הצעירים עושה טוב. לפני שנתיים נגש אלי ילד כבן 12 הושיט לי יד ואמר: "אני מאד גאה לצעוד בצעדה של הבן שלך"."
קובי אוחיון, מ"פ פלוגת פלחה"נ 'גבעתי' הנוכחי שהגיע עם חייליו לצעדה: "פלחה"נ (= פלוגת חיל הנדסה) היא משפחה חמה. מורשת הקרב של הפלוגה מועברת לחיילים הצעירים. יש אווירה מאד משפחתית בפלוגה".
עוד מספר המפקד כי למעלה מ- 20 חיילים נפלו בפלוגה לאורך 25 השנים שהיא קיימת. החיילים שומרים על קשר עם משפחות הנופלים, באים לאזכרות, עורכים ריצת ניווט לזכר הנופלים לאזרחים וחיילים. פעם בשנה נפגשים בפיקניק משפחתי עם כל המשפחות השכולות. כל שנה מגיעים לצעדת מצדה. "ד"א מסע הכומתה של חטיבת גבעתי מסתיים במצדה", הוא אומר.
האם חשים בירידה במספר המתגייסים בשנים האחרונות? אוחיון : "לא חשים בירידה בהתגייסות אלא להיפך מאז מבצע עופרת יצוקה מתגייסים רוצים להגיע אלינו יותר ויותר. אנחנו יחידה מיוחדת בתוך יחידת גבעתי שעוסקת בחבלה. נמצאים תמיד לפני הלוחמים, בחוד החנית. להתקבל אליה צריך לעבור גיבוש בחטיבה. חיילים עם כושר גופני יותר גבוה, חיילים איכותיים שכיף לעבוד איתם כמפקדים".
ומוסיף: "אני רוצה לציין שלמרות שהחיילים חזרו מאמון ברמת הגולן מתרגיל חטיבתי מסכם שהסתיים אתמול בצהרים בו הלכו עם משקלים גבוהים לאורך עשרות קילומטרים היה חשוב להם להגיע לצעדה".
צילומים: ענת רסקין