(צילום-ענת רסקין)
הישוב היהודי חירן מול הישוב הבדואי הלא מוכר עתיר. חירן אמור לקום במסגרת פרויקט מבואות ערד באזור יער יתיר. אנשי עתיר- פלג משבט אבולקיעאן, היושבים בקרבת המקום המיועד, אמורים לחבור לשאר בני שבטם בשכונה 9 בישוב חורה (ליד צומת שוקת) אך לעת עתה מסרבים. במסמך של המדינה בנושא תוכניות ההתיישבות נכתב: "בעיות מיוחדות: יש בדואים בשטח"…
מאת: ענת רסקין
הקמת הישוב חירן גורם זה מכבר למחלוקות בין המדינה לבין הבדואים באזור בעיקר עם בני פלג השבט אבו אלקיעאן המתגוררים בישוב עתיר (על כביש 316 -הצטלבות עם שביל החלמוניות בשולי יער יתיר) שצוו לפנות את השטחים בהם התגוררו מאז 1956- לטענתם לטובת הקמת הישוב היהודי המתוכנן חירן.
פרויקט מבואות ערד בו מדובר בזמן האחרון יוצא מן ההנחה כי יש ליישב את חבל הארץ הצפוני-מזרחי של הנגב, בין קו ההפרדה לבין חבל יתיר, זאת מתוך אינטרס למנוע רצף התיישבות ערבי/בדואי בין דרום הר חברון לבין ערד-דימונה-ב"ש.
מדובר על הקמת 10 ישובים במרחב כאשר ארבעת הישובים המתוכננים לקום בחלק המערבי של המרחב הם: חירן (גרעין של 25 משפחות כבר מחכים במחנה ארדן בחבל יתיר בכדי לעלות לקרקע), יתיר, שני, הר עמשא ו-4 חוות בודדים שקיימות בשטח יצורפו אליהם.
מרכז עדאלה וארגון במקום הגישו לאחרונה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז דרום, התנגדות לתוכנית "יער יתיר" (264/03/11) בשמם של תושבי הכפר הבלתי מוכר 'עתיר'. המתנגדים דרשו מהוועדה שלא לאשר את התוכנית במתכונת שבה הופקדה ולהורות ליזמים לערוך אותה מחדש, מתוך התייחסות לקיומם של תושבים ערבים-בדווים בכפר עתיר וכיבוד זכויותיהם החוקתיות. (את ההתנגדות הגישו עורכת הדין סוהאד בשארה מעדאלה ומתכנן הערים סיזר יהודקין מבמקום).
בעתיר, כפר בלתי מוכר, מתגוררים כ-500 תושבים. כל התושבים בני השבט אבו אלקיעאן והם גרים במתחם זה 55 שנים. עד לשנת 1948, ובמשך עשרות שנים, התגוררו בני שבט אבו אלקיעאן באזור ואדי זובאלה (כיום אדמות המוקצות לקיבוץ שובל ליד קריית גת). בשנת 1948 התבקשו בני השבט על ידי הממונים בממשל הצבאי לעזוב את אדמותיהם ולעבור לאזור ח'רבת אלהוזייל. בשנת 1956, משביקשו בני השבט לחזור לאדמותיהם, אסר עליהם הצבא לעשות כן. במקום זאת דרש מהם הממשל הצבאי לעבור לאזור יער יתיר של היום.
עוד בשנת 2009 נערך דיון בבית משפט השלום באר שבע בו תבעה מדינת ישראל באמצעות מנהל מקרקעי ישראל את אבו אלקיעאן איברהים פרהוד ואח' עטווה עיסא אבולקיעאן ואח' . טענת בני הפלג של שבט אלקיעאן היא כי הוחכרו לשבט כ-7000 דונם קרקע חקלאית לעיבוד באזור יתיר בתמורה לאדמותיהם בוואדי זובאלה. עבור הקרקע ביתיר שולמו דמי חכירה ומיסים כנדרש. המדינה טענה כי הם עושים שימוש למגורים, לאחסון וגידול עדריהם בשטח של כ-15 דונם וכי לנתבעים אין רשות, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, לעשות שימוש במקרקעין ללא רישיונות בניה וללא היתר כחוק.
מתכנתת הערים הגב' הנא חמדאן, העידה בתצהירה, כי ביום 1.2.03, פנתה לגנזך המדינה, לצורך עיון במסמכים הקשורים "…לנושאי הבדואים בנגב". בנוגע ליישובים מתוכננים באזור הכפר, לדבריה: "בדו"ח זה מצוין, בין היתר, ישוב בשם חירן, אשר עתיד להיות מוקם צפונית מזרחית לחורה, באזור יתיר. בדף הנתונים אודות הישוב חירן, נכתב תחת הסעיף בעיות מיוחדות, בין היתר, כי "יש בדואים בשטח"…
עם זאת כיוון שבני אבו אלקיעאן לא הצליחו להוכיח בעלותם על השטחים שלהם בעבר בוואדי זובאלה קבע כב' השופט גד גדעון (30 יולי 2009) כי מעמדם של הנתבעים במקרקעין בישוב עתיר הינו אכן מעמד של בני רשות, שכן ישבו במקרקעין במשך שנים, בידיעת המדינה ובהסכמתה אך הם לא קבלו זאת בתמורה לאדמות שהיו בבעלותם בוואדי זובאלה שכן לא הוכיחו בעלות זו. אי לכך יש "להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין".
בתשובה לטענה בדבר פגיעה בזכויותיהם האזרחיות אמר בית המשפט: "לא תגרם פגיעה בזכות הדיור של הנתבעים, כיוון שהמדינה מציעה להם פתרון זמין ומיידי, ביישוב חורה". יש לציין שחלק משבט אבולקיעאן כבר יושבים בישוב הבדואי חורה וגם הפלג מיער יתיר אמור להצטרף אליהם בשכונה 9 .
לדברי מרכז עדאלה וארגון במקום, המייצגים את הבדואים, במתחם 'מבואות ערד' המשתרע על שטח של 180,000 דונם חיים כיום כ- 6000 תושבים בדואים בישובים לא מוכרים (סעווה, עתיר, תל ערד, אלחומרה, אום אל חיראן) או כאלה שהם בתהליכי הכרה (דריג'את, אלבאט) מעבר לעיירות הבדואיות המוכרות (כמו מרעית, מכחול, כוחלה כסייפה, חורה).
הבדואים המחכים להכרת המדינה בישובים הבלתי מוכרים בפזורה של הנגב המזרחי טוענים כי יש למצוא פתרון הולם למחלוקת על האדמות, כולל אפשרויות התיישבות מגוונות ואף חקלאיות, תוך שיתוף פעולה ושיח עמם ולכן הם גם מתנגדים לדו"ח פראוור להסדרת אדמות הבדואים בנגב שפורסם בשנה החולפת. אם יוחלט על בצוע פרויקט מבואות ערד אנו צפויים לעוד סאגות בסגנון חירן-עתיר.
