בעוד שבערים "חזקות" במרכז הארץ המציאות בשטח צועדת לכיוון ה"חוכמה" העירונית, הרי שבקרב רשויות רבות בפריפריה הדרך להגשמת חזון העיר החכמה נראה עדיין רחוק. "המטרה – לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם". "יש פה סכומים אסטרונומיים שהממשלה הקצתה לתחום ערים חכמות".

"בסופו של יום, כל פרויקט של עיר חכמה עולה הרבה מאד כסף. מנגד, אי אפשר שלא להיות עיר חכמה, זהו צו השעה. אלא שבמקביל, גדלים הפערים בין רשויות מקומיות חזקות ועצמאיות – ובין הרשויות שבפריפריה. לכן, המטרה היא לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם", כך אמר אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב.  פז-פינס, לשעבר שר וח"כ מטעם מפלגת העבודה, דיבר בכנס השנתי המרכזי בישראל לתקשוב בשלטון המקומי- Smart City 2019. האירוע, שנערך בחמישי האחרון (3/1) הפגיש מאות מקצוענים העוסקים בתחום הערים החכמות ובהם ראשי ערים, מנהלים בכירים, מנהלי טכנולוגיות, מנהלי אגפים וחברות סטארט אפ הפועלות בזירת הפתרונות לערים חכמות. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים ויהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה.

תפקידן של הרשויות המקומיות, הסביר פז-פינס, "הוא פיתוח שטח הרשות, שיפור רווחת התושבים, אספקת מערכות חינוך, רווחה ותעסוקה, ואספקת שירותים ותשתיות". מה שנדרש, הסביר פז-פינס, "זו השקעה ראשונית גבוהה. נדרש תכנון ארוך טווח. לאחר תכנון האסטרטגיה, יש לבנות ממשקים של כלל המערכות בעיר – לאלה של העיר החכמה. עוד יש להקים רשת תקשורת אופטית ותשתיות לתמיכה בהן".

ברחבי העולם כבר בחרו בתשתיות עיר חכמה
נחיצותה מתבססת על ניתוח בזמן אמת של מידע הנאסף ממקורות שונים, כדי להגביר את הביטחון האישי והציבורי. טכנולוגיות המשמשות ערים בטוחות משפרות את איכות החיים ומגבירות את תחושת הביטחון, שהיא תנאי הכרחי לשגשוג.

כאשר מחפשים היום בגוגל אחר המושג עיר חכמה (Smart City) עולה כי מדובר בתחום הנשלט על ידי חברות הטכנולוגיה. החברות מספקות שירותים לערים ומטמיעות טכנולוגיות מתקדמות בפיזור סנסורים חכמים ברחבי המטרופולין ומחשוב התהליכים השונים.

העיר החכמה היא תולדה של מציאות חדשה לפיה העולם המודרני עובר תהליך עיור שרק הולך ומתעצם בהיקפיו. עפ"י נתוני האו"ם, הצפי הינו כי עד שנת 2050 64% מהאוכלוסייה בעולם המתפתח ו-85% מתושבי העולם המפותח יחיו בערים. ערים אלו נדרשות להתמודד עם אתגרים המחייבים התנהלות חדשה בהתאם, תוך שדרוג טכנולוגי של התשתיות השונות ומעבר לשיטות וכלי עבודה ארגוניים המאפיינים את המאה ה-21.

בהתאם להתפתחויות בעולם המודרני, יותר ויותר ערים ורשויות מוניציפליות בישראל מפנימות את הרעיון: המציאות מחייבת להתקדם טכנולוגית לעתיד מבוסס פלטפורמת עיר חכמה, הכוללת היבטים של ביטחון, ניהול יישובי אפקטיבי ושילוב אלמנטים של התייעלות אנרגטית וחיסכון במשאבי אנרגיה. "עיר חכמה" היא קונספט של שימוש בטכנולוגיה לצבירת מידע וניתוחו במטרה לשפר את ביטחון התושבים תוך ניצול מקסימלי של המשאבים הקיימים בעיר.

התשתית הבסיסית הנדרשת לעיר חכמה היא תשתית תומכת חשמל ותקשורת. ערים חכמות הן כאלה המודעות למתרחש בהן ובעלות יכולת להגיב בהתאם, תוך ניהול אירועים בזמן אמת ויכולת חיזוי ומתן התרעה מראש, על ידי הזרמת מידע למוקד העירוני (בטחוני ו/או אזרחי) ועיבודו במערכות הפנים וחוץ ארגוניות הרלוונטיות המתמחות במתן מענה מידי. האנליטיקה של המערכת יודעת ליישם את ההגדרות שהוזנו בה ולתפעל לפיהן תרחישים ואירועים חריגים למשל, במקרה של שריפה יסגרו מידית כל מערכות הגז בגזרה וכך יצומצם הנזק לעיר באופן משמעותי.

יכולות הבינה המלאכותית – ה- BI מאפשרות למערכת להגדיר ולהבין חוקיות. כלומר, המערכת החכמה יכולה לזהות אירוע חדירה לעיר ולהפעיל מידית את מערכת האזעקה ובמקביל את מצלמות האבטחה. המערכת תדאג לכוון אותן לעבר אתר ההתרחשות והן יפעלו בצורה חכמה, שתעקוב אחרי האירוע בזמן אמת ולא רק תדווח עליו בדיעבד. במקביל המערכת דואגת להורדת כל המחסומים והשערים בעיר, להפעלת מערכות הכריזה והאזעקה ולהקפצת כוחות ביטחון רלוונטיים.

איסוף וניתוח מידע לשירות הציבור
עיר חכמה אוספת מידע רב ממקורות שונים. מידע אשר מאפשר, לאחר עיבודו וניתוחו, להפיק תובנות מועילות, לחזות מגמות שונות, להוזיל עלויות, ולאפשר לעיר לתפקד בצורה יעילה ומשופרת. השילוב בין טכנולוגיות מידע לבין תקשורת ופתרונות, פועל לטובת ניהול מושכל ויעיל של נכסי העיר ומערכותיה השונות, כגון מערכות מידע מקומיות, מוסדות חינוך, מוסדות בריאות, מערכות תחבורה, תשתיות מים וניהול שפכים ופסולת, מערכות תאורה, מצלמות וביטחון, שירותים קהילתיים ועוד. כך ניתן יהיה להגיב לאירועים שונים בזמן אמת, דבר שיאפשר לגורמים עירוניים ליצור התקשרות ישירה עם הקהילה, ולשפר את הקשר בין התושבים לרשויות.

ורדית ניב, מנכ"לית חברת Boost Forward להתייעלות אנרגטית: "האפקט המשמעותי ביותר בעיר חכמה בהיבט הביטחוני, מתבטא ביכולת של מערכת השו"ב לנהל ולתפעל מספר רב של מערכות בזמן אמת ובכלל זה לבצע הערכה אנליטית לנתונים הנקלטים במערכת המצלמות ביחס לכיוון התנועה של גורם חשוד… התפקיד שלנו כחברת ניהול הפרויקט במעבר לעיר חכמה ובטוחה, הוא לוודא שלא משנה באיזה סנסור מדובר – הוא יפעל תחת מערכת העל. כיועצים, אנחנו חייבים להיות אובייקטיביים לסוג הטכנולוגיה בה משתמש הלקוח. תהליכי ההתייעלות יכולים וצריכים להתבצע בכלל מערכות השלטון המקומי, והדוגמאות רבות: במערכת התאורה – תאורת רחוב חכמה המאפשרת כיבוי, הדלקה ועמעום אורות עפ"י הצורך ומתריעה על תקלות. במערכת המים – שימוש בחיישנים לאיתור דליפות וסגירת צנרת. במערכת ההשקיה – השקיה חכמה הפועלת עפ"י הצורך ובהתאם לטמפרטורה, במערכת התחבורה – ניהול רמזורים וניתוב תנועה בהתאם לעומסים. במערכת החשמל – זיהוי צריכה חריגה לצורך מניעת נפילות ברשת ומערכות נוספות כדוגמת ניהול ובקרת מצלמות, חניונים מערכות ניטור אוויר ועוד".

פז-פינס: "ברצון לקדם את הרשויות ולהפכן לערים חכמות, אנו יוצרים בעיה אשר מעצימה את אי השוויון בשלטון המקומי – פער שקיים כבר כיום". הפתרונות, סיכם פז-פינס, "הם בכמה רמות: הפעילות של המשרד לשוויון חברתי, במסגרת מיזם "ישראל דיגיטלית". היא מבינה את חשיבות הנושא – ועוזרת לרשויות נטולות כסף; הקמת פרויקטים חכמים בערים פריפריאליות; סבסוד ממשלתי; הקמת קרנות למימון פרויקטים של ערים חכמות; הכשרת כוח אדם מקצועי לתחום; שינוי חקיקה שיאפשר לרשויות לחלוק ידע ולשתף אותו; אשכולות דיגיטליים".. "לדיגיטל אין גבולות מוניציפליים, חייבים לאפשר שירותים רב-עירוניים. למנוע מצב בו העיר החכמה משרתת את הרשות החזקה כלכלית הנמצאת במרכז הארץ – ואילו לתושבי הפריפריה הכלכלית, או הגיאוגרפית, לא תהיה עיר שכזו, כי אין לה משאבים למימוש החזון של עיר חכמה".

ערד לדוגמה- בדרך לעיר חכמה
בשנת 2018 המשרד לשוויון חברתי החל לקדם את היוזמה מטה. עיריית ערד פנתה אל המשרד וקיבלה תמיכה עבור שלושה פרויקטים: 1. שדרוג אתר האינטרנט בהתאם לתנאים שקבע המשרד 2. מערכת לניהול פניות תושבים 3. מערכת לניהול ומעקב אחר פרויקטים. מחלקת מחשוב מקדמת את הפרויקטים הללו בהתאם לתכנית העבודה של המחלקה. כמו כן, העירייה הגישה בקשה במסגרת הקול קורא לשנת 2019. (הבקשות הללו עודן בטיפול המשרד וטרם קיבלו אישור תמיכה.) בקול קורא זה היו שני מסלולים: מסלול א'- במסגרתו העירייה הגישה בקשה עבור 2 פרויקטים: 1. מערך תפעול וקבלת החלטות מבוסס מערכות מידע גאוגרפיות 2. כלים מבוססי מידע לתמיכה בתהליכי קבלת החלטות על ידי הרשות המקומית. מסלול ב' – שיתוף פעולה בין רשויות אשכול נגב מזרחי. הבקשה הוגשה עבור פרויקט מערך שירות דיגיטלי אחוד לניהול הקשר והשירות לתושב. משמעות הפרויקטים הללו היא ייעול ושיפור עבודת המחלקות והשירות שניתן לתושב.

השקעה אסטרונומית בתחום הערים החכמות
"בשנים 2018-2019 השקיעה הממשלה בתחום של ערים חכמות יותר מ-300 מיליון שקלים. זהו סכום אסטרונומי והוא יגדל", אמר בכנס אבי כהן סקלי, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי. "המשרד לשוויון חברתי אחראי גם על מיזם "ישראל דיגיטלית". "התחלנו במהלך של כניסה לתחום במהלך 2016. בסוף 2017 פרסמנו קול קורא לרשויות המקומיות, בקריאה 'תרימו אתר אינטרנט', 'תעשו CRM'. הופתענו מכך שמתוך 256 רשויות, 231 מהם פנו אלינו – וקיבלו תקציב העונה על הדרישות שלהם בתחום. זה היה המהלך הראשון, במסגרתו הוצאנו 250 מיליון ש"ח". בספטמבר 2018, אמר כהן סקלי, "עלינו מדרגה, יצאנו לדרך עם מיזמים חכמים אחרי שיח מעמיק עם הרשויות המקומיות. גם כאן, יותר מ-200 רשויות נענו לפניה שלנו והגישו הצעות. החלק השני בפעילות שלנו ייסגר החודש, ינואר 19, ובמסגרתו נקצה לו 100-120 מיליון שקלים".

"יש פה סכומים אסטרונומיים שהממשלה הקצתה לתחום ערים חכמות", סיכם כהן סקלי, "שיתוף הפעולה עם החברות ועם הרשויות הוא מעמיק. יש חיבור עצום בין המגזר העסקי, הרשויות המקומיות והממשלה. בסופו של דבר, התכלית היא שהאזרחים יקבלו שירותים טובים יותר מהרשויות".

• חברת "Boost Forward" עוסקת בניהול ובהובלת אסטרטגיות סביבתיות, מתמחה בביצוע והקמה של תהליכים ומערכות החותרות לחיסכון בעלויות ובצריכת אנרגיה ברשויות מקומיות, חברות, מפעלים וארגונים. החברה מפתחת מספר תכניות ייחודיות ומטרתן – העמקת המודעות הציבורית והטמעת התהליכים בתחומי אנרגיה, פסולת, תחבורה, מים וסביבה. בראש החברה, עומדת ורדית ניב מנכ"לית ובעלים. ורדית, בעלת תואר בתקשורת וניסיון רב שנים בניהול פרויקטים, ניהול תקציבים וטיפול במשברים.