ערד-מצדה פוטנציאל תיירותי מפוספס
כ- 30,000 איש מגיעים מידי שנה לאתר מצדה-מערב לצפות בחזיון אור וקול החווייתי המספר את סיפור נפילתה של מצדה. לאחרונה נקלע האתר לגירעונות. מועצה אזורית תמר השותפה בתפעול המקום ביחד עם רשות הטבע והגנים החליטה לצאת מהשותפות וערד, השותפה השנייה, עדיין שוקלת את צעדיה.
מאת: ענת רסקין
חיזיון אור-וקול במצדה-מערב מביא את אירועי נפילתם של מגני מצדה בפסח של שנת 74/73 לספירה, שהייתה גם סופו של המרד הגדול ברומאים, בטכנולוגיה פירו טכנית של המאה ה-21 . בין 30-40,000 איש בשנה מבקרים במופע האור-קולי במצדה-מערב ובדרכם חוצים את העיר ערד. בתפעול מצדה מערב היו שותפים עד כה רשות הטבע והגנים (רט"ג) , מועצה אזורית תמר ים המלח ועיריית ערד. בשלוש השנים האחרונות הצטבר גירעון תפעולי, שהתעצם בשנה האחרונה, של כמעט 150,000 ₪ בגלל השקעה במערכת הפירו טכנית של המופע בסכום של כ- 200,000 ₪. במקום מערכת הפיצוצים היקרה שהיה צריך לייבא בשבילה חומרים מאירופה או סין החליטו לעבור למערכת הדמיה באמצעות אור לדים, מה שיחסוך בין 70-80,000 ₪.
לפי איתן קמפבל מנהל אתר גן לאומי מצדה הגירעון ייסגר בתוך כשנה וחצי. אלא שלפני חודש וחצי החליט דב ליטבינוף ראש מועצה אזורית תמר כי הוא יוצא מהשותפות. עיריית ערד עדיין לא קבלה החלטה סופית. חיפוש בארכיון אחרי חוזה השותפות לא העלה דבר וכנראה שהייתה כאן לחיצת ידיים של כול הגורמים המעורבים בפרויקט. כך צפויה אולי שותפות היסטורית להסתיים בקול ענות חלושה. בשותפות זו סוכם בזמנו כי הרווח הכספי מפעילות חזיון אור-וקול יושקע בחזרה באחזקת המתקן. תמר וערד לא זכו לרווחים כספיים משותפות זו וכנראה שאינן מעוניינות לשאת בנטל הגירעונות שנוצרו.
מעבר לבעיית הגירעון שנוצר מהשקעות במערכת התפעולית יש לאחרונה ירידה במספר המבקרים בחזיון. קמפבל נזכר שפעם עוד היו הסעות של שטלים ממלונות ים המלח שהעלו נופשים לחזיון במצדה מערב. אך שעתיים נסיעה בכבישי מדבר מפותלים בעבור מופע של שעה כנראה לא הצדיקו את החוויה. האמפי במקום משמש גם למופעי זריחה של טובי האמנים בישראל. ביולי הזה תיערך ההופעה המסורתית של דיויד ברוזה, שהפך כבר לאמן הבית של מצדה, ביחד עם רמי קלינשטיין. המופע מספק גם הוא חוויה ייחודית ואטרקטיבית לקהל אך 1500 מקומות הישיבה לא מספקים רווח מספק למפיקים שגם הם החלו להדיר רגלם מהפקת אירועים במקום.
מה המשמעות של פרוק השותפות במצדה מערב? בעיקרה- שמועצה אזורית תמר ועיריית ערד לא ייטלו חלק בסגירת הגירעונות שנוצרו. דבר משמעותי יותר לערד הענייה מאשר לתמר העשירה. מבחינת רט"ג המשמעות היא שהחיזיון האורקולי יעבור בלעדית לרשותה ואתר גן לאומי מצדה, הרווחי בעליל, יישא בנטל הגירעונות והמשך תפעול של המקום. והם די אדישים לנושא. איתן קמפבל מנהל גן לאומי מצדה ומוותיקי תושבי ערד, מיצר על כך וטוען שהבעיה הכלכלית תיפתר במהרה אבל המשמעות ההיסטורית תהיה ניתוק ערד ממצדה. "זה היה מפעל משותף שהקמנו ביחד, שחיזק את המוצר התיירותי באזור".
המופע המקורי הראשון החל עוד בשנת 1971 והופק על ידי מרכז ההסברה והחברה הממשלתית לתיירות רשות הגנים הלאומיים בקריה בתל אביב. "המופע לא הייה דבר שבשגרה אלא מוקם ומפורק בצורה ארעית במשך מספר שבועות במיקום קבוע כאשר הקהל ישב על אדמת טרשים וחזה במופע ללא תנאים אלמנטאריים. למרות זאת היו מגיעים לחזות במופע אלפי אנשים" מספר אבינועם מנהל חזיון אור-וקול ומצדה-מערב. פתיחת החיזיון באופן רשמי נערכה באפריל 1988 והמתקן הוקם במאמץ משותף של: רשות הגנים הלאומיים, משרד התיירות- החברה הממשלתית לתיירות, משרד החינוך- מרכז ההסברה, מועצה אזורית תמר, מועצה מקומית ערד. אבינועם: "החזון שעמד מאחורי בוני ויוצרי החיזיון האור קולי במצדה היה חינוכי בעיקרו- להעביר את הסיפור ההרואי לדורות הבאים, במיוחד לדור הצעיר. חשוב לנו התוכן לא רק האופן בו הוא מוצג" . אבינועם מיכאלי עובד במקום כבר 30 שנה "גם אני וגם מנהל אתר גן לאומי מצדה איתן קמפבל, בני ערד ובנים ממשיכים לאבות שעבדו באתר. אנחנו מחוברים למקום. זה כבר יותר ממקום עבודה בשבילנו."
ערד אמנם לא קבלה רווחים מאתר מצדה אבל כן נהנתה מפריבילגיות ועזרה בפרויקטים שונים כמו צעדת ערד-מצדה, חגיגות הבר-מצווה המשותפות של תלמידי תיכון ערד ושת"פ עם פסטיבלי ערד לדורותיהם. היא תמשיך להנות משיתופי פעולה אלו שכן יחסי אתר-קהילה הם חלק חשוב מהגדרת אתר מצדה כאתר מורשת עולמית.
לפי נתונים של משרד 'שיר-שפיצר' המכין תוכנית אב לתיירות ערד, כ- 150,000 איש מגיעים למצדה מצידה המערבי- הן למופעי אור-וקול והן לעלייה לאתר העתיקות דרך הסוללה הרומית במערב או ירידה דרכה. מדובר בעיקר בקבוצות מאורגנות אך ערד לדורותיה לא השכילה למנף לטובתה את מיזם התיירות של מצדה מערב. כמות כזו של מבקרים שחוצים את העיר ערד הייתה צריכה להשאיר את חותמה בעיר- בעסקים המקומיים, בבתי הקפה, בגלריות האומנים או במיזמים תיירותיים אחרים. אך הם לא. ערד לא יצרה אטרקציות נלוות כדי להשאיר את המבקרים והמטיילים בעיר. יתר על כן- במשך שנים בקושי היה שילוט המכוון למצדה-מערב. גם כיום, למרות השיפור שנערך לאחרונה, השילוט אינו משביע רצון ואינו משקף את חשיבות המוצר התיירותי הזה לעיר ולאזור. שיתופי הפעולה שישנם בפועל נעשים על בסיס אישי כמו אלו עם כפר הנוקדים, פאב-מסעדה מוזה או אלו שלאחרונה קיימים בין מצדה-מערב לבין מרכז צים סנטר ערד המבקש לעודד את הפעילות של סוחרי המקום. העדנה מגיעה לאחרונה מכיוון לא מפתיע, מתושביה החרדים של העיר הגדלים במספרם, שהסיפור ההיסטורי מדבר לליבם.
מצד שני גן לאומי מצדה גם הוא לא השקיע יותר מידי בפתוח וקידום צידו המערבי. באתר ישנה קפיטריה קטנה שאינה עומדת בלחץ המבקרים הרבים. הסככה, שולחנות העץ והברזיות נראים כמי שהתאבנו בשנות ה-50 למדינה ויכולים להוות אטרקציה היסטורית בפני עצמם. בחניון מצדה הנמצא בקרבת מקום היה ניסיון שלא צלח לארח הופעות של שירה בציבור עם זאת הוא כן הצליח לשדרג עצמו למען המטיילים (קבוצות ובודדים) ואפשר למצוא בו כיום את כול הציוד הנחוץ ללינה, בישול וקמפינג. ומדברים על תוכניות להרחבת אזור הישיבה באמפי כך שיאכלס עד 3000 צופים וישתלם לערוך בו מופעים או אירועים פרטיים.
הקצאת תקציב של 80,000 ₪ לשנה למחלקת התיירות של עיריית ערד מראה מה יחסה של הרשות לנושא התיירות בכלל של העיר ערד, המתבטא גם בחוסר עידוד ותמיכה במיזמים ובתיירנים דווקא באותו תחום שהיה צריך להיות אחד מעמודי התווך עליו נשענת כלכלת העיר ואופייה.
חזיון אור-וקול במצדה-מערב- מופעים קבועים נערכים פעמיים בשבוע (שלישי וחמישי בשעה 21:00) טל' 08/9959333 במקום גם חניון קמפינג מוסדר. הגעה רק דרך ערד בכביש 3199