ערד מוכנה? או לא מוכנה? הרעש שפקד את טורקיה העלה שוב על פני השטח את נושא המוכנות של ישראל לרעידות אדמה ושל ערד בפרט. המחסור העיקרי- הכשרה מקצועית של צוותי חילוץ. למה? כי הממשלה ומשטרת ישראל לא חושבים שלערד מגיע. מה עושים? דואגים לעצמנו!!
מאת: ענת רסקין
יש את המוכנות וההתכוננות שלפני רעידת האדמה ויש את זו שאחרי רעידת האדמה. אחרי הרעידה- כנראה שמדינת ישראל והחברה הישראלית ידועת המשברים, יוכלו להתמודד אתה שכן לצערנו, אין כמונו בהתמודדות עם אסונות. אבל ההערכות לפני- כרגיל אצלנו, לוקה בחסר. ממשלה-רשות מקומית-תושבים זהו משולש שדורש שכל אחד יעשה את חלקו ותפקידו. אבל בישראל, כמו בישראל, תמיד יש מתחים כי כל אחד מחכה שהאחר יעשה את תפקידו… "לצערי ההערכות- המניעה לפני הרעידה, לזה המדינה לא ערוכה" אומר ראש עיריית ערד עו"ד ניסן בן חמו שגם עשה הסבה למג"ד של גדוד חילוץ בפיקוד העורף.
הצלע של הממשלה-עיריית ערד
70,000 יחידות דיור לא עומדות בתקן הבנייה נגד רעידת אדמה בערים שבסיכון גבוהה בישראל. הממשלה לא מעניקה תקציבים לערד כי מבחינתה ערד לא עיר בסיכון כיוון שהיא לא ממוקמת על השבר הסורי-אפריקאי המועד לפורענות. ערד היא רק ליד.. ומה עם השכונות הוותיקות של מרכז העיר- בתי רכבת הישנים שהוקמו לפני 1985 ויש חשש סביר לעמידותם? זבש"ה. אפילו את 80 האוהלים שהבטיחו להעביר לערד עבור קליטת אוכלוסייה שנפגעה באסון ונותרה ללא קורת גג הממשלה לא העבירה! "חסר לצבא אוהלי 12 ישנים?" שואל רטורית ראש העיר עו"ד ניסן בן חמו שאמר לפיקוד העורף שהוא מוכן לקבל כל אוהל שימצאו…
ומה עם הכשרת כוח אדם? אם רוצים להיות מוכנים לאירוע של רעידת אדמה, וכולם יודעים שהיא תקרה (כי ההיסטוריה הוכיחה שכל 80-100 שנה מתחוללת רעידת אדמה גדולה בישראל), צריך להכשיר כוח אדם שיוכל להיות הכוח המוביל את שאר האנשים לפינוי הריסות והצלת חיים. אבל הכשרות אלו נעשות במידה מועטה והן מצרך מבוקש הן בעיריית ערד והן ביחידת חילוץ ערד.
מדוברות המשטרה נמסר לי שמבחינתם יחידות החילוץ מחלצות מהשטח ולא מהריסות בתים ולכן הן לא מקבלות את ההכשרה שיחידת חילוץ ערד כל-כך מבקשת. צחוק הגורל- בנין משטרת ערד עצמו לא עומד בתקנים. בזמן רעידת אדמה מקומית משטרת ערד אמורה לקחת אחריות על ההתנהלות בעיר. אבל יתכן שהיא תהיה עסוקה בפינוי הנפגעים של עצמה מבניין המשטרה שקרס… מי יבוא לעזרתם? כמובן מתנדבי יחידת חילוץ ערד שתמיד מגיעים לעזור! ואת הכשרתם המועטה בנושא פינוי מהריסות הם לא מקבלים ממשטרת ישראל אלא מיחצ"א (יחידת חילוץ והצלה ארצית ששייכת לפיקוד העורף ובמסגרתה חלקם גם יוצאים לעזור למדינות שונות בעולם שנפגעו מרעידת אדמה, כולל 4 חברי היחידה שנמצאים ברגעים אלו בטורקיה!)
הצלע של עיריית ערד-התושבים
אורי קוצר מפקד יחל"צ ערד: "האמת שיש לנו ציוד בסיסי. כמות קטנה של מכשירים ובאיכות נמוכה. כיחידה השייכת למשטרת ישראל פנינו לא פעם למפקד המשטרה בערד ואמרנו לו שידאג לנו לציוד ולפחות לאימון פעם בשנה. אבל לא נענינו וקצין החילוץ הארצי אפילו מתנגד לאימונים מהסוג הזה… פקוד העורף מוכנים לתת לנו הכשרה וציוד, אבל במשטרה יש התנגדות משום מה.. צריך שמישהו מהמשטרה ידבר עם פקוד העורף וגם עיריית ערד צריכה לדחוף בנושא."
כרגע מתוודה מפקד יחל"צ ערד, הם ערוכים לתת עזרה באירוע בסדר גודל של קריסת בניין אחד! זאת בהנחה שיהיו איתם עוד כ-200 תושבים שיעזרו ויעבדו איתם רצוף… אם יקרסו יותר בניינים- העזרה שלהם נתונה בספק בהתחשב במצבם כעת מבחינת ציוד וכשירות.
"אנחנו מנסים לעשות אימון אחד לפחות בשנה בפינוי מהריסות. לעירייה עצמה אין אנשים עם הכשרות להפעלת כלי חילוץ. הגשנו רשימות רכש לעירייה אבל הם לא רכשו את הציוד שבקשנו."
כשמדובר בהתכוננות לאסון בדרך כלל אנשים דוחים את ההכנות או מדחיקים את ההתמודדות עם אסון שכזה. אלא שרעידת האדמה בטורקיה הזכירה לנו בצורה מוחשית ביותר את הסכנה הצפויה גם לנו… בטורקיה מדובר על רעידות אדמה בסדר גודל של 7,5 + 7,3 בסולם ריכטר עם 120,000 הרוגים לעת הזו. מעל רמה 8 בסולם ריכטר שום דבר לא יעמוד ואי אפשר להיערך לאסון בסדר גודל שכזה מציין ראש העיר.
24 השעות הראשונות – זו יממת הזהב- מי שלא ניצל ביממה הראשונה בקושי ישרוד. יש להציל את כל מי שנמצא בשטח העליון שנפגע. כוחות החרום וההצלה בד"כ מגיעים מאוחר מידי ואז הם מצילים בודדים או גופות. "הכשרה של 9 שעות ואתם לומדים איך מאתרים אנשים פגועים ואיך לחלץ אותם מהשכבות הראשונות של ההרס" אמר במאי 2011 תא"ל במילואים שלום בן-אריה אז מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית שנהל ולווה את פרויקט ההערכות של העיר ערד למקרה אסון בכנס הערכות שנערך בערד: "בהאיטי 400,000 איש נקברו בהריסות, 150,000 איש ניצלו ע"י אנשים מזדמנים שהתחילו לעזור ולפנות עם כלים פשוטים כמו: ג'ק של מכוניות, גנרטורים, פטישים ומסורים מהבית.. לא צריך לרכוש ציוד מיוחד, אפשר לפתור בעיות עם הכלים הללו".
כוחות המילואים שצריכים להגיע לעזרה– זה אתם התושבים!
יתכן שתהיו מתחת להריסות או שבגלל צירים חסומים לא תוכלו להגיע לעזרה. אי אפשר גם לצפות שאנשי המילואים וכוחות ההצלה יגיעו לפני שהם יסייעו קודם כל לבני המשפחה שלהם וכך נכון לעשות. שלא לדבר שחלק מהימ"חים יפגעו, והמילואים יהיו תלויים ב 'אגד' שגם הוא יפגע.. אתם בונים על כך שחיילי בא"ח נח"ל שנמצאים בקרבת ערד יגיעו לעזרה? לא בטוח, אומר בן חמו, יתכן שהם יצטרכו לשמור מפני התפרעויות או סכנות ביטחוניות שיעלו כתוצאה מהכאוס שנוצר עם רעידת האדמה..
ערד לא רק שקרובה למוקדים אפשריים של רעידת אדמה היא גם רחוקה ממרכז הארץ ולכן עליה להיות מסוגלת לעזור לעצמה, עד כמה שניתן, עד שכוחות עזר יגיעו אליה.. יש הצופים שייקח להם אפילו מספר ימים במידה ורעידת האדמה תפגע באזור נרחב או בכל מדינת ישראל. לכן כל דקה קריטית ואימון מקבלי ההחלטות, עובדי העיריה והתושבים- חשוב מעין כמוהו!
תא"ל במילואים שלום בן-אריה מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית לשעבר שנהל ולווה בשנת 2011 את פרויקט ההערכות של העיר ערד למקרה אסון אמר כבר אז: "כל שכונה ומפעל צריכים להתארגן. מי שלא יתארגן שלא ישאל אח"כ שאלות".
מה להכין בבית?
כיוון שבזמן רעידת אדמה עליכם להיכנס לממ"ד הביתי (ולהשאיר דלת פתוחה!) רצוי לצייד את הממ"ד במים, אוכל יבש, קופסאות שימורים, פנסים, סוללות, תיק עזרה ראשונה, רדיו על סוללות וכל דבר אחר שאתם חושבים שהמשפחה שלכם זקוקה לו בזמן חירום… אפשר לארוז תיק שיהיה ידוע במשפחה כתיק חירום אותו תיקחו אתכם ברגע שאתם צריכים לפנות את הבית. להכין העתקים של מסמכים אישיים חשובים. אפשר לתאם עם בני משפחה נקודה מסוימת בעיר אליה יש לשאוף להגיע בזמן חירום למפגש המשפחתי. שימו לב!- יתכן שלא תהיה תקשורת סלולארית! כדאי לחשוב על אמצעי תקשורת אחר/נוסף.
מה לעשות בזמן רעידת אדמה?
להיכנס מיד לממ"ד הביתי או של הבניין ולהשאיר דלת פתוחה. אם אין- להיצמד לפינה של קירות פנימיים, לקחת מכסה מתחת לשולחן כבד. או להתפנות לחדר המדרגות של הבניין. במידת האפשר – הכי טוב לצאת לשטח פתוח ולהתרחק מבניינים, עמודים, עצים, חוטי חשמל וכו'.. דעו- אצטדיון הכדורגל של ערד ואצטדיון האתלטיקה הופכים בזמן חירום למקום התרכזות של כוחות ההצלה והתושבים. שם ידעו לטפל בכם ולדאוג לכם.
כיצד מתכוננים בערד?
ב-2011 ערד נכנסה לפיילוט שנמצאו בו שבע רשויות מרחבי הארץ- צפת, טבריה, בית שאן, חיפה, תל-אביב, ירושלים ואשדוד אליהם נוספו אילת וערד, להכנת העיר בצורה מקצועית ונכונה לרעידת אדמה. "התוצאה חיזוק מבנה אחד בעיר בלבד! מאז לא חוזק כלום", מציין ראש העיר בן חמו.
בתקופת כהונתו של בן חמו נעשו מספר פעולות:
1) חיבור ערד למערכת ההתרעה "תרועה" שמחוברת למערכת פקוד העורף (רצוי גם להוריד את האפליקציה של פקוד העורף שמתריעה על רעידת אדמה כמו האפליקציה של "צבע אדום" לעוטף עזה). בזמן רעידת אדמה תשמע צפירה מיוחדת וכריזה "רעידת אדמה". בנוסף כל בתי הספר מחוברים גם להתרעות פנימיות ליתר ביטחון.
2) חיזוק מבני בתי הספר- "בנכסים הפרטיים אנחנו לא יכולים לגעת. אין לעירייה סדר גודל של השקעות כאלו.. אין לנו יכולת לחיזוק מבנים" אומר בן חמו אבל בהחלטה עירונית- חיזקנו את בתי הספר: יעלים ואבישור. [בתי הספר חלמיש ולבאות נבנו אחרי 1984 אז הם עומדים בתקן], נשאר בי"ס טללים והתיכון- עם השקעה מטורפת אבל הוא בתיעדוף של העירייה".
3) תכנית התחדשות עירונית ותמ"א 38 – אנחנו עם תכניות מוכנות ועשינו מיפוי של האזרחים. מחלקת הנדסה יודעת על כל בניין מסוכן (אומרים שיש 14 מבנים מסוכנים בערד כאלו שנבנו על מילוי ומועדים לקרוס ברעידת אדמה). "האפשרויות של חיזוק בתים באמצעות תמ"א 38 עד כה לא הייתה רלוונטית בערד. עכשיו ערד יותר כדאית ואטרקטיבית לתמ"א 38 בגלל ההתפתחות העירונית. אז אפשר לבוא לממשלה ולדרוש השתתפות של 10% מעלות של כל חיזוק מבנה. במונחי מדינת ישראל- זה כלום..
אפשרות נוספת להשיג ביצוע של תמ"א 38 היא ציפוף בתוך השכונות- לבנות בשטחים הפתוחים בין הבניינים בשכונות הישנות ואז לדרוש מהקבלנים לחזק מבנה סמוך.
4) ציוד ותרגול צוותים– לערד יש חדר פיקוד לחירום במקלט מתחת "לטוקיו". "השקענו מיליון ש"ח בהערכות פיקודית. טלפונים לווייניים ומכשירי קשר."
יש צוותים ייעודיים, צוותי סער עירוניים- כ-40 עובדי עירייה שעברו הכשרה בסיסית. "אנחנו מתרגלים את הצוותים." יש רשימת רופאים בעיר (כולל גמלאים) לשעת חירום.
יש מחסן חירום עם כלים, 2 גרורי חילוץ, טנקרים למים, 10 גזיבויים קשיחים שיוקמו למען תהליכים ראשוניים של זיהוי, בדיקה רפואית ורישום באצטדיון העירוני ובאצטדיון האתלטיקה שיהפכו למרכזי התכנסות של התושבים הנפגעים, האיצטדיונים גם יהפכו למעין "עיר אוהלים".
"מבחינת כלים, ציוד מכני וטרקטורים שיגיעו מהפזורה הבדואית אנחנו ערוכים [יש 10 קבלנים עם חוזים לדחפורים]. כמובן שאנחנו לא בנויים לממדי הרס קטסטרופליים."
מה חסר לעירייה?- "הכשרה של צוותים נוספים! ככל שנכשיר יותר אנשים יש סיכוי שיגיעו יותר אנשים לעזרה.. הייתה תקופה שהתחלנו בהכשרות של תלמידי כתות י"א-י"ב בתיכון, אבל במהלך השנים כשאין כלום הכול מתמוסס.. ההערכות העירונית היא בסדר עדיפות גבוהה אצלנו ואני תמיד דוחף לאימונים ותרגולים כי כך בזמן חירום הם ידעו מה לעשות".
ראש העיר בן חמו: "תרחיש הייחוס של ערד- רעידת אדמה כתרחיש חירום. אנחנו מוכוונים. יש מיפוי אוכלוסייה כדי לדעת איפה נמצאים המוקדים החלשים, לאן להגיע וכו'.. זה עוזר לתעדף אמצעי הצלה.
אם יגיע אלינו כסף מהממשלה- להבדיל מרשויות אחרות אנחנו יודעים מה לעשות אתו כי יש לנו תכניות מוכנות ומיפוי של העיר. נדע מה לעשות עם הכסף בהקשר להערכות לרעידת אדמה. אנחנו צריכים שמדינת ישראל תעשה מערד פיילוט.."
המטרה היא שבזמן חירום, כולם ידעו את תפקידם ויסייעו בצורה הטובה ביותר לעיר שלהם למרות ההפתעה, הבהלה והאנדרלמוסיה שתהיה… במקרה של רעידת אדמה מקומית משטרת ערד לוקחת את הפיקוד (במידה והבניין שלה לא יקרוס עליה) ברעידת אדמה נרחבת יותר או אפילו ארצית, משרד הביטחון לוקח את האחריות. אבל העזרה לערד המבודדת תתעכב.
לערד יש יתרון- יש לה יחידת חילוץ מיומנת שיכולה להיות לעזר רב כצוות סיוע וחלק מכוח ההערכות של העיר למצבי חירום. הם מסוגלים לקחת פקוד על תושבים וכוחות עזר ולהפעיל אותם בהתאם לניסיונם. מתנדבים מיחידת חילוץ ערד הצטרפו לא פעם למשלחות חילוץ לארצות נפגעות רעידת אדמה בחו"ל כמו: טורקיה, פרו, יפן ועוד. ביחידה יש כ-63 מתנדבים מהם רק כ-20 אנשים מיומנים בנושא חילוץ מהריסות ואחרים שעברו הכשרה בסיסית. 10 מתנדבים של היחידה שייכים גם ליחידת החילוץ וההצלה הארצית (יחצ"א) של פיקוד העורף, 4 מהם (אלי שגיא, אוהד אלחרר, יובל ביטון וסער פיש) יצאו בימים אלו לטורקיה במסגרת יחצ"א.
אורי קוצר מפקד יחל"צ ערד: "בהקשר לערד, אני לא רגוע! אין הדרכה אמתית של התושבים למקרה של רעידת אדמה ולא ברור עד כמה העיר מוכנה. במשמרת של מכבי האש יש 2 כבאים. לאור כל העובדות הללו על התושבים להיות מאורגנים ומוכנים. כל אחד לחוד וכולם ביחד כעיר. יש לגייס בני נוער ואפילו תושבים חרדים ולהעביר להם קורס עזרה ראשונה או קורס מחלץ מספר 02 … כרגע, כל מה שאנחנו צריכים זה שהמשטרה לא תפריע לנו".
אכן, רצוי להדריך בני נוער שיכולים להיות כוח עזר לכוחות החילוץ, ליזום הקמת ועדי שכונות כדי שלכל שכונה יהיה צוות ראשוני שיתמודד עם המצב בשכונה ויהיה בקשר עם החמ"ל העירוני, והכי חשוב עכשיו- זו הסברה לאוכלוסייה! להסביר לאוכלוסייה איך להתמגן, איך יש לנהוג בזמן רעידת אדמה, מה לעשות ולאן לפנות לאחריה.
ראש עיריית ערד ניסן בן חמו: "לפני 4 חודשים תרגלנו את בתי הספר ובמרץ יהיה תרגיל עירוני נוסף. במסגרת התרגיל הצפוי ניידע את התושבים במידע, ואיך מתקשרים בין התושבים וצוותי החירום. בהחלט יש צורך לדברר" .
תגובת משטרת ישראל:
"משטרת ישראל אמונה על הפיקוד והשליטה לרבות תיאום פעילותם של גופי החירום וההצלה הנוטלים חלק בטיפול באירוע רעידת אדמה, זאת על פי חוק. גופי החירום וההצלה יפעלו על פי הגדרת אחריותם ובהתאם לשלבי הטיפול המערכתי באירוע חירום אזרחי. האחריות לחילוץ לכודים מהרס באירוע מסוג זה הינה של גופי החירום בהם כבאות והצלה ופיקוד העורף.
ייעודם של מתנדבי יחידות החילוץ של משטרת ישראל המשמר האזרחי לתת מענה מקצועי לאירועי חילוץ במתאר שטח פתוח בהם איתור נעדרים, הגשת סיוע רפואי בשטח, סיוע באירועים בהם יש צורך בטיפוס, גלישה וחילוץ, חילוץ ממים זורמים וחילוץ במתאר תת ימי.
לאור האמור לעיל, יחידות החילוץ לא מאומנות לאימוני חילוץ מהריסות.
יחידות החילוץ הארצי של מתנדבי המשמר האזרחי במשטרת ישראל ימשיכו לטפל באירועי חילוץ מורכבים במתארים השונים וזאת על מנת להציל חיים."
