קיומן של ארבע חנויות וינטאג' בערד בהחלט מצביע שיש כאן תופעה חברתית. יש חנויות יד שנייה ותיקות שקבלו עדנה ויש חדשות שצצו בעקבות האופנה האחרונה. אומרים שהזבל של האחד הוא אוצר לשני. משה, איציק, אורלי ודוד בעלי החנויות בעיר עושים זאת מאהבת הישן, מהאהבה ליצירתיות ומאהבת ההתבשמות באווירת העבר ביחד עם המבקרים.
מאת: ענת רסקין
ענתיקה, וינטאג', רטרו, יד שנייה, שוק הפשפשים, אביזרים של סבתא.. ההגדרות קצת אווריריות. בכל זאת מקובל שענתיקה הוא כל ריהוט, אביזר או מוצר שגילו הוא יותר ממאה שנים. לעומת זאת, אופנת רטרו מתייחסת בדרך כלל לביגוד חדש וריהוט נוסף לבית שנוצר בתהליך חיקוי של סגנונות אופנה מעידן קודם. וינטג' ( Vintage) הוא מונח כללי שהגיע מתחום בציר היין המתייחס לשנת בציר טובה ובהמשך התייחס ללבוש שמקורו בתקופה קודמת לאופנת ההווה. ביגוד אשר יוצר בין שנות ה-20 לשנות ה-80 של המאה ה-20 . הפופולאריות של הוינטאג' החלה בעקבות ידוענים שהתלבשו בדרך מיוחדת ובמידה רבה גם במודעות הגוברת לקיימות, במשמעות של שימוש חוזר, מחזור ותיקון בגדים קיימים.
נקודות המכירה הנפוצות לבגדי וינטג' הן חנויות לבגדים משומשים, חנויות המתמחות באופנת וינטג', מחסני לבוש חינם, מכירות יד-שנייה של אנשים פרטיים, שוקי פשפשים, מכירות עזבון, ועוד. אופנת וינטאג' לבית ואביזרים בסגנון וינטג' מהווה חלק מההיסטוריה ולכן היא כה מיוחדת. לכן רובנו נהנים להסתובב בחנויות עמוסות לעייפה מבלי להתעייף ולשקוע בנוסטלגיה מתוקה על זמנים עברו. לחלק מהאנשים אביזרים אלו מעלים את ההיסטוריה האישית שלהם.
אין יותר מתאימה לאווירת הוינטאג' הגואה מאשר העיר ערד. העיר שנוסדה ב 1964 זכתה לתהילה בתכנונים הארכיטקטוניים של חלק משכונותיה, תכנונים שהאדריכלים שלהם זכו בפרסים עבורם. רוב תהילתה שייכת לדור המייסדים והוותיקים ומתרכזת בשנות ה-70 . בשנת 2016 שהה בערד אומן יפני בשם נוריטקה מינאמי שניצל את שהותו לצילום סגנון מטבחים משנות ה-70. ולא היה חסר מה לצלם.. ערדניקים בדרך כלל נוטים לנוסטלגיה ועוסקים לא מעט בזיכרונות העבר המתוקים. לכן חנויות וינטאג' ממש מתלבשות טוב על העיר ואם גם אתם אוהבי נוסטלגיה ומציאות תוכלו להנות בסיור בחנויות אלו כאשר לכל אחת דגש על משהו אחר.
שוק הפשפשים אצל משה וקנין ברובע האומנים בערד
ימים א'-ה' בין השעות 17:00- 15:00 , יום שישי 08:00-14:00 טלפון- 050-2394424
ברובע האומנים ישנה חנות יד שנייה ותיקה של המסגר משה וקנין. חנות צפופה ועמוסה בכל טוב הארץ. וקנין מבטיח שהוא ירחיב את החנות ויסדר אותה כך שיהיה קל יותר להתהלך בה ולהסתכל במוצגים. מצד שני יש בחיטוט ובהסתכלות החוזרת ונשנית הנאה בפני עצמה כאשר כל מבט מביא אתו גילויים חדשים. כן, גם משה הגיע לערד בשנות ה-70 מירושלים אחרי שלמד קצת בבצלאל. לפני ארבע שנים החליט להגשים את חלומו ולהקדיש את זמנו ליצירה. הוא מפסל בברזל ויוצר גם שולחנות סלוניים מברזל ועוסק בתיקונים של ריהוט ישן. "שנים שציוד עבודות היד היה ארוז בקרטונים. כל פעם הייתי עובר ומעביר יד לנגב את האבק שנערם עליהם. חושב איך אני הולך ומזדקן ולא עושה משהו עם החלום שלי" .
שנה חלשה בעסקים הביאה את ההזדמנות שלו לעבור לתחום היצירה ולפתוח את החנות שחלם עליה עם סדנת עבודה בחלקה האחורי. מאז שעזב את בית הוריו החל לאסוף דברים עתיקים ויד שנייה. כשפתח את החנות החלו אנשים לפנות אליו ולספר לו על עזבונות ומציאות וכך החלה החנות להתמלא בדברים המיוחדים. מקערות הנחושת הרקועות מעשה ידי אביו, דרך אוספים פרטיים של מטבעות ובולים וכלה במנורות למינן, דברי נחושת, כלי בית ישנים וכמובן שולחנות הברזל המיוחדים שהוא מייצר.
– מה אתה הכי אוהב בעיסוקך? "את יום שישי המוקדש לשקט וליצירה שלי"
– מה אתה לא אוהב? "שמפריעים לי בזמן העבודה".
איציק בורודובסקי- זיכרונות במשתלה
משתלת "עולם החי והצומח" א.ת. ערד טלפון- 08-9954356
ימים א'-ה' בין השעות 8:00-17:30 קיץ: 8:00-19:00 ימים ו'-ש' 8:00-15:00
כולם בערד מכירים את המשתלה בשמה הפופולרי "משתלת האחים". 4 אחים לבית בורודובסקי מתפעלים את המשתלה היחידה בערד כבר 30 שנה, אותה ירשו מהאב שהגיע לעיר בשנות השבעים. המשתלה שהחלה בבית האב האגרונום ועברה לאזור התעשייה, הלכה והתרחבה עם השנים. כיום, מעבר לצמחים, יש במקום אביזרי גינה, כלובי תוכים וציפורים וגם מכירה של מגבות, מוצרי ים המלח, תבלינים ומתחם מקורה לשתייה ואוכל חינם שמשמש בעיקר את המטיילים המגיעים באוטובוסים בדרכם לים המלח. פה ושם פזורות במשתלה פינות ישיבה ואתם יכולים לשבת ולהנות מהאווירה.
חנות הוינטאג' שהצטרפה לאחרונה למתחם החלה כאשר ידידה עברה דירה והשאירה חפצים. איציק שמעיד על עצמו שאהב מאז ומתמיד דברים ישנים, "שאפשר לתקן ולהקשר אליהם", גילה שיש התלהבות לחפצים אלו גם מצד הקהל הרחב. "כייף להגיע לאנשים ולשמוע את הספורים שמאחורי החפצים וזה גם נותן עניין לחנות. פטיפון, תקליטים, טלפון חוגה, רדיו,.. כל מי שמגיע- מגיב, נכנס לקטע של נוסטלגיה".
מפה לאוזן עברה השמועה ואנשים החלו לפנות אליו עם ספורים על תכולת בית, על משפחות שעוברות דירה, "יש קבוצה של אנשים שעובדים בזבל או אוספים ברחוב דברים וגם הם מביאים לי דברים" ואז הוא אוהב להקדיש את הזמן לתקון החפצים "להחזיר לחיים". לפעמים הוא מחבר ישן עם חדש ויוצר משהו חדש, במיוחד מחלקים מברזל, כמו היען שהצטלם לידו שעשוי מדוד, צינורות, מגרפה ועוד..
– מה אתה הכי אוהב בעיסוק עם הישן? "את הנוסטלגיה והסיפור שהחפצים מעוררים. ישר יש אינטראקציה בין אנשים. לפחות בין אלו שאוהבים דברים כאלו. יש גם את אלו שבשבילם זה זבל- מהם כל הדברים מגיעים".
– מה אתה לא אוהב? "אין דבר כזה. אוהב הכול- מלהרים מהזבל דרך להכניס חוטי חשמל למנורות ישנות, פוליטורה.. בלי כלים מיוחדים לאורך שעות של התעסקות. זה דבר כייפי. גם אם הוא לא רווחי אנחנו משאירים אותו במשתלה כי אנחנו נהנים".
החנות הקטנה של אורלי מזרחי בשוק
השוק הזעיר, ליד כיכר הכניסה לערד
במשך השבוע בין השעות 09:00-11:00 יום שני 07:30-17:00 טלפון- 050-7780679
אורלי היא סוחרת ותיקה. שנים שניהלה בוטיק לבגדי נשים בשוק הזעיר. לאחרונה החליטה לעשות הסבה לחנות יד שנייה. בגדים, ספרים ובעיקר כלי בית וחפצי נוי. "זוג צעיר יכול להגיע לכאן ולקנות דברים שימושיים לבית, זה כדאי!" אורלי הגיעה לערד בשנת 1974 צעירה, עולה חדשה ומיד אחרי החתונה. בזכות החנות החדשה התוודעה לפייסבוק והחלה לעשות בו שימוש. מאז חברות, שכנים ובני משפחה החלו להביא לה דברים. "החלו לזרום אלי אנשים עם חפצים". אפילו לא מעט מבוגרים מהקהילה הרוסית של העיר משתפים בספרים בשפה הרוסית. ביום שני בשבוע, הוא יום השוק בערד, החנות זוכה לעדנה ורבים מגיעים להסתכל ולחפש מציאות.
– מה את הכי אוהבת בעסוק החדש שלך? "זה מרגש לחשוב שלפני עשרות שנים חפץ היה בבית של מישהו ברוסיה למשל או במקום אחר. זה מזכיר את הבית של אמא או סבתא. יש דברים חמודים. לכל דבר יש היסטוריה, לפעמים הרבה כאב בעקבות פטירה של אנשים".
– מה את לא אוהבת? "לא אוהבת אנשים שלא מתייחסים וחושבים שחנות יד שנייה זה מזבלה".
הבית הפתוח של דוד לוי
רח' נוף 54, ערד. בתיאום מראש בטלפון- 052-6628999
הבית הפתוח של הצעיר בן ה-30, בן ערד, היא בעצם וילה של שלוש קומות באחת השכונות הוותיקות בערד שדוד שיפץ מעט ואכלס אותה בדברים מיוחדים. כמי שיוצר תכשיטים, משפץ רהיטים ישנים, אוסף דברים ישנים שאפשר לשנות להם יעוד וגם מציג למכירה אביזרים מהפקות אירועים, הצליח דוד ליצור אווירה מיוחדת בבית הישן שבו הוא גם גר, כי הוא נושם אומנות ויצירה. בתיכון למד תיאטרון ואומנות ואח"כ עסק בהפקת אירועים ועיצוב תפאורות. יש לו עין טובה ורגישה ליופי ולאסתטיקה. בנוסף אכפת לו מהסביבה כך שמחזור משתלב יפה עם היצירתיות שלו. הבית גם משתתף בחגים בפרויקט "הבתים הפתוחים" של ערד.
– מה אתה אוהב בתחום היצירה? "להוציא את היופי ממשהו שהתבלה"
– מה אתה לא אוהב? "אוהב הכול" הוא אומר בחיוך רחב..
"פעם הייתי אוגר מהמקום הרגשי, הוא מספר. היום, לאחר שהבנתי שאני מנהל עסק הבנתי גם שאני צריך לשחרר ואני פחות נקשר לחפצים. אני גם בורר יותר מה אני לוקח וגם מנפה מפעם לפעם את הקיים. הבית הפתוח הוא גם מרחב שצריך לדעת להתמודד אתו ועם האנשים שמבקרים בו. אבל זה גם מרחב פתוח באפשרויות שלו.."
גם העיר ערד מתגלה כמרחב פתוח באפשרויות שלה ואם אתם מגיעים לערד או מטיילים בסביבה כדאי לעצור ולפשפש בחפצים ישנים, להעלות זיכרונות יחד ואולי אפילו לצאת עם פריט יפה לבית שערכו עולה ככל שהוא מתיישן..
