לאחרונה התבשרנו שבעקבות פנייה של משרד החינוך לעיריית ערד הסכים ראש העיר ערד יאיר מעיין לקחת ממוא"ז אל-קסום את האחריות על החינוך בישוב אל-פורעה הצמוד לערד ונכלל בתוך השטח המוניציפלי שלה. לדברי מעיין עיריית ערד תהיה אחראית רק על המעטפת החיצונית, ז"א בנוי, תחזוקה, גינון וכו', ולא על התכנים החינוכיים עליהם יהיה אמון משרד החינוך. מתוכננים לקום 13 מבני חינוך באל פורעה והקמת מנהלת חינוך בדואי בעירייה. הכול יתוקצב על ידי משרד החינוך ועיריית ערד תפעיל זאת עבור משרד החינוך.

מאת: ענת רסקין

לפני כשבועיים נערכה ישיבת מועצה בה הועלה לאישור נושא הקמת 13 הכיתות באל פורעה ולקיחת האחריות המוניציפלית על מתחם החינוך בישוב הבדואי הלא מוכר. האופוזיציה ברשות ראש העיר היוצא עו"ד ניסן בן חמו הצביעה נגד. למעיין הדבר חרה מאד: "למה ניסן סרב בעבר לתת היתרי בנייה לאל פורעה? למה הם מתנגדים עכשיו שנעזור לאל פורעה?"

מעבר לשוני בתפיסות העולם בין שני ראשי העיר; עו"ד בן חמו הנוהג בזהירות לבין מעיין שדוגל ב "עשייה ולא בדיבורים" יש נושאים נוספים הכרוכים מזה שנים רבות בנושא החינוך של ילדי הבדואים בנגב למשל: מי אחראי על החינוך בכפרים הלא מוכרים בנגב? מי צריך לממן את ההוצאות הכרוכות במערכת חינוך זו? המדינה או ראשי רשויות? האם מועצות אזוריות/עיריות אליהן מסנפים ישובים לא מוכרים יכולות לשאת בהוצאות? במהלך השנים התגלו לא מעט שחיתויות במועצות האזוריות הבדואיות שיש צורך לחקרן. מאידך המועצות הללו טוענות שכספי המדינה המובטחים לחינוך לא מגיעים כמוסכם ויש הזנחה פושעת מטעם המדינה ומבקשות ועדת חקירה ממלכתית..   

ראש מוא"ז אל קסום סלאמה אל אטרש כתב במכתב לראש הממשלה נתניהו [ 2/9/2019]: "המדינה קבעה כי ילדי הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב זכאים לקבל שירותי חינוך בדומה לכל ילדי ישראל. לכולנו אינטרס משותף שילדים אלה יקבלו חינוך איכותי, שיבטיח שיהיו נכס ולא נטל על המדינה. לצערנו מערך אספקת שירותי החינוך בכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב הוא בגדר מחדל מתמשך".

הישוב הבדואי הלא מוכר אל פורעה שליד ערד, צילום-ענת רסקין

על דבריו אלו כולם מסכימים. אבל בפועל עדיין לא נפתרו הבעיות בשטח.
לדוגמא: בהוראות משרד החינוך יש לחבר את מוסדות החינוך , גם בכפרים הלא מוכרים, בעזרת דרכי גישה ואלו באחריות הרשות המקומית ומשרד התחבורה. "אין להסיע תלמידים בדרכי עפר ובדרכים שאינן דרכים."

"דרך הגישה לבית הספר אלפורעה לא חוברה בצורה בטוחה ונאותה למחלף החדש [של כביש 31] והמדינה הסתפקה בקיומה של דרך חקלאית, באורך של כ- 600 מ', המחברת בין המחלף החדש לבין דרך הגישה… 13 שנה לאחר שהוגשה העתירה הראשונה לסלילת דרך הגישה דנן ודרך זו עדיין אינה סלולה בצורה ראויה, נגישה ובטוחה." [סימוכין: עדאלה: חיבור כביש גישה לבית ספר אלפורעה (בג"ץ 6773/0 [24.1.2018)]

עוד נכתב כי הוועדה המקומית ערד סירבה במשך שנים לדון ולאשר היתרים למרכזי שירותים זמניים עבור כפרי הבדואים או דרכי גישה אליהם. מהנדסת מועצה אזורית אל קסום (האמורה לספק את שירותי החינוך עבור משרד החינוך באתר) הגישה לרשות רישוי ערד שתי בקשות: היתר בניה למתחם חינוכי אלפורעה והחלפת מבני שירותים שם בהליך של פטור מהיתר. שתיהן סורבו עד לשנת 2022 רק לאחרונה עודכן שהדרך נסללה. התוצאה- כיוון שהכביש לא סודר הרבה ילדים בין הגילאים 3-5 לא הגיעו לגני הילדים ולא זכו לחינוך הממלכתי להם הם זכאים.

מעל לכל הבעיות הללו עומד צלו הגדול של "שדה בריר" מכרה הפוספטים שרוצים להקים בצמוד לערד ואל פורעה. כל פעולה הקשורה באל פורעה מתקבלת בחשדנות, שמה מדובר בקידום האג'נדה של המדינה וכי"ל להקמת שדה בריר בניגוד לרצון התושבים בערד והסביבה.

ראש העיר היוצא עו"ד ניסן בן חמו: "נכון להיום יש 160 מבני חינוך שהוקמו באופן פרוביזורי. הם רוצים להקים עוד מבנים? שיקימו בעצמם כפי שעשו עד היום. למה עיריית ערד צריכה להתנדב ולעשות זאת? להיתרי בנייה יש גם השלכות משפטיות.. לא מוכן להיות הפתרון הקל של המדינה. המדינה צריכה לקבל החלטה אסטרטגית שהיא מקימה שם ישוב ולקבל אחריות על הישוב. אבל המדינה חולמת עדיין על שדה בריר ולזה אני מתנגד!

למה עיריית ערד צריכה לנהל עוד 6,000 תלמידים והבעיות שלהם? הם בקושי מצליחים לנהל את הבעיות בחינוך בערד.. ואם ראש העיר מעיין עושה זאת מתוך רצון לקבל תקורה מהמדינה- אז אני מכיר את המדינה, לכן אני אומר: עד שאין את כל הכסף מהמדינה לא עושים ולא בונים אחרת אתה תקוע עם זה.. זה להכניס את הראש למיטה חולה ואין לדעת איך יוצאים מזה! בגלל זה הייתה ההתנגדות שלנו במועצה. המדינה נדרשת לסוגייה הזו! אבל היא מחפשת את הפתרון הקל. אלא אם עומדת כאן אג'נדה אחרת לגמרי…"

ד"ר בתיה רודד פעילה חברתית ומרצה לשעבר במחלקה הגיאוגרפית של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב:

" לישוב אל פורעה יש היסטוריה המתחילה אי שם במאה ה-19 כשמטה הד'ולם התיישב באזור בקעת ערד ואחד היישובים שצמחו אז היה אל פורעה, שעיקרו מאוכלס במשפחת גבועה. ב-1960, עם ההחלטה להקים את העיר ערד נקבעו גבולות הקו הכחול שלה על חלק מאדמות היישוב אל פורעה שכל אדמותיו נמצאות בתביעות בעלות. בשנת 2006החליטה הממשלה להכיר ביישוב אל פורעה. הוקם צוות מתכננים וכשהתקדמו במלאכת התכנון, קיבלו הוראה לחדול ממלאכתם. וכל כך למה? כי חברת כי"ל רותם חומדת את משאב הפוספט עליו יושב היישוב."

דר' בתיה רודד עם קבוצת "שכנות טובה" במפגשים בין תושבי ערד ותושבי אל פורעה צילומים-ענת רסקין

"עקב כך הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב הציעה לבחון חלופה חלקית עבור חלק מצומצם יחסית של פזורת אל פרעה: קבוצות אשר יושבות בחלקו הדרומי של המכרה המיועד, יפונו לשכונות חדשות מדרום-מזרח ליישוב ערוער.

האחריות לתכנון כפר אל פורעה הועברה לרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב מפברואר 2013 וזו החליטה שלא להמשיך בהליך התכנון ולפעול להעביר בכפייה את תושביו ולפזרם בישובים שונים בנגב, דבר המנוגד להחלטת ההכרה בכפר, אשר באה בכוונה מוצהרת להכשיר את מצב הבנייה בכפר, לאפשר את חיבורו לתשתיות ופיתוחו העתידי." [מתוך פנייה של הארגון המשפטי עדאלה מיום -22.2.2021 שהופנה לרשות לפיתוח והסדרת ההתיישבות הבדואית וליועץ המשפטי לממשלה]

בעקבות החלטת הממשלה בשנת 2006 הסכים ראש העיר דאז דר' מוטי בריל לגרוע את השטח המוניציפלי של אל פורעה מהשטח המוניציפלי של ערד למען הקמת הישוב המוכר. מרחב האיתור ליישוב אל פורעה הוא: בצפון – כביש 31 ומסילת הברזל המתכוננת; בדרום – שדה בריר; במזרח – הגבול המוניציפלי של ערד; במערב – כביש 80. על אף שחלפו כ-14 שנים מאז ההכרה – החלטת ממשלה מס' 4707 מיום 19.02.06 – טרם אושרה לכפר תכנית מתאר מקומית. באל פורעה מתגוררים כ-12,000 נפש.

מאז 2004 מתקיים מאבק ממושך ועיקש בין חברת כי"ל רותם לבין עמותת "רוצים לחיות בלי מכרות" של ערד ותושבי האזור. יש הרבה רגישויות בנושא זה, מכל הצדדים, המלווים גם את כניסת יאיר מעיין לראשות העיר. "איפה יוצבו 13 המבנים המתוכננים" שואלת דר' רודד, "במקום של קריית החינוך כיום? או שמקימים קריית חינוך חדשה רחוקה מזו הקיימת?" כי אז יש חשש שבעצם מעיין סולל את הדרך העתידית לשדה בריר… מעיין מצדו מרגיע: "אנחנו מדברים על אותו מקום. לא מעבירים את קריית החינוך למקום אחר". עם כניסתו לתפקיד כבר ענה לשאלה  בנוגע לעמדתו על המכרה בראיון שערכתי אתו ואמר: "אין מכרה". יהיה? "השאלה תשאל בשנת 2040 את המועמד שיהיה. אז יהיה רלווטי. כרגע לא רלוונטי. הבדואים גרים על המכרה ואף אחד לא מפנה אותם, אז זה לא רלווטי. באופן עקרוני אנחנו נתנגד לכל דבר שיסכן את הבריאות של תושבי ערד". 

ראש העיר היוצא עו"ד ניסן בן חמו מציין שהסכים לתוכנית גריעת השטח של בריל אבל התנה את גריעת השטח בהקמת הישוב ע"י המדינה: "ויתור על השטח? רק כשיקום ישוב. אחרת יקום שם מכרה ומכיוון שאז השטח כבר לא יהיה בבעלות ערד לא אוכל להתנגד להקמת המכרה.."

הישוב הבדואי הלא מוכר אל פורעה (ברקע העיר ערד) , צילומים- ענת רסקין

משלהי שנת 2022 היישוב אלפורעה הולך ומתרחב ומצטופף עם גידול אוכלוסייתו. הוקמו 12 גנים, 2 בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון והצורך בכיתות נוספות הולך וגדל.

"המועצה האזורית אל קסום לא מסוגלת להתמודד עם האתגרים העצומים הכרוכים באספקת שירותי החינוך בכפרים הלא מוכרים, שנמצאים מחוץ לתחום השיפוט של המועצה… האתגרים העצומים הכרוכים באספקת שירותי חינוך לאוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים, שמצבה הוא הקשה במדינה, אינם יכולים להיות מוטלים על כתפיה של המועצה… הודיעה המועצה למשרד החינוך כי תפסיק לספק שירותי חינוך מחוץ לתחום שיפוטה בשנה"ל תש"פ.. וכי תספק שירותי חינוך בתחום שיפוטה בלבד… על המדינה לפעול בדחיפות כדי שילדי הפזורה, בדומה לשאר ילדי ישראל, יזכו לתנאים חינוכיים ראויים… פונה אליך בבקשה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא שירותי החינוך בכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב.. חובה על המדינה לחקור את התפקוד הכושל של הגורמים שניהלו את מערך שירותי החינוך לאורך השנים ולחקור את התנהלות משרד החינוך.." כתב ראש מוא"ז אל קסום סלאמה אל אטרש במכתב לראש הממשלה נתניהו [ 2/9/2019].

לעומת זאת עתירות שהגישה תנועת "רגבים" (2019) חשפו בין השאר: "המועצות הבדואיות בדרום מעבירות מדי שנה תקציבים מנופחים של מיליוני שקלים ל"אבטחת מוסדות חינוך" – כשבתי הספר כלל לא מאובטחים".

אמר עמיחי יוגב, מנהל הפעילות של תנועת רגבים בדרום: "המסמכים הרשמיים של המועצות לא עונות על השאלה לאיפה זורם כל הכסף הזה, אבל מלמדים מעבר לכל ספק שיש פה שחיתות ותקציבים מנופחים באופן חסר תקדים"… "בשורה התחתונה, הכסף הזה, שהיה יכול להגיע לרווחת התלמידים הולך לכיס פרטי, ומישהו פה גוזר קופון שמן, על חשבון צרכים קריטיים ואמתיים."

הפגנה של ילדי הפזורה הבדואית בספטמבר 2019 צילום-יחצ

למשרד החינוך תקציב פיתוח המיועד לבניית כיתות לימודים חדשות על פי צרכים הנובעים מהגידול הטבעי באוכלוסייה ומהגירה פנימית. תקצוב המשרד לבינוי כיתות נקבע באמצעות תוכניות חומש. מדי שנה מקבל המשרד מהרשויות המקומיות את צורכי הפיתוח במוסדות החינוך, ועל בסיס מגבלות תקציב והליך תיעדוף הוא מחליט אם לתמוך בפרויקט באופן עקרוני ואם לתקצבו. התקציב מועבר לרשות המקומית, והביצוע בפועל מול קבלני הביצוע נעשה על ידי הרשות המקומית.

על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, החינוך הבדואי בנגב 2018: נתונים נבחרים, אתי וייסבלאי, דצמבר 2018 : בשנים 2011 עד 2017 תוקצבה בנייתן של 1,224 כיתות ברשויות הבדואיות בנגב ובהן 172 כיתות גן. התקציב הכולל שהוקצה לבינוי כיתות בשנים אלה היה כ-918 מיליוני שקלים.

כפי שאפשר היה לצפות- רק כמחצית מהכיתות ברשויות הבדואיות בנגב שבנייתן תוקצבה נבנו בפועל. במוא"ז אל-קסום למשל רק  23% מכלל כיתות הגן בנייתן הושלמה, ורק  40% מכלל הכיתות בנייתן הושלמה. סך הכיתות (גן +בי"ס) שבנייתן תוקצבה- 278 סך הכיתות שבנייתן הושלמה- 110 [ נתונים לשנת 2017]

מספר הילדים בני שלוש עד חמש ברשות אל קסום-  4,864 מתוכם 1,814 לא לומדים (כ-37.3%)

1,380 תלמידים בדואים (כיתות ז'-י"ב) נשרו מבתי הספר ולא השתלבו במסגרת חלופית

הילדים הבדואים בגילאי לידה עד 3 שנים מהווים כ- 13% מכלל החברה הבדואית בנגב.

כבר אמר ח"כ טאלב אבו ערער, יוזם "יום הנגב" בכנסת (18.12.18) : "רק בישראל קושרים קבלת זכויות בסיסיות כמו חינוך להסדרה של יישובי הבדואים. ייקח עוד שנים רבות עד שנגיע להסדרה, ובינתיים מי שסובלים הם הילדים. מה אשמתו של הילד שהוא גר בישוב לא מוכר?"

בעקבות פנייה של משרד החינוך לעיריית ערד השנה הסכים ראש העיר ערד יאיר מעיין, מי שהיה בעבר ראש הרשות לפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים בנגב, לקחת ממועצת אל-קסום את האחריות על החינוך בישוב אל-פורעה הצמוד לערד ונכלל בתוך השטח המוניציפלי שלה. מעיין הוסיף והבטיח שגם יפעל לפעילויות משותפות בין תלמידי ערד לתלמידי אל פורעה.