עוזי רוטשטיין הוא מפקח ביחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות הרודף ותופס את הליסטים המשוטטים בשטח מתוך כוונה להרוס ולשדוד וכמתנדב ביחידת חילוץ ערד הוא הולך לחפש אחרי אנשים שאבדו את דרכם או נפגעו בשטח.. כך או כך עוזי הוא חי את השטח בכל נימי נפשו. סיפור על שוד ושבר של האתרים ההיסטוריים.

 מאת: ענת רסקין

 עוזי רוטשטיין, מגבעת ברנר, הוא מפקח ביחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות ומתנדב ביחידת חילוץ ערד. הוא אחראי על גזרת מרכז הארץ אך קשור בנפשו לדרום. ליחידה למניעת שוד עתיקות הגיע מעולם המודיעין ומדעי המדינה. "אבל נשבתי!" עד כדי כך נשבה בקסם עולם הארכיאולוגיה שבהמשך הלך ללמוד תואר שני בתחום. "אתר ארכיאולוגי מספר סיפור של מה שהיה ושל מי שחי פה. שוד עתיקות זו תופעה שחייבים לעצור אחרת לא יישארו ממצאים לדורות הבאים".

מצד אחד עוזי כבר 8 שנים רודף ותופס את הליסטים המשוטטים בשטח מתוך כוונה להרוס ולשדוד מצד שני כמתנדב ביחידות חילוץ עציון וערד מזה 15 שנה,  הוא הולך לחפש אחרי אנשים שאבדו את דרכם או נפגעו בשטח.. כך או כך עוזי הוא "חיית שטח" בכל נימי נפשו.

במהלך השנה יש מאות אירועי שוד עתיקות ברחבי הארץ. מרביתם מתגלים לאחר מעשה. אך יש גם עשרות תפיסות של שודדים בודדים או חוליות שודדים. לכל מפקח יש גזרה בארץ עליה הוא אחראי ושאותה הוא מכיר על בוריה. הוא גם מפעיל מערך מודיעין. "ויש הרבה עבודה סיזיפית בשטח, ברכב וברגל, בכדי לגלות סימנים בשטח שהשאירו השודדים או התחלת עבודה בשטח המרמזת על כוונות לפעילות עתידית במקום- ואז יש מארבים בלילה.."

לרשות העתיקות מערך פיקוח בפריסה ארצית, האחראי על כל אתרי העתיקות ברחבי הארץ. כחלק ממערך זה מפעילה רשות העתיקות יחידה מיוחדת למאבק בתופעת השוד. היחידה אחראית על מניעת שוד העתיקות; פיקוח על המסחר בעתיקות; תיעוד, דווח ופרסום חפצים עתיקים ושרידים שנתגלו בעקבות חפירות לא מותרות או שוד עתיקות. כל אנשיה קצינים במילואים ביחידות השדה. לאנשיה סמכות לעצור חשודים, לנהל חקירות ולבצע חיפושים. אנשי היחידה נעזרים בסייענים, במקורות מודיעין ובגופי אכיפה ממלכתיים לביצוע משימותיהם.

יש סוגים שונים של שודדי עתיקות, מסביר עוזי. הבדואים בדרום והערבים בצפון מחפשים בעיקר זהב מתקופת התורכים בעקבות אגדות אורבניות ומפות מפוברקות שמגיעות מירדן. הם מסוגלים לחפור בורות אימתניים בחיפושם אחר הזהב האבוד. לעומתם יש את 'המקצוענים'- הערבים מדרום הר חברון. בעיקר מהכפרים: ביר אולא, צוריף, אידנא. "אלו כפרים ששוד עתיקות עובר בהם מאב לבן. יש שם דורות של שודדים. לכן הם נחשבים לבעלי ידע ולשודדי עתיקות רציניים".

שודדים אלו חיים את השטח והם בעלי ידע מצטבר ומטרתם בעיקר לגלות מקומות בהם יוכלו למצוא ממצאים מתקופת בית שני ומרד בר כוכבא באזור שפלת יהודה ואזור ירושלים. "שם עיקר השודים הכואבים ביותר". ממצאים אלו אטרקטיביים אצל אספנים וסוחרי עתיקות וערכם בשוק רב מאד. מן הצד השני ישנם את היהודים החובבניים שמסתובבים עם גלאי מתכות ומחפשים מטבעות עתיקות בטווח של 20 ס"מ עומק..

עוזי: "יש הבדל בין הסרת אדמת כיסוי לבין שודדים שלא מבינים ומסוגלים לחצוב באבן עם קונגו ומסבים נזק כל כך גדול שגם אם ארכיאולוגים היו רוצים להמשיך לחפור ולחקור במקום, אין כבר טעם כי השודדים חפרו דרך כל השכבות הארכיאולוגיות והפכו את כולן והנזק הוא בלתי הפיך".

• אם שודדי העתיקות יודעים איפה לחפש ולמצוא עתיקות למה רשות העתיקות עם הידע והמומחים שלה לא מוצאת את המקומות הללו לפניהם וחופרת שם בצורה מסודרת?

"ראשית השודדים מהר חברון הם אנשי שטח שחיים את השטח וזה עיסוקם לכן הם מתמצאים יותר בשטח. שנית חפירה ארכיאולוגית מחקרית דורשת תקציב גדול שאין לרשות העתיקות. לכן עיקר החפירות הן חפירות הצלה הממומנות בעצם ע"י יזמים שרוצים לבנות שכונה או לסלול כביש. אז מגיעים ארכיאולוגים שעורכים חפירה מסודרת, מתעדים את הממצאים ומחליטים אם הם מספיק משמעותיים בכדי שיזם יתחשב בהם ויתכנן תכניות המשמרות אותן או לא ואז הם מתעדים ושולחים הממצאים לאוצרות המדינה והמקום מכוסה ומשוחרר ליזם".

עוזי ושודדי  המערות במדבר יהודה
עד כמה מציאת עתיקות היא עניין של מזל לפעמים, אפשר ללמוד מהספור על תפיסת השודדים במערת הגולגלות בנחל צאלים בשנת 2014.
הספור החל עוד בשנת 2009 כאשר נתפסה תעודה עתיקה כתובה בעברית על גבי פפירוס, המתוארכת לשנת 4 לחורבן בית ישראל (שנת 139 לספירה). התעודה נתפסה בפעולה מבצעית של אנשי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ומשטרת ישראל, במפגש עם סוחר עתיקות, בו הוצעה בעבור סכום של 2 מיליון דולרים. חקירת השודדים המעורבים לימדה, שגם התעודה הזו התגלתה, ככל הנראה, בנחל צאלים. תוכן התעודה, שסיפר על ערים ויישובים באזור הר חברון, מרמז על כך שהתעודה הייתה חלק מארכיון מסמכים של יהודים שנמלטו למדבר מאזור הר חברון, אחרי מרד בר כוכבא.

"בשנת 2013 התקבל מידע מהכפר סעיר על כנופיה ששדדה במדבר יהודה וברשותה קטע של פפירוס עליו מוזכרת בפעם הראשונה המילה 'ירושלים' ", מספר עוזי, "החלה עבודה מודיעינית הכוללת סיורים בכיסוי במדבר וסריקות של צוותי טג"ח (טיפוס, גלישה וחילוץ) של יחידות החילוץ הדרומיות. אך לא הייתה התקדמות".

פתאום, כמו תמיד בסיפורים, זה קרה.

בשבת בבוקר בחודש נובמבר 2014 השתתף עוזי באימון של יחידת חילוץ ערד להכרת נחל צאלים. "הלכנו לכיוון הר נעמה (בגדה הדרומית של נחל צאלים). זיהיתי פתח אובלי בגדה הצפונית של הנחל (מרחק אווירי של 2.5 ק"מ) וצלמתי עם המצלמה החדשה שהייתה לי. כשבדקתי את ביצועי המצלמה זיהיתי בפתח המערה 3 דמויות".

עוזי מבין שממולו נמצאת מערת הגולגלות וכנראה שיש פעילות שוד עתיקות online  במקום. הוא מבקש ממפקד יחידת חילוץ ערד, אורי קוצר, לעזור לו ובמקום המשך אימון היחידה נחלצת לתפיסת שודדי עתיקות במדבר יהודה. ממש כמו  בספור הרפתקאות..

המערה ממוקמת כ-80 מ' מראש המצוק, וכ-250 מ' מעל בסיס הוואדי. הדרך ההגיונית להגיע אליה היא באמצעות אמצעי גלישה מקצועיים. אך השודדים עושים זאת ללא כל אביזרים נלווים חוץ מכמה בזנטים וקרשי אתר בנייה שמשמשים אותם ליצירת גשר מאולתר מעל התהום..  בעוד יחידת חילוץ ערד שומרת על פתח היציאה ברכס ההר מעל המערה, הוזעקו חברי היחידה למניעת שוד עתיקות שהגיעו למקום בשעת אחה"צ. ואז בכוחות משולבים הצליחו לתפוס חולייה של שישה שודדים עם ציוד על גבם.

"זו הייתה התפיסה הראשונה מזה 30 שנה של שודדי עתיקות במדבר יהודה", מתגאה עוזי. "בעקבות המקרה נערך מבצע לאומי של סקר ארכיאולוגי וסקר מערות מדבר יהודה לאיתור מעשי שוד בנחלי המדבר".

במשך שנה וחצי חופרות משלחות ארכיאולוגים הנעזרות במאות מתנדבים מהארץ ומחו"ל. בשל תנאי ההגעה המאתגרים למקום המערה, סללה רשות העתיקות, בהיתר מיוחד מרשות הטבע והגנים, מסלול הגעה, המצריך שימוש בציוד גלישה לשם אבטוח המשתתפים בחפירה. במערת הגולגלות, שגודלה היה כ200מ"ר, נמצאו ממצאים מרשימים מהתקופה הכלקוליתית (תקופת האבן והנחושת משלהי הפרה-היסטוריה, בערך כ-4,000 שנה לפנה"ס).

"השודדים נלקחו לחקירה וברשותם נמצא מסרק כינים קטן עשוי עצם חיה ששימש את לוחמי בר כוכבא שהסתתרו במערה."

• למה המדינה לא השקיע בחפירות במערות מדבר יהודה לפני אירוע השוד?

על כך אין תשובה. העונש לפגיעה באתר עתיקות יכול להגיע עד 5 שנות מאסר. אך עונש זה לא הוחל אף פעם. גם השודדים ממערת הגולגלות קיבלו רק 18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 12,000 ₪ כל אחד.

עוזי רוטשטיין מספר את סיפור השוד והשבר של האתרים ההיסטוריים. אין ספק שיש בו מאיש האקשיין עם ניחוחות הרפתקנות. אבל בסופו של דבר העבודה היא תובענית ומלווה "באהבת הארץ ובתחושת שליחות" כפי שהוא אומר. "נכנסתי חזק לעולם הארכיאולוגיה ואני מרגיש שאני שומר הסף".

כתבות נוספות-

שודדי עתיקות נתפסו על חם- www.goarad.co.il/מבצע-דרמטי-במצוקי-מדבר-יהודה-שודדי-עתי

חפירות אינטנסיביות במדבר יהודה- www.goarad.co.il/במסגרת-תכנית-לאומית-מתקיימות-חפירות-א