נשים עושות תיירות
מסתבר כי תיירות נשים הופכת לקטגוריה בפני עצמה בתעשיית התיירות העולמית. בהתאם גם מוצעות הצעות ודילים מיוחדים לנשים, עם חברות או סולו, החל משופינג אורבני דרך טיולי אקסטרים ועד טיולים חושניים לנשים בלבד. לכן אולי טבעי שהן גם החלו להציע אטרקציות תיירות משל עצמן.
מאת: ענת רסקין
תיירות נשים- קטגוריה בפני עצמה בענף התיירות
סיפורי פולקלור, בישול, אומנות, שירה ומוסיקה, סיפורים מבית אבא ומיסטיקה. הכול הולך במפגש האנושי הבלתי אמצעי שנוצר בין עולמן הייחודי של דמויות נשים במרחב היומיומי שלהן, לבין קבוצות 'תיירים', 'מטיילים', שמציצים לרגע כדי לחוות משהו מקורי, אמתי, נאמן לעצמו ולתרבותו, שעומד בזכות עצמו.
אותנטיות היא האמת האישית שלנו כפרטים. בניגוד לתהליכי סוציאליזציה הדוחפים לקבלת תפיסות חברתיות המקובלות על הקבוצה וערכיה, או הלחץ החברתי שאנו מקבלים עלינו בכדי להיות 'מקובלים' בחברה. נשים שעושות תיירות בחרו להשמיע את הקול האישי המיוחד שלהן. הן בחרו לתת ביטוי לעצמי שלהן ואף להתפרנס ממנו, לפני שתחושת ההחמצה הגדולה של החיים תשתלט עליהן. וזה לא פשוט כמו שזה נשמע!
זה מתחיל בהחלטה- הדרך למימוש ומציאת אותו דבר מסוים המאפיין ומייחד את האישה ושיאפשר לה להציג אותו למבקרים. עיצוב המוצר- כן זהו ניהול עסק לכל דבר. לכן יש לתקן ולשפר תוך כדי תנועה. קבלת רשמים ומשוב מהמבקרים ועיצוב מחדש של החוויה אותה רוצים למכור למבקרים. תוך ניסיון להימנע מסכנת הגלישה לזיוף, זילות ומסחור של החוויה האותנטית .. השחיקה- זו אורבת ככל שהזמן עובר, מהחוויות במפגש הבלתי אמצעי עם המבקרים לטוב ולרע.
הנשים הבדואיות בלקייה
לפעמים זה מתחיל בקטע של העצמה נשית של נשות קהילה מסוימת, תוך חיפוש אפשרות לפרנסה. כך קרה עם נשות הבדואים בנגב המזרחי, בעיקר בישוב לקייה. נשים אמיצות, מלוות בגברים אמיצים לידן, החליטו לצאת מחוקי המסורת הקפדניים ולפתוח עסקי תיירות המנוהלים ע"י הנשים עצמן. כך קמו עמותות רקמה, אריגה ואוהלי אירוח, שכללו סיפורי נשים על חייהן, על מסורת וחברה בשינוי תוך הצגת כישרונותיהן ותוצרתן. לפעמים אירוח זה מלווה בסדנאות ובד"כ גם באפשרות לרכוש מהתוצרים או מהיצירות הייחודיות.
בהתחלה זה לא היה קל. הגברים במשפחה ובשבט התנגדו. לקח זמן עד שהבינו את הפוטנציאל, מצאו את עמק השווה בין מסורת למודרנה והצטרפו לעסקים. גם אז לא כולם הסכימו עם הפעילות. היו הצתות וחבלות בעסקי הנשים. אך אלו המשיכו בדרכן. כיום עסקי הנשים בלקייה הם שם דבר. אטרקציה בדרום המככבת בכל פסטיבל ובכל חג אזורי. בעקבותיהן או במקביל להן קמו נשים נוספות בעיירות בדואיות באזור שהקימו עסקי תיירות. התיירות החברתית הוכיחה את עצמה בהעצמת הנשים, בשימור המסורת, כגשר בין עבר להווה ובין החברה הבדואית לחברה היהודית בארץ ואפילו כגשר לארגוני נשים בעולם.
המבשלות של ירוחם
הממות של ירוחם הן חלק מפרויקט חברתי של עמותת "עתיד במידבר" הפועלת לחיזוק הסולידריות החברתית ע"י יצירת שיתופי פעולה בין יחידים, ארגונים, מגזרים ורשויות בנגב. במסגרת הפרויקט מארחות נשים בירוחם בבתיהן. חוויה של ריחות, צבעים וטעמים של מעדנים אתניים באירוח ביתי וסיפורים מן היישוב. כך יצרו הנשים הבשלניות חוויה אנושית, תרבותית וקולינארית עשירה. אין ספק שהפרויקט תרם להעלאת ירוחם, ישוב קטן בפריפריה הדרומית, על מפת תיירות הפנים במקביל לחיזוק האישי והחברתי של הנשים בישוב. ועכשיו גם יצא ספר יפיפה המספר את סיפור ירוחם במשולב עם תמונות ומתכונים של המבשלות.
(שי 050-5914174)
"נשים וסיפורים בירושלים" ו"נפלאות עין כרם"
"נשים וסיפורים בירושלים" הינו פרויקט תיירות-קהילתית להעצמה נשית בירושלים, יוזמה של יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ,אורלי בן אהרון, מובל ע"י מנהל תרבות ופנאי בעיריית ירושלים ובהנחיה מקצועית של יעל קורלנדר. היוזמה נולדה מתוך הבנת צרכי תעשיית התיירות – בתיירות פנים ובתיירות הנכנסת, ובשילוב עם הרצון לייצר מקורות הכנסה לנשות העיר.
"אם תרצו לפגוש את הכורדיה בעמק התימנים או לגלגל עלי גפן עם נשות שרפאת, ללמוד על רזי הטשולנט של העם היהודי או להיכנס לחדרי החדרים של משפחה חרדית, בוודאי תשמחו לשמוע על הנשים הירושלמיות שלנו, שכל אחת בדרכה פותחת צוהר לעולמה ומארחת קבוצות בביתה." מספרת קורלנדר.
הנשים עצמן, עברו תהליך מודעות עצמית עד שעיצבו את החוויה שהן מעבירות לקהל המבקרים ועד שעיצבו את שיתוף הפעולה בין חברות הקבוצה. לא היה קל ולא הכול הלך חלק הן ספרו. אבל עם רצון טוב, הובלה מקצועית והכרה בחשיבות הפרויקט לתעסוקה שלהן ולהגשמה העצמית שלהן הן עושות זאת ובגדול!
יעל קורלנדר: "השנה גם הקמנו את קהילת האמניות – "סטודיה", שהיא קהילה של אמניות ירושלמיות ממגוון תחומי האמנות הפלסטית ומכל קשת החברה הירושלמית הפועלות ביחד ולחוד בשכונות השונות של העיר. האמניות של "סטודיה" פותחות את ביתן לאירוח קצר, לבודדים וקבוצות קטנות, במהלכו האומניות מציגות את האמנות שלהן במטרה להיחשף ולהרחיב את קהל לקוחותיהן. האמניות גרות ויוצרות בשכונות השונות של העיר – ממאה שערים, דרך קריית צאנז, עין כרם ובית הכרם ועד אום טובא וצור באהר."
זו חוויה מיוחדת במינה לבקר בבתים המיוחדים (60 בתים!) של נשים חילוניות, חרדיות, דתיות לאומיות וערביות. להשתתף בסדנאות יצירה עם אומניות, לשמוע את סיפורי העדות המתובלים, לטעום מאכלים, לעשות סיורים ולזכות באירוח לבבי שבהחלט הופכים את הביקור התיירותי לסיור תרבות ומעניקים לעיר ירושלים פן נוסף המובא מהעולם הנשי. (יעל קורלנדר 054-2550505)
נשים בערד- מתחילות להתארגן..
בעקבות סיור לימודי אצל נשות עין כרם החלו להתארגן נשים בעיר ערד המעוניינות להציג את עשייתן ולהתפרנס על הדרך. היוזמה משתלבת יפה עם התפיסה העירונית המנסה לקדם את התיירות המקומית בערד. הרצאה על תרבות בשילוב ארוחה, ביקור בבית אומנית וסדנת בישול, ספור אישי עם ארוחת בקר טבעונית, מעגל נשי עם משוררת, ספור התמודדות של אם חד הורית והעסק התיירותי שלה ואפילו התוודעות לסיפורה של צעירה מקהילת העברים בערד. הרבה רעיונות מתעצבים והיד עוד נטויה.. (אנה-תיירות ערד 08-9951871)
תיירות מרחבית- הכוח העולה בתיירות
התיירות המרחבית מציגה אנשים טובים, ישראלים אמתיים, כמוני-כמוך, הפותחים את בתיהם במשך כל השנה ומזמינים את המטיילים לבקר אצלם, להתארח, לאכול, ללמוד, ליצור ולאסוף חוויות חיים חדשות. המהפכה החברתית חשפה קהל המחפש פחות מלונות נוצצים וצוותי בידור ויותר תיירות ישראלית, שורשית ואישית הקרובה לנשמה.
לכן אין פלא שנשים השתלבו ומצאו את מקומן במרחב בכדי להשמיע את הקול האורגינלי שלהן. בכך הן תורמות לא רק לעצמן אלא גם לקידום הקהילה בה הן גרות ולפעמים גם המרחב האזורי.
– יעל קורלנדר מה היה עבורך האתגר הגדול ביותר בפרויקט "נשים וסיפורים בירושלים"?
"זהו פרויקט עם הרבה אתגרים. לפני 5 שנים כשהטרנד רק התחיל היה אתגר להסביר במה מדובר ומה הצורך (למזלנו היום זה כבר לגמרי ברור ). אתגר במיון הנשים- מתוך כל המתעניינות, לגייס את אלו המתאימות ביותר ועכשיו לשמור על איכות המוצר אצל כל אחת ואחת."
– ממה את הכי שבעת רצון?
"מהרבה דברים! בעיקר מזה שנשים שעד שחברו לקהילה שלנו לא התפרנסו מעולם, ועכשיו הן נהנות מהכנסה נאה בלי לצאת מהבית. מלקוחות שהתארחו אצל הנשים שלנו ושולחים תמונות ומשובים נהדרים. ומהאינטראקציות הנעימות שקורות אצלנו בתוך הקהילה בין נשים שלפני שהתחלנו לא הכירו זו את זו ועכשיו הן כמו משפחה."
– האם את ממליצה לישובים אחרים לעשות פרויקט דומה?
"ממליצה מאוד, וחייבת להדגיש שמעבר לעשייה של הנשים הליווי העירוני חשוב ביותר."
– מה עליהם לקחת בחשבון לפני שהם יוצאים לדרך?
"לקחת בחשבון הקצאת משאבים, מעבר להכשרות מקצועיות, גם לשיווק ".