(צילום-ארכיון החברה להגנת הטבע)
דביר, שהוביל לסימון למעלה מ-10,000 ק"מ שבילי טיולים בכל רחבי הארץ ובתוכם שביל ישראל, נפטר בביתו אמש (2/7/11) בגיל 80. מראשוני החברה להגנת הטבע ומהדמויות הבולטות והמוכרות בתחום ידיעת הארץ, הטיולים ופיתוח תיירות הפנים. לפני כשנתיים זכה אורי באות מפעל חיים ייחודי בתחום הסביבה וההגנה על הסביבה שהעניק לו השר להגנת הסביבה- מתן הוקרה של המדינה על תרומה משמעותית ובעלת חשיבות לאומית מיום הקמת המדינה ועד היום. "להכשרת דורות של מורי דרך ומדריכים לידיעת הארץ, לטיפוח האהבה לעם ולארץ ישראל היפה ולאתריה, וליצירת תשתית לתיירות העממית בישראל". יהי זיכרו ברוך!
אורי דביר, נשוי ואב לארבעה, נולד בתל אביב ב-1931, מראשוני החברה להגנת הטבע ומהדמויות הבולטות והמוכרות בתחום ידיעת הארץ, הטיולים ופיתוח תיירות הפנים. הוא עסק בתחומים אלה עשרות שנים עוד מימי היותו מדריך בתנועת הנוער אז נודע בקרב חניכיו כ"מדריך המטייל" שסחף אחריו את חניכיו. בין השנים 1950 ל- 1972 עבד בקואופרטיב "אגד" והיה ממקימי "אגד תיור",שם כתב תוכניות סיור רבות. אורי ארגן, לימד והדריך את קורס מורי הדרך הראשון בסוגו בארץ במסגרת "אגד", והקים את "המדור לידיעת הארץ".
ב-1960 הקים מטעם משרד התיירות את "בית הספר לתיירות", לימד בו, ריכז מגמות, ניהל אותו במשך כעשרים שנה והעמיד מאות מדריכים ומורי דרך שהמשיכו את דרכו בהקניית ידיעת ארץ ישראל לתלמידים, נוער כמו גם לתיירות חוץ.
הקים ב- 1972 את החוג האקדמי ללימודי ארץ ישראל, ראשון בסוגו באותם ימים, במכללת בית ברל שם שימש כראש החוג עד 1990. גם כאן הקים דור ממשיכים העוסקים בידיעת הארץ.
אורי כתב ספרים ומאמרים רבים בידיעת הארץ, ערך תוכניות ברדיו ובטלוויזיה (לאן נטייל השבוע, משעולים, שביל בצד, נקודת חן ועוד), פרסם רשימות רבות על ארצות קרובות ורחוקות וכתב מדריכים לחו"ל.
אורי דביר היה מראשוני החברה להגנת הטבע וכיהן כ- יו"ר הוועדה לשבילי ישראל של החברה להגנת הטבע למעלה מ- 40 שנה. הוא אחראי עם צוותו לסימונם של כ-10,000 קילומטרים של דרכי טיול ושבילים מסומנים בכל הארץ, לתכנונו וביצועו של "שביל ישראל", השביל הלאומי מדן ועד אילת, ושימש כעורך הראשי של סידרת מפות הטיולים וסימון השבילים, בקנה מידה 1:50.000. בשנים האחרונות הושלם הסימון בארץ כולה והושלמה הפקת סדרת מפות הטיולים וסימון השבילים המכסה את הארץ כולה ומונה 19 מפות. ככל הידוע ישראל היא הראשונה בה הושלם מפעל כזה, שהוא מבצע בקנה מידה בין לאומי.
על פעילותו זו זכה אורי דביר ב 1985 בפרס זיו לעיתונאים "שהטיבו לתאר את החיוב במציאות החיים בישראל", בתעודת הוקרה ולוח על מפעל חיים (1996) ממר עזר וייצמן נשיא המדינה ומידי מר עוזי ברעם שר התיירות בהערכה על פעילות ברוכה ורבת שנים "להכשרת דורות של מורי דרך ומדריכים לידיעת הארץ, לטיפוח האהבה לעם ולארץ ישראל היפה ולאתריה, וליצירת תשתית לתיירות העממית בישראל". כמו כן זכה אורי ב- 1998 בתואר "תיירן היובל" על מפעל חיים בתיירות בשנת היובל למדינת ישראל מידי מר משה קצב, אז סגן ראש הממשלה ושר התיירות, "על שנות יצירה ותרומה מיוחדת לעידוד ופיתוח התיירות בישראל".
לפני כשנתיים זכה אורי באות מפעל חיים ייחודי בתחום הסביבה וההגנה על הסביבה שהעניק לו השר להגנת הסביבה. האות הוא מתן הוקרה של המדינה על תרומה משמעותית ובעלת חשיבות לאומית מיום הקמת המדינה ועד היום.
לדברי קושה (משה) פקמן: "בית החברה להגנת הטבע מתאבל על לכתו של אורי דביר, שהיה מעמודי התווך של החברה להגנת הטבע. אורי סימן לכולנו את הדרך לידיעת הארץ ולהכרתה ואהבתה דרך הרגליים. מורשתו תישאר לעולמים בדמות סימוני השבילים בכל רחבי הארץ".
