"עצוב לי שהוא עוזב", "להגיד לו תודה", "למסור לו שאם היה מתמודד היינו בוחרים בו" כך בקשו אזרחים שונים למסור לראש העיר הממונה רו"ח גדעון בר-לב המסיים שנתיים וחצי בתפקידו בראשות העיר ערד. בר-לב אומר שהוא בא למילואים בתנאי קבע. עכשיו הוא מסיים ופורש.
מאת: ענת רסקין
במלחמת ההתשה, בתעלה, רווח המושג – 'נמרים' – קצינים בכירים שהתנדבו לצבא למילואים בתנאי קבע. באו לשנה לשרת, כדי לתגבר את הכוחות הסדירים והמילואים עם הניסיון שלהם בניהול מערכות. ראש העיר הממונה רו"ח גדעון בר-לב שמסיים את תפקידו בראשות העיר אומר שעשה משהו דומה בערד.
בר-לב שהתחייב לשר הפנים מאיר שטרית לתקופת שרות של בין שנתיים לשש שנים לא רואה בעין יפה את הפסקת כהונתו לאחר שנתיים וחצי ולו רק בגלל שלא הצליח לסיים מספר פרויקטים העומדים בעיצומן של העבודות כמו: כיכר העיר, כיכר הכניסה לעיר וכביש 31. "היה בהחלט מקום לשקול אפשרות לקיים תקופה של לפחות 4 שנים שזו תקופה ראויה לאופק ניהולי בארגון" אומר בר-לב ומקווה שהפרויקטים יסתיימו. "ואין סיבה שלא", לדבריו.
אתה משאיר שולחן נקי? "אני משאיר הריסות בעיר (כיכר בכניסה, מרכז מסחרי, דברים שעדיין בהתהוות וגם פרויקט הדגל כביש 31 עדין לא הסתיים) מקווה שמי שיהיה כאן יהיה עם כוח, נחישות וידע להמשיך את הפרויקט. אני משלים את השרות כאן וזהו. מקווה שהואלתי לעיר".
"בזה אני דומה לעמרם מצנע שהקדים אותי אלא שהוא נשאר. סיים תקופת כהונה. אחרי 3 שנים משרד הפנים אמר לו – הרשות לא התייצבה צריך להשלים ל-5 שנים ומצנע נשאר בתפקידו. בערד אמרו – הרשות מתנהלת מצויין תלכו לבחירות.. זה אולי קומפלימנט.."
אולי היעילות שלך הייתה לך לרועץ?
"המפלגות הפוליטיות: ישראל ביתנו, אגודה וש"ס היו לי לרועץ. שלושת הגופים האלה עשו יד אחת ולא לטובת האינטרסים של העיר ערד, חד וחלק".
אז למה לא התמודדת לראשות העיר?
"לפני כמה שנים התקבלה במשרד הפנים החלטה שראש ועדה קרואה לא יהיה תושב פורמלי, לא מעתיק את כתובת מגוריו למקום שבו מכהן. זאת כדי למנוע אפילו ברמז את האפשרות שהוא עושה דבר כלשהו כדי לקדם אינטרסים של עצמו. ממונה צריך לעשות רק לטובת העיר ותושביה. באתי לעשות מעשה בערד. באתי למעין שרות מילואים. לא באתי לקדם את האינטרסים של עצמי."
מה היה הקושי העיקרי שלך, באופן אישי, כשהגעת לערד?
"הקושי הראשוני – שאני מגיע לבד. מגיע למקום שאני לא מכיר את התושבים, העובדים ולא איש. זה שונה בתכלית ממצב של נבחר שמכיר חלק נכבד מהתושבים ומגיע לתפקיד כשהמועצה רצה איתו ביחד והם אמורים לעזור לו. אני הגעתי לבד. הכרתי בעירייה שלושה אנשים מעברי כיועץ לעירייה ומתי מעט בעיר. זהו דבר לא פשוט. זה קשה מאד. גם את חברי המועצה שמונו לא הכרתי מקודם. אתה בודד במערכה.
וישנו גם הניתוק מהמשפחה. אך מעבר לעזיבת המשפחה, בתפקוד היומיומי היה לא פשוט בהתחלה. צריך להסתגל להרגלים של אנשים והם אליך. זה לא קיים בכלל ברשויות מקומיות.
מאידך הכרתי את ערד משנים עברו כיועץ כספי של בייגה שוחט ותקופה ניכרת כיועץ כספי של בצלאל טביב וגם במסגרת תכנית ההבראה שעשינו במשרד הפנים. יש לי רקע מאד נרחב בשלטון המקומי. כך שלא היו לי בעיות להכנס לניהול בשלטון המקומי".
מה היו הדברים ששבעת מהם נחת או למדת לאהוב בעיר?
למדתי בהחלט לאהוב את העיר. יש לעיר הרבה מאד יתרונות – הרכב אוכלוסיה מאד מעניין, שילוב של ותיקים, חדשים, עולים, מזרחיים, מערביים .. שילוב מעניין, פורה, שעובד טוב. רוח התנדבות שפועלת בעיר – נדיר למצוא, יוצא דופן לערים קטנות. העיר עצמה בנויה יפה. הרעיון הבסיסי העומד מאחורי הבנייה, יפה – רחובות רחבים ושכונות שבנויות לאורך התוואי הגיאוגרפי. תענוג להסתובב בה. יש בה נשמה חוץ מאוויר".
הבעיות העומדות בפני ערד ועתיד העיר
איך אתה רואה את העתיד של ערד?
"לא פשוט. לא פשוט. אפשר לעשות פרויקטים כאלה ואחרים אבל התחרות לערד ממקומות אחרים כמו: מיתר, להבים, עומר, מעמידה אותה בעמדה נחותה. אין לערד סיכוי אם לא יתנו לה יתרונות כלכליים. התדפקתי על דלתות משרדי ממשלה לקבלת עדיפויות למיניהם. לא יעלה על הדעת שערד תקבל אותו דבר כמו קריית מלאכי. תעשיין צריך להיות מתאבד שיעי פיננסי לבוא לערד במקום לקריית מלאכי או קריית גת בגלל שהוא מכפיל את המרחק. תחשיבים כלכליים לא ייעצו לו לבוא לערד".
הטבות כן ימשכו תעשיינים? "אם לא יתנו לעומר ולהבים ויתנו לערד – זה ימשוך לערד". יש סיכוי שיתנו?
"יש בעיה עם זה, כי יש התערבות של שיקולים לא עניינים. בחוק הפריפריה באוגוסט האחרון היו הטבות לערד ירוחם וכו' באופן מובהק ואח"כ בלחץ של גופים שונים מיתנו את ההטבות. לכן אני קצת סקפטי. אני גם מאוכזב ממנהלת המעבר של צה"ל לנגב – הם לא נחושים ולא נותנים עדיפויות למקומות כמו ערד וכתוצאה מכך אנו לא מצליחים לשווק את השכונה הצבאית".
אולי כי אנשים לא מעוניינים לעבור לערד?
"אנשים לא מעוניינים אבל אם היה תמריץ כלכלי ניכר זה היה משנה את תהליך קבלת ההחלטות שלהם. הצענו שכונה צמודת קרקע להשכרה בשיטה בי.די.או.טי. והעניין לא זז. בהקצאת מקרקעין ובנה ביתך אנחנו לא יכולים להתחרות בעומר ומיתר. אנחנו כן מתחרים על נבטים ומה שיקום בצומת שוקת".
השנה הוצעו לציבור מגרשים רבים ברחבי הדרום ולא בערד, למה?
"הוציאו מגרשים אבל הביקוש היה נמוך". למה? "לא יודע למה. ערד לא יכולה להתחרות במקומות אחרים. לא להשוות לדימונה, שם זה בעיקר מקומיים משפרי דיור. כאן בערד למקומיים מצב הדיור טוב ושיפורי דיור לא יצילו אותנו. צריך למשוך אנשים חדשים מהמרכז".
האם העתיד מצוי באפשרות להיות עיר תיירות?
"אני די סקפטי. במסגרת ועדת גבולות סופחו לנו שטחים בגבעות המזרחיות הצפון-מזרחיות והמערביות. לא פשוט. התחרות בלתי אפשרית עם המלונות בים המלח. זו תיירות דומה ולא בדיוק שונה. מי שבא לים המלח לא יבוא לערד. האפשרות האחרת היא לפתח תיירות מדברית מיוחדת כמו הקמת מלון ספא ונדרש לכך יזם עם מעוף והימור גדול. אנחנו העלנו חרס למשוך יזמים גדולים – לא הצלחנו".
מה יקרה עם מכרה בריר? "ההסתברות שיאיים על ערד נמוכה. לדעתי זה לא יתממש. ההליכים כרגע וההחלטות לא יגרמו לכך שהמכרה יקום".
רובע האומנים – השקעתם, שפרתם לבלי הכר, פיתחתם ולמרות זאת הרובע לא מתרומם. מה הבעיה ברובע?
"הבעיה היא האומנים. יש שם בלוק של כמה גלריות שלא שיתפו איתנו פעולה. שלא הצלחנו להתגבר על אי שתוף הפעולה שלהם. רצינו לקבוע דרך פעולה משותפת, שעות פתיחה מקובלות, דרכי ניהול, שיווק משותף, כרטיס משולב לכניסה לגלריות, תשלום ארנונה לפי חוק. ניסינו להשיג תשלום מיוחד ארנונה אבל אין להם פריבילגיה בארנונה. הם לא מזוהים כמוזיאונים – הם גלריות והם צריכים לשלם ארנונה בהתאם לחוק. כל אחד התנהג כפרימדונה. לפחות המוזיאונים הגדולים היו אנטי ולא עברנו את המשוכה. לראייה ניסינו להשיג תקציבים ממשרד התיירות להמשך הפעילות במקום והוא סירב. אמרו לנו שעד שלא יראו שיש פעילות במקום הם לא יעזרו. אנחנו עדיין מנסים להשיג תעריף ארנונה מופחת. לצערי המקום לא יתרומם אם לא יהיה שתוף פעולה".
נושא אחר שהיה על סדר היום של העיר בשנה האחרונה היה נושא הפליטים מסודאן שהתיישבו בערד. למה אפשרת לסודנים להגיע לערד ובמספרים שהגיעו?
"אני לא שוטר ואני לא מתעלל באנשים ולא משנה מה צבע עורם. יש לי דעות ליברליות לגבי אנשים. לא משנה לי מינם, צבעם, השקפתם.
בעומר ראש המועצה העלה אותם לאוטובוס והסיע אותם למרכז הארץ.. "בעומר לא היה להם מקום עבודה בערד כן, לכן המקרה שונה לחלוטין. בעומר אין להם איפה לגור, זה היה סתם. בערד כמו באילת יש להם מקום עבודה. תרם לרעה גם נוהל גדרה-חדרה המפורסם. התרכזנו בביטול הנוהל. עשינו נכון והכמות של הפליטים בעיר כיום פחות מחצי".
מה חלקך? כראש העיר מה עשית? "קשה לי להתחרות במועמדים. כל אחד מהם הקים, סלל, קידם את הכביש, עשה, פתר בעיות, הקים בי"ס, חילץ את המתנ"ס מבעיות.. לא מתחרה בהם. פעלתי במסדרונות הממשלתיים הרלוונטיים כמו משרד הפנים, משרד רה"מ וברשות האוכלוסין וההגירה. הצלחתי לדעתי לשכנע אותם. לא מעשי שבתי המלון ישכנו אותם אצלם. זו אמירה פופוליסטית. אין בערד בעיה מהותית של פליטים או בעיה של פשיעה. לא הייתה ואיננה בעיית פשיעה בקרב הפליטים מעבר לבעיה שיש לתושבים אחרים. שקר, כזב והפרחת סיסמאות. גם לא בעיית שכרות או פשע. הבעיה שהייתה להם זו אלימות בתוך המשפחה. ברחובות לא הייתה בעיה. הם לא נטפלו לאף אחד, או יצרו מפגעים, או התקוטטו. אולי אנשים לא אוהבים צבע עור מסוים..".
האם יש פתרון במישור הארצי לנושא הפליטים?
"עסקתי במישור הארצי בנושא, בזמנו רשות האוכלוסין הייתה כפופה אלי. הפתרון הוא – מידתיות. פיזורם ברחבי הארץ באופן יחסי לפי גודל הערים. לא הייתה סיבה לרכז אותם בערד ובאילת. בת"א, נתניה, חיפה ואשקלון יש גם מלונות. כיום רובם לא כאן"
"חוץ מזה הגיע הזמן שיהודים יתייחסו לגר ולזר בצורה יותר ראויה מאשר אנשים מתייחסים אליהם פה בעיר".
"לסגור את הגבולות וכו' זה דבר אחר אך ברגע שהם בארץ אי אפשר להתעלם מהם. אם הם היו מפולין או גאנה אפשר היה לשלוח אותם בחזרה לארצם. לאריתראה וסודאן אי אפשר להחזיר אותם. זאת סוגיה אנושית לא פתירה".
ערד והפתוח בנגב
איך ערד משתלבת עם המאמצים שעושים לפתוח הנגב?
"בנגב המזרחי מתבצעים פרויקטים. נבטים, כביש 31, מרכז צים מרכז קניות. כל ראש רשות מנסה להביא אליו כמה שיותר. לפעמים קשה לנו להתמודד עם ב"ש וכו' ."
סופרים אותנו בממשלה? "לא מספיק. יש יחס חם וחיובי אך עדיין לא כל פעם אפשר לפרוט לפרוטות".
"לדוגמה הגישה של אנשי משרד האוצר שעמדו על הרגלים כדי לסייע לאזור ולכביש 31". בגללך? "אני קטליזטור. אבל גם אנשים כמו ראש אגף התקציבים הקודם רמי בלניקוב שמינה את ערן פולק לסגן לענייני פריפריה. עמית לנק ממונה על התקציבים שדוחף.. בפקידות הבכירה יש בהחלט מגמה של סיוע".
ובצה"ל? "בצה"ל לא, לדעתי. יש לי אכזבה גדולה ממנהלת המעבר של צה"ל. קבלתי תגובות שלא ששתי להם ממשרד הביטחון כולל מלשכת השר. לא מסייעים לפתוח פרויקטים בערד שיכולים להיות מנוף לפתוח האזור. בנושא זה הם מחטיאים".
מה עם שדה תעופה בינ"ל בבסיס נבטים? "לא פשוט, אבל לא פוסל את זה. האלטרנטיבה במגידו לא רלוונטית. הפוטנציאל טוב לאין ערוך באזור שלנו. כביש 6 שיושלם עד נבטים יסייע לנושא".
בעקבות הבחירות שנערכו בערד וסיום התפקיד
מבחינה אישית – הצטיירת בקרב אנשים כמי שהעבודה חשובה לו. כמי שדורש יעילות, מקפיד על ביצוע, על נהלים. גם במועצת העיר שיבחו אותך על יכולות ניהול וארגון אבל יש לך תדמית של אדם קשוח עם יחסי אנוש לא חמים עם אנשים..
"תודה רבה. תארת אותי. זה אני. לא באתי לעיר להיות חבר של אנשים או לעשות לי מעגלים וחברויות. מטרתי לנהל ובצורה הטובה. לא צריך לבנות את עצמי לקראת בחירות. ולמרות זאת אנשים רוצים לבחור בי, אז מסתבר שהדרך הזו לא רעה.. "
"הדרך שלי זה לדבוק במשימה לטובת המשימה ולא לטובת שום אינטרס אחר מלבד טובת העיר ותושביה. זה היה האינטרס שלי ולא שום אינטרס אחר. לא באתי לעשות יחסי ציבור לעצמי".
"מאז ומתמיד הייתי קשוח ולא ניסיתי להיות חבר של איש. יחסי אנוש לא טובים? יכול להיות. יותר מפריע לי שאנשים לא מקיימים בקצב את הפעילויות. לא מבצעים בקצב ובציפיות שלי את המוטל עליהם. היו לי ציפיות גבוהות כולל לקדם דברים יותר מהר ממה שקודמו. זה דבר שמפריע לי. מעניין אותי התוצאה ולא יחסי החברותה".
מה תייעץ לנבחר/ת כצידה לדרך בדרכם? "אני משאיר להם רשות מתפקדת בצורה יעילה, במצב פיננסי מצויין! פשוט מצויין. אין בעיית תפקוד. כל הגיבנות הפיננסיות לא קיימות. תזרים מזומנים חיובי, כל הפרויקטים מתוקצבים כהלכה. רק לא לקפוץ מעל הפופיק. לתכנן כראוי ולבצע בהתאם לתכנון ולא על דברים גראנדיוזיים שאין בהם דבר מעבר ליחסי ציבור".
"שלא ישתוללו עם הטבות למקורבים. אין צורך ברשות מהסוג הזה בסגנים בשכר. שנתיים אני מתפקד בלי סגנים. לא להתערב בעבודה של הפקידות הבכירה. צריך לתת לה לעבוד. המועצה צריכה להיות גוף מפקח, מחבר ולא להתערב בניהול יומיומי. ראש העיר והצוות הבכיר צריכים לתת להם לנהל את העיר ולהימנע ממינויים פוליטיים או פסבדו פוליטיים".
"המתנ"ס מתפקד יפה צריך להמשיך לתת לו גיבוי שימשיך לתפקד, כך גם החברה הכלכלית. יש להשלים מהלך עם עמותת הספורט שלא הספקתי להשלים. להפוך אותה לעמותה עירונית. לצרף את הספורט למתנ"ס. אם שושטרי וצוותו היו מנהלים את הספורט במתנ"ס זה היה מתנהל ביעילות לטובת העיר ותושביה. חלק מהאנשים שמו מקלות בגלגלים משיקולים פוליטיים".
"בחינוך – צריך אמצעים. לזרוק מילים זה קל לעמוד מאחוריהן זה יותר קשה. התקציבים די מוגבלים. לא מאמין שניתן להשיג הרבה יותר ממה שיש לנו אבל צריך להמשיך ולנסות להשיג עוד ועוד ממקורות ממשלתיים ואחרים. כמו התרומות של 5 מיליון ש"ח לבי"ס חלמיש ואבישור שהשגנו ממנכ"ל קרן רש"י שהבטיח לסייע בעוד 3 בתי ספר. צריך לנצל בצורה חיובית את נכונותם לעזור ויכולתם של אנשים כמו אלי אלאלוף מנכל קרן רש"י או סטף ורטהיימר ולרתום אותם".
"ועוד בקשה: "שישאירו את הצוות הניהולי הבכיר של העירייה ולא יגעו בו כי זה צוות מתפקד והוא הבסיס להצלחה".
היה בהחלט יתרון למעמד, לרקע ולקשרים שלך. האם יש סיכוי לנבחרים החדשים?
"אם יפעלו נכון ויתייעצו. יש הרבה בני ערד שהגיעו להשגים מחוץ לערד צריך להשתמש בהם, לנצל את הפוטנציאל ולהגיע לגופים ולאנשים שיכולים לעזור. ניתן לעשות את זה. בנחישות, התמדה, ביושר ויושרה. לעבוד במשרדים הממשלתיים עם הדרגים המקצועיים לאו דווקא עם דרגים פוליטיים ואז יש סיכוי טוב".
