"לתעסוקה בעיר יש מעגלי השפעה רבים על העיר כמו: הכנסות עצמאיות של התושבים, יכולת לקנות שירותים ולבסס שירותים. זהו מעגל המניב עוד מעגלים ומביא לביטחון כלכלי, לפרוספריטי (שגשוג) ומשנה את איכות החיים" אומרת לילי שפי המנהלת החדשה של החברה הכלכלית ערד שנכנסה במלוא המרץ לנושא קידום ופתוח התעסוקה והתעשייה בערד. "נמשכתי לאתגר כי אני יודעת שיש עם מי לעבוד כיום בעירייה ואני מרגישה שזו שעת רצון, גם בגלל האופן של תשומת הלב והעניין של משרדי הממשלה".
מה השתנה כיום המעמיד את ערד בעמדת יתרון על פני קריית גת ואזורי פיתוח א' אחרים שהתחרו בערד?
"לראייה הוראת מנכ"ל 4.46 " מיולי 2017 נפתח חלון זמנים קצר (עד סוף ספטמבר) לאזור הנגב המזרחי ובתוכו לערד, דימונה וירוחם. הוראת המנכ"ל מאפשרת הבאת מפעלים קטנים (מעל 20 עובדים ולאו דווקא מייצרים) בעבור מענקים משמעותיים ליזמים (30%) בנושא השקעה בציוד, בנייה, שיפור המושכר ועוד.
הוראת מנכ"ל 4.46 הינה נוהל מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם ומאפשרת למפעלים, שמקימים או מעתיקים את מפעלם להגיש בקשה לקבלת סיוע. במטרה להגדיל את היצע מקומות העבודה בדימונה, ערד וירוחם, להגביר את התחרות ולהגדיל את הפריון. משרד הכלכלה הקציב לנושא 75 מיליון ₪.
עד כה ישנן שלוש הגשות ודאיות ועוד כ-3 הצעות עומדות בפתח:
נגרייה גדולה, מפעל לייצור פרופילי אלומיניום וחברת GREAN.O.C – מפעל למחזור שמנים לתעשייה באופן לא מזהם. זהו מפעל הפועל במסגרת פתוח אנרגיות מתחדשות ומפעלים ירוקים ומשתלב במטרה שהציב ראש העיר עו"ד ניסן בן חמו, שערד תהיה עצמאית בתחום האנרגיה. המפעל יעבוד בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה נגב מזרחי היושב בערד ועם משרד האנרגיה.
לעיריית ערד אזור תעשייה מהגדולים בארץ (כ-2854 דונם) המאפשר לתת אפילו 60 דונם למפעלים גדולים. עלות פתוח קרקע בערד עומדת על כ-284 אלף ₪ מתוכם 90% ממומנים ע"י הממשלה כסבסוד עלויות פתוח. 20 מגרשים כבר פותחו ע"י משרד הכלכלה עבור היזמים וכל מי שקבל הקצאה דוחפים אותו שיתחיל לפעול במהירות בשטח. בנוסף לעלות קרקע נמוכה, מחיר ארנונה בין הנמוכים בארץ והטבות מס לעובדים מתגבשת כאן הצעה ליזמים שאי אפשר להתעלם ממנה.
ההטבות עומדות גם למי שירצה לשכור מבנים קיימים באזור התעשייה שכן הן מיועדות גם להשבחת המושכר. החברה הכלכלית ערד עצמה נכנסת לתהליכי שיפוץ של 2 מבנים שלה ברחוב הפלדה במטרה להעמיד אותם במכרז להשכרה. כך גם הבניינים של 'מוטורולה' ו 'מגבות ערד' לשעבר זוכים להתעניינות של שוכרים.
"כמו כן יש כבר חיבור לגז טבעי לתעשיינים בערד וגם תכנון מלא לרכבת מטענים שתגיע לאזור התעשייה כשהביצוע יהיה בתוכנית החומש הקרובה של משרד התחבורה" מציינת שפי, וגם אילו גורמים שיכולים להשפיע על קבלת החלטות של יזם.
מעבר למצופה בעקבות הוראת מנכ"ל 4.46 ישנם פרויקטים אחרים בערד שמתקדמים:
למנחת ערד יש כבר מי שזכה במכרז להפעלתו ואחרי החגים הוא יכנס להכין את המנחת "לפעילות שתחל עוד השנה". בעתיד אמור לקום מפעל לתיקון מטוסים קלים אך זה ייקח כנראה כמה שנים.
המסלול המוטורי הושלם. החודש נקלט מנהל פארק מוטורי בעל ניסיון ורקע בתחום וכבר בונים תכנית שנתית לפעילות מוטורית בפארק. העיכוב עד כה נבע מהצורך בהשלמת ביטוחים מחברת ביטוח בינ"ל מספרת שפי ומדגישה שבבקעה יש מסלול מוטורי שפועל ללא אישורים (!) כך שהתואר "מסלול מוטורי הראשון בישראל" נשאר לערד..
בנוסף במסגרת NETGEV פועלים להכשרת קהילה יזמית זאת מעבר להפעלת אזור עבודה משותף (HUB) שפועל במקום. כבר נעשתה הכשרה מקצועית כמנהלי רשתות תקשורת ל-19 מתושבי ערד (מתוכם 3 נשים) וחלקם הצליחו להשתלב בעבודה כתוצאה מהקורס.
וכמובן "מפעל 'אלביט' בערד הוא מקור גאווה. עצם העובדה שהגיע לערד ולא למקום אחר וגם שהם מתכוונים לעזור לערד"
מה קרה דווקא עכשיו שהחברה הכלכלית החלה לפעול במרץ אחרי עשורים של תרדמת?
לילי שפי מציינת שני גורמים עיקריים: האחד החלטת עירייה שיש צורך ברכזת לפתוח כלכלי וכי החברה הכלכלית תטפל בצורה הוליסטית בעשייה שבאזור התעשייה. "תעשיין צריך להתעסק במה שהוא טוב בו- בתעשייה. אנחנו נהיה הכתובת האחת עבורו לכל בקשה, יעוץ, טיפול בבירוקרטיה ואינטראקציה עם הרשויות. החברה הכלכלית תפעל כמינהלת אזור התעשייה".
הגורם השני היה לחץ של עיריית ערד מול משרד הכלכלה והממשלה. במסגרת זו גם הגיעה קבוצת מיקוד של משרד הכלכלה ומשלחת של OECD שבקרה בערד וכרמיאל במטרה לחשוב על הכלכלה ודרכי העבודה למשיכת תעשיות.
"כולם מבינים שחייב להיעשות מעשה בערד ובכלל בנגב המזרחי. אזורי תעשייה חדשים מוקמים בהרבה מקומות אבל יש צורך לחזק את אלו הקיימים, הוותיקים. נראה שיש הבנה שאי אפשר להזניח יותר. האסימון נפל."
האם תהיה המשכיות לתנופה? האם יפתחו גם מפעלי הייטק ולא רק לואוטק (LOWTEC)?
לילי שפי: "בשנת 2018 נשים דגש על נושא חיזוק הפעילות באזור התעשייה, ניהול ומשיכה של חברות ותעשיות. יש לנו הרבה במה להתגאות." אחוז האבטלה בערד נמוך. המצב בשטח הוא שגם "אלביט" וגם "יוניליבר" ו"למדא" מחפשים עובדים ולא מוצאים. חסר בערד והסביבה דרג הביניים של תפקידים מקצועיים בניהול והנדסה. "התקשרנו אחד-אחד לצעירים בערד ולא הייתה הענות. אולי זה מעיד על דבר טוב בערד.. זה מעיד שרוב הצעירים הולכים לאקדמיה ורוצים להיות מהנדסים ולא הנדסאים.." לכן יהיה צורך לעשות מאמץ ולהביא דרגי ביניים אלו לעיר. בינתיים "אלביט" מצאה פתרון באמצעות תכנית הכשרת צעירים להנדסת אלקטרוניקה שבוגריה יקלטו בחברה.
לילי שפי מנהלת החברה הכלכלית מכירה את המסלול באופן אישי. היא הגיעה לראשונה לערד ב-1994 כסטודנטית הנדסת מזון וביו-טכנולוגיה בטכניון בחיפה, לעבוד בחופש הגדול במפעל "תלמה" (היום "יוניליבר") מפעל מזון מקומי. העובדה שהכירה בן ערד שהפך לבעלה חברה להזדמנות התעסוקתית המשמעותית שמצאה בערד. "התאהבתי במקום. ידעתי שאמשיך לעבוד פה. זה היה תענוג גדול." בהמשך דרכה ניהלה את סניפי "מנפאור" בדרום, את היחידה הכלכלית ערד-תמר ועסקה ביעוץ אירגוני. יש ברקע שלה הרבה ניסיון במציאת עובדים, דאגה לפתוח הפוטנציאל שלהם וקידום יזמים ועסקים באזור הנגב המזרחי.
השנה מונתה למנהלת החברה הכלכלית ערד "נמשכתי לאתגר. להיות בתוך הקרביים של העשייה ולא רק בייעוץ. חייבים לעשות את הדבר הזה- לפתח את התעסוקה בערד. אישית אני מאמינה במפעלים קטנים. למרות שזה נחמד שיש מפעלים של 200 עובדים ומעלה, אני חושבת שהרבה מפעלים, מגוון של מפעלים המייצרים בתחומים שונים, יש להם דרישה למגוון עובדים וזה ימנע משבר תעסוקתי אם מישהו נסגר".
עוד כתבות בנושא-
עסקת ענק ביטחונית תתרום לתעסוקה בערד: אלביט הקימה מפעל בערד
"תנו צ'אנס" אומר ראש עיריית ערד עו"ד ניסן בן-חמו
