(צילום-באדיבות המוזיאון ההסטורי ערד / צילום-באדיבות חברת מוטורולה / צילום-ענת רסקין)
לאחר שביוני פטרה חב' 'פלקסטרוניקס' ערד 100 עובדים, התבשרו השבוע עוד 40 עובדים כי הם מפוטרים וכי המפעל ייסגר ויועבר עד סוף שנת 2013 , על עובדיו, למפעל פלקטרוניקס באופקים. כך נסגר פרק מפואר של יחסי מפעל ועיר המשאיר סימן שאלה גדול בנושא תעסוקה והשארות תושבים בעיר ערד.
מאת: ענת רסקין
חברת 'פלקסטרוניקס' העסיקה בערד כ-350 עובדים בעיקר לעבודות עבור חברות אלביט מערכות ומוטורולה. רבים מהעובדים הועסקו בעבר על ידי מוטורולה, שמכרה את המפעל לפלקסטרוניקס בסוף 2010 תחילת 2011 עקב צמצום פעילותה הכללית בישראל.
מפעל מוטורולה בערד החל לפעול בשנת 1987 בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון והוכר כמפעל מאושר עפ"י חוק עידוד השקעות הון (שאינו בתוקף כיום) כתוצאה מכך נהנתה מהקלות במיסוי שאפשרו השקעת סכומים גבוהים בכדי להפוך אותו למפעל ייצור מהמתקדמים בעולם. המפעל העסיק בשיאו כ-500 עובדי חברה ישירים ועוד כ-100 עובדי קבלן. סה"כ המפעל פרנס, בכל המעגלים, כ-800 משפחות בעיקר מערד.
היה זה אחד ממפעלי הייצור המובילים של מוטורולה העולמית וייצר פרויקטי דגל מובילים ברמה עולמית (כדוגמת פרויקט המסופונים לחברת UPS ). מעבר לכך החזיק המפעל באידיאולוגיה של מעורבות קהילתית כחלק ממדיניות החברה העולמית שבזמנו הייתה אידיאולוגיה חדשנית. לדוגמא תמך המפעל במועדון 'אנוש' לנפגעי נפש בערד, הפעיל כיתות תעשייתיות בשיתוף עם תיכון אורט-ערד, ליווה קבוצות בתחרויות של יזמים צעירים וסייע בשיפוץ מבני ציבור ברחבי העיר וכו'.
המנכ"ל לשעבר של מפעל מוטורולה-דרום ברק יניר, אמר פעם כי ייחודו של המפעל בערד היה: "באיכות המשאב האנושי, כפי שבא לידי ביטוי ביכולות טכנולוגיות גבוהות, איכות ללא פשרות ותרבות של יחידת קומנדו". מנכ"ל מוטורולה ישראל לשעבר, אלישע ינאי ציין בכנס 20 שנה למוטורולה-דרום (2007) כי: "המפעל בערד, המיישם טכנולוגיות מתקדמות בתהליכי הייצור והניסוי, מהווה את חיל החלוץ של חברת מוטורולה ישראל ומאפשר לה להתברג בחברת מוטורולה העולמית כחברת בת מייצרת ומייצאת".
במשך 23 שנה המפעל ייצר מוצרים עבור 'מוטורולה' עד שלקראת 2010 החליטה החברה להעביר את עיקר הייצור לחברות ייצור בקבלנות משנה כדוגמת 'פלקסטרוניקס'. היתה זו מדיניות עולמית של חב' 'מוטורולה' והתוצאה הייתה מכירת המפעל לפלקסטרוניקס. כיום מוטורולה ישראל (שבשיאה העסיקה כ-4000 עובדים) צמצמה באופן משמעותי את פעילותה ואת מספר המועסקים בה עקב הקלעות לקשיים של חברת האם העולמית.
המפעל בערד הצטרף לשני מפעלים אחרים של פלקסטרוניקס בישראל: באופקים ובמגדל העמק. הייצור בערד המשיך להתבסס על הזמנות, שנתיים קדימה, של מוצרי מוטורולה שהמשיכה להיות לקוחה מרכזית של המפעל. בנוסף גויסו לקוחות נוספים (כמו חב' 'אסנס' למערכות אבטחה אלקטרוניות) וחב' 'אלביט' שמעסיקה בקו הייצור שלה בערד עובדי פלקסטרוניקס.
פלקסטרוניקס מעסיקה בישראל יותר מ-3,500 עובדים ומכירותיה השנתיות מסתכמות בסכום גבוה מחצי מיליארד דולר (לפי נתונים של techtime.co.il מ-2011)
אלא שכנראה לא היה בכך כדי להבטיח את רווחיות המפעל בערד וכאמור כ-140 עובדים מערד והסביבה פוטרו לאחרונה והייצור יועבר למפעל באופקים בעוד הייצור עבור מוטורולה הועבר למפעל במגדל העמק. עובדים מסרו כי הנהלת החברה בערד הציעה לעובדים שנשארו להמשיך ולעבוד במפעל באופקים ולהיעזר בהסעות שהחברה מציעה לשם כך מערד לאופקים.
בפברואר 2013 אמר מנכ"ל 'מוטורולה ישראל' שמעון דיק לעיתונאי אמיר טייג מ.themarker כי אינו רוצה להסתמך על תמיכה ממשלתית (להבדיל מקודמו אלישע ינאי שקרא למעורבות המדינה בשוק) וכי יש להתנהל לפי דפוסים עסקיים ולפעול "לפי כוחות השוק ולפי התחומים שבהם אנחנו תחרותיים, ולא לסמוך על המדינה שתסבסד אותנו". התמיכה הממשלתית אמר, צריכה להתמקד בתחומי הייצור והכלכלה המסורתית- לואו־טק. הגישה הקפיטליסטית הזו של מנכ"ל מוטורולה ישראל משותפת גם לקבלנית הייצור האלקטרוני הגלובלית פלקסטרוניקס (Flextronics) המתייעלת לפי הצרכים בשוק ופועלת לפי השורה התחתונה, מה שאומר שעובדים מגויסים או הולכים הביתה לפי הצרכים הכלכליים של החברה.
לעומת גישה קפיטליסטית זו של ימינו הבאת מוטורולה לערד- עיר פריפריה המרוחקת מהמרכז ושאינה עומדת בקריטריונים הקפיטליסטיים, שכן אין לה שום יתרון יחסי מול ערים אחרות הקרובות יותר למרכז – הייתה קשורה במעורבות ממשלתית-עירונית שהבטיחה את כדאיות הקמת מפעל הייצור המתקדם בערד. ערד התחרתה מול שדרות על הבאת המפעל לעיר (אז מועצה מקומית). בייגה שוחט, ראש המועצה המקומית ערד בזמנו ניצל את קשריו עם יצחק רבין, שכיהן כשר הביטחון, כך שמשרד הביטחון יזמין ציוד. דבר זה אפשר קבלת הטבות מיוחדות למוטורולה כספק משרד הביטחון והפך את העברת המפעל לערד לכדאי מבחינה כלכלית. כך זכתה בעצם ערד למפעל שהפך למעסיק מרכזי ולמנוע צמיחה של העיר ערד.
ההיסטוריה מלמדת שכנראה, האופן היחידי להבאת תעסוקה לערד עובר דרך קשרים פוליטיים שבין השלטון המקומי לשלטון המרכזי!.
מדוברות עיריית ערד נמסר:
אנו רואים בחומרה את שליחת מכתבי הפיטורין לעובדי מפעל פלקסטרוניקס. השמועות על הפיטורים הקרבים הגיעו לעירייה בתחילת חודש יוני באופן לא מסודר ובעקבות כתבה שפורסמה באחד מהעיתונים הכלכליים. ראשת העיר, טלי פלוסקוב, פנתה מידית לשר התמ"ת, ח"כ נפתלי בנט, בבקשה להתערבותו הדחופה וכן נעשו פניות נוספות לדרגים המקצועיים.
השבוע פנתה טלי פלוסקוב אל מנכ"ל פלקסטרוניקס ישראל, מר אורי בכור, בבקשה לעצור ולהקפיא את החלטת החברה לצמצם את פעילותה במפעל בערד, שכפועל יוצא שלה הוא גל פיטורים של עשרות עובדים אשר מועסקים במפעל בערד. בין היתר כתבה לו פלוסקוב כי, "ככל הידוע לנו, במסגרת הסכם מכירת מפעל הייצור של מוטורולה לפלקסטרוניקס, ניתנה התחייבות מפורשת לשמור על מצבת התעסוקה במפעל תוך שימור מעמדם של העובדים. אוסיף ואציין שלחלקם הגדול של עובדי המפעל המסורים ותק עבודה של 15 שנה ויותר. אני משוכנעת שממשלת ישראל ערנית מאוד למתרחש בערד ולא תיתן לתעשייה בעיר ליפול ומתחייבת בזאת להירתם, לרתום וללוות בכל הכוח מאמץ אל מול בכירי הממשל בכדי לסייע למפעל לרווחתו ולפיתוחו".
ראוי לציין, שמזה שנים תובעת העירייה מהממשלה כי עליה ליצור חבילת הטבות ייחודית לערד, שתסייע למשיכת יזמים, הבאת משקיעים והפחתת עלויות ייצור, כך שמפעלים בערד כמו פלקסטרוניקס יוכלו להתמודד מול תנאי שוק בלתי הוגנים מבחינתם: כך למשל, ערים כמו קריית גת, קריית מלאכי ואחרות הוכרו על ידי המדינה כבעלות עדיפות לאומית א', בדומה לערד, אך להן היה יתרון יחסי בשל קרבתם הפיזית למרכז הארץ ובסמוך לכביש 6 והרכבת.
בימים אלה התבשרנו על כך שמפת העדיפויות הלאומית משתנה. הצעת החלטה ממשלתית קובעת שערד תיכלל במפת העדיפויות הלאומית, וערים כגון קריית גת וקריית מלאכי שלהן היה כאמור יתרון יחסי הוצאו ממנה. עוד התבשרנו שערד צורפה לתכנית החומש הממשלתית להעברת בסיסי צה"ל דרומה, דבר שיוביל להשקעות גדולות בעיר לקליטת יזמים ואפשרות להטבות ותמריצים למשקיעים ולמפעלים מקומיים.
ברור שלעובדים המפוטרים ולמשפחתם כל התוכניות העתידיות לא מספקות, והבעיה כעת היא כיצד מוצאים חלופות בטווח הקצר. אנו נמשיך במגעים עם משרד התמ״ת ונעשה ככל הניתן לסייע.
ניסיונות חוזרים ליצור קשר עם מנהלים בפלקסטרוניקס ולקבל תגובה רשמית נכשלו עד כה. הם יועלו ברגע שיתקבלו.
