כוכי קבורה נבטים וקפלה ביזנטית בבכניסה למושבי כיכר סדום
כתב עבור אתר 31 מזרח: מורה הדרך יעקב כץ מערד, 052-3933-933
ארץ ישראל היא מותג עולמי בנושא הנזירות והצליינות עוד מהתקופה הביזנטית. חשיפת המקומות הקדושים ע"י המלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, ייצרה חלל קדוש במדבר יהודה (הוא "המדבר של העיר הקדושה") שמשך עלייה לרגל של נזירים וצליינים.
הקרבה לעיר הקדושה וההימצאות במדבר מאפשרת התבודדות נזירים וכך גם באזור ים המלח בשולי המדבר. הבדידות בתנאי מחיה קשים והסגפנות הפכו לאתגר ולאידיאל. ברגע שהנצרות הפכה לדת רשמית בביזנטיון, תמה תקופת המרטירים ועלתה חשיבותם של הנזירים עד שהכנסייה אימצה אותם. רבים מהבישופים המרכזיים החלו כנזירים בארץ ישראל.
בכיכר סדום, צמוד לנחל צין, ע"פ יזהר הירשפלד, הקימו הנבטים במאה 1-3 לספירה חאן (ששרידיו נעלמו אך חרסיו פזורים בשטח), בגלל הסמיכות לדרכי המסחר בנחל אמציה ובנחל צין וגם הקרבה למקורות מים. הם ניצלו חללים בסלע חוואר הלשון הנוח לחציבה, והרחיבום למערות קבורה. שני כוכי קבורה כאלה נמצאים במצוק הדרומי של נחל צלף (שלוחה של נחל צין).
במצוק הצפוני של הנחל יש מערה רחבה ועמוקה יותר, בתוכה גם כוך התבודדות. המערה שימשה קפלה לנזירים המתבודדים במאה ה-5, שניצלו גם את הכוכים הנבטים. בקפלה חקוקים צלבים גדולים ואף שאריות של כתמי צבע. ייתכן שהייתה מרכז הלאורה (LAURA תנועת נזירות שחבריה חיו בהתבודדות כל ימי השבוע חוץ מימי שבת וראשון) באזור.
ההתבודדות במדבר נוחה כאן לנזירים שכונו הרמיטים (הרמוס=מדבר), או מונכוס– חיים לבדם, או אנרכוטים– החיים מחוץ לעיר. וזאת בשל הקרבה לדרכי מסחר שניתן בעזרתן לספק את צרכיהם וגם למקור מים.
איך להגיע?
נוסעים בכביש 90 ופונים בכביש 2499 לכיוון מושבי ככר סדום (נאות הכיכר ועין תמר). לאחר כמה מאות מ' נבחין בשלטי נחל צלף ומערות הנזירים וכאן נחנה. נלך כמה עשרות מ' בערוץ ונבחין בצד שמאל על המצוק שני כוכים ומצד ימין את הפתח לקפלה. קצת הלאה מתחתינו ערוץ נחל צין הרחב.
דברים נוספים בכביש 2499
1) מצפור לזכרו של החייל פילוסוף
2) מעיין פלוטית, "המעיין הנסתר"
3) פארק המים אמציהו
4) אומני המושבים ובמיוחד אמן הברזל ג'וג'ו בנאות הכיכר
